ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלה אבי נגד פלאפון תקשורת בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת עמיתה דרורה בית אור

תובעת

אלה אבי ת.ז. XXXXXX070
רחוב ארז 44 עומר

נגד

נתבעת

פלאפון תקשורת בע"מ ח.פ. 511076572
רחוב דרך יצחק רבין 33 גבעתיים

פסק דין

התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה על סך 9024 ₪.
לטענת התובעת היתה בעבר לקוחה של הנתבעת ב 5 מנויים.
בחודש יוני 2012 ביקשה לנייד את כל הקווים לחברת הוט מובייל, אך הקו שמספרו 0503008360 (ייקרא להלן " הקו שבמחלוקת") לא נוייד לטענתה.
התובעת צירפה אישור מהוט מובייל המלמד על ניוד של 5 פלפונים.

הקו שבמחלוקת כלל לא מופיע ברשימה שבנספח א', ונראה על פניו מהאישור כי התובעת לא ביקשה כלל לנייד קו זה.

לטענת התובעת הודיעה לנתבעת כי המכשיר בקו במחלוקת נגנב וביקשה לנתקה מהשירות.

יוצא איפא לכאורה כי התובעת לא ביקשה לנייד את הקו שבמחלוקת אלא לטענתה הודיעה לנתבעת כי הפלפון נגנב וביקשה לנתקו.

לטענת התובעת המשיכה הנתבעת במשך תקופה ארוכה לחייב אותה בעבור הקו שבמחלוקת. רק לאחר 4 שנים בתחילת 2016, גילתה שהיא משלמת 188 ₪ עבור הקו שבמחלוקת, שכאמור לטענתה ביקשה לנתקו. לטענת התובעת בתקופה זו של 4 שנים גם לא קיבלה חשבוניות. לדבריה טענה הנתבעת כי שלחה את החשבוניות למייל של הגרוש שלה אך התובעת לא קיבלה אותן לעולם.

יחד עם זאת הסכום ירד מחשבון הבנק של התובעת ולא ברור מדוע היא טוענת כי לא ידעה על ביצוע התשלום לנתבעת בעבור הקו שבמחלוקת.

התובעת פנתה לנתבעת בדרישה שיוחזר לה הסכום ששלמה בעבור הקו שבמחלוקת, לאחר שחוייבה בו לטענתה חרף בקשתה לנתקו. לדבריה לא רק שלא פוצתה, אלא הנתבעת טרטרה אותה מבלי להענות לבקשתה. התובעת גם פנתה לסיוע של המועצה הישראלית לצרכנות והנתבעת היתה מוכנה לפצותה לפנים משורת הדין ב 1000 ₪ אך התובעת סירבה להצעה.

לטענת התובעת רק לאחר שפנתה לעורך דין גילתה כי חוייבה בסך של 9024 ₪ , וזאת עבור 48 חודשי גביה לפי 188 ₪ לחודש.

לטענת התובעת לאחר שפנתה לעורך דין נשלחה אליה הודעה מטעם הנתבעת (צורפה כנספח 2) בו לטענתה מודה הנתבעת הקו שבמחלוקת נותק זמנית באמצעות שיחה אל נתב ממוחשב. עוד נאמר בנספח 2 כי בחודש אפריל 2012 בוצעו שתי פניות יזומות על ידי מוקד השירות של הנתבעת אל התובעת בהן ציינה התובעת לנתבעת כי אינה מעוניינת לחבר את הקו מניתוק זמני.

לאור האמור לעיל טוענת התובעת כי עלה בידה להוכיח את טענתה כי ביקשה ניתוק של הקו שבמחלוקת עוד ב 2012 והנתבעת, חרף העובדה שידעה על הבקשה המשיכה לחייבה במשך 4 שנים בסך של 188 ₪ לחודש .

לטענת הנתבעת הקו שבמחלוקת נותק על ידי התובעת באופן עצמאי באמצעות מערכת נתב אוטומטי לניתוק קוים ביום 24.4.12 שנעשה לבקשת הלקוח . לדבריה הניתוק אותו בחרה התובעת לעשות הינו ניתוק זמני בלבד קרי שהקו נשאר זמין לקבלת שיחות על מנת לנסות ולאתר את הטלפון באמצעות התקשרות אל הקו. המשמעות היא שהקו והמספר נשארים בבעלות הלקוח עד לניתוק באופן קבוע. ניתוק קבוע יכול להעשות באמצעות פניה מפורשת לנתבעת , אשר לטענת הנתבעת לא נעשתה ואין לכך כל ראיה בתביעה, חרף טענתה של התובעת כי פנתה.

טוענת הנתבעת כי כל זמן שהתובעת בחרה להמשיך ולהחזיק בקו כשהוא מחובר לרשת הסלולארית של הנתבעת וזמין לקבלת שיחות ו/או שירותים סלולאריים אחרים לרבות שמירת מספר המנוי על שם התובעת היא חוייבה כדין בגין אחזקת הקו המחובר. הנתבעת היתה מנועה מלנתק את הקו כל עוד התובעת לא ביקשה זאת במפורש.

אי לכך טוענת הנתבעת כי משקיבלה התובעת חשבוניות מדי חודש כשהן ברורות וניתן לראות בהן שהיא מחוייבת עבור הקו שבמחלוקת וכמו כן התשלום מפורט בחשבון הבנק של התובעת אין לתובעת אלא להלין על עצמה וקיים לה אשם תורם בגובה של 100%. על כן דין התביעה להדחות.

בתיק התקיימו שני דיונים – הראשון ביום 28.11.7 והשני ביום 16.1.18. בדיון הראשון התייצבו התובעת ונציג מטעם הנתבעת, לדיון השני התייצבו עדים מטעם הצדדים: עו"ד אסף נווה מטעם התובעת ומר חן בוזגלו אחראי על פניות הציבור מטעם הנתבעת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהן וכן בפרוטוקולים של הדיונים מצאתי לנכון לקבוע כדלהלן:

התובעת ניידה לטענתה לחברת הוט מובייל 5 טלפונים וזאת בשנים 2012 ו – 2014 (ראה נספח 1 לכתב התביעה). הקו שבמחלוקת לא נוייד להוט מובייל.

עוד עולה מכתבי הטענות והמסמכים כי הטלפון שבמחלוקת אבד בשנת 2012. ראיה לכך תמלול שיחה של התובעת עם הנתבעת באפריל 2012 בו היא פונה למוקד השירות על מנת לברר באם יש למינוי ביטוח נגד גניבה או אבדן. התובעת אומרת באותה שיחה כי הילדה שלה חזרה מבית הספר בלי טלפון או שגנבו לה אותו או שאיבדה.

באותה שיחה נאמר לתובעת כי אין שירות תיקונים וביטוח וכן נאמר לה במפורש כי הקו מנותק זמנית. עובדה זו גם מצויינת בנספח א' לכתב ההגנה : "ניתוק זמני של לקוח הסיבה: loss". הקו נותק על ידי התובעת זו לשון ההודעה.

כאמור טוענת הנתבעת בכתב ההגנה ובבית המשפט כי ניתוק זמני, משמעותו שהקו נשאר בבעלות הלקוח והוא פתוח לשיחות נכנסות, וכל עוד אין בקשה מפורשת של הלקוח לנתק אותו באופן סופי, ממשיך הלקוח לשלם דמי שימוש עבור הקו. לנתבעת אסור לנתק קו ללא בקשה מפורשת של הלקוח. ולמעשה הקו מ משיך להיות פעיל והמספר שלו הוא ברשות הלקוח.

לטענת הנתבעת פנתה הנתבעת פעמיים בשיחה יזומה לתובעת בשנת 2012 על מנת לברר מה עלה בגור ל המכשיר שאבד והקו שנותק זמנית והתובעת ענתה כי עליה לגשת למרכז השירות מאחר ויש לה מספר שאלות ובירורים עם הנתבעת ב עיקר בענין הביטוח (ראה תמלול שיחה על התובעת).

עיינתי בתמלול השיחה ואכן עולה ממנו כי התובעת שואלת במהלך השיחה האם הקו מנותק, ונאמר לה כי הקו מנותק באופן זמני, אך אין כל הסבר לתובעת מה המשמעות של ניתוק זמני לעומת ניתוק מלא. לא רק זאת נציגת הנתבעת לא מציינת בפני התובעת כי אם ברצונה לנתק את הקו באופן מלא שמשמעותו החזרת הקו לנתבעת עליה לבקש זאת במפורש.

למעשה רק בשנת 2016 ביקשה התובעת ניתוק מוחלט וזאת לאחר שהתברר לה כי הנתבעת ממשיכה לגבות ממנה דמי שימוש בסך 188 ₪ לחודש.

לאור האמור לעיל מצאתי כי יש אחריות גם לתובעת וגם לנתבעת למצב שארע והתברר לטענת התובעת רק בשנת 2016.

ככל שמדובר בנתבעת – מצאתי כי היה על הנתבעת להסביר לתובעת באופן מפורש וברור מהי משמעות ניתוק זמני לעומת ניתוק מלא. היה עליה להבהיר לתובעת כי השארת הקו במצב של ניתוק זמני פרושו שהתובעת ממשיכה לשלם דמי שימוש חודשיים וכי הקו למעשה נשאר בבעלותה. בכל השיחות שניהלה הנתבעת עם התובעת היא לא מפרטת ומסבירה לתובעת את הסטטוס של הקו, ו לא מציעה לה לבחור בין ניתוק זמני לניתוק מלא.
בענין זה יש לנתבעת אחריות ,חובת תום לב וגילוי נאות ללקוח שאינו בקיא ברזי ההגדרות וסבור שמשביקש ניתוק, הרי שחדל מחובת תשלום.

מנגד – אין התובעת יכולה להתנער מאחריותה שהינה בדיקת התשלומים שהיא מבצעת ואשר מופיעים בחשבון הבנק שלה מדי חודש בחודשו. במשך 4 שנים לא בדקה התובעת את החיובים בסך של 188 ₪ שחוייבה בהם באמצעות הוראת קבע בחשבון הבנק. משכך הלך והצטבר סכום של אלפי שקלים בהם חוייבה והיום היא מבקשת לקבלו בחזרה.

אי לכך מסקנתי לאור האמור לעיל כי יש לקבל את תביעת התובעת באופן חלקי ואני מורה לנתבע להחזיר לתובעת את הסך 3500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין וישא הפרשי הצמדה וריבית מתום 30 יום ועד התשלום בפועל.

אין צו להוצאות.

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ז שבט תשע"ח, 02 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלה אבי
נתבע: פלאפון תקשורת בע"מ
שופט :
עורכי דין: