ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורטל צבי נגד ליאל מאמו :

בפני כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובעת

אורטל צבי

נגד

נתבע
ליאל מאמו

החלטה

בפני בקשת הנתבע להורות על עיכוב ההליכים בתובענה הנדונה בהתאם להוראת סעיף 5(א) ב חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק הבוררות), וזאת עקב הליך בוררות המתקיים במקביל להליך זה.

א. רקע

1. התובעת בתביעה דנא היא אורטל צבי. אורטל צבי נשואה לרפי צבי, אשר עוסק בניכיון שיקים. הנתבע הוא ליאל מאמו.

2. בחודש אוקטובר 2012 פנה אדם בשם יהודה כהן (להלן: "יהודה כהן") אל רפי צבי, בבקשה , כי יפרוט לו שיק בסך של 25,000 ש"ח. שם מושך השיק היה ליאל מאמו הוא הנתבע במקרה דנא . שיק הינו נשוא התביעה העיקרית שבפני.

3. דומה שיהודה כהן קיבל תמורה מלאה עבור פריטת השיק של ליאל מאמו, למעט ניכוי 1% מערכו הנקוב של השיק. כיוון שהשיק לא נפרע, הוגשה בקשה לפר וע את השיק במסגרת הוצאה לפועל. במסגרת ההוצאה לפועל, הגיש הנתבע ליאל מאמו התנגדות שהועברה לטיפולו של בית משפט זה. בית משפט זה הורה כי התביעה תתנהל בפסים של סדר דין מהיר.

4. ביום 3.10.17 ניתנה על ידי החלטת ביניים לעכב את ההליכים בתובענה.

5. ביום 26.12.17 התייצבו הצדדים לדיון בפני בסוגיית עיכוב ההליכים בתיק. במסגרת טענות הצדדים טען הנתבע, כי בשנת 2015 החלה להתנהל בוררות בין יהודה כהן ורפי צבי , בראשות ה בורר כבוד הרב מיכאל יהושע שיינמן (להלן: "הבורר") . לטענת הנתבע, כיוון שבין הצדדים מתנהלת בוררות, אזי על בית משפט זה להורות על עיכוב הליכים בתיק. התובעת הביעה התנגדותה לעיכוב ההליכים. מכאן ההליך שבפני.

ב. טענות המבקש (הנתבע בהליך העיקרי)

1. נטען על ידי הנתבע, כי ברי מהנסיבות, שהגשת ההליך על ידי אורטל צבי נעשתה למראית עין על ידה, שכן בעל הזכות בשיק הוא בעלה רפי צבי. דא עקא, בין רפי צבי לבין יהודה כהן מתקיימים הליכי בוררות אצל בורר , והשיק שבמחלוקת הוא חלק בלתי נפרד מהליך הבוררות.

2. כן נטען, כי הליכי הבוררות המתנהלים הינם בהתאם לשטר בוררות, אשר נחתם בין רפי צבי ליהודה כהן. כאשר להליך הבוררות יש השלכה להליך המשפטי דנא. לעניין הרציונל העומד בבסיס בקשה זו מצא לנכון הנתבע להסתמך על האמור ברע"א 1514/13 נאות בית וגן נ' מועדון הכדורגל (פורסם בנבו, ניתן ביום 6.11.13) . בפסק דין זה נאמר , כי בסיס הדוקטרינה של ההליך התלוי ועומד הוא מניעת הליכי סרק וחיסכון בזמן שיפוטי ושיקולים אלה חופפים לרציונל העומד בבסיס הדוקטרינה של מעשה בית דין ובניהם זהות השאלות שבמחלוקת וזהות הצדדים.

3. סיכם הנתבע, באומרו כי בהתקיים הליך הבוררות, מתבקש בית משפט זה לעכב את ההליכים בין הצדדים להסכם הבוררות מכח סמכותו לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 .

ג. טענות המשיבה (היא התובעת בהליך העיקרי)

1. לטענת התובעת, אין מקום לעכב את ההליכים בבית משפט זה. השאלה היחידה שעמדה בפני הבורר הינה שאלת הריבית והיא האם הריבית שהוסכם עליה הינה מותרת לפי ההלכה אם לאו.

2. ביום 12.7.16 ניתנה החלטה על ידי הבורר ובה נאמר, כי הריבית הינה ריבית אסורה , ולפיכך המליץ להעביר את המחלוקת למותב של שלושה בוררים.

3. כן נטען על ידי התובעת בענין זהות הצדדים, כי הצדדים בבוררות שונים לחלוטין מהצדדים בדיון דנא: בבוררות , הצדדים הם יהודה כהן ורפי אורטל, ובדיון שלפנינו הצדדים הם אורטל צבי וליאל מאמו.

4. לטענת התובעת, המחלוקת העומדת לדיון במקרה דנא הינה שאלת הריבית ולא השיק עצמו ועל כן הכרעה בהליך הבוררות לא תוכל להוות השתק פלוגתא במקרה דנא.

5. לא זו אף זאת; הדיון אצל הבורר הופסק, מזה זמן, שכן כאמור, הוא העביר את הדיון למותב של שלושה ועל כן אין לומר שמתקיימת בוררות.

ד. דיון והכרעה

1. הנתבע ביקש לעכב את הבוררות מכח סעיף 5 (א) לחוק הבוררות. ואולם, בדיקת הנסיבות בתיק מעלה, כי הנסיבות דנן אינם הולמות לתנאים המתווים במסגרת סעיף 5 (א) לחוק הבוררות . להלן אנמק;

2. סעיף 5 (א) לחוק הבוררות מורה כדלקמן:
הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.

3. כדי שבית המשפט יורה על עיכובם של הליכים, חייבים להתקיים מספר תנאים. ברע"א 4986/08 Tyco building serviceנ' אלבקס וידאו בע"מ (פורסם בנבו, 12.4.2010) קבע בית המשפט העליון, כי סעיף 5 לחוק הבוררות מסמיך את בית המשפט לעכב הליכים שהוגשו לפניו אם התקיימו כל התנאים הבאים:

א. יש הסכם בוררות בין הצדדים.
ב. התובענה שהוגשה לבית המשפט מתייחסת
לסכסוך שההסכם חל עליו.
ג. בעל דין שהוא צד להסכם מבקש את עיכוב
ההליכים.
ד. המבקש היה מוכן- והוא מוכן גם בעת
הגשת הבקשה- לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות.
ה. המבקש ביקש את עיכוב ההליכים בכתב
ההגנה או בדרך אחרת.
ו. המבקש פנה בבקשה לעיכוב הליכים לפני שטען לראשונה לגופה של התובענה.

4. ההלכה היא, כי גם אם מתקיימים כל התנאים, עדיין מסור לבית המשפט שיקול הדעת אם לעכב את ההליכים אם לאו. ככלל יעכב בית המשפט את ההליכים שבין הצדדים להסכם הבוררות, זולת אם מצא כי קיים טעם מיוחד לכך שהסכסוך לא יידון בבוררות. [ראו: ד"ר ישראל שמעוני דיני בוררות- אופק חדש בבוררות עמ' 130 (מהדורה שנייה מורחבת, 2014)].

5. מצב העניינים בתובענה שלפני אינה עונה למרבית התנאים המפורטים בסעיף 5 לחוק הבוררות. ראשית, אין הסכם בוררות בין הצדדים. אכן, נכונה טענת התובעת ולפיה, הצדדים בבוררות שונים לחלוטין מהצדדים בדיון דנא: בבוררות הצדדים הם יהודה כהן ורפי אורטל, ובדיון שלפנינו הצדדים הם אורטל צבי וליאל מאמו. בנוסף, הנתבע, הוא מבקש עיכוב ההליכים, אינו צד בהליך הבוררות. די באלה כדי לקבוע שסעיף 5 (א) אינו חל במקרה דנן ועל כן דין הבקשה להידחות. ואולם, מעל לצורך, אדון בשאר ההיבטים של בקשה זו, כדלקמן.

6. כאמור, הנתבע ביקש לתמוך יתדותיו בעניין רע"א 1514/13 נאות בית וגן נ' מועדון הכדורגל (פורסם בנבו, ניתן ביום 6.11.13). עניין זה שהועלה על ידי הנתבע אינו הולם למקרה שבפני ולהלן אנמק;

7. בעניין רע"א נאות בית וגן נאמר כדלקמן:
" בית משפט זה התייחס לאחרונה לדוקטרינה של עניין תלוי ועומד בהרחבה במסגרת רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ [פורסם בנבו] (11.7.2013) (להלן: עניין קולומביה). בעניין קולומביה, הדגשתי שהרציונאל העומד בבסיס דוקטרינת ההליך התלוי והעומד הינו מניעת ניהול הליכי סרק וחיסכון בזמן שיפוטי, וכן מניעת הכבדה מיותרת על הצד שכנגד [שם, בפסקה 10 לחוות דעתי והאסמכתאות הנזכרות שם]. עוד הוספתי כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד חופפים לשיקולים בבסיס הדוקטרינה של מעשה בית דין, וביניהם זהות השאלות שבמחלוקת וזהות הצדדים".

8. כזכור, ההלכה במקורה הונחה בגדר ע "א 9/75, פ"מ כט(2) 477 שיך סולימאן מוחמד אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל ולפיה:
"ההלכה, כמו ב"מעשה-בית-דין", כך גם ב"ענין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות (ראה פסק-דיני ב-ע"א 424/73, [1], בע' 540-541), ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בענינים של ממש, היינו, לפי מהותן העיקרית. ראה ( ‎.BRUNSDEN V. BUMPHREY,(1884"

9. כמו כן נאמר בענין אלעוקבי כי הרציונל הוא כדלקמן:
"הרעיון העומד מאחורי הכלל של "ענין תלוי ועומד" הוא כפול - מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית-המשפט. אף כי בתביעה הראשונה המערער אינו נתבע, ואין בתביעה זו כדי לקפח את זכויותיו לפי סעיף 47, אולם במקרה בו טרם הפעיל המערער את זכותו לפי סעיף 47 הוגשה כבר תביעה אחרת באותה עילה, הרי שניתן להפעיל את העקרון של "ענין תלוי ועומד". כאמור, השאלה המרכזית בשתי התביעות היא זהה. אין להכביד על בתי-המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי-משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים הם באותו ענין להגיע לתוצאות הפוכות ".

10. בענייננו, לא רק שהצדדים לבוררות אינם זהים , דומה שגם השאלה המרכזית בשני ההליכים איננה דומה. בראש ובראשונה ייאמר, כי לבית משפט זה לא ברור במה בדיוק דנה הבוררות. זאת שכן, סוגיית הבוררות על פי שטר הבוררות נותרה פתוחה וברובריקה שדנה במהות הבוררות לא נכתב דבר. שנית, בתחילה התעורר הרושם כי לב העניין שדן בו הבורר היה באמת סוגיית הריבית. ואכן, במכתב שכתב כבוד הבורר ביום 8.8.16 נאמר כי החליט להעביר את העניין לבית דין של שלושה, כיוון ש"איסור ריבית החמור" הוא שמביאו לעשות כן. ברם, במענה להבהרה, כתב הבורר שמטרת הדיון הייתה לקבוע את שיעור חובו של כהן לצבי, אלא שהדבר תלוי בכך שמינויו כבורר יחודש על ידי בית המשפט. בעניין זה ייאמר, שאין מנדט לבית משפט זה לחדש את מינויו של הבורר ועל כן אין זה וודאי כלל וכלל ושהבוררות אכן תחודש. לבסוף אציין, כי מהות הדיון שלפני הוא האם קיים חוב של ליאל מאמו לאורטל צבי, בעוד שמהות הדיון אצל הבורר הינו האם קיים חוב של כהן לצבי, כך, שבמהות הדברים , פסק סופי בבוררות לא ישליך , בהכרח , על גורלה של התביעה דנא.

11. מכל המקובץ, דין הבקשה לעיכוב הליכים להידחות. הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך של 2,500 ₪, אשר ישולמו תוך 7 ימים ללא קשר לתוצאה הסופית של ההליך.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ח, 01 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורטל צבי
נתבע: ליאל מאמו
שופט :
עורכי דין: