ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מועדון הכדורסל מכבי תל-אביב בע"מ נגד יובל נעימי :

20
בפני כבוד ה שופטת רנה הירש

המבקשת
(הנתבעת 2)

מועדון הכדורסל מכבי תל-אביב (1995) בע"מ
ע"י עו"ד ד"ר טל רוטמן

נגד

משיבים

1. יובל נעימי - התובע
ע"י עו"ד אופיר בילו

2. כלל חברה לביטוח בע"מ - הנתבעת 1

החלטה

הרקע ותמצית טענות הצדדים
1. התובע נפצע ביום 26.08.13 עת ששיחק כשחקן כדורסל ב"נבחרת ישראל", תוך כדי אימון של הקבוצה. עובר לאירוע היה התובע שחקן כדורסל מקצועי ותפקד באופן מלא. בזמנים הרלוונטיים לפציעה היה התובע שחקן רשום ושחקן מן המניין, במועדון הכדורסל מכבי תל אביב (להלן: המועדון).
שחקני המועדון בוטחו, בזמנים הרלוונטיים לפציעתו של התובע, ע"י הנתבעת 1 (להלן: המבטחת(. בעקבות התאונה ועד להחלמתו, הפסיק התובע את השתתפותו במשחקי כדורסל, לרבות במסגרת המועדון. לאחר שהחלים, שב התובע לשחק במסגרת המועדון והיה לשחקן מן המניין.
2. תקופת ההתקשרות בין התובע למועדון הינה מיום 11.8.13 עד ליום 11.12.13, כאשר במהלך אותה תקופה שימש המועדון כמעסיק ראשי של התובע. עד ליום הגשת כתב התביעה המתוקן, קיבל התובע שכר מלא מהמועדון.
ביום 10.1.15 הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונה זו. ביום 16.3.15 הודיע המוסד לביטוח לאומי כי מכיר הוא בפגיעת התובע כתאונת עבודה. בהמשך, נקבעה נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 10%.
3. התביעה הוגשה כנגד המועדון והמבטחת. התובע טוען כי הנתבעות חייבות לפצותו בגין נזקיו הגופניים ביחד ולחוד הן מכוח חוק הספורט והן מכוח הסכם ההתקשרות שנכרת בינו לבין המועדון.
התובע הפנה להוראות הסכם ההתקשרות, לפיהן מתחייבת הקבוצה לפצות את השחקן במקרה של פציעה שתוכר כ"תאונת עבודה" ע"י המוסד לביטוח לאומי, ותגמולי המוסד לביטוח לאומי וביטוח הקבוצה יעמדו לזכותו של השחקן במקרה של נכות קבועה.
4. המבטחת טענה ששמו של התובע אינו רשום עוד ברשימת השחקנים שהעבירה אליה המועדון ועל כן אין לו כיסוי ביטוחי, וזאת אף אם בזמנים הרלוונטיים לתאונה היה שחקן מן המניין.
5. המועדון הגיש בקשה להורות על עיכוב ההליכים בתביעה (לפי ס' 5(א) לחוק הבוררות), ככל שהם נוגעים למועדון, שכן מדובר בתביעה העוסקת בהיבטים חוזיים בהסכם בין שחקן לקבוצת כדורסל. המועדון טען כי בירור המחלוקת, על פי הוראות הדין ופסיקת ביהמ"ש העליון, נמצאים בסמכותו הבלעדית של המוסד לבוררות של איגוד הכדורסל בישראל (להלן: האיגוד).
על פי האמור בבקשה, התובע והמועדון הינם צדדים להסכם, המהווה הסכם בוררות סטטוטורי מכוח סעיפים 10 ו- 11(א), לחוק הספורט תשמ"ח-1988 (להלן: חוק הספורט). לגישת המועדון, האמור בסעיפים 7( א) ו-(ב) להסכם עליו חתמו הצדדים, מהווה תניית בוררות מפורשת, המקנה סמכות שיפוט בלעדית לאיגוד לדון בכל סכסוך הנוגע לחוזה בין הצדדים.
המועדון מפנה לסעיף 2 לתקנון האיגוד מפורטים הנושאים אשר נדונים בבוררות באיגוד הכדורסל, ונקבע כי בבוררות יידון "כל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין קבוצה לשחקן או בין שחקן לקבוצה". בהמשך קובע התקנון בסעיף 3 כי כל סכסוך כאמור לעיל "..יובא לדיון אך ורק במסגרת הבוררות".
המועדון הפנה לפסיקה בית המשפט העליון ברע"א 130/01, אמיר כץ נ' איגוד הכדורסל בישראל [04.10.2009] (להלן: פרשת כץ), הקובעת כי כאשר מדובר בבוררות סטטוטורית, כדוגמת בוררות מכוח חוק הספורט, אין לבית המשפט שיקול דעת אם לעכב את ההליכים שבפניו או לא, והוא חייב לעכב את ההליכים.
המועדון ציין כי מדובר בהתנהלות דיונית חמורה מצד התובע, שמטרתה לעקוף במכוון ובחוסר תום לב את הסכמותיהם הכתובות של הצדדים. על כן, מבקש המועדון בנוסף, כי ביהמ"ש יתחשב בעובדה זו במסגרת חיוב התובע בהוצאות.
בשולי הדברים אציין כי התובע הגיש את תגובתו לבקשה ביום 15.05.17, כאשר למועדון היתה זכות להגיש תשובה בתוך 7 ימים (על פי החלטתי מיום 01.05.17). משחלף המועד להגשת התשובה (שהיתה זכות ולא חובה), ניתנת החלטה זו אף בהעדרה, על בסיס הטענות כפי שהועלו בבקשה ובתגובה.
6. התובע ביקש לדחות את בקשת המועדון. התובע ציין כי החלטת ביהמ"ש העליון בפרשת כץ עוררה מחלוקות רבות ואינה יכולה להתקיים כיום, אל מול השינויים בחקיקה ובפסיקה. התובע הפנה לפסיקה מאוחרת יותר, הקובעת לשיטתו כי מעמד איגודי הספורט בישראל הם בבחינת "ארגון וולנטארי שלא הוקם מכוח החוק", ואינם בגדר "גוף הממלא תפקיד ציבורי עפ"י דין".
עוד טען התובע כי על פי הוראות סעיף 2י' לתקנון המוסד לבוררות, הוחרגה התביעה הנזיקית, בקביעה כי "המוסד לבוררות לא ידון בתביעות לנזקי גוף".
התובע טען כי מדובר בתביעה לנזקי גוף, שבצדה הערכה כספית, אולם מקורה הוא בנזקי גוף. התובע הפנה לפסיקת בית המשפט העליון בה נקבע כי תקנוני איגוד הספורט הינם בבחינת חוזה אחיד שדינו להתפרש בהתאם לכללים החלים על חוזים אחידים. התובע טען כי אין חובה להעביר הסכסוכים בעניין נזיקי, להכרעת בורר, במסגרת לפתרון סכסוכים באיגודי הספורט.
התובע הוסיף וטען כי עצם חסימת דרכו, כשחקן כדורסל, לפנות לערכאות משפטיות בכל הנושאים, גם באלה שלמחוקק לא הייתה כוונה כי תהא לאיגוד הספורט סמכות שיפוטית- נוגדת את תקנת הציבור. מסקנתו של התובע היא כי מדובר אפוא בבוררות הסכמית, השואבת סמכותה מתקנון המוסד לבוררות ולא בבוררות סטטוטורית השואבת סמכותה מכוח חוק.
המסגרת המשפטית
7. להלן סעיפי החוק הרלבנטיים לדיון במחלוקת המונחת בפניי:
סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968:
"(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
...
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."
סעיף 10 לחוק הספורט, תשמ"ח-1988:
"(א) התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו – בכפוף לסעיף 11, העברת ספורטאים – בכפוף לסעיף 11א, וכן בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים.
..
(ג) התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט."
סעיף 11(א) לחוק הספורט:
"הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי סעיף 10, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי אותו סעיף; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט."
דיון והכרעה
8. העילה כנגד המועדון מבוססת על אלה: על חובתה החוקית לבטשחקנים וביניהם התובע, על פי הוראות חוק הספורט, כאשר התגמולים המגיעים על פי החוק נדרשים מהמועדון או המבטחת; ועל התחייבותה החוזית, לבטח את התובע בפוליסה מתאימה לאובדן כושר עבודה או ביטוח בריאות.
נראה, כי מדובר בטענות שונות המתייחסות לזכותו של התובע לקבל תגמולי ביטוח מכח פוליסה לביטוח בגין תקופת אי כושר או נכות כתוצאה מתאונה, ככל שמתרחשת כזו במהלך פעילותו הספורטיבית של התובע.
9. אין מחלוקת כי סעיף 2 לתקנון האיגוד, המגדיר מהם נושאי הבוררות, קובע כי "המוסד לבוררות לא ידון בתביעות לנזקי גוף."
לפיכך, השאלה הראשונה בה יש לדון היא, האם התביעה היא תביעה לנזקי גוף?
10. זו התשתית העובדתית עליה ניתנה ההלכה בפרשת כץ – כמפורט בסעיף 1 לפסק הדין:
"המבקש הינו שחקן כדורסל מקצועי אשר נפצע במפרק הירך בעת ששיחק במהלך עונת המשחקים 1999/2000 בשורות המשיבה 3 - קבוצת הפועל ירושלים... כתוצאה מפציעה זו נגרמה למבקש, כך לטענתו, נכות לצמיתות בשיעור 30% והוא נאלץ לפרוש מעיסוקו כשחקן כדורסל. המבקש, שלא בוטח על ידי מי מהמשיבים, הגיש נגדם תביעה כספית בבית משפט השלום בעילות של הפרת חובה חקוקה ורשלנות, כאשר בכתב תביעתו הוא טען כי המשיבים לא מילאו את חובתם לבטחו בהתאם להוראת סעיף 7 ל חוק הספורט, התשמ"ח-1988.
כפי שנקבע באותו הליך (בסעיף 10 לפסה"ד):
"עולה בבירור כי תביעתו אינה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, כי אם תביעה לפיצוי בגין הימנעות המשיבים, שלא כדין לטענתו, מעריכת פוליסת ביטוח למבקש, או בגין היעדר פיקוח נאות מצד חלקם על עריכתה."
בדומה, בענייננו, התובע הגדיר את התביעה בכותרתה כ"תביעה כספית" בסכום של 29,000 ₪. בסעיף 19 לכתב התביעה טען התובע כי חובת הנתבעות לפצותו בגין ימי אי-כושר ונכות צמיתה "בהתאם לפוליסת הביטוח". על בסיס טענות אלה, שוכנעתי כי התביעה דנן אינה תביעה בגין נזקי גוף, אלא תביעה כספית לתשלום סכום מוגדר וקצוב, המגיע לו לטענתו כתגמולי ביטוח. קביעה זו אינה מושפעת מהגדרת "מקרה הביטוח", שהוא במקרה דנן, אירוע שבו נגרם לתובע נזק גוף.
(החלטה דומה ניתנה גם בת"א (שלום הרצליה) 15363-08-12, גבריאל פרל נ' האוניברסיטה העברית בירושלים [10.02.2014]).
11. ניתן ללמוד על אופן סיווג התביעה גם בהיקש למקרה אחר, בו ניכר עיקרון דומה: ברע"א 10471/07, גור ישראלי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [19.08.2009], נקבע כי שיעור האגרה ומועד תשלומה תלוי בסיווגה של התביעה. ביהמ"ש פסק כי יש ליתן למושג "תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף" בתקנות האגרות משמעות צרה, לפיה רק תביעה המוגשת בעילה נזיקית הינה תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף.
מכאן מתבקשת המסקנה דומה בענייננו, שתביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח הנובעת מנזק גוף שנגרם לתובע, אינה מהווה "תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף" אלא תביעה כספית לסכום קצוב.
12. הלכה היא כי תניית בוררות המחייבת פניה לבוררות בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים בין הצדדים, יש לפרש בהרחבה. עוד נקבע בפרשת כץ, נקבע כי גם עילות נזיקיות שאינן קשורות בקשר בלתי אמצעי לעילה החוזית עליה חל הסכם הבוררות, מן הדין שימסרו לבוררות.
בהתאם, אני מקבלת את עמדת המועדון, לפיה לא נשללה סמכות מוסדות השיפוט הפנימיים של איגוד או התאגדות הכדורסל, לדון במחלוקת כפי שהוגדרה בתביעה זו.
13. סעיף 5(ג) לחוק הבוררות מורה כי בימ"ש רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.
עם זאת, סעיפים 10-11 לחוק הספורט מעגנים חובה סטטוטורית לקיום הליכי בוררות. נקבע שם, כי בית המשפט יעכב הליכים מקום בו מוגשת אליו תביעה שחוק הספורט חל עליה ואשר עומדת בתנאי התקנונים – כהוראה פוזיטיבית, שאינה משאירה שיקול דעת בידי בית המשפט.
הואיל וחוק הספורט הוא חוק ספציפי, בשונה מהוראותיו הכלליות של חוק הבוררות, והוא אף מאוחר מחוק הבוררות, הרי שהוראותיו גוברות.
בדומה, נקבע בפרשת כץ כי יש לראות בכך חובה סטטוטורית לקיום הליכי בוררות, וכי במקרים כאלה, אין לביהמ"ש שק"ד אם לעכב את ההליכים שבפניו אם לאו, והוא חייב לעכב את ההליכים ולהעביר את הדיון לבוררות.
לא מצאתי הפנייה של התובע לפסיקה מאוחרת יותר, הקובעת כי הלכה שנקבעה בפרשת כץ שונתה, או כי "אינה יכולה להתקיים כיום" כטענתו. להיפך: בפסיקה ברע"א 2186/12, משה עמר נ' מאור מליקסון וההתאחדות לכדורגל בישראל [20.5.2013], חזר בית המשפט העליון והפנה לאותה הלכה, והסיר כל ספקות שייתכן והיו עד לאותה עת, באשר למהות והיקף המחלוקות שיש להעבירן להכרעה במוסד לבוררות.
14. לשיטתי, ניתן היה להגיע לאותה מסקנה מכח ההסכם בין הצדדים. עם זאת, מאחר שהתובע טען כי ההסכם מהווה "הסכם אחיד" ולשיטתו התנאי הקובע העברת סכסוכים לבוררות הוא תנאי מקפח, מצאתי כי לנוכח המסקנה הנ"ל, אין צורך לדון בכך. בין אם ההסכם מחייב העברה לבוררות ובין אם לאו, חובה זו קיימת כאמור לעיל על פי החוק, ודי בכך.
סוף דבר
15. המחלוקת בית התובע למועדון, באשר להפרת חובת הביטוח (אם היתה כזו) ולפיצוי המגיע לתובע כתוצאה מכך, תידון בפני המוסד לבוררות של איגוד הכדורסל. לפיכך, אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה זו, ככל שהם מתייחסים לתביעה כנגד המועדון. המועדון אינו נדרש להגיש כתב הגנה במסגרת תובענה זו.
על התובע לפנות למוסד לבוררות ולהגיש שם את תביעתו כנגד המועדון.
16. אני מחייבת את התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד בגין הגשת בקשה זו בסך 1,500 ₪.
17. הדיון הקבוע בתיק יתקיים במועדו, במחלוקת שבין התובע לבין המבטחת, ובה בלבד.

ניתנה היום, ד' סיוון תשע"ז, 29 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מועדון הכדורסל מכבי תל-אביב בע"מ
נתבע: יובל נעימי
שופט :
עורכי דין: