ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סקיילקס קורפוריישן בע"מ נגד מהא עסלי :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובעת

סקיילקס קורפוריישן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רן שדה

נגד

הנתבעת

מהא עסלי
ע"י ב"כ עו"ד וחיד עותמאן

החלטה

רקע
1. התובעת הגישה ללשכת ההוצל"פ בקשה לביצוע 2 שיקים כנגד הנתבעת.
השיק האחד על סך של 25,838 ₪ ז"פ 25/6/15 והשיק השני על סך של 33,249 ₪ ז"פ 11/07/15. הנתבעת הגישה בקשת התנגדות לביצוע השיקים הנ"ל והבקשה הועברה לבית המשפט.

לטענת התובעת המדובר בשיקים שנמסרו כנגד סחורה שסופקה לנתבעת. מנגד טוענת הנתבעת שמדובר בשיקים שנגנבו ממנה והיא מכחישה שקיבלה סחורה מהתובעת.

2. ביום 12/04/16 התקיים דיון בבקשת ההתנגדות שבסופו החליט המותב הקודם כבוד הרשם הבכיר איתי רגב, לקבל את ההתנגדות ולאור סכומם הכולל של השיקים 59,205 ₪ הועברה התביעה השטרית להליך של סדר דין מהיר.

3. ביום 15/01/17 התק יים לפניי דיון במסגרתו הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו:
" ימונה מומחה להשוואת כתבי יד מטעם בית המשפט, אשר יחווה דעתו לעניין השאלה האם החתימות המופיעות על שני השיקים מושא התביעה דנן, הן אכן חתומות בידה של הנתבעת. למען הסר ספק, נבקש מבית המשפט כי יתייחס לכל שיק כעילה נפרדת, כך שאם לגבי שיק מסוים ייקבע כי החתימה המופיעה עליו היא חתימת הנתבעת, הרי שהנתבעת תחויב במלוא סכום שיק זה וככל שיתברר לגבי שיק כי הוא אינו חתום בחתימת ידה של הנתבעת, הרי שהתביעה לגבי שיק זה, תידחה. מוסכם כי בשלב ראשון כל אחד מן הצדדים יישא במחצית שכרו של המומחה ובסוף ההליך בית המשפט יתייחס, במסגרת פסיקת ההוצאות, גם לעלות שכרו של המומחה. מוסכם בזאת, כי חוות דעתו של המומחה תכריע את התיק. "( ההדגשה מופיעה במקור)

4. בהתאם להסדר הדיוני, ביום 22/01/17 מינה בית המשפט את מומחית להשוות כתבי יד גב' סימה אנקונה לבדוק את השיקים מושא התביעה.

ביום 24/8/17 הגיש ב"כ הנתבעת הודעה על הגשת חוות דעת המומחית ובקשה לדחיית התביעה. (יוער כי העיכוב בהגשת חוות הדעת נבע מסיבות שאינן קשורות במומחית)

5. מסקנות חוות הדעת היו כדלקמן:
"1 . החתימה המסומנת א נשוא המחלוקת הינה חתימת שרבוט מצומצמת בתכונות כתיבה ייחודיות ועל כן לא אוכל לחוות דעה על ידי מי היא נכתבה.
2. מצאתי מספר אי התאמות בין החתימה המסומנת ב נשוא המחלוקת לבין דוגמאות חתימה בשם עסלי מהא ולדעתי קיימת אפשרות סבירה שהחתימה לא נכתבה על ידה"

6. הצדדים חלוקים בשאלת יישומו של ההסדר הדיוני בין הצדדים, בהתאם למסקנות חוות הדעת, דהיינו האם חוות הדעת הנ"ל הכריעה את המחלוקת מושא התביעה אם לאו.

עמדת הנתבעת:
משלא נקבע על ידי המומחית כי החתימות על השיקים הן של הנתבעת דינה של התביעה להידחות.

עמדת התובעת:
בחוות הדעת נקבע: לעניין השיק הראשון שלא ניתן לדעת על ידי מי נחתמה החתימה. לעניין השיק השני קיימת אפשרות סבירה כי החתימה עליו לא נחתמה על ידי הנ תבעת.
"בנסיבות אלו, חוות דעתה של המומחית לא קבעה בצורה ברורה ונהירה כי השיקים אינם ננשאים או נושאים את חתימת הנתבעת".

לכן, בהתאם להסדר הדיוני, משלא הגיעה המומחית להכרעה ברורה לעניין חתימות הנתבעת על השיקים, אין מנוס מקיו ם דיון הוכחות בתביעה . בנוסף, הואיל ומדובר בתביעה שטרית מבוקש להורות כי סדר הראיות ייקבע כך שהנתבעת תתחיל בהבאת ראיותיה ולאחר מכן תגיש התובעת את ראיותיה.

7. תשובת הנתבעת
ההסדר הדיוני קבע במפורש כי על המומחית לקבוע האם החתימות על השיקים הן של הנתבעת אם לאו.

בנסיבות אלו, משלא קבעה המומחית באופן פוזיטיבי שמדובר בחתימתה של הנתבעת, הרי ברור כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שהחתימות על השיקים מושא התביעה הן של הנתבעת. המדובר בתביעה שטרית ועקב טענתה של הנתבעת לזיוף חתימתה על השיקים, הנטל להוכחת הטענה כי החתימות הן אכן של הנתבעת, מוטל על כתפי התובעת.

דיון והכרעה
8. בפסיקה נקבע כי נקודת המוצא היא שהסדר דיוני שגובש בין בעלי דין מחייב את הצדדים לו, ואין צד רשאי לסטות ממנו בדיעבד, לאחר שתוצאתו לא הגשימה את ציפיותיו.
על בית המשפט לכבד הסכמה דיונית כזו המשרתת את האינטרס בדבר סופיות הדיון, תוך כיבוד האוטונומיה של הצדדים ביחס לדרכי ניהולו (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב (1) 446)."

9. נבחן עתה את נוסח ההסדר הדיוני ואופן יישומו על פי מסקנות חוות דעתה של המומחית.
ההסדר קבע:
"..ככל שיתברר לגבי שיק כי הוא אינו חתום בחתימת ידה של הנתבעת, הרי שהתביעה לגבי שיק זה, תידחה."

מסקנות חוות הדעת קובעות:
לגביי השיק הראשון קבעה המומחית כי אינה יכולה לחוות את דעתה של מי החתימה עליו. דהיינו : המומחית קבעה כי אינ נה יכולה לגבש מסקנה כלשהי לגביי זהותו של מי שחתימתו מופיעה על השיק. המשמעות היא כי לא ניתן לאשר ממצא חיובי כי החתימה היא של הנתבעת ואף לא ניתן לאשר ממצא שלילי לשלול את האפשרות כי החתימה היא של הנתבעת.

לשונו של ההסדר הינה ברורה: "..ככל שיתברר לגבי שיק כי הוא אינו חתום בחתימת ידה של הנתבעת, הרי שהתביעה לגבי שיק זה, תידחה.".
בהעדר אפשרות לגיבוש ממצא חיובי או שלילי לגבי השאלה האם החתימה על גביי השיק היא של הנתבעת או לא. לא התקיים התנאי שנקבע בהסדר הדיוני שכן לא התברר לגביי השיק הראשון כי אינו חתום על ידי הנתבעת.

לכן, אני קובע ש אין במסקנת המומחית הכרעה לגביי השיק הראשון ו יש להמשיך בניהול הליכי התביעה לגביו.

10. לגביי השיק השני קבעה המומחית שקיימת אפשרות סבירה שהחתימה לא נכתבה על ידי הנתבעת.
השאלה שיש להכריע בה עתה היא האם קביעה שיש אפשרות סבירה שהחתימה לא נכתבה על ידי הנתבעת מקיימת את התנאי בהסדר הדיוני ככל שיתברר.. כי הוא אינו חתום בחתימת הנתבעת.

11. הסדר דיוני בין הצדדים נחשב כחוזה לפיכך, יש לפרשו כדרך שמפרשים חוזה.

סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

" פירוש של חוזה
25.(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו." (ההדגשה שלי א.ד)

לפיכך, עלינו לפרש את משמעות הביטוי יתברר בהתאם ללשון ההסדר הדיוני.
סבורני כי הצדדים ביקשו כי חוות דעתה של המומחה תתיר את הספקות בעניין השאלה האם החתימה על גבי השיקים הינה אכן חתימת הנתבעת או שמא חתימתה זויפה.

יתברר פירושו, אם יהיה ברור דהיינו שמסקנת המומחית תהייה ברורה.
המילה ברור פירושה בהיר , נהיר חד, לא מטושטש לעומת זאת, סבירות היא הערכה גסה של הסיכוי או הנאותות להתרחשות של אירוע להבדיל מהסתברות הניתנת לכימות חישובי מדויק כמספר בין 0 לבין 1 , סבירות עוסקת בחיזוי פחות מבוסס, ולכן מקובל להציג את מסקנותיה בצורה עמומה בלתי מספרית בלבד, כגון "סבירות גבוהה", "סבירות נמוכה " וכדומה. (מתוך ויקיפדיה)

12. המסקנה המתבקשת הינה כי המומחית לא קבעה מסקנה ברורה גם לגבי השיק השני, כך ש אף שאלת חתימתה של הנתבעת על השיק השני לא התבררה ויש להמשיך בהליכים גם לגביו.

13. לסיכום אני דוחה את בקשת הנתבעת וקובע כי על פי ההסדר הדיוני יש להמשיך בניהול הליכי התביעה כסדרם . אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות בקשה זו בסך של 1500 ₪ בתוך 30 ימים .

סדר הבאת הראיות.
14. בתגובתו לבקשה טען ב"כ התובעת כי הואיל ומדובר בתביעה שטרית מבוקש להורות שסדר הראיות ייקבע כך שתחילה על הנתבעת להגיש את ראיותיה ורק לאחר מכן תגיש התובעת את ראיותיה. ב"כ הנתבעת טען לעומת זאת, זאת כי הואיל ו הנתבעת העלתה טענת זיוף לפיכך על התובעת מוטל הנטל להוכיח כי השטר לא זויף .

15. ככלל בהתאם לתקנה 158(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, התובע הוא זה שמתחיל בהבאת הראיות, בהתאם לכלל "המוציא מחברו עליו הראייה". בהליך של תביעה בסדר דין מהיר חלה תקנה 214ט. (א) הקובעת שבעלי הדין יגישו תצהירי עדות ראשית של העדים 45 ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים .

נטל הבאת הראיות בתביעה שטרית
16. שונה הדבר כשמדובר בתביעה שטרית. בהתאם ל"חזקת התמורה" הקבועה ב סעיף 29(ב) לפקודת השטרות:
כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה, אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה, הוא עם ברמאות או בכפיה או אלימות ופחד או באי חוקיות – חובת הראיה מוחלפת עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר."

לתובע האוחז בשטר עומדת החזקה לכאורה כי הוא אוחז כשורה. על הנתבע –החייב המתנגד לביצוע השטר, מוטל הנטל להוכיח כי קיימת בעיה בקניינו של התובע - האוחז בשטר. לכן, נכונה הטענה כי במקרה של תביעה שטרית, מן הראוי כי הנתבע הוא זה שיתחיל בהבאת הראיות.

17. שונה הדבר כאשר זכות הקניין בש טר לוקה בפגם קנייני מאחד הפגמים הקניינים החמורים המפורטים בסעיף 29(ב) לעיל, שכן במקרה זה , חל היפוך של חובת הראיה ונטל הראיה בדבר היות האוחז – אוחז כשורה מוטל על התובע-האוחז בשטר.

18. סעיף 22 לפקודה קובע כי אין חבות על שטר בלי חתימה :

"אין חבות בלי חתימה

22(א)אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה.
(ב) חתם אדם בשם מסחרי או בשם נטול, הריהו חב על פיו כאילו חתם בשמו (ג) חתם אדם שמה של פירמה, הרי זה כאילו חתם שמותיהם של כל החבים בתור לאותה פירמה."

סעיף 23 לפקודה מפרט את תוצאות החתימה המזויפת על השטר:

"חתימה שזויפה או שנחתמה בלי הרשאה

23 (א)חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פרעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו."

סוף דבר
19. במקרה שלפנינו, אמנם מדובר בתביעה שטרית, אולם הנתבעת העלתה טענה של זיוף חתימותיה על השיקים מושא הבקשה דנן. אין מדובר בטענה לפגם בקניינו של השטר כדוגמת העדר תמורה או כשלון תמורה וכו' . הטענה היא כי אין מדובר כלל בשטר, לכן אין כלל קניין במסמך מושא הבקשה. חזקת התמורה קיימת כשמדובר בשטר אולם כשנטען כי אין מדובר בשטר, על כתפי התובע מוטל הנטל להוכיח כי אכן מדובר בשטר, דהיינו כי החתימה על השטר לא זויפה.

לפיכך, אני קובע כי על התובעת להתחיל בהבאת הראיות:

אני מורה לתובעת להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה בתוך 45 ימים מהיום.
הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה בתוך 45 ימים ממועד קבלת תצהירי התובעת.

כל צד יצרף לתצהיריו את כל המוצגים אשר בכוונתו להגיש באמצעות עדיו, בכפוף לכך שלא יצורפו ראיות חדשות כלשהן שלא צורפו קודם לכן.

צד המבקש להעיד עד ללא הגשת תצהיר, יגיש במועד אשר נקבע להגשת תצהירים בקשה לזימון עדים. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הניסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשע"ח, 11 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סקיילקס קורפוריישן בע"מ
נתבע: מהא עסלי
שופט :
עורכי דין: