ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב ציוני ז"ל נגד נטלי בע"מ :

33
לפני כבוד ה שופט טל חבקין

המבקשים:

  1. יעקב ציוני ז"ל
  2. גיל ציוני
  3. רענן ציוני
  4. עופר ציוני

ע"י ב"כ עו"ד יואב אלמגור

נגד

המשיבים:
1. נטלי (החברה לשרותי רפואה דחופה בישראל) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חיים זליכוב
2. אחוזת פולג (1998) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מיה כהן-רפה
3. קופת חולים כללית
ע"י ב"כ עו"ד יעקב פייגלין
4. ד"ר יהושוע נפתי
ע"י ב"כ עו"ד עטרה מירב-ברגר

החלטה

עיינתי בבקשה לתיקון כתב התביעה, בתשובות הנתבעות ובתגובה לתשובות. לאחר ששקלתי בדבר, באתי למסקנה שאין מקום להתיר לתקן את כתב התביעה בעת הזו. להלן נימוקיי:

1. בקשת התיקון נסבה על שימוש בתוכנת ה"קליקס". נטען בה שנפלו " אי דיוקים" בהצגת העובדות בבית המשפט, למעשים שעולים כדי בידוי ראיה או לרישומים בדיעבד של רשומות רפואיות, הסתרת עובדות ואמירות שקריות בבית המשפט. נטען שהטענה בדבר " טעות" שהותירה את תוכנת הקליקס שעמה עובדים רופאי קופת החולים באחוזת פולג, שעה שהתוכנה הייתה צריכה להיסגר עם עזיבתו של רופא קודם, היא " בדיה ושקר מוחלט"; ושגם שנים לאחר גילוי ה"טעות" ממשיכה קופת החולים להפעיל את התוכנה תוך יצירת מצג כלפי הדיירים שמדובר בסניף של קופת חולים לכל דבר. לפי הנטען בבקשה, אין מדובר ב"טעות תמימה" אלא שמדובר בטיפול של ממש של קופת החולים. עוד נטען שקופת החולים נוהגת לטעון שתוכנת הקליקס ננעלת בסוף כל יום, ושבמקרה דנן נעשה רישום בדיעבד – לאחר פטירת המנוח ועדיין באותו יום – באופן שהדיווח הוא שקרי ובלתי נכון, כאילו המנוח " הרגיש טוב יותר בימים האחרונים" וש"עוד יפורט בעניין זה". עוד נטען שגרסאות הנתבעים סותרות זו את זו באופן ישיר, וגם קיימות סתירות רבות בתוך גרסאותיהם הם עצמם ובין עד לעד, וב"הצהרות שקריות ועזות מצח לבית המשפט, בבחינת אין דין ואין דיין". "לא יעלה על הדעת", כך הבקשה, שאף גורם לא ייתן את הדין על כך. מטעמים אלה התבקש לתקן את כתב התביעה ולהוסיף לו סעד של פיצויים עונשיים נגד הנתבעים.

2. הנתבעים מתנגדים למבוקש. קופת החולים שבה וטוענת שהרופא שעבד באחוזת פולג אינו עובד שלה, אך מאשרת שהיה ביכולתו לעשות שימוש במערכת " קליקס" לניהול הרשומות הרפואיות, לצפות בנתוניהם של מטופלי הקופה, ולעדכן את הרשומה הרפואית. אחוזת פולג טוענת שהתביעה לא מבחינה בין הנתבעים לעניין האחריות למחדל הנטען , ושיש לדחות את הבקשה כי לא צורף לה תצהיר. ד"ר נפתי מצטרף לטענות הנתבעות האחרות.

3. אין חולק שאמת המידה לתיקון כתב טענות בשלב קדם המשפט היא ליברלית כדי לאפשר לבית המשפט לברר את העובדות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין. אלא שלצד שיקול זה יש להקפיד שעלויות ההתדיינות יהיו מידתיות ביחס למאפייני המחלוקת, ושהזמן השיפוטי המוקדש לכל הליך יהיו מידתי ביחס למאפייניו ולשוויו כדי לאפשר לבית המשפט לחלק את הזמן השיפוטי –משאב שמצוי במחסור – באופן שוויוני ויעיל בין כלל המתדיינים הדרושים לו.

4. בתיק זה התקיימו עד כה ארבע ישיבות, הוגשו תחשיבי נזק וניתנה הצעת פשרה. בית המשפט העריך את שוויה הראלי של המחלוקת, לצרכי פשרה, בסך של כ-60,000 ש"ח, הכל לכאורה בלבד ומבלי לקבוע מסמרות. עם זאת, מדובר בתביעת יורשים הנסמכת על מסמכים, בטענה לרשלנות שהובילה למותו של המנוח, כשהיה בן 8 7 וחמישה חודשים בעת שנפטר ו סבל מתחלואה קודמת. התביעה מעוררת שאלות לא פשוטות במישור החבות, אך גם בהנחה שתהיה חבות, הנזק מגיע כדי כ-72,000 ש"ח בהערכה גסה. גם בהנחה שהנזק נישום על הצד הנמוך, הסכום לא יכול להיות גבוה בהרבה בשים לב לתוחלת החיים של המנוח ולעובדה שהוא סבל מעט יחסית.

5. הבקשה לתיקון נסמכת על שני טענות: האחת, טענה שמי מהנתבעים אחראי לעדכון תכנית הקליקס בדיעבד ( באופן שעולה כדי בידוי ראיות); השנייה, מצג מטעה שלפיו הטיפול במרפאה ניתן על ידי קופת החולים. בגין שתי אלה נטען שיש לפסוק פיצוי עונשי. זהו השינוי היחיד המבוקש.

6. אשר לטענה בדבר הטעיה בעניין שימוש בתוכנת הקליקס – הרי שגם בהנחה שהטענה נכונה, לא ברור מדוע היא מצדיקה לפסוק פיצוי עונשי אשר נפסק במשורה ובנסיבות חריגות בלבד, במקרה של זדון.

7. אשר לטענה לבידוי ראיה, הרי שהיא לא נתמכה בקצה קציה של תשתית ראייתית. בהקשר זה די לציין שהתבקשה לא נתמכה בתצהיר. הטענות המועלות בה – טענות קשות למרמה ולביצוע מעשים פליליים – נטענו באופן כללי וכוללני, בלא להבחין בין הנתבעים, כשאף אחד מטעם התביעה לא נאות לחתום על תצהיר הכולל פירוט על מה נשענים דבריו החמורים ולעמוד מאחוריהם. בבקשה כגון דא מתחייב תצהיר, והגשתה בלעדיו היא פגם היורד לשורש העניין (לחשיבות התצהיר ראו ע"א 409/13 ‏שידורי קשת בע"מ נ' קופר, פסקה 12 (11.4.2013) ). מקום שמועלות טענות מרמה – טענות שכשלעצמן מחייבות מידת פירוט גבוהה בכתב טענות (תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) – על בעל הדין שמבקש תיקון להבהיר על סמך מה הוא טוען טענות כה קשות. בתגובה לתשובה ציין ב"כ התובעים שיש בידיו מסמכים התומכים בבקשה ושיציג אותם בעת הדיון. לא ברור מדוע המסמכים לא צורפו לבקשה שמועלות בה טענות כה קשות, וכשהיא נשענת על תשתית דלה ביותר הכוללת השערות בלבד.

8. התביעה מלינה על כך שהעובדות בנושא זה נמצאות בידיעתן הבלעדית של הנתבעות. אכן, אלה הם פני הדברים, אלא שהדרך לברר את העובדות היא לנהל הליכים מקדמיים. המועדים לניהול הליכים מקדמיים מעוגנים בתקנות סדר הדין האזרחי. בתי המשפט נוהגים לגלות גמישות מה בעניין, וכך ראוי שיהיה. אולם גם לגמישות יש גבול. אם לא נאמר כך, עלויות ההתדיינות יגדלו באופן בלתי מידתי ולא יהיה לדבר סוף. המקרה שלפנינו ממחיש זאת: בדיון הראשון שהתקיים בתיק הודיעו הצדדים שטרם השלימו הליכים מקדמיים ( זאת על אף שהמועד הפורמלי להשלמתם ולהגשת בקשה בעניין חלף). בית המשפט קצב 30 יום לסיומם, וקבע שכל בקשה בנושא תוגש עד יום 17.7.2016. בקשה הוגשה (יום לאחר המועד). היא נדונה בדיון מיום 20.12.2016 , שם הודיעו הצדדים בהסכמה שטרם סיימו הליכים מקדמיים ודרושה לשם כך שהות של 30 יום. בית המשפט לא התייחס לנושא בהחלטתו משלא נתבקש לעשות כן. בישיבה שלישית שהתקיימה ביום 26.3.2017 שוב התברר שטרם הושלמו ההליכים המקדמיים. בית המשפט קבע שאלה יושלמו תוך 14 יום, ושככל שלא תוגש בקשה עד יום 19.4.2017 הוא לא יידרש לה. בהחלטה נכתב במפורש: "הבהרתי לצדדים שבכוונתי לקדם את התיק, ולא בנקל יידחו מועדים". התביעה לא עמדה במועד, והגישה בקשה בנושא הליכים מקדמיים רק ביום 27.4.2017. בהיעדר צידוק לאיחור בהגשת הבקשה, בשים לב שהתקיימו שלוש ישיבות בנושא וההליכים המקדמיים טרם הושלמו, ובהינתן שהיעתרות לבקשה הייתה דוחה מועד להגשת תחשיבי נזק ועלולה להוביל לדחיית דיון – דחה בית המשפט את הבקשה. על רקע זה, היעתרות לבקשה לתיקון כתב התביעה תוביל לניהול ההליך מתחילתו, ולמעשה תפתח את הפתח לניהול הליכים מקדמיים – פתח שנסגר לאחר התביעה לא עמדה במועדים שוב ושוב. לכך אין מקום.

9. מעבר לכך, ובגדר למעלה מהצורך, גם אם בית המשפט היה נעתר לבקשת התיקון, היה מקום לפסוק שכר טרחה בסכום משמעותי לזכות הנתבעים כולם, בגין ההוצאות שיגרמו להם על ניהול ההליך מראשיתו בעניין הסוטה מחזית הדיון. בקיזוז ההוצאות שהיו נפסקות כאמור, שווי המחלוקת הראלית שהייתה נותרת לבירור הייתה נמוכה מגבול סמכותה של תביעה המתבררת בסדר דין מהיר, תביעה שמחוקק המשנה ראה להקדיש לה ישיבה מקדמית אחת ודיון הוכחות אחד. היעתרות לבקשת התיקון בשלב זה, לאחר שהתקיימו ארבע ישיבות ( שבאחת מהן נשמעה עדות מוקדמת והוקדש לה זמן רב), הייתה אפוא בלתי מידתית מבחינת היקף המשאבים והעלויות שהיו מוקדשות להתדיינות כמכלול , מובילה לניצול לא יעיל של משאבים (של הציבור והצדדים כאחד) , ואין לה מקום גם מטעם זה.

10. ככל שבפי התובעים חשד לביצוע מעשים פליליים והם מבקשים שמישהו ייתן את הדין על כך, פתוחה להם הדרך להגיש תלונה במשטרה או לפנות לרגולטור המתאים, בלא שאני מביע כל עמדה לגופם של דברים.

11. על יסוד האמור, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית. לא ראיתי לעשות צו להוצאות בשלב זה, אך טענות הנתבעים בעניין שמורות להם להמשך ההליך.

צו להגשת ראיות יינתן בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, כ"ג בתשרי התשע"ח, 13 באוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעקב ציוני ז"ל
נתבע: נטלי בע"מ
שופט :
עורכי דין: