ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יורשי המנוחה נעימה חנא סעדה נגד פסק דין :

בפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון
בעניין:

  1. נימר אליאס מורקוס , ת"ז XXXX637
  2. דיב אליאס מורקוס, ת"ז XXXXX352

ע"י ב"כ עו"ד סלים וקים ו/או אח'
התובעים
- נגד -

1. יורשי המנוחה נעימה חנא סעדה (בסיט), ת"ז XXXXX668
על-פי צו ירושה:
(א) חליל אברהים ג'רייס, ת"ז XXXXXX450
באמצעות מיופה כוחו עו"ד חוסאם דלה
(ב) רג'א אברהים ג'רייס, ת"ז XXXXX443
(ג) אברהים חליל ג'רייס, ת"ז XXXXX476
(ד) בסמה (נסים) חליל ג'רייס, ת"ז XXXXX511, תושב שבדיה
באמצעות מיופה כוחו עו"ד חוסאם דלה
(ה) הילאנה חליל ג'רייס, ת"ז XXXXX422
(ו) עפאף חליל ג'רייס (נאסר), ת"ז XXXXX017, תושבת ארה"ב
באמצעות מיופה כוחה עו"ד חוסאם דלה
(ז) סלים חליל ג'רייס, ת"ז XXXXX333, תושב איטליה
באמצעות מיופה כוחו עו"ד חוסאם דלה
(ח) צאפייא (סוניה) חליל ג'רייס, ת"ז XXXXX402
(ט) סמואל חליל ג'רייס, ת"ז XXXXX712
(י) גלאל מנסור, ת"ז XXXXX885
(יא) כמאל מנסור, ת"ז XXXXX413
(יב) בשארה מנסור, ת"ז XXXXX767
(יג) סולטאנה מנסור, ת"ז XXXX478
(יד) לויזא חדאד בסיט, ברזילאית
(טו) גורגית אמין בסיט, ברזילאית
(טז) בנדיטו סרג'יו אמין בסיט, ברזילאית
(יז( רג'ינה גוליה אמין בסיט, ברזילאית
כולם יורשי המנוח אמין בסיט ז"ל תושבי ברזיל
(יח) הילאנה ג'ורג' בסיט, ברזילאית
(יט) פואד ג'ורג' בסיט, ברזילאית
(כ) ניהל ג'ורג' בסיט, ברזילאית
כולם יורשי המנוח ג'ורג' בסיט תושבי ברזיל
2. עבדאללה פאוזי ח'ורי, ת"ז XXXXX965
3. הלאל פאוזי ח'ורי, ת"ז XXXXX341
4. גלאל פאוזי ח'ורי, ת"ז XXXXX642
הנתבעים

פסק דין

מבוא

1. התובעים בתיק זה הגישו ביום 21/5/14 בקשה למתן פסק דין הצהרתי (להלן: " התביעה"). בתביעה עתרו התובעים למתן הצהרה לפיה הם זכאים להירשם כבעלים של הזכויות בחלקה 50 בגוש 18768 מאדמות כפר יאסיף (להלן: "הנכס").

התובעים בקשו כי 4347/6376 חלקות מהנכס יירשמו על-שם תובע 2 (להלן: "מר דיב מרקוס"), ו-2029/6376 יירשמו על-שם תובע 1 (להלן: "מר נימר מרקוס ").

2. בתביעה טענו התובעים כי ביום 10/5/1962 בוצעה עסקת חליפין בין המנוחה גב' פדוה חנה בסיט (ח'ורי) (להלן: "גב' פדוה") והתובעים, שהם בני המנוחה, עדלה חנא בסיט (להלן: "גב' עדלה "). גב' פדוה וגב' עדלה היו אחיות.

התובעים טענו כי בעסקת החליפין משנת 1962 הוסכם כי המנוחה פדוה תקבל זכויות התובעים בחלקה 35 בגוש 18772 (להלן: "חלקה 35") ואילו הם יקבלו זכויות גב' פדוה בחלקה 48 גוש 18768 מאדמות כפר יאסיף (להלן: " חלקה 48") ובחלקה 50 בגוש 18768, הוא הנכס (להלן: " עסקת החליפין").

התובעים טענו כי את זכויותיהם בחלקה 35, אותם העניקו בעסקת החליפין , לגב' פדוה , הם קיבלו בהעברה מאביהם המנוח אליאס סמעאן מורקוס ז"ל עוד ביום 24/7/1957. התובעים טענו שאביהם המנוח העביר להם זכויותיו בחלקה 35 , בעודו בחיים , והם נהגו ב חלקה מיד לאחר מכן לכשקבלו החזקה בה מנהג בעלים.

3. התובעים טענו כי עסקת החליפין קבלה ביטוי בכתב בהסכם שצורף כנספח יב לתביעה. נטען שההסכם נכתב בכתב ידו של מר נימר מורקוס ולאחר חתימת עסקת החליפין תפס כל צד להסכם חזקה בחלקות הרלוונטיות, כאשר בחלקה 50 בנה מר דיב מרקוס את ביתו.

4. התובעים טענו בתביעה כי ביום 3/4/67 נפטרה גב' פדוה, וביום 8/12/67 ניתן צו ירושה שפירט את יורשיה. בין יורשיה היתה גם אמם של התובעים, גב' עדלה, שהיא אחותה.

לאחר מתן צו הירושה הגיעו היורשים ביניהם להסכם חלוקת עזבון. הסכם זה לטענת התובעים לא התייחס לחלקות 48 ולנכס, וכן התייחס לחלקה 35.

התובעים טוענים שיש בכך אישור לקיומה ולתוקפה של עסקת החליפין.

5. התובעים מודים בתביעתם כי מאז חתימת עסקת החליפין ועד הסכם חלוקת עזבונה של גברת פדוה לא נרשמו הזכויות בחלקה 48 והזכויות בנכס על שמם וגם לא נרשמו הזכויות בחלקה 35 על-שם גב' פדוה.

6. התובעים טוענים כי ביום 26/10/1977 נחתם הסכם המאשר את עסקת החליפין כאשר הצדדים להסכם האשרור הם התובעים מחד ויורשי גב' פדוה וכן יורשי יורשיה (שנפטרו במועד עריכת הסכם האשרור).

7. עוד נטען בתביעה כי בתחילת שנות השמונים טיפל עו"ד קומורניק לבקשת התובעים ולבקשת הנתבעים 2-4 שהם יורשי המנוחים מר פאוזי עבדאללה חורי (להלן: "מר פאוזי") וגב' ויולט חורי (להלן: "גב' ויולט") בנסיונות להשלים רישום הזכויות בחלקות שאותם ירשה המנוחה גב' ויולט , ביחד עם בעלה המנוח מר פאוזי , מגב' פדוה.

התובעים ציינו כי אחד מיורשי הגב' פדוה היה בעלה של גב' פדוה. לאחר מותו ירש אחיו המנוח פאוזי את זכויות אחיו בנכס ובחלקה 48. זכויות אותם ירש בעלה של גב' פדוה מאשתו המנוחה.

במסגרת טיפול עו"ד קומורניק ברישום הזכויות, נרשמו יורשי גב' פדוה כיורשי הזכויות בכל החלקות שהיו רשומות על שמה במועד הרשום. זאת ללא התחשבות בעסקת החליפין ובהסכם האשרור. נטען כי הדבר נעשה על-פי עצת עו"ד קומורניק כשלב ביניים כדי לאפשר ביתר קלות השלמת הרשום באופן סופי, תוך התחשבות גם בעסקת החליפין ובעסקת האשרור. רישום זה של הזכויות בחלקות 48 ו-50 על-שם כל יורשי המנוחה גב' פדוה, בהתעלם מעסקת החליפין והסכם האשרור, מנע רישום הזכות מכוח עסקות אלו על-שם התובעים.

אין מחלוקת כי רישום זה נעשה ביוזמת או בהסכמת מר נימר מורקוס.

בהמשך לא יכול היה עו"ד קומורניק להמשיך לטפל בעניין ולהשלים הרישום בהתאם לעסקת החליפין והסכם האשרור. משכך נותר הרישום החלקי על כנו, למרות שזה, לטענת התובעים, נוגד את האמור בהסכם האשרור ובעסקת החליפין.

8. התובעים טענו כי עסקת החליפין והסכם האשרור העניקו להם זכויות קנייניות וחוזיות בנכס הגוברות על הר ישום שנעשה בנכס ובחלקה 48 לטובת כל יורשי גב' פדוה.

עוד טענו התובעים כי לאחר חתימת הסכם האשרור הם דווחו על העסקה, ביום 12/2/79 ,לרשויות המס, ושילמו מיסים נדרשים להשלמת העסקה.

עוד טענו התובעים, כי מאז עסקת החליפין הם קבלו החזקה בנכס ונהגו בו מנהג בעלים מבלי שתהיה טענה נוגדת כלשהי לגורם אחר לגבי הנכס. התובעים טענו כי הם אף בנו בתים בנכס.

9. התובעים טענו עוד, כי בינם לבין עצמם, הם ערכו הסכם לפיו זכו יות התובעים בחלקה 42 גוש 18768 יועברו במלואם למר נימר מורקוס כששטח חלקה זו הוא 2,318 מ"ר .

בתמורה הוסכם כי מזכויות מר נימר מורקוס בנכס, אם יקבל בית משפט זה את התביעה, יועברו למר דיב מורקוס 1,159 מ"ר נוספים, כך שהנכס יחולק ו-4347/6976 חלקים על-שם מר נימר מרקוס ו-2029/6376 חלקים על-שם מר דיב מורקוס. התובעים טענו כי גם על עסקת חליפין זו דווחו לרשויות המס ושולמו עליה מיסים.

10. בהתאמה, בקשו התובעים בתביעה כי יבוטל הרישום הקיים כיום על הנכס ויבוצע רישום התואם הסכמי החליפין והאשרור, והכל בכפוף לתשלום מיסים נדרשים.

11. התנגדות לתביעה הוגשה רק מטעם הנתבעים 1 (י-יג) (להלן: "הנתבעים המתנגדים") בתביעה. המדובר ביורשי המנוחים מרים מנסור ויורעאכי מנסור.

מרים מנסור ז"ל היתה אחותם של המנוחה גב' פדוה והמנוחה גב' עדלה (אמם של התובעים), וככזו היתה אחת היורשות של גב' פדוה. הנתבעים המתנגדים הם יורשיה.

12. בהתנגדות טענו הנתבעים המתנגדים כי דין התביעה להידחות על הסף משום:

I שיהוי, התיישנות , וחוסר תום לב.

II קיומו של פסק דין בעניין זהה ב-ת"א 247/07 בבית משפט המחוזי חיפה (להלן: "פסק דין השופט קיסרי") המתבסס על אותה מסכת עובדתית ודן בזכויות בחלקה 48. בפסק דין השופט קיסרי נדחתה תביעת התובע שם , שטען כי רכש מהתובעים כאן זכויותיהם בחלקה 48. זאת על-פי חוזה מכר מיום 18/11/90. בהסכם זה מכרו התובעים כאן זכויותיהם בחלקה 48 , אות ם קבלו יחד עם הזכויות בנכס כמפורט לעיל, לתובע שם . נטען כי בפסק דין השופט קיסרי נדחו לגופן טענות זהות שנטענו בפניו ונטענות גם בהליך כאן, ויש בכך כדי לייתר ההליך כאן, ויש להחיל אותה תוצאה על התביעה כאן.

נטען בכתב ההגנה מטעם הנתבעים המתנגדים שהסתרת קיומו של ההליך בו ניתן פסק דין השופט קיסרי מהווה חוסר תום לב.

נטען עוד כי פסק דין כבוד השופט קיסרי מהווה מעשה בי-דין בתביעה כאן.

III התביעה אינה מתאימה להתנהל בפסים של ה מרצת פתיחה. מדובר בדיון בעסקאות שתחילתן לפני עשרות שנים ומעורבים בהם בעלי דין רבים.

IV הנתבעים המתנגדים הכחישו את קיומם של עסקת החליפין והסכם האשרור וטענו כי אלו, אם נעשו, נעשו לא בידיעתם או בהסכמתם.

הנתבעים המתנגדים טענו כי עוד ביום 25/1/99 הודיעו לוועדה המקומית לתכנון ולבניה הגליל העליון, כי הם מתנגדים לבניה בנכס ולבקשם להוצאת היתר בניה, משום שיש להם זכויות בנכס.
V הנתבעים המתנגדים טענו עוד כי יש לתת תוקף לרישום שנעשה בנוגע לזכויות בנכס, ואין לקבל טענה מאוחרת, הנשמעת רק כיום, כי רישום שבוצע עוד בשנות ה-80' בנוגע לזכויות בנכס ללא התנגדות, סותר הסכמי החליפין והאשרור, ודינו להתבטל.

VI נטען עוד כי במקרה דנן אין ההסכמים הנטענים בעסקת החליפין והסכם האשרור ממלאים אחר דרישת הכתב על-פי הנדרש בסעיף 8 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969.

VII עוד נטען כי לתובעים זכות אובליגטורית בלבד בנכס, הנדחית בפני זכותם הקניינית הרשומה של הנתבעים המתנגדים.

VIII כן נטען כי אמם של הנתבעים המתנגדים, ממנה הם ירשו זכויותיהם בנכס, לא חתומה על הסכם האשרור ועסקת החליפין ואל ה אינ ם מחייב ים אותה ואת הנתבעים המתנגדים, שנכנסו בנעליה.

13. בשל קשיים להמציא כתבי בי-דין לחלק מהנתבעים בתיק זה, בקשו התובעים למחוק התביעה נגד נתבעים 1 (יד-כ), ובקשתם נעתרה בהחלטות כבוד השופטת עפרה אטיאס מיום 1/5/16.

ניהול ההליך

14. במסגרת ישיבת קדם משפט ראשונה שהתקיימה בתיק זה, ולאחר שהובן כי בידי הצדדים אין ראיות נוספות מעבר לנטען בכתבי הטענות, ולראיות שהובאו במסגרת ההליך בו ניתן פסק דין השופט קיסרי, הוצע לצדדים להסכים להסדר דיוני בתיק זה.

הוצע לצדדים כי הטענה לפיה פסק דין השופט קיסרי יוצר מניעות מכח הכללים בדבר מעשה בי-דין בתיק זה תדון לגופה, וכן ידונו הטענות המשפטיות הרלוונטית של הצדדים והכל על סמך החומר ועל סמך סיכומים שיוגשו ומבלי שיהיה צורך לשמוע ראיות.

הובהר כי ההכרעה תהיה לגוף העניין ולא הכרעה בבקשה מקדמית בלבד .

15. ביום 20/12/16 ניתנה החלטה הרואה הצדדים כמסכימים להסדר הדיוני שהוצע וקובעת מועדים להגשת סיכומים.

בהמשך, ביום 3/2/17, נתנו הצדדים עצמם הודעה על השגת הסדר דיוני.

הודעה זו קבלה תוקף של החלטה.

בהתאמה, הוגשו סיכומים על-ידי כל הצדדים, לרבות סיכומי תשובה, וכעת יש לתת פסק דין מנומק לגוף העניין, על סמך החומר, והכל מבלי שנשמעו ראיות בתיק זה . זאת על-פי המוסכם בין הצדדים.

פסק דין כבוד השופט קיסרי

16. כאמור, בפסק דין כבוד השופט קיסרי נידונו טענות בנוגע לזכויות התובעים בחלקה 48 וזכותם למכור זכויות אלו לאחר, הוא התובע בהליך בו ניתן פסק דין (להלן: " ההליך בפני כבוד השופט קיסרי"). זאת לאור טענות זהות שנטענות גם בהליך כאן באשר לאופן בו רכשו התובעים כאן זכויות בחלקות 48 ו-50 מכח עסקת החליפין והסכם האשרור. גם בהליך בפני כבוד השופט קיסרי נטען כי לתובעים כאן היו זכויות בחלקה 48, אותם מכרו לתובע שם , למרות הרישום הנוגד של הזכויות בחלקה זו בהתאם לצו הירושה של גב' פדוה, תוך התעלמות מעסקת החליפין והסכם האשרור.

17. בפסק דינו קבע כבוד השופט קיסרי, לאחר ששמע ראיות, תוך התייחסות ברורה הן לעסקת החליפין, הן להסכם האשרור והן להסכם בין התובעים כאן והתובע שם כי דין תביעת התובע בהליך שם להידחות.

כבוד השופט קיסרי קבע כי דין תביעת התובע בהליך שהתנהל לפניו להידחות. זאת משום שהוא משתית את תביעתו על הסכם מכ ר זכו יות במקרקעין (חלקה 48) שהצדדים לו הם התובע בהליך בפני כבוד השופט קיסרי והתובעים כאן. כבוד השופט קיסרי קבע כי למרות שעסקינן בהסכם מכר מקרקעין, אין לו תוקף משום שההסכם לא הועלה על הכתב ובהתאם להוראות סעיף 8 לחוק המקרקעין, אין תוקף להסכם מכר מקרקעין בעל-פה .

18. עם זאת, יש להבהיר כי בפסק דינו לא סיים כבוד השופט קיסרי את מלאכתו בקביעה כי ההסכם בין התובע בהליך שבפניו והתובעים כאן אינו תקף משום שאין מסמך בכתב המעגן אותו. כבוד השופט קיסרי הוסיף ובדק בפסק-הדין את אותן טענות המועלות גם לפני בהליך זה. הוא בדק מהם זכויות התובעים כאן בחלקה 48, שאותן לטענתם מכרו לתובע שבפניו. כך למשל בפרק עסקת החליפין בפסק הדין, ציין כבוד השופט קיסרי במפורש כי עליו לסקור הראיות שהוצגו לו גם לצורך קביעת זכותם של התובעים כאן בחלקה 48.
מכיוון שאין מחלוקת כי התובעים רכשו זכויות בחלקה 48 שנדונה בפני כבוד השופט קיסרי ובחלקה 50 הנדונה בהליך זה, באותו אופן , והם טוענים ל זכויות אלו גם בהליך כאן על בסיס אותם ראיות שהובאו בפני כבוד השופט קיסרי, כאשר הוסכם בין הצדדים בהליך כאן כי לא יובאו ראיות נוספות, יש לטעמי חשיבות והשפעה לקביעות כבוד השופט קיסרי בפסק-הדין שניתן בהליך שנדון בפניו.

19. לעניין זכויות התובעים כאן בחלקה 48, קבע כבוד השופט קיסרי כי:

I לצורך מתן פסק הדין ההנחה היא כי כל טענות התובע כאן (מר נימר מורקוס) ב-ת/1 שהוגש בהליך בו נתן השופט קיסרי פסק דין נכונות . זאת לרבות הטענה כי עסקת החליפין והסכם האשרור התקיימו והם תקפ ים.

II כל העדויות שנשמעו לעניין שרשרת העסקאות מכוחה יש לתובעים כאן זכויות בחלקה 48 הן עדויות שמועה והאפשרות להסתמך על ידיעה אישית של עדים ביחס למה שהתרחש בחלקות המקרקעין הרלוונטיות מצומצמת. לכן כל עסקה שכן תועדה במסמך – יש לתת לה משקל רב יותר.

III הזכויות על-פי עסקת החליפין לא נרשמו ולכן לא יכלו התובעים כאן להעביר זכות כלשהי בחלקה 48.

IV התובעים כאן מעולם לא היו רשומים כבעלי הזכויות בחלקה 48 (ואין מחלוקת כי לענייננו לא היו רשומים גם כבעלי הזכות בנכס – י.ק.ג.).

בניגוד לכך, בעלי הזכויות הרשומות בחלקה 48 (שחלקם הם גם הנתבעים המתנגדים בהליך כאן – י.ק.ג.) רשומים כבעלי זכויות משנת 1983 בחלקה 48 . זאת מבלי שהועלתה כנגד רישום זה טרוניה. כמו כן הטיפול ברישום נעשה לבקשת התובע מר נימר מורקוס, ובוודאי בהסכמתו.

V לא ניתן לקבל טענה כי גב' פדוה, ולאחר מכן יורשיה שנרשמו כבעלי זכות בחלקה 48, נרשמו רק כנאמנים כלפי מר נימר מורקוס ו כלפי מר דיב מורקוס (התובעים כאן – י.ק.ג.).

זאת משום שאלה לא עשו במשך שנים דבר כדי לאכוף זכותם על-פי הסכם החליפין או הסכם האשרור. משכך כנגד זכות אישית שנוצרה בעקבות הסכם החליפין או הסכם האשרור , כרגע עומדת זכות קניינית רשומה נוגדת שנרשמה בהסכמת מר נימר מורקוס, ולכן היא גוברת.

VI במצב עניינים זה זכות אובליגטורית נדחית מפני זכות קניינית רשומה, ואין לקבל התביעה העותרת לביטול זכויות רשומות בחלקה 48.

VII לגבי הסכם האשרור, גם אם תתקבל הטענה שהסכם כזה נעשה, הוא אינו מחייב את יורשי גב' מרים מנסור (שהם הנתבעים המתנגדים בתיק כאן – י.ק.ג.), משום שזו לא היתה צד לו ולא חתמה עליו, ולכן אינו מחייבה.

VIII להסכם המכר בין מר מורקוס נימר ומר מורקוס דיב ובין התובע בהליך בפני כבוד השופט קיסרי אין תוקף משום שאין הוא מעוגן בהסכם בכתב ולפיכך בנסיבות המקרה שנדונו בפני כבוד השופט קיסרי, יש לעניין זה חשיבות מרובה. זאת משום שבהליך בפני כבוד השופט קיסרי ביקש התובע לאכוף הסכם מכר שלא נעשה בכת ב. הבקשה הוגשה לא כנגד צד להסכם, שהרי שני הצדדים להסכם הסכימו שיש לאכפו. הבקשה הוגשה במטרה לשלול על סמך הסכם זה זכות קניינית רשומה של צדדים שלישיים. משום כך פסק כבוד השופט קיסרי כי יש לתת לדרישת הכתב חשיבות מירבית ואין מקום לקבוע כלפי אותם צדדים שלישיים (הם הנתבעים המתנגדים במקרה דנן – י.ק.ג.). את תוקפו של הסכם כזה ללא מסמך בכתב, ורק על-פי עדויות בעל-פה.

IX בסיכום פסק הדין התקבלה התביעה שנדונה בפני כבוד השופט קיסרי רק כלפי הנתבעים שהסכימו לתביעה, ונדחתה התביעה כלפי הנתבעים שהתנגדו לה.

20. מתיאור פסק דינו של כבוד השופט קיסרי שתואר לעיל, עולה בבירור כי זה דן לגוף העניין בזכויות התובעים כאן בחלקה 48 מכח עסקת החליפין והסכם האישור וקביעותיו בעניין זה היו קביעות בבחינת רציו קרי קביעות מחייבות. התביעה שנדונה בפני כבוד השופט קיסרי נדחתה לא רק משום שהסכם המכר שהעביר זכויות בחלקה 48 לתובע שם לא עוגן בהסכם בכתב, אלא גם משום שנקבע שלתובעים כאן לא היו זכויות בחלקה 48 מכח הסכם החליפין והסכם האשרור , שיש בהם כדי לדחות זכויות קנייניות רשומות.

טענות הצדדים בסיכומיהם

21. בסיכומיהם, טענו התובעים כאן כי פסק-דינו של כבוד השופט קיסרי שגוי ואין לראות בו מעשה בי-דין מחייב בהליך כאן משום:

א. פסק-דינו של כבוד השופט קיסרי נידון בין צדדים אחרים.

ב. פסק-דינו של כבוד השופט קיסרי דחה את תביעת התובע שלפניו רק משום שזה לא הוכיח כי רכש זכות במקרקעין מהתובעים כאן בשל העדר מסמך בכתב המעגן הרכישה. לעניין זה אין כל רלוונטיות לענייננו.

ג. בפסק-דין כבוד השופט קיסרי לא נקבע שאין תוקף לעסקת החליפין ולהסכם האישרור , ובעניין זה לא נקבע ממצא פוזיטיבי.

משכך, ובהעדר פסק-דין הקובע ממצא פוזיטיבי בנוגע לעסקת החליפין ולהסכם האישרור , פסק-דינו של כבוד השופט קיסרי אינו יכול להיות מעשה בי-דין בהליך כאן.

22. הנתבעים מצידם טענו בסיכומיהם כי יש לדחות תביעת התובעים משום:

א. פסק-דינו של כבוד השופט קיסרי מהווה מעשה בי-דין המשתיק תביעתם הנוכחית של התובעים.

זאת משום שבפסק-דינו של כבוד השופט קיסרי נדונו אותן עסקאות (החליפין והאשרור) שנדונו בהליך כאן, שנעשו בין אותם צדדים.

זאת גם משום שהתובעים בהליך זה הודיעו כי גם לגוף העניין אין ברשותם ראיות נוספות מעבר לאלה שהוכחו בהליך בפני כבוד השופט קיסרי, ולפיכך גם לגוף העניין אין מקום לשנות את קביעותיו של כבוד השופט קיסרי.

ב. פסקי הדין שצוטטו בסיכומי התובעים אינם רלוונטים, והאמור בהם דווקא תומך בטענת הנתבעים כי פסק-דינו של כבוד השופט קיסרי יוצר השתק מכח כללי מעשה בי-דין בתיק זה.

זאת, במיוחד כאשר בפסק-דינו של כבוד השופט קיסרי כן קיים ממצא פוזיטיבי לפיו אין ביכולת העברת הזכויות הנטענות מכח עסקת החליפין והסכם האשרור לשלול זכויות רשומות.

ג. הקביעה כי הסכם האשרור אינו מחייב את הנתבעים המתנגדים הנכנסים בנעלי אמם שהורישה להם זכויותיהם משום שזו לא היתה צד להסכם האשרור בדין יסודה.

כך גם הקביעה כי הסכם החליפין לא הוכח משום שהוא נעדר מסמך בכתב.

ד. בין לבין, הלכו לעולמם שניים מהנתבעים המתנגדים ולכן היה צורך לתקן את התביעה.

23. בתשובה לסיכומים שם, טען ב"כ התובעים כי:

הממצא הפוזיטיבי היחיד בפסק-דינו של כבוד השופט קיסרי הוא שהתובע שם חסר זכויות משום שלא הוכיח כי רכש מהתובעים כאן בהסכם תקף (המעוגן במסמך בכתב) את זכויותיהם בחלקה.

עוד נטען, כי אין כל רלוונטיות לעובדה שאין בנמצא ראיות נוספות לצורך הוכחת הנטען בהליך זה משום שהצדדים הגיעו להסכם דיוני.

כן נטען כי הטענה ששניים מהנתבעים המתנגדים הלכו לעולמם, ומשכך יש לתקן התביעה חורגת מכתבי הטענות.

דיון

24. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי יש ממש בטיעוני ב"כ הנתבעים המתנגדים ודין התביעה להידחות.

אני סבורה לאור המסמכים שהוצגו לי, כי קביעת כבוד השופט קיסרי בדין יסודה גם לגוף העניין ומשכך, גם בהתעלם מהצורך לדון בטענות בדבר מעשה בי-דין, הרי לגוף העניין לא הוכיחו התובעים כאן כי זכויותיהם מכח עסקת החליפין והסכם האשרור עדיפ ות על זכויות רשומות שיש לנתבעים המתנגדים בנכס.

25. יש לזכור כי הסכם החליפין והסכם האשרור, גם אם תקפים והוכחו, העניקו לתובעים לכל היותר זכויות חוזיות אשר לגביהם לא טרחו התובעים לעשות דבר.

מאידך, לבקשת התובעים, או תוך שיתוף פעולה עמם, נעשה הליך רישום מכוחו הנתבעים המתנגדים נרשמו כבעלי זכויות, ברישום המוסדר המתנהל על-פי דין.

לאחר רישום זה שנעשה לפני למעלה משני עשורים, המשיכו הנתבעים במדיניות של "שב ואל תעשה" ולא התנגדו לרישום.

26. משכך, בפנינו זכויות חוזיות מכח הסכמים מול זכויות רשומות כדין.

בהתאם להלכה הפסוקה, זכויות חוזיות כאלו נדחות מפני זכויות רשומות במרשם המתנהל על-פי דין.

27. זאת ועוד כפי שקבע גם כבוד השופט קיסרי בפסק-דינו, הנתבעים המתנגדים כיורשי זכויות אמם וכמי שנכנסים בנעליה, אינם צד להסכם האשרור ,שהיא עצמה לא היתה צד לו וזה אינו מחייבם.

אשר לעסקת החליפין, זו העניקה, אם בכלל, לתובעים כאן זכות אובליגטורית שהם לא טרחו לרשמה ואז יזמו או היו מעורבים במאמצים שהביאו לרישום אחר שמתעלם מעסקת החליפין ולא פעלו במשך עשרות שנים נגד רישום זה, משכך ובהעדר ראיה אחרת, מעבר לאלו שנותרים כראוי ובכשרות ובאופן נכון על-ידי כבוד השופט קיסרי בפסק-דינו, איני רואה כל סיבה שלא להצטרף למסקנות כבוד השופט קיסרי בפסק-דינו, ולקבוע כי אלו מסקנותיוותקפות ונכונות גם בענייננו, וכך אני מורה.

28. לטעמי, ולמעלה מהדרוש, מצאתי ממש גם בטענות ב"כ הנתבעים באשר לנכונות הקביעה כי פסק-דינו של כבוד השופט קיסרי משתיק התובעים מלטעון טענות נוגדות מכח הכללי בדבר מעשה בי-דין.

29. אני סבורה כי כבוד השופט קיסרי, בפסק-דינו, כן קבע ממצאים פוזיטיבים באשר לעסקת החליפין ולהסכם האשרור וקבע פוזיטיבית כי אלו גם אם הוכחו, לא יכולים להעניק לתובעים כאן זכויות מעבר לזכויות חוזיות הנדחות מפני זכויות רשומות.

מכיוון שמדובר בהסכמים החלים על שתי חלקות, שאחת מהן היא הנכס, הרי קביעות פוזיטיביות אלו משתיקים היכולות לשוב ולדון באותן טענות שכבר הוכרעו לגופן ועל סמך בדיקת ראיות, בהליך כאן.
30. כל הכרעה אחרת כמו גם קבלת טענות התובעים תפגע בוודאות המשפטית ההכרחית ותעלה חשש מפני קבלת הכרעות סותרות בעניינם זהים ואין לאפשר זאת.

סיכום

31. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ככל שהיא מתייחסת לנתבעים המתנגדים.

מאחר שפרט לנתבעים המתנגדים, כל שאר הנתבעים הסכימו שיינתן פסק-דין על יסוד התביעה, אני מורה כי:

I בכפוף לתשלום כל המוסכם הכרוכים בהעברת הזכויות, תועברנה הזכויות הרשומות בנכס בשמו של כל אחד מהנתבעים למעט הנתבעים המתנגדים על-שם התובעים באופן ה מבוקש בתביעה וכמוסבר לעיל.

II היה ויהיה צורך תוגש פסיקתא מתאימה לחתימה.

III אשר לתביעה המתייחסת לזכויות רשומות של הנתבעים המתנגדים בנכס, זו נדחית.

IV לאור תוצאות ההליך, ישלמו התובעים לנתבעים המתנגדים הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק-דין זה לידיהם, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק-הדין ועד לתשלום בפועל.

V כספים שהופקדו על-ידי התובעים, לרבות ערבות, יועברו לידי הנתבעים המתנגדים באמצעות בא-כוחם עד לתשלום כל הנדרש על-פי פסק-דין זה, והיתרה תושב לתובעים באמצעות בא כוחם.

VI כספים אחרים שהופקדו, לרבות ערבות, בקופת בית המשפט, יושבו למפקידיהם באמצעות בא כוחם.

ניתן היום, י"ח שבט תשע"ח, 03 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יורשי המנוחה נעימה חנא סעדה
נתבע: פסק דין
שופט :
עורכי דין: