ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ג'ואד חלאילי נגד אורן פרג' בנימין עו"ד :

בפני כבוד השופט משה אלטר (שופט עמית)

התובע

ג'ואד חלאילי

נגד

הנתבע

אורן פרג' בנימין עו"ד

פסק דין

1) בתאריך 7/3/16 נפגש התובע עם הנתבע, שהינו עו"ד במקצועו, במשרדו של הנתבע ומסר לטיפולו הגשת תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל לקבלת פיצוי בגין מקרקעין שהופקעו והוסכם בין הצדדים כי תמורת הטיפול ישלם התובע לנתבע שכ"ט בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ + 27.5% מהפיצוי שיתקבל ובנוסף יישא בתשלום האגרות וההוצאות.

לתשלום הסך של 10,000 ₪ + מע"מ מסר התובע לנתבע 6 שיקים , לתאריכים 13/3/16, 28/4/16, 28/5/16, 28/6/16, 28/7/16 ו- 28/8/16. 5 השיקים הראשונים היו על סך 2,000 ₪ כל אחד והשיק השישי, ל- 2 8/8/16 , היה על סך 1,700 ₪.

כל השיקים הוצגו לפרעון במועדם ונפרעו.

2) לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, בפגישה מיום 7/3/16 דאג הנתבע להסביר "... את מהות העניין ודחיפותו לאור פסיקת בית המשפט העליון שלפיה תביעות לפיצוי י קרקע שהופקעה, דוגמ את התביעה מושא התיק, עמדו להתיישן בתאריך 21/3/16".

עוד נטען על ידי התובע, בכתב התביעה, כי סמך על הנתבע שיטפל בעניין על הצד הטוב ביותר וחשב, לתומו, כי הנתבע הגיש את התביעה עוד בחודש מרץ 2016, בטרם ההתיישנות אולם בדיעבד, במהלך פגישה עם הנתבע , שהתקיימה במשרדו של הנתבע ב- 1/12/16, "... התברר לתובע כי הנתבע לא עשה כלום בתיק וכי לא הוגשה שום תביעה בשמו ו/או בשם משפחתו".

עוד נטען על ידי התובע, בכתב התביע ה, כי במהלך הפגישה מיום 1/12/16 הוא נדהם "...מדרישת הנתבע לשלם לו סכום נוסף, בטענה שמדובר באגרת פתיחת תיק בבית המשפט, ומדרישה להחתים את בני משפחתו של התובע על יפוי (הכוונה כנראה ל"יפוי כח" – מ.א) ולהחזירו למשרד הנתבע לצורך הגשת התביעה". מאחר שהבין, לאור ההתנהלות, כי "... הדברים מתנהלים לא כשורה וכי ככל הנראה נ פל קורבן לטיפול משפטי רשלני ו/או לקוי ו/או לא מקצועי, לאחר שהתביעה לא הוגשה במועד וככל הנראה כבר התיישנה, ביקש הוא לבטל את הסכם ההתקשרות עם הנתבע ולהשיב לו את המסמכים והסכום ששולם לחינם... אולם הנתבע הגדיל לעשות עת התנה את החזרת המסמכים לידי התובע בתשלום נוסף בסך 40,000 ₪, שלטענתו מגיעים לו תמורת הו ויתור על התיק המשפטי".

מאחר שהנתבע סירב להחזיר לתובע את הסך של 11,700 ₪ גם לאחר שפנה אליו בדרישה באמצעות עו"ד, הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבע לשלם לו את הסכום הנ"ל + פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, לטענתו, "עקב מעשיו ו/או מחדליו של הנתבע".

3) לטענת הנתבע, כעולה מכתב ההגנה, "...התובע הגיע למשרדו עם ידע והבנה במקרקעין, שלא היה מבייש כל עו"ד שמתמחה בתחום...", הוא "ידע שחסר חומר לשם הגשת התביעה ואף התחייב להשלים חומר זה", לרבות הצורך בהמצאת יפוי כח מכל אחד מהיורשים ו"גם לאחר חלוף המועד (של ההתיישנות – מ.א.), אשר התובע היה מודע לו, התובע שב וביקש שכתב התביעה יוגש תוך שהוא מודע לסיכון לטענת ההתיישנות".

עוד נטען על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, כי הוא הכין את כתב התביעה, כפי שביקש התובע ומסר אותו לתובע וכל שנותר זה להגיש את התביעה לביהמ"ש ולשלם את האגרה, אותה אמור היה לשלם התובע, אולם התובע "...חזר בו ללא כל הסבר ו/או סיבה".

עוד נטען ע"י הנתבע, בכתב ההגנה, כי "התובע ביקש לגזול את הנתבע בכך שקיבל לידו כתב התביעה ששווה הרבה יותר מ- 10,000 ₪".

עוד נטען על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, כי "ביטול העבודה שהושקעה (בטיפול בהכנת התביעה – מ.א.) שווה יותר מסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ " ורק מתוך שיקולי מדיניות של המנעות מלתבוע את לקוחותיו, הוא נמנע מלהגיש תביעה נגד התובע לתשלום יתרת המגיע לו, לטענתו.

לכן מבקש הנתבע לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

4) לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין עתירתו של התובע לחייב את הנתבע להחזיר את הסך של 11,700 ₪, אותו שילם לו התובע ע"ח שכר הטרחה, להתקבל בחלקה הגדול, כפי שיובהר להלן:
כפי שעולה מטענות התובע, עת נפגש עם הנתבע ב- 7/3/16 כדי למסור לו את הטיפול בתביעה לקבלת פיצויי הפקעה, אמר לו הנתבע שהתביעה עומדת להתיישן ב- 21/3/16. לא רק שטענה זו לא נסתרה, אלא שמהנטען בסעיף 7.3 לכתב ההגנה וכן משאלת הנתבע את התובע (בעמ' 5 לפרוטוקול, שורות 14, 15) עולה הודאה בטענה זו (למרות שבסעיף 5 לכתב ההגנה ישנה הכחשה).
במצב דברים זה , משידע הנתבע כי התביעה עומדת להתיישן אם לא תוגש עד 21/3/16, היה עליו להכין את התביעה ולהגישה לפני 21/3/16 ואם יש ממש בטענתו כי הכנת התביעה התעכבה בשל מחסור בחומר שהתובע היה אמור להשלים, וחומר זה לא הומצא לו עד ה- 21/3/16, כלל לא היה צריך להכין את כתב התביעה ולמסור אותה להגשה בחודש 12/16, הרבה אחרי חלוף מועד ההתיישנות. משטרח להכין את כתב התביעה, לאחר שמועד ההתיישנות כבר חלף, אין הוא זכאי לתשלום בגין כך, מעבר לתשלום עבור הייעוץ, אותו אני מעריך בסכום של 2,500 ₪ + מע"מ.

לא נעלמה ממני טענת הנתבע כי גם לאחר חלוף מועד ההתיישנות ביקש ממנו התובע כי כתב התביעה יוגש, תוך שהינו מודע לטענת ההתיישנות, טענה שהוכחשה על ידי התובע, אולם אין אני מאמין לנתבע בעניין זה. אין זה הגיוני בעיני כי אדם הפונה לעו"ד להגשת תביעה ועוה"ד אומר לו שהתביעה התיישנה – או עומדת להתיישן תוך מס' ימים, כפי שזה היה במקרה שבפניי – יתעקש להגיש את התביעה ולשלם שכ"ט בגינה, למרות ההתיישנות. אם אמנם זה היה המצב, הייתי מצפה שהנתבע יחתים את התובע על מסמך בו יצויין במפורש כי הובהר לו שישנה התיישנות ושהוא מבקש להגיש את התביעה למרות ההתיישנות.

בנסיבות המקרה אין מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש.

5) סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 8,775 ₪ (11,700 ₪ פחות 2,925 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 18/4/17 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור, לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך 15 ים מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשע"ח, 04 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את פסה"ד לצדדים.


מעורבים
תובע: ג'ואד חלאילי
נתבע: אורן פרג' בנימין עו"ד
שופט :
עורכי דין: