ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרה שלומוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אסנת רובוביץ - ברכש
נציג ציבור (מעסיקים) מר מאיר ליברמן

התובעת
1. שרה שלומוביץ
ע"י ב"כ: עו"ד רומי הוניג
-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ענבל קמיור

פסק דין

במסגרת תביעה זו, מבקשת התובעת , הגב' שלומוביץ שרה לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי ששלל את מעמדה כתושבת ישראל החל מחודש 3/12, בהתאם ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ( להלן:"חוק הביטוח הלאומי").

במכתבו מיום 8.1.15 נימק הנתבע את קביעתו לשלול את תושבות התובעת כדלקמן:
"...במענה לפניית עו"ד רומי הוניג מיום 30/12/14 בחנו מחדש מעמדך בתקופת שהותך בחו"ל והוחלט כי בתקופה מ3/07 ועד 2/12 אנו רואים בך כתושבת ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי. פרק זמן זה של 5 שנים הינו פרק זמן שבו, אמנם שהית בחו"ל מרבית הזמן אולם אנו רואים בך כתושבת ישראל לענין חוק הביטוח הלאומי... יחד עם זאת הואיל מאז ועד היום, עיקר הזמן הינך שוהה בחו"ל, לא נוכל לראותך כתושבת ישראל לענין חוק הביטוח הלאומי החל מ3/12. במידה ותעתיקי את מרכז חייך ארצה לצמיתות נבחן מחדש את תושבותך..."

רקע עובדתי כעולה מתביעתה של התובעת ומחומר הראיות שהוצג התובעת, ילידת 11/2/1947 עלתה לארץ ביום 15/7/57. ביום 3/11/1968 נישאה גב' שלומוביץ ( להלן:" התובעת") למר דוד שלומוביץ (להלן:"בעלה של התובעת או מר שלומוביץ") ונולדו להם 3 בנים, שנים מתגוררים בארץ ואחד מתגורר בהונגריה.
התובעת עבדה במכון הווטרינרי בבית דגן מחודש 8/69 ועד לחודש 2/2007, עת יצאה לפנסיה.
בשנת 1995 החל מר שלומוביץ לעבוד בהונגריה וזאת בהתאם לאשרת שהייה שלו והוא מתגורר בהונגריה בשכירות.
בשנת 2008 נשללה תושבותו של מר שלומוביץ וזאת מיום 1/10/2007. ר' נספח ב' לכתב התביעה.
ביום 28/10/14 נמסרה לתובעת הודעה בדבר קביעת תושבות , לפיה חדלה להיות תושבת החל מיום 6/1/08. ר' נספח ז' לתביעה.
ביום 5/11/14 וביום 19/11/14 נמסרה ל תובעת הודעה לפיה בשל שלילת תושבותה, נדחתה תביעתה לקצבת זיקנה ולפיכך נוצר לה חוב בסך 149,022 ₪.
ביום 22/12/14 הגיבה התובעת לנתבע במכתב בו ציינה כי מעולם לא חדלה להיות תושבת ישראל. ר' נספח י' לתביעה.
ביום 5.1.15 בעקבות תשובתה , הודיע הנתבע לתובעת כי שינה את החלטתו והחליט לראות אותה כתושבת ישראל מיום 1/7/57 ועד ליום 29/2/12. ר' נספחים יא-יב. כפועל יוצא מכך בוטלה הודעת החוב. ר' נספח יג' לתביעה.
ביום 2/2/15 פנתה התובעת לנתבע בשנית לשקול בשנית את ההחלטה אולם הנתבע הבהיר לתובעת כי לא ניתן לראותה כתושבת ישראל מ3/12 .
ביום 24.11.16 התקיים דיון מקדמי בו נקבע כי הפלוגתא בתיק הינה האם בדין נשללה תושבות התובעת החל משנת 2012.
ביום 28.6.17 התקיים דיון הוכחות בו העידה התובעת.

עיקר טענות הצדדים

לטענת התובעת אין ולא הייתה לה כל כוונה לעזוב את ישראל, זיקתה של התובעת לישראל היא ברורה – בבעלותה בית ברחוב נורדאו 90 בראשון לציון בה היא מתגוררת ובגינה משלמת התובעת חשבונות. התובעת מקבלת פנסיה ממקום העבודה בו עבדה , בגינה היא משלמת בישראל מיסים כדין. לתובעת יש חשבון בנק פעיל בבנק יהב בראשון לציון. ילדיה ונכדיה, בני משפחה וחבריה הקרובים מתגוררים בארץ. כן טוענת התובעת כי בשנת 2005 חלה התדרדרות במצבו הרפואי של מר שלומוביץ ובנוסף לבעיות הקרדיולוגיות מהם סבל החל לסבול מסכרת ולחץ דם גבוה וכן החלו להופיע בעיות בתפקודי הכליות. בנסיבות אלו החלה התובעת לבקר בהונגריה לעיתים תכופות יותר , במטרה לטפל ולסעוד את בעלה. ר' נספח ו' לתביעה – מסמכים רפואיים.
מנגד לטענת הנתבע, אכן היתה החלטה מיום 28.10.14 לפיה התובעת אינה תושבת ישראל מיום 6.1.08 . אולם התובעת הגישה השגה על החלטה זו והחלטה זו בוטלה והוחלט לראות את התובעת כתושבת ישראל בתקופה מיום 1.7.57 ועד 29.2.12. התובעת אינה תושבת ישראל מיום 1.3.12. ביום 5.11.14 נדחתה כדין תביעת התובעת לקצבת זקנה הואיל ואינה תושבת ישראל .
דיון והכרעה
הזכאות לקבלת קצבאות מהמוסד תלויה, ככלל, בהיותו של אדם "תושב ישראל" (ר' עב"ל (ארצי) 23260-09-10 יוכי לפידות - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (29.4.13)). לעניין הזכאות לקצבת זקנה, מעוגנת דרישת התושבות בסעיף 240(א) לחוק (ר ' עב"ל (ארצי) 27822-12-11 מא יר יחיאל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (20.1.15); וכן ר' עב"ל (ארצי) 41100-06-11 לאנגסאם אביביה - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (4.12.12); עב"ל (ארצי) 1393/04 מאיר ציגנלאוב - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (10.2.05)).
המבחן שנקבע בהלכה הפסוקה לקביעת תושבותו של אדם לצורך זכויות מכוח החוק הוא מבחן "מרכז החיים", הנבדק לפי "מירב הזיקות" (עב"ל (ארצי) 83/06 ג'אן טייץ - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (2.6.09); להלן: עניין טייץ). למבחן זה שני פנים - ההיבט האובייקטיבי, הבוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיזית, וההיבט הסובייקטיבי, הבוחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו - להבדיל משהות ארעית או זמנית ( ר' עב"ל (ארצי) 386/99 אילנה דונייבסקי - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע לז 696 (2002); עב"ל (ארצי) 363/09 עבדאללה חנין צלאח עזה - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (13.3.11)).
על מנת להגיע למסקנה עובדתית בדבר "מרכז החיים" ו"מירב הזיקות" יש לבחון את כלל הנסיבות העובדתיות. ביניהן ניתן למנות את הנסיבות הבאות: זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו, ומטרת השהייה מחוץ לישראל (כדוגמא – במקרים של לימודים, ריפוי או עבודה מטעם מעסיק ישראלי). בנוסף לכך, ובעת יישום המבחנים, יש לקחת בחשבון את מהותה של הזכות הנדונה ותכליותיה זאת, כאשר "בחשבון סופי תקבע הזיקה למעשה; זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל, כמקום ש'בו הוא חי', ש'זה ביתו'" (דב"ע (ארצי) מה/04-73 עייאדה סנוקה - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע יז 79 (1985)).
עיון בעב"ל (ארצי) 28253-02-12 שמואל שפינט - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (18.6.13; להלן: עניין שפינט), מעלה כי נקבע מגמה מסוימת של הגמשת מבחן התושבות :"הבחינה צריכה להיעשות כאשר נותנים את הדעת לסגנון החיים המשתנה ולאופי המשתנה של "תושבות" בהתאם לגיל המבוטח". ר' עב"ל (ארצי) 273/03 נע מי דוידי – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (27.6.04).
יפים לענייננו דברי כבוד השופטת ארד (כתוארה אז) ב עב"ל (ארצי) 1465/04 האלה נוסייבה – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] , (18.5.06):
"בשנים האחרונות הוגמשה דרישת התושבות כתנאי לקבלת קצבת זקנה. מגמה זו של גמישות באה לידי ביטוי בפסק הדין בעניין נעמי דוידי, בו עמדה חברתי סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין על כך ש'סגנון החיים משתנה. הניידות גוברת. יש להתחשב בכך, בעיקר כאשר מדובר בביטחון סוציאלי ובמישנה עוצמה כאשר מדובר בקצבת זקנה. רבים נודדים מארצם בגיל מבוגר מסיבות שונות... אין הגדרה ברורה לתושבות. יש להגדירה על פי התכלית. תכלית קצבת הזקנה היא לתמוך במי שהגיע לגיל מבוגר'. ובהמשך: 'הנה כי כן, לאור שינוי העתים יש להגמיש גם את דרישת התושבות לעניין זכויות מתחום המשפט הסוציאלי ובעיקר באשר לקצבת זקנה (עב"ל (ארצי) 273/03 דוידי - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] ניתן ביום 27.6.2004; וראו גם בג"ץ חלמיש, לעיל)."
ובהמשך:
" טרם שאכנס לגופם של דברים ראיתי לנכון להעיר כי ניתן גם ניתן להקיש לעניננו מהנפסק בענין טייץ ובעניין כמיליא חורי. את הנפסק שם אין להבין כאילו רק שהיה מוגדרת לצורכי פרנסה יכולה לבוא בגדר שהיה שאינה שוללת תושבות. יכולות לבוא בחשבון מטרות נוספות לשהיה מוגדרת וזמנית, כגון: שהיה לצורכי לימודים או שהיה הנובעת מאילוצים בריאותיים של המבוטח או של בן משפחה קרוב. הכל צריך להבחן בשים לב לנסיבות העניין"
כמו כן בהתאם לפסיקה בעניין שפינט נקבע :
"לא די בהשוואה בין מספר החודשים בהם שהה פלוני בחוץ לארץ ובין מספר החודשים בהם שהה בארץ" (שם, בחוות דעתה של השופטת גליקסמן). עם זאת הודגש, כי "בהגמשת דרישת התושבות... אין משום זניחת תנאי התושבות" (עניין טייץ )...., התשובה לשאלה אם פלוני הוא תושב ישראל תבוא ממכלול הנסיבות, כאשר "בחשבון סופי תקבע הזיקה למעשה; זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל, כמקום ש'בו הוא חי', ש'זה ביתו'" (דב"ע מה/73-04 עייאדה סנוקה - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע י"ז 79, 84).עב"ל (ארצי) 3/99 פלדמן – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (12.9.2000).
עיון בתצהירה של התובעת מעלה כי הבהירה את מהות השהייה בחו"ל בנוגע לשנים 2005 ועד 2016:"בשנת 2005 חלה התדרדרות נוספת במצב הרפואי של בעלי... בעלי המשיך לקבל טיפולים רפואיים בארץ וזאת עד לשלילת התושבות בשנת 2008... בנסיבות מצבו הבריאותי של בעלי ולאור העובדה שאינו יכול לקבל טיפולים רפואיים בארץ, התחלתי לבקר בהונגריה לעיתים תכופות יותר במטרה לטפל ולסעוד את בעלי... מעבר לכך, יצויין כי בעלי אינו דובר השפה ההונגרית ולפיכך , אני משמשת הדוברת שלו עם רופאיו... " ר' סעיפים 6-10.
ערים אנו לכך כי עיון בנ/1 מעלה כי גם בשנת 2007, קרי עובר לשלילת תושבות של בעלה של התובעת , שהתה התובעת איתו אולם התובעת הבהירה והסבירה את הדברים והסבריה מקובלים עלינו:" בלי קשר לנושא של התושבות, היות שבעלי סובל מאי אילו מחלות וסבל גם אז, בזמן שעבדתי השתדלתי לנסוע כל אימת שאני יכולה. את הטיפולים הבסיסיים כדי לשמור על רמה סבירה של בריאות הוא קיבל שם, כאשר היו מקרים חריגים, כדוגמת צנתור וניתוח פרוסטטה, הוא הגיע לארץ. בשביל בדיקות תקופתיות ומעקב אחרי מדדים, הוא עשה את זה שם. אני פרשתי לגמלאות בגיל 60 רק בגלל הנסיבות שהיו, כדי שאני אוכל לשמור על מצבו הבריאותי של בעלי ברמה סבירה. לא להגיע למצבים קיצוניים. אילולא זה לא הייתי פורשת יום אחד לפני גיל 67. ובלי קשר לזה, היה תושב , לא היה תושב, אני הצטרפתי אליו כדי לשמור על בריאותו במצב סביר , בלי עליות וירידות חדות מידי." ר' עמ' 6 שורות 3-11.
יתרה מזאת עיון בנ/1 מעלה כי אכן החל משנת 2008 היתה עליה משמעותית בימים בהם היתה התובעת בחו"ל בהשוואה לתקופה שלפני כן , לרבות לשנת 2007 בה שהתה התובעת 124 ימים בארץ בשונה משנת 2008 בה שהתה התובעת רק 69 ימים. קרי מהמועד בו נשללה תושבות התובע שהתה התובעת פחות בארץ.
כמו כן עיון בת/1 מעלה כי הרופא המטפל של מר שלומוביץ הוציא מכתב בו ציין:" כרופא המטפל של החוזר המוזכר לעיל, אני מכריז שלאור מצבו הרפואי הוא דורש עזרה קבועה ותשומת לב לאור הסוכרת ממנה סובל אשר הינה מטופלת באמצעות זריקות אינסולין מרובות. הדבר מסופק ע"י אשתו...."
כמו כן, ערים אנו לכך כי התובעת הבהירה כי אכן היה לבעלה שירותי רפואה בהונגריה במסגרת פרטית ( ר' עמ' 4 שורות 21-22 לעדות התובעת), עם זאת הבהירה את העדיפות מבחינת קבלת טיפולים רפואיים בארץ למרות האמור:" היו לו טיפולים רפואיים בהונגריה, היה לו ביטוח רפואי בהונגריה, אבל הוא העדיף במקרים קיצוניים, כמו הצנתור למשל לעשות את זה פה בארץ.. בגלל קשיי השפה.." ר' עמ 4 שורות 25-30.
כמו כן עיון בחקירתה הנגדית של התובעת מעלה כי גם היא וגם בעלה לא רכשו דירה בהונגריה וכי בעלה התגורר בהונגריה בשכירות. ותצהירה בדבר בעלותה על דירה בארץ לא נסתרה. ר' עמ' 5 שורות 21-24.
כמו כן מעדותה של התובעת עולה כי הדירה בארץ לא מושכרת אלא משמשת אותה שהיא מגיעה ארצה ואת בנה והתובעת הבהירה מדוע הדירה רק רשומה על שמה והסבריה בנדון מקובלים עלינו:" הדירה רשומה על שמי, כיוון שהדירה נבנתה ונקנתה בסיוע של אמי עליה השלום ולכן זה נרשם על שמי ומאז פשוט לא שינינו. ש. מה עשיתם עם הדירה בכל הזמן כששהית רוב הזמן בחו"ל החל משנת 2007? ת: היא משרתת אותנו כשאנחנו בארץ. אחד הבנים שלנו, הבן הצעיר, אריאל מתגורר שם." ר' עמ' 6 שורות 25-32.
כמו כן עולה מעדותה של התובעת כי היא מקבלת את כספי הפנסיה שלה לחשבון הבנק בארץ:" ש: לאן את מקבלת את הפנסיה? ת: לבנק יהב , סניף ראשל"צ. ש. ואת מושכת את הכספים בחו"ל? ת. לא. ש: אמרת לפני זה שאת חיה שם מהפנסיה ואם את חיה שם איך את חיה עם כספי הפנסיה בחשבון בארץ? ת: לא , לא אמרתי דבר כזה שאני חיה בהוגריה על הפנסיה שלי, אני רק ציינתי שם אנחנו חיים ממה שבעלי מרוויח והפנסיה שלי שמשולמת פה בבנק יהב משרתת את ההוצאות שיש לנו פה. .." ר' עמ' 8 שורות 1-3. ר' עמ' 7 שורות 26-32.
במקרה הנדון, התמונה המצטיירת מן הראיות שהוצגו בפנינו כי החל משנת 2012 ועד דצמבר 2016 התובעת למעשה היתה בחו"ל כדאי לעזור לבעלה בשל בעיות הבריאות מהם סבל וזו הסיבה שהיתה ימים רבים בהונגריה ולא בארץ וזאת לאחר שפרשה לפנסיה והיתה זמינה יותר לתמוך בבעלה.
לתובעת יש שני בנים בארץ, דירה, חשבון בנק ולכן בתקופה זו שוכנענו כי לא ראתה בהונגריה את מרכז חייה , אלה שהתה שם רק בכדי לעזור לבעלה בשל הבעיות הרפואיות הרבות של בעלה וההתדרדרות במצבו הרפואי שהצריכה עזרה רפואית לבעלה של התובעת, בשל כך.
גם הנתבע החליט בסופו של יום לאשר לתובעת קצבת זקנה במשך 5 שנים בהם שהתה התובעת חודשים רבים בחו"ל כעולה ממכתב הנתבע:
"...במענה לפניית עו"ד רומי הוניג מיום 30/12/14 בחנו מחדש מעמדך בתקופת שהותך בחו"ל והוחלט כי בתקופה מ3/07 ועד 2/12 אנו רואים בך כתושבת ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי. פרק זמן זה של 5 שנים הינו פרק זמן שבו, אמנם שהית בחו"ל מרבית הזמן אולם אנו רואים בך כתושבת ישראל לענין חוק הביטוח הלאומי... יחד עם זאת הואיל מאז ועד היום, עיקר הזמן הינך שוהה בחו"ל, לא נוכל לראותך כתושבת ישראל לענין חוק הביטוח הלאומי החל מ3/12. במידה ותעתיקי את מרכז חייך ארצה לצמיתות נבחן מחדש את תושבותך..."
יצויין כי עיון בנ/ 1 מעלה כי בניגוד לאמור במכתב הנתבע כמצוטט לעיל הרי שדווקא משנת 2013 ועד שנת 2016 שהתה התובעת בארץ יותר ימים מאשר בין השנים בהם אושרה תביעתה קרי משנת 2008-2012 .
עם זאת עיון בנ/3 מעלה כי בתקופה מ15/12/16 ועד 29/5/17 התובעת שהתה בארץ 98 ימים (60%) ובהונגריה רק 68 ימים (40%) ואילו בעלה של התובעת באותה תקופה שהה בארץ 133 ימים ( 81%) ובהונגריה 33 ימים (19%).
עיון בחקירתה הנגדית של התובעת מעלה כי נשאלה בנוגע לאמור והעידה:
" ש. תוכלי לומר מה השתנה מדצמבר 2016 ועד היום שבעלך לפי ביקורת הגבולות שהה הרבה פחות ממך בחו"ל מאשר את, אם את סועדת אותו? ת. .. לבעלי יש אחות ובעלה היה חולה וב14.12 הוא שלח לנו הודעה, הגיס, שהוא ידע שהוא חולה וימיו ספורים וביקש שנבוא כי הוא רוצה לדבר אתנו. לאחותו אן ילדים ובעצם הוא שאיר הבשר היחיד שלה ... ש: למה בעלך נמצא בתאריכים האלה, מדצמבר 2016 ועד מאי 2017 הוא נמצא בחו"ל 19% מהזמן הזה ואת 40%. את רוצה לומר שבעלך חזר לארץ ואת נשארת בחו"ל, ברומניה.. ת: ראשית, לא נשארתי כל הזמן. היות שקרה מה שקרה והיות שגיסתי היא לא במיטבה ואף אובחנה באלצהיימר בינואר, בעלי נאלץ לעזור לה למצוא סידור בדיור מוגן וזה דרש את שהותו פה. הפרוצדורה שלקחה לא מעט זמן, לבסוף הוא הצליח לסדר לה את הדיור המוגן...ש: ומה עם הטיפולים שלו?: אמרת שאת נסעת כדי לסעוד אותו ואיך זה מתיישב עם טענתך להחמרה במצבו הרפואי, כאשר בשלב זה כבר שללו לו את התושבות ואין לו טיפולים רפואיים? ת: היות שזה קרה אירוע חריג לצערנו נאלצנו למצוא פתרונות אלטרנטיביים באופן זמני וגייסתי את כל העולם ואשתו, אנחנו נעזרים במחותנים שלנו שגרים לידינו ושכנה שגרה ממש דלת לידינו ואני משאירה "הוראות הפעלה" מאוד מפורטות... היות שהוא נאלץ להיות פה באמת יותר זמן מהרגיל, אני עשיתי רשימה מאוד מדוייקת שמה עליו לעשות ואילו תרופות עליו לקחת... הוא נעזר בחבר ילדות של גיסתו ושלו עוד ברומניה שהיה רופא ...וגר לא רחוק. שוב זה מקרה מאוד חריג ולכן נאלצנו לנקוט בכל האמצעים האלה ולהיעזר בכל מי שיכול לעזור לנו."
כמו כן התובעת נשאלה בדבר הטיפולים הרפואיים שקיבל התובע באותה תקופה ארוכה בה היה בארץ ומדוע היא לא שהתה איתו באותה תקופה בארץ והיא העידה בנדון:
"ש: אם אין לו ביטוח רפואי איך הוא קיבל בארץ טיפול רפואי... מדצמבר 16 ועד מאי 2017? ת: כרגע הוא לא נזקק לטיפול רפואי בבית חולים. עיקר העבודה שלנו זה לשמור על מצבו הבריאותי הסביר כדי לא להגיע להחמרות כלשהן. ש. למה את נשארת בהונגריה, אם את נסעת לשם כדי לטפל בו? אני מדברת על התקופה האחרונה 2016-17 ת: באופן מאוד חריג נאלצתי גם לענות באופן מינורי לכל מיני שאלות שהגיעו למשרד בענייני עבודה שלו. אני לא עובדת איתו. ש. אבל היתה לו פקידה. לא ? ת: לא , בשנה- שנתיים אחרונות, לא.... ש: מה הטיפול הרפואי שנדרש להיות איתו בהונגריה לטענתך? ת: עיקר הטיפול הרפואי זה בעצם המעקב אחרי לקיחת התרופות במועד ובמינון המתאים ושמירה על ארוחות מסודרות בשל היותו מקבל אינסולין, זה מאוד חשוב וזה בעצם מוטל עליי, היות שאני במקצועי פרהרפואית יורשה לי לומר שבזכותי מצבו הבריאותי נשמר בקו ישר בלי עליות וירידות.....
ש: אז בעצם את אומרת שבזמנים שהיית חוזרת לארץ ובעלך לא היה חוזר איתך , מי שהיה מטפל בו זה הבן? ת . כן" ר' עמ 9 שורות 32-33 ור' עמ' 8 שורות 10-32 ועמ 9. שורות 1-15 התמונה המצטיירת מן הראיות שהוצגו בפנינו כי החל מדצמבר 2016 מצבו הרפואי של התובע התייצב והתובעת למעשה לא שהתה בהונגריה בשל מצבו הרפואי שהתדרדר אלא למעשה בשונה מקודם שהתה בהונגריה כדי לשהות עם בעלה ולעזור לו, לרבות בעסקיו. הא ראיה שהתובע שהה בארץ תקופה של חצי שנה והתובעת בחרה שלא להצטרף אליו ולעזור לו בפן הרפואי אלא להישאר בהונגריה ולעזור בעסק של בעלה וזאת חרף הבעיות הרפואיות מהם הוא סובל. עוד עולה מעדותה כי החל משנת 2016 למעשה בעלה אינו נזקק לטיפול רפואי בבית חולים וכפועל יוצא מכך אף אינו נזקק לשירותי התרגום שלה כפי שטענה. כמו כן עולה מהראיות כי התובעת מצאה פתרונות למצב הבריאות של בעלה גם ללא השגחתה הצמודה , כעולה מעדותה.
במצב הדברים כמפורט ,שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת היותה תושבת , הזכאית לקצבת זקנה וזאת עד לחודש 12/16. מנגד, בכל הנוגע לתקופה מחודש 12/16 ואילך התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה ולא הוכיחה זיקה יציבה לישראל באופן שיש לראות את מרכז חייה בישראל החל מ12/16 ואילך .
יחד עם זאת נבהיר כי קביעתנו זו אינה סותמת את הגולל בפני התובעת לפנות בהמשך לנתבע, בהתאם למצב העובדתי ,ולדרוש לבחון מחדש את מעמדה.
אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה. בכל הנוגע לתקופה מ3/12 עד לחודש 12/16 התובעת תחשב כתושבת ישראל . בכל הנוגע לתקופה שלאחר מכן התביעה נדחית.
משהתביעה התקבלה רק בחלקה, אין צו להוצאות.

נציג ציבור מעסיקים , מר מאיר ליברמן

אסנת רובוביץ – ברכש, שופטת

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ח, (15 אוקטובר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: שרה שלומוביץ
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: