ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אלנק אמבי :

בפני השופטת דינה כהן

המבקשת:

מדינת ישראל
ע"ד פמ"ד

נגד

המשיב:

אלנק אמבי (עציר)
ע"י עו"ד ירום הלוי

החלטה

(נימוקים)

המבקשת עתרה למעצר המשיב עד תום ההליכים בד בבד לכתב אישום על פיו הואשם בעבירה של ניסיון לרצח זוגתו לפי סעיף 305 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 ותקיפ תה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק האמור.

כבר עתה אציין כי עניינה של ההחלטה בנדבך חלופת המעצר .

ובמה דברים אמורים:

על פי כתב האישום שהוגש בתאריך 10.8.17, הואשם המשיב בביצוע המעשים כדלקמן:

המשיב והמתלוננת, בני זוג נשואים, התגוררו יחד עם אביו של המשיב בדירת קרקע באופקים.
עובר לתאריך 4.8.17 התגלע סכסוך בין המשיב לבין המתלוננת, בין היתר , על רקע כספי כאשר המשיב דרמתלוננת, במספר הזדמנויות , להשיב לו כספים שנתן לה בעבר.
בתאריך 3.8.17, בשעות הערב, בבית המושכר המשיב והמתלוננת התווכחו על רקע הסכסוך הכספי. בבוקר יום ה-4.8.17 יצאה המתלוננת מהבית לקופת חולים, המשיב נשאר בבית, נטל סכין והסתיר אותה מתחת למפה שהיתה מונחת על שולחן בסלון. משבוששה המתלוננת לשוב לביתה, התקשר המשיב אל אביו ואמר לו שהמתלוננת לא שבה לביתה עקב כך הגיע האב אל הבית.
המשיב שוחח עם האב, אמר לו שהוא "עצבני" על המתלוננת בשל הסכסוך הכספי וחש כי זו בגדה באמונו, האב ניסה להרגיע את המשיב ואף הבטיח שיתן לו כסף.
בשעה 13:00 לערך שבה המתלוננת לביתה, הכינה ארוחת צהריים ובשלב כלשהו עזב האב את הבית.
בסמוך לשעה 15:00 עת עסקה המתלוננת בבישול, נטל המשיב את הסכין שהחביא כאמור, נכנס למטבח מבלי שהמתלוננת הבחינה בו ונעמד מאחוריה. המשיב הניח את ידו בכוח על פיה של המתלוננת, אמר לה "אני ארצח אותך כדי שאף גבר לא יקח אותך" או בדומה ונעץ את הסכין בצווארה מצד ימין בכוונה לגרום למותה ודם פרץ מצווארה של המתלוננת.
המתלוננת אמרה למשיב "מה עשיתי לך? מה קרה?" והחלה לנוע לכיוון היציאה מן הבית על מנת לברוח, אך המשיב המשיך לאחוז בה בידיו, ונעץ את הסכין שוב בצווארה מצד שמאל בכוונה לגרום למותה.
המתלוננת נאבקה במשיב, הצליחה לצאת מהבית אל החצר שם נפלה על הרצפה וזחלה לכיוון שער הכניסה כשדם רב ניגר מפצעיה תוך שהמשיב אוחז בה ושם את ידו על פיה על מנת שלא תצעק.
כעבור מספר דקות חדל המשיב מלאחוז במתלוננת, היא הצליחה לצאת דרך שער החצר ולזעוק לעזרה, עוברי אורח הבחינו במתלוננת הפצועה והזעיקו כוחות הצלה.
המתלוננת הובהלה לבית החולים סורוקה כשהיא סובלת משני חתכים עמוקים משני צידי הצוואר, החתך בצוואר ימין הגיע עד איזור בית הבליעה וניקב אותו וכתוצאה דלף אוויר משמעותי מהחתך ואילו החתך משמאל הגיע עד לוריד הצוואר הגדול וגרם לדימום רב. בנוסף נגרמו למתלוננת חתכים בכפות הידיים ובאמה הימנית. המתלוננת נותחה לצורך סגירת פצעיה ואושפזה בבית החולים

עוד צוין על פי כתב האישום (סעיף 3), כחודשיים עובר לאירוע דלעיל, המשיב תקף את המתלוננת בכך שחנק אותה, המתלוננת צעקה ושכנים ששמעו צעקותיה הגיעו למקום.

בבקשתה ציינה המבקשת כי הראיות לכאורה להוכחת הנטען כנגד המשיב בכתב האישום מאופינות בהודאת המשיב , שחזור שנערך עימו, הודעת המתלוננת, הודעת אבי המשיב, הודעות עדים שהזעיקו את כוחות ההצלה, תיעוד רפואי ועוד.

המבקשת ציינה כי עילת מעצר כנגד המשיב קמה מכוחה של הוראת סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו- 1996 שכן מסוכנות המשיב אינהרנטית הנובעת ממעשיו בנסיבות המדברות בעד עצמן לאחר שהמשיב דקר המתלוננת בצוארה פעמיים וכן חתך את ידה בכוונה לגרום למותה ושאך בנס לא גרם למותה.

נטען עוד לקיומה של חזקת מסוכנות מכח הוראת סעיף 21(א)(1)(ג)(4), ו- (5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו- 1996 וכן לעילת מעצר מכח הוראת סעיף 21(א)(1)(א) לחוק הנ"ל שכן קיים יסוד סביר לחשש ששחור המשיב יביא לשבוש הליכי משפט או השפעה על עדים או לפגיעה אחרת בראיות היות ועסקינן במתלוננת שהיא אשת המשיב.

נטען כי אין בכוחה של חלופה כלשהי כדי להשיג את מטרות המעצר ועל שיש להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

המבקשת שבה על עמדתה ביתר שאת לאור עמדת שרות המבחן בתסקיר מעצר, אליו נידרש בהמשך.

לענין הראיות – כעולה מן האמור לעיל, הוסכם על ידי ב"כ המשיב על כך שקיימות ראיות לכאורה לנטען כנגד המשיב על פי כתב האישום וכן עילה למעצרו, כך שהשאלה הרלוונטית לענייננו הנה- הניתן להבטיח את תכלית המעצר בחלופ ת מעצר שפגיעתה בחירות המשיב פחותה או נכון יותר בענייננו, במעצר בפקוח אלקטרוני שלא במקום מעצר.

אציין כי לאחר שהוסדר ייצוגו של המשיב באופן פרטי תוך שחרור הסנגוריה הציבורית מהמשך ייצוגו של המשיב, נעתרתי לעתירת ב"כ המשיב להורות לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר, חרף התנגדות המבקשת , וזאת על מנת לאפשר לסנגור למצות טיעוניו מבלי שיהא בדבר כדי לבטא עמדה כזו או אחרת.

תסקיר המעצר מיום 24.9.17 (כארבעה עמודים), מתייחס, בין היתר, לנתוניו האישיים של המשיב , לנסיבותיו המשפחתיות, לתיפקודו במסגרת מעצרו הראשון בהיותו נטול עבר פלילי, הערכת גורמי סיכון, הערכת כוחותיו, עמדת מתלוננת, שאלת הצורך בטיפול והתיחסות לחלופות מעצר, הכל , בתסקיר מעצר שבסופו לא בא שרות המבחן בהמלצה לשחרור המשיב ממעצר.

צויין כי המשיב עלה בהיותו כבן 5 לארץ עם משפחתו מאתיופיה, התחנך בעיר אופקים, סיים לדבריו 12 שנות לימוד, סיים שירות צבאי מלא לדבריו ועם סיום שירותו הצבאי עבד בעבודות מזדמנות שונות וב-5 שנים האחרונות עובד במפעל קלין.

על פי התסקיר ציין המשיב כי נשוי למתלוננת מזה כשנה, לדברי המשיב נסע לפני כשנה לאתיופיה שם נישא למתלוננת ובהמשך עברו להתגורר בארץ. לדבריו, עם הגעתם לארץ חל שינוי בהתנהגות המתלוננת כלפיו שהפסיקה לכבד אותו בהקשרים המוזכרים בתסקיר. (עמ' 2 פסקה 2 אמצע). בתקופה זו, מערכת היחסים ידעה עליות ומורדות כשהמשיב מתאר תחושה של ניצול מאחר שהמתלוננת לקחה את כספו והעבירה אותו לבני משפחתה באתיופיה.

המשיב שלל אלימות מצידו כלפי המתלוננת למעט האירוע נשוא כתב האישום ואף הביע רגשות אהבה כלפי המתלוננת ואת רצונו לשקם את מערכת היחסים הזוגית.

שירות המבחן מציין, כי ממידע שהתקבל מגורמי הרווחה עולה כי המתלוננת מוכרת לגורמי הטיפול בעקבות האירוע נשוא כתב האישום, אושפזה למספר ימים, עברה להתגורר בעיר אחרת בשל חששותיה לשוב ולהתגורר בעיר אופקים וכיום מטופלת על ידי גורמי הרווחה ומשולבת בטיפול במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. גורמי טיפול מסרו כי לשיטת המתלוננת מערכת היחסים הזוגית ביניהם אופיינה בחשדנות ובקנאות "כשנהג לעקוב אחריה" ובאלימות פיזית (ואף מן הסוג המפורט בתסקיר עמ' 2 פסקה 4).

המתלוננת תארה חוסר אונים לנוכח היותה חסרת מערכות תמיכה בארץ.

לדברי המשיב וממידע שנמסר מגורמי רווחה, מתרשם שירות המבחן כי מערכת היחסים הזוגית אופיינה בהעדר תקשורת כאשר המתלוננת חוותה משבר קליטה ועליה שהשפיע על מערכת היחסים הזוגית. שירות המבחן סבור כי המשיב בעל עמדות מגדריות נוקשות, בעל צורכי שליטה מוגברים שגברו עם הגעתו ארצה וכאשר המתלוננת לא נהגה כפי שציפה, נהג להגיב באופן אלים ו התקשה לראות במתלוננת אובייקט בעל צרכים שונים משלו.

שרות המבחן מתרשם ממשיב בעל יכולות קוגנטיביות תקינות ושעד לנשואיו תפקד באופן תקין ויציב , בלימודיו, בצבא ובעבודתו.

בהתייחס לשימוש בחומרים ממכרים צויין כי המשיב נהג לצרוך אלכוהול לעיתים קרובות ובאופן בלתי מבוקר. לדבריו במצבי משבר נוטה לצרוך אלכוהול עד למצב בו שרוי בגילופין. לדבריו השימוש באלכוהול מסייע לו להקהות מחשבותיו ורגשותיו. המשיב הביע הסכמה להצעת שירות המבחן לעבור אבחון בתחום זה. שירות המבחן התרשם כי המשיב מגלה מודעות ראשונית לדפוס התנהגות בעייתי בציינו "אנו מתרשמים כי אינו מגלה מודעות לעומק בעיית התמכרותו או לנזקקותו למסגרת טיפולית בתחום".

שרות המבחן מתרשם כי המשיב חסר כלים להתמודדות עם משברים, על אף תפקודו התקין והיציב כמתואר, כי חש תלות רגשית במתלוננת וכי במצבים בהם חש חוסר שליטה , מגיב באופן אימפולסיבי ואלים. להתרשמות השרות, המשיב התקשה להציב לעצמו גבולות פנימיים וכי אינו פנוי בשלב זה לבחון דפוסי התנהגותו האלימים ודפוסי צריכת אלכוהול לעומק, אינו מגלה מודעות "לבעיתיות בהם" ולנזקקותו למסגרת טיפולית.

שירות המבחן בתסקירו מתיחס לאפשרות שחרורו לבית דודו מר סלומון אמביה בנתיבות בפיקוחו ובפיקוחם של הערבים נוספים מבני משפחתו : מר אמביה גדי, גב' אמביה מור, מר אמביה אברהם, מר אמביה נגוסה, מר סנבתו גזטאצ'ו ומר אמבי ימנו.

שרות המבחן בתסקירו מציין באופן כללי (מבלי להתיחס לכל ערב וערב פוטנציאלי בנפרד), כי בני משפחת המשיב תיארמשיב כאדם שקט, ביישן ומופנם. לדבריהם נוהג לכבד את בני המשפחה, מבצע את אשר מבקשים ממנו ונוהג לסייע בעת הצורך. לדבריהם למשיב יכולות וכוחות חיוביים והדבר בא לידי ביטוי ביכולתו לסיים את המסגרת הלימודית והצבאית ואף לעבוד באופן תקין. בני המשפחה תיארו כי לאחר מות האם באופן מפתיע , חווה המשיב משבר רגשי. מאז הקשר בינו לבינם התהדק והם נוהגים לסייע זה לזה. באשר לצריכתו אלכוהול מסרו כי להערכתם נוהג לצרוך אלכוהול רק באירועים חברתיים ומשפחתיים. הם מסרו כי אינם יודעים באים סובל מבעיית התמכרות לאלכוהול. באשר למערכת יחסיו הזוגית עם המתלוננת מסרו כי אינם מעורבים לעומק בדינמיקת היחסים בניהם אך ידעו כי לאחרונה החלו בין המשיב ל בין המתלוננת חיכוכים על רקע מצבם הכלכלי ורצונה של המתלוננת כי המשיב יעביר חלק ממשכורתו לבני משפחתה אשר שוהים באתיופיה. בהקשר זה תיארו כי בתקופה האחרונה המשיב היה שרוי במתח רב והוא שיתף אותם בקשייו הכלכליים והרגשיים סביב זה.

שרות המבחן התרשם כי בני המשפחה מעוניינים לסייע למשיב וניכר כי הם מגנים התנהגות עוברת חוק. יחד עם זאת, צוין כי הרושם הוא כי הם אינם מבינים לעומק את הבעייתיות בהתנהגותו ודפוסי חשיבתו ועל כן יתקשו להעניק מענה הולם לצרכיו. השרות התרשם כי על אף תפיסתם כי המשיב רוחש להם כבוד רב, הם אינם מהווים דמויות סמכותיות ומציבות גבול עבורו.

שרות המבחן מציין כי בשקלול מכלול הפרמטרים שפורטו לכאן ולכאן ההתרשמות היא מקיומה של רמת סיכון גבוהה להשנות התנהגות עוברת חוק בתחום האלימות הזוגית וכי בהעדר שילובו של המשיב במסגרת טיפולית בתחום ההתמכרויות והאלימות הזוגית רמת הסיכון תשאר בעינה.

צוין כי בשלב זה, לאור עמדות המשיב, להערכת השרות, יתקשה המשיב בשלב זה להפיק תועלת ממסגרת טיפולית וכי בשקלול הפרמטרים שתוארו סבר שרות המבחן שאין בחלופה המוצעת כדי לצמצם את רמת הסיכון המתוארת.

לאור האמור לעיל וכאמור, לא בא שרות המבחן בהמלצה לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

7. לפי ששרות המבחן גילה עמדתו בתסקיר המעצר ביחס לערבים והתרשמותו מהם כמכלול שמעתי והתרשמתי מן הערבים במסגרת שני דיונים.

בדיון מיום 28/9/17 את הערב העיקרי המוצע כמפקח על המשיב - מר אמביה גדי יליד 1990, בנו של מר סולומון ובן דודו של המשיב נשוי ואב לתינוק עובד כמסגר שכיר ועצמאי ולדבריו אין מניעה כי לא יעבוד כשכיר. הנ"ל מתגורר ביחידת דיור הסמוכה לבית הוריו בנתיבות, ללא עבר פלילי , נשוי ל גב' מור אמביה שאינה עובדת שהוצע כי תצטרף לפקו ח ככל שהערב י צטרך לצאת לעבודתו. לדבריו " הדודים שלי סיכמו אתי שהם ידאגו למימון שלי כדי שאני אוכל להיות מרבית שעות היממה עם המשיב...".( עמ 11 לפר' מיום 28/9/17). עוד לדבריו המשיב מכבדו והוא כאדם יכול לסמוך עליו הוא מקשיב לו והם יועצים זה לזה. עוד ציין כי מודע לכך שידווח למשטרה אם המשיב לא יהיה בבית.
עוד ציין מר גדי כי אף הדוד אברהם המתגורר בראשון לציון יגיע פעם בשבוע וכן הדוד אחי האב מר נגוסה ו עוד יצטרף לפקוח מר גזטאצ'או בן הדוד.

בדיון נדחה ציין כי מר גדי אמביה עמדת האם לגבי האפשרות שהמשיב יגיע לדירתה לתקופה של מספר חודשים עד שנה , שזה " בסדר גמור".

דוד המשיב מר סולומון אמביה, יליד 1951, נשוי ואב לשישה ילדים שלושה מהם מתגוררים בביתו בבית קרקע בנתיבות יחד עם אשתו; בתו הקטנה בת 16 והאחרים מעל גיל 20. ביתו הוצע ככתובת למעצר בית. הנ"ל עובד בשעות הבוקר בניקיון ארבע שעות ביום עד 10:00 בבוקר מטעם עיריית נתיבות. ללא עבר בפלילים. לדבריו בבית שני חדרים , סלון חדר נוסף בגינה. לדבריו " אם אתה אומר לי שחדר אחד ישמש אותי ואת אשתי וחדר אחר ישמש את כל הילדים, אני משיב שכן". המשיב ישן עם ילדיו, רע יתו מודעת לקושי "ואין ברירה" , בבית רגילים להיות הרבה אנשים. לדבריו בחדר בגינה מתגוררים גדי אשתו והתינוק. הערב מציין כי מודע לחובתו להתקשר למשטרה אם המשיב יצא מן הבית ויודע כי מעשה המשיב שניסה לרצוח את אשתו הוא מעשה "רע מאוד".

מר אמביה נגוסה, יליד 1979, דוד המשיב העובד בחברת הייטק משעות הבוקר עד 17:00 נשוי ואב לשלושה ילדים ומתגורר בראשון לציון. ציין כי המפקח העיקרי יהיה גדי וכי " שיהיה לי מאוד קשה להגיע מראשון, אני אשתדל להגיע פעם בשבוע אחרי העבודה, אנחנו דיברנו עם כל האחים ואמרנו שננסה לעזור כמה שאפשר בשעות אחרי שאני מסיים....גם דיברנו שמי שמפקח עליו כל המשפחה מוסרים כסף ומנסים לעזור כמה שאפשר. כל אחד מגייס כל חודש סכום שנקבע, זה מה שאנחנו כל המשפחה התייעצנו, מי ששומר עליו".

לדבריו מחזיק רכב בין ראשון לרביעי, אחרי שעות העבודה, יסייע בפקוח וביכולתו לעבוד באופן גמיש לענין שעות העבודה.

מר אמביה אברהם, יליד 1968, דוד המשיב המתגורר בראשון לציון נשוי ואב לחמישה ילדים, עובד במפעל פרזול במשמרת אחת עובד במפעל פרזול. ללא עבר פלילי.לדבריו לאור התאום עם בני המשפחה יכול להגיע פעם בשבוע, משעה 17:00 עד שעה 23:00-24:00 וישתתף בהוצאות הכרוכות במעבר המשיב לנתיבות.

מר גזטצ'יאו סנבתו בן דודו של המשיב נשוי עם שלושה ילדים שאשתו עובדת מתגורר בראשון לציון ומנהל תחנת דלק משעות הבוקר עד שעה 17:00 יכול להגמיש שעות עבודתו (כפי הנראה לא נבחן עי שרות המבחן), ציין כי " יכול להגיע פעם פעמיים בשבוע, מתי שיצטרכו עזרה. אין לי בעיה של זמן מתי להגיע, כל שעה שיגידו לי אוכל להתייצב...".ציין כי מוכן להשתתף בהוצאותיו של גדי לפקוח , כי מעשהו של המשיב חמור מאוד וכי אם יפר תנאי שחרור יתקשר למשטרה.

בדיון מיום 3/10/17 שמעתי את דודו של המשיב מר איילין אמביה , ערב שלא נבחן ע"י שרות המבחן.מר איילין דוד של המשיב, נשוי ואב לשניים גר בבאר-שבע, עובד בגינון,יכול לסייע בפקוח על המשיב משעה 16:00 עד 19:00 בכך שיגיע באוטובוס לנתיבות. מודע לכך שמעשהו של המשיב חמור מאוד.

לענין הערב מר ימנו אמבי הרי הנו עד ונראה כי משכך אין עתירה עוד כי יובא במסגרת מערך החלופות.

8. בראשית טיעוניו הטעים הסנגור כי אף שהסכים לקיומה של תשתית ראיות שלכאורה והגם שסבור כי אלה צריכות לבסס עבירה של חבלה בכוונה מחמירה ולא עבירה של ניסיון לרצח, ביכר, לנוכח השלב הדיוני ומאפייניו, להותיר טיעון זה למסגרת התיק העיקרי.

ב"כ המשיב הדגיש כי עסקינן במשיב, ללא כל עבר פלילי, שמסוכנותו נקודתית אך ורק לאשתו וביקש לשכנע כי הוצגה בעניינו חלופת מעצר ראויה טובה ורצינית שיש בה-לאחר שנבחנים השקולים הרלונטיים לכאן ולכאן והאיזון הנדרש - כדי להבטיח תכלית המעצר ומשכך עתר להורות על שחרורו של המשיב לחלופה של מעצר בית מוחלט בבית דודו מר סולומון אמביה בנתיבות בפיקוחו ובפקוחם של מספר ערבים פוטנציאלים ובינהם כערב עיקרי, מר גדי בנו של מר סולומן שהנו "נורמטיבי ביותר". בתוך כך, עתר הסנגור להורות אף על בדיקת התכנות התקנת איזוק האלקטרוני בבית הדוד בנתיבות.

ב"כ המשיב ציין בלהט רב, כי במוקד טיעוניו ההסתמכות על החלטות שיפוטיות של בית המשפט העליון שהורה, במקרים רבים , על חלופת מעצר כזו או אחרת, אף בעבירות חמורות ממן העבירות הנדון, עבירות מסכנות חיים באופן ממשי , לרבות נסיון לרצח, נשיאת נשק ושיבוש הליכי משפט , אינוס ועוד, חרף המלצה שלילית של שרות המבחן.

לענין טענת המבקשת שהסתמכה בטיעוניה על החלטת בימ"ש העליון בענין בש"פ 5062/14, פלוני נ. מדינת ישראל ( 4/8/14) בתמיכה לעמדתה כי מסוכנות המשיב הינה מסוכנות כלפי כולי עלמא ולא רק מסוכנות נקודתית, התקומם הסנגור והפנה למספר החלטות שיפוטיות של בית המשפט העליון המשקפות עמדה שונה.

צויין כי נקודת המוצא באותן החלטות שיפוטיות עליהן מושתתים טיעוניו היא כי סיכון תמיד קיים, כי אין חלופת מעצר הרמטית ושכל חלופת מעצר טומנת בחובה סיכון כלשהו ושמחובתו של בית המשפט הבוחן עתירה להורות על מעצר עד תום ההליכים, לבחון מה היא מידת ההסתברות להתממשות הסיכון ככל שישוחרר המשיב או יעצר בתנאי איזוק, וכי מלאכת האיזון בין השקולים השונים ( שלום מתלוננת אל מול הזכות לחרות) מחייבת בחינת הסיכוי למימוש הסיכון.

צוין כי בהרחקה על דרך " ההגליה" בענין מי שמקים מסוכנות ספציפית וקביעת תנאים מגבילים נוספים ניתן לצמצם עד מאוד סיכון נשקף תוך שמירה על הזכות לחרות ובעניין חשש סובייקטיבי של מתלוננת מפני פגיעה הלכה היא שאין להביאו במסגרת שיקולי בית המשפט לחובת מי שמעצרו מתבקש.

הודגשה ההלכה כי תסקירו של שרות המבחן הנו בגדר המלצה בלבד וכי בענייננו הרחיק לכת שרות המבחן שהתיימר לדרוש מן הערבים הפוטנציאלים לתהות לעומק קנקנו של המשיב ולהיות בעלי תכונות של איש מקצוע בתחום מדע הנפש ולא כך היא .

צויין כי חלופת המעצר שהוצגה היא טובה, עומדת בסטנדרטים של בית המשפט העליון. הערבים מתיחסים למעשהו של המשיב כמעשה חמור, ניתן היה להתרשם מכך שהינם אנשים פשוטים, טובים מאוד, המבקשים לסייע למשיב והמבינים את תפקידם לשמור עליו שלא יצא מהבית ומשכך על בית המשפט לדחות את המלצתו של שירות המבחן שאף מיהר לשלול התאמת בני המשפחה לשמש כערבים פוטנציאליים והתיחס אל כלל הערבים כדבוקה אחת.
צוין כי בהינתן שמקום הימצאות מגורי המתלוננת אינו ידוע ודאי לא למשיב או למי מבני משפחתו, הרי מכאן שהעמדתו בתנאים מגבילים במעצר בית בתנאי אזוק אלקטרוני, הרי שהסיכוי להתממשות סיכון ממעשיו נמוך.

צוין כי אין כל ביסוס לקביעת שרות המבחן כי מקום חלופת המעצר קרוב למקום מגורי המתלוננת, זאת בסתירה לנאמר בתסקיר עצמו לפיו לא ניתן ליצור כל קשר עם המתלוננת

ב"כ המשיב ציין כי כל שידוע לבני המשפחה הוא כי המתלוננת כפי הנראה נמצאת במקלט אך לא ידוע להם באיזו עיר וזאת לאחר שנציגת רווחה הגיעה לבית המתלוננת לקחת בגדיה.
צויין כי ניתן להרחיק את המשיב ממקום מגוריו, העיר אופקים, ולהורות על שחרורו בפיקוח ערבים הראויים לאמון בית המשפט.

בהקשר זה ציין ב"כ המבקשת כי גורמי רוחה הם אלה שמסרו לקצינת המבחן את הדברים כמפורט בתסקיר ( עמ' 2 פסקה 3) והערב המוצע מר גדי ציין כי " פחות משבוע אחרי המקרה, הגיעו שניים בחורה וגבר והם באו לקחת את הדברים שלה. שאלתי לאן הם לוקחים, רציתי לדעת שאם האמא במקלט אז הגבר משלם את ההוצאות, היא אמרה שהיא לא יכולה להגיד אבל היא במקלט והוא לא משלם" (דיון מיום 3/10/17 עמ' 21).

בהקשר לגודל הדירה כתובת מעצר הבית כמוצע הרי שאמנם הדירה היא אינה גדולה, אך תנאי המחיה בה ואפשרות הפקוח בה אפשריים.

לאור הסתיגות המבקשת מן החלופות בהקשר הכלכלי נטען כי הסיכוי ש מר גדי אמביה לא יקבל את התמיכה הכספית מבני המשפחה הוא אפסי.

בתמיכה לכלל טענותיו כאמור הופניתי ע"י הסנגור, בין היתר, להחלטות שלהלן:

בענין בש"פ 7452/16 מיליאבסקי נ. מד"י (10/10/2016) שם בעבירות קשר לפשע עם גורמים מחו"ל ועשרות עבירות של סחיטה באיומים של קשישים בישראל של וחרף תסקיר שלילי שלא המליץ על חלופת מעצר הנחה בית המשפט העליון לקבוע תנאי חלופת המעצר.

בבש"פ 1802/13 מד"י נ. יחיא אבו ג'אבר (12/3/13) דובר על נסיון רצח ע"י נאשם רעול פנים שירד מרכב ניגש לרכב מתלונן וירה בנשק חם ( לא קר כבענייננו) 3 יריות במתלונן מתוך כונה להמית ונשיאת נשק על רקע למתלונן נגרמו נזקים לאברים פנימיים שם בימ"ש העליון לא התערב בהחלטת בימ"ש מחוזי שהורה חלופת מעצר תוך פקוח בו זמני מצד שני מפקחים בישוב מרוחק גאוגרפי ממגורי נפגע העבירה ואיזוק אלקטרוני.

בענין בש"פ 3610/13 אבירם בראנץ נ. מד"י ( 30/5/13) עבירות של קשר לפשע, נסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועוד , בימ"ש העליון, חרף תסקיר שלא המליץ על שחרור הנחה בימ"ש לבחון חלופת מעצר בדמות מעצר בית ותנאי איזוק, פקוח והפקדות גבוהות .

הופנתי לבש"פ 301/10, פלוני נ. מד"י ( 17/1/10) שם דובר על אינוס בת זוג בלא שגילה לה כי הנו נשא HIV , תקיפה ואיומים שם התקבל ערר ובימ"ש עליון הורה ל קבל חלופת מעצר מרוחקת גאוגרפית ככל שתוצע חלופה שכזו.

בענין בש"פ 5756/10 פלוני נ. מד"י (11/8/10) דובר על ריבוי עבירות של תקיפת בן זוג בנסיבות מחמירות איומים וגרימת חבלה חמורה ( נקב עור תוף וליקוי בעצב תחושתי ) של נאשם עם עבר נקי כלפי בת זוג במשך שנים ובימ"ש העליון הנחה , מבלי לטעת מסמרות לכאן ולכאן בענין התוצאה , על מיצוי בדיקת חלופת בעצר בריחוק גאוגרפי ממקום מגורי המתלוננת ועל אף בעיית צריכת אלכוהול.

בש"פ 7599/17 פלוני נ. מד"י (3/10/17) בענין כתב אישום המיחס לעורר עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות , תקיפת קטין ע"י האחראי והתעללות בקטין וחסר ישע עי האחראי בקטין כבן שבע ה חודשים ( טלטול, דימומים מוחיים, חבלות בעיניים ובאחד המקרים עד אבדן הכרה) , ציין בימ"ש כי המסוכנות אינה כלפי כולי עלמא אלא כלפי הקטין ובימ"ש העליון הנחה לבחון חלופת מעצר בדמות מעצר בית בתנאי איזוק.

הופניתי לענין בש"פ 4658/15 רונאל פישר נ. מד"י ( 8/7/15), המשקף לדברי הסנגור את "אבי אבות שיבוש ההליכים" בית המשפט העליון קיבל את הערר על מעצרו והורה לשחררו בציינו "הפסיקה הכירה בכך שלא ניתן להפיג לחלוטין כל חשש כאשר נאשם משוחרר לחלופת מעצר. השאלה היא אם יש בחלופת המעצר כדי להקהות עוקצה של מסוכנות ואת החשש מפני הימלטות ושיבוש הליכים ברמה סבירה או מתקבלת על הדעת" (פסקה 14 עמ' 1 ו-11-18 ).

בענין בש"פ 7317/06 מדינת ישראל נ. פלוני ( 11/09/06) משיב שהואשם בעבירות אינוס סחיטה באיומים, אינוס, מעשה סדום, פגיעה בפרטיות ועבירה על חוק האזנות סתר מעשה מגונה בבתה של המתלוננת - קטינה.", מאשר בימ"ש העליון כי יש מקום לשחרור תוך עבוי החלופות שנקבעו בבימ"ש מחוזי חרף תסקיר שהתקשה להמליץ על שחרור באופן חד משמעי.
ובציינו כי חשש סוביקטיבי של מתלוננת ( שחששה כי קלטות שלא נתפסו תחשפנה) "אינו מכתיב את רף מסוכנות"

לבסוף אציין לענין טיעוני הסנגור את ההתרשמות מן המצטייר כי כיום המשיב הנו בבחינת "שבר כלי", המכיר באחריותו, נעדר כל מוטיבציה לתור אחר המתלוננת או לפגוע בה הוא מכיר בטעותו האיומה, הודה בכך שתקף אותה, בכה בחקירתו ומכה על חטא ואינו ממן האנשים הפוגעניים המטילים האחריות על קרבן העבירה ומשכך הסיכוי שהמשיב או מי מבני משפחתו יפגע במתלוננת כשאזיק אלקטרני ברגלו והוא אינו יודע כלל היכן נמצאת המתלוננת שואף לאפס.

9. שקלתי טיעוני ב"כ הצדדים ומסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל.

פשיטא כי שרות המבחן הנו גורם ממליץ בלבד ועם זאת הנני סבורה כי בענייננו המלצתו הסופית של שרות המבחן עומדת בקנה אחד עם המסקנה המתחייבת מכלל הנתונים והנסיבות.

עם זאת אעיר לענין התסקיר כי אמנם שרות המבחן טרח עמל והביא מידע מקיף חיוני ורלוונטי בתסקירו ואולם ביחס לחלק התסקיר העוסק בהתרשמות מן הערבים לא ניתן היה ללמוד מן התסקיר, כפי שעמד על כך הסנגור, אודות מאפיינים קונקרטיים על ערב זה או אחר שכן שרות המבחן הביא בפני התרשמות כוללת מעין התרשמות "קבוצתית", "משפחתית"; ואף אם ההתרשמות עשויה להתברר כמשקפת נאותה הרושם מכל ערב וערב מן הראוי להביא הדברים באופן יחודי ביחס לכל ערב פוטנציאלי.

עוד אעיר בהקשר זה כי לא לגמרי ברור מן התסקיר, האם שרות המבחן שוחח עם כל הערבים ששמם הוזכר בתסקיר ( עמ' 3 פסקת חלופת המעצר) , האם המידע אודות כל ערב פוטנציאלי (להבדיל מן ההתרשמות) הופק במסגרת מפגש או בשיחה טלפונית ומן הראוי כי פרטים אלה יצוינו בבחינת כלי עזר נוסף שיעמוד לרשות בית המשפט שעה שבוחן התאמת ערב לשמש מפקח על מי שנקבע לגביו כי מתקיימת עילת מעצר כזו או אחרת.

בהקשר למלאכה המוטלת על שרות המבחן תוזכר הוראת סעיף 21א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו- 1996 הקובעת כי תסקיר מעצר יכלול את " נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפקוח עליהם".

משלא עמדה בפני התרשמות שרות המבחן במופרד ביחס לכל ערב מוצע, נדרשתי לשמיעתם.

9. מקובלת עלי עמדתו של הסנגור בהקשרים השונים עליהם עמד בטיעוניו שנתמכו בהחלטות השיפוטיות אליהן הפנה ולנוכח הוראת סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו- 1996 המחייבת לבחון חלופות למעצר טרם תפגע חרותו של מי שעשוי לסכן אחר ואולם מלאכת האיזון בין השקולים השונים נערכת בהתאם לכל ענין וענין ונסיבותיו היחודיות.

בענין ש"פ 7452/16 מיליאבסקי נ. מד"י (10/10/2016) שהובא ע"י ב"כ המשיב, דובר בעבירות קשר לפשע עם גורמים מחו"ל ועשרות עבירות של סחיטה באיומים של קשישים בישראל , נלקחו בחשבון שיקולי הימשכות ההליכים בתיק העיקרי לצד הקושי לבסס מרכזיות העורר באותה פרשיה ; ב ענין בש"פ 1802/13 מד"י נ. יחיא אבו ג'אבר (12/3/13) המעשה נעשה על רקע ארוע רצח קודם של אחי המשיב ושרות המבחן שם העריך "רמת סיכון בינונית להשנות התנהגות אלימה ברמת חומרה גבוהה" ובענין בש"פ 7599/17 פלוני נ. מד"י (3/10/17 ), ארוע טלטול התינוק, ניתן להסכים כי עסקינן במסוכנות קונקרטית ויחודית וכיוצ' כל ענין ונסיבותיו.

10. לענין מסוכנות המשיב- הנני סבורה כי חזקת המסוכנות העולה מסוג העבירה בה הואשם מומחשת ביתר שאת ונל מדת במשנה תוקף ממעשי המשיב שדקר לכאורה המתלוננת בצוארה לא רק פעם אחת אלא למרות ניסיון ההמלטות של המתלוננת אזר עוז חזר ודקר המתלוננת בשנית, שוב בצוארה, בצידו האחר בכונה לגרום למותה , מעשה המלמד על נחישותו .

הערכת הסיכון הגבוהה מצד המשיב כלפי המתלוננת נלמדת אף מהמידע שהביא שרות המבחן בתסקירו לפיו המתלוננת ציינה כי המשיב נהג כלפיה בקנאות ובחשדנות כשנהג לעקוב אחריה וכן נוכח מערכת זוגית שעל אף משכה הקצר יחסית ( כשנה), אופיינה באלימות כעולה מכתב האישום עצמו לענין הארוע שהתרחש כחדשיים טרם הארוע המרכזי ועוד ע"פ התסקיר צוינה אלימות שמעבר לפיזית ( ראו עמ' 2 פסקה 4 לתסקיר).

מעבר לכך, עובר למעשיו על פי כתב האישום אמר המשיב למתלוננת "אני ארצח אותך כדי שאף גבר לא יקח אותך" ומשכך הערכת שרות המבחן בדבר מסוכנות גבוהה של המשיב " להשנות התנהגות עוברת חוק בתחום האלימות הזוגית" עולה אף מתוך דבריו אלו שלכאורה .

11. לענין הערבים- התגיסות משפחת המשיב בהקשר הכלכלי על מנת לתמוך כלכלית בערב העיקרי המוצע מר גדי אמביה כמתואר, היא לבדה, אינה פוגמת ביכולתו של מי מהם לשמש ערב ואף ראויה להערכה רבה ודאי מצד המשיב ואולם אף שמר גדי אמביה הותיר רושם של אדם נורמטיבי וישר דרך כמו גם האחרים (כולם נעדרי עבר פלילי) הנכון באמת ובתמים לסייע למשיב ולפקח עליו, ספק בעיני אם מהוה דמות סמכותית ומציבת גבול לאורך זמן אל מול מסוכנות גבוהה פוטנציאלית מצד המשיב כלפי המתלוננת.

התרשמות זו נכונה אף ביחס לערב הדוד נגוסה אמביה עובד ההיטק ובן הדוד גזטאצ'ו מנהל תחנת הדלק וביתר שאת ביחס לדוד סולומון אמביה שמידת האסרטיביות כלפי המשיב נותרה לא ברורה בעיני.

מעבר לכך, קיים קושי בהטלת האחריות לניהול מערך המפקחים המשפחתי כמוצע על כתפי מר גדי אמביה באופן שוטף ותקין לאורך זמן .

שירות המבחן עמד על מאפייניו של המשיב לרבות תפיסותיו המגדריות ועל החוסר רצון שלו להתבוננות עצמית, ההערכה כי מדובר במערכת יחסים זוגית בעייתית בה המשיב התקשה ליצור נפרדות מהמתלוננת.

יאמר כי שרותי הרוחה פעלו במקצועיות שעה שהסדירו כי מקום מגורי המתלוננת לא יוודע למשיב או למי מבני משפחתו ואולם המתלוננת אינה צריכה לחשוש מפני תנועה חופשית תוך יציאה ממקום מגוריה ולטעמי אין כאן ענין בתחושה סוביקטיבית של מתלוננת אלא בסיכון פוטנציאלי מוחשי העשוי להתממש, ברגע של תסכול, כעס או מצוקה, אף אם יעצר המשיב בתנאי איזוק אלקטרוני ובפקוח ערבים כמוצע, בין היתר.

אם כן, נקודת האיזון, בין הצורך בשמירה על שלום המתלוננת אל מול זכות המשיב לחרות ולו בדרך של מעצרו בתנאי איזוק, פקוח ערבים ועוד, נוטה לעת הזו, לכוון הצורך בשמירה על שלום המתלוננת מפני מסוכנותו הגבוהה של המשיב כלפיה (ואולי אף כלפי מי שעשוי להמצא עמו בקונפליקט מתמשך, אך לא בזה מרכז הכובד).

בענייננו כפי שצויין בבקשה המשיב הודה במעשה הדקירות וההליך העיקרי נמצא בשלבי הברור הראשוניים.

יצוין כי במסגרת שקולי לא הבאתי בחשבון את הערכת שרות המבחן ביחס לנזקקות בתחום האלכוהול משום שאין אינדיקציה על פי כתב האישום שמעשי המשיב לכאורה בוצעו על רקע שמוש באלכוהול, אף לא הבאתי במסגרת שקולי החשש לשבוש הליכי משפט לפי שהמשיב , כך עולה מטיעוני ב"כ הצדדים, הודה במעשה בחקירתו .

אשר על כן שוכנעתי שיש לקבל את עתירת המבקשת ומשכך הוריתי על מעצר המשיב עד לתום ההליכים.

המזכירות תשלח עותק לצדדים ולמשיב עצמו (אעיר כי נוכח המשכות דיוני המעצר במסגרת תורנות פגרת החג נתאפשרה ה פצת הנימוקים אך עתה).

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ח, 14 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אלנק אמבי
שופט :
עורכי דין: