ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב גזר נגד מרים קליטין :

בפני כבוד ה שופט דב גוטליב

תובעים:

1.יעקב גזר
2.יפית גזר

נגד

נתבעות:

1.מרים קליטין
2.איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקי רכב שנגרמו במהלך תאונה מיום 26/03/17 .

טענות הצדדים בקליפת אגוז

התובעת טוענת כי, במועדים הרלוונטיים לתאונה היא נסעה בנתיב הימני מבין שני נתיבי נסיעה כאשר הנתבעת נסעה בעקבותיה (בנתיב הימני). לטענתה, רכב צד ג' שנסע בנתיב ההשתלבות משמאלה, נכנס לתוך נתיב הנסיעה שלה והיא נאלצה להאט את מהירות נסיעתה. בשלב זה הנתבעת שנסעה כאמור בעקבות רכב התובעת, "צפצפה" ובעת שניסתה לעקוף את רכב התובעת משמאל, פגעה ברכב התובעת בחלקו האחורי שמאלי (עמ' 2 ש' 8-3, עמ' 3 ש' 33-32, עמ' 4 ש' 31-29 לפרוטוקול הדיון מיום 17/08/17).

הנתבעת 1 טוענת, כי התאונה אירעה בעת שהתובעת נסעה בנתיב השתלבות מימין לכביש תוך שהיא משוחחת בטלפון. הנתבעת 1 מסרה כי בהמשך, התובעת עצרה את רכבה בנתיב ההשתלבות, ולפתע וללא כל התרעה מוקדמת, התפרץ רכב התובעת שמאלה לתוך נתיב הנסיעה של רכב הנתבעת 1 וכך נגרמה התאונה (פרוטוקול הדיון, עמ' 4 ש' 11-3).

אין מחלוקת בין הצדדים, כי שוטר שהגיע למקום התאונה, לאחר התאונה , הורה להזיז את הרכבים לצד הכביש. כל אחד מהצדדים הציג בפניי בדיון, תמונה שצילם לאחר התאונה. התמונות זהות באופן בו נראים הרכבים האחד ביחס לשני, אף שצולמו מזוויות שונות. הצדדים חלוקים ביחס למועד בו צולמו התמונות. בעוד שהתובעת טוענת, כי התמונות צולמו לאחר שהרכבים הוזזו לצד הכביש, הנתבעת טוענת, כי התמונות צולמו מיד לאחר התאונה ובטרם הוזזו הרכבים ממקומם.

האחריות לקרות התאונה
אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה, כי לאחר שמיעת עדותן של שתי הנהגות, ולאחר ניתוח חומר הראיות הכולל גם תמונות נזק של הרכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות המלאה לקרות התאונה מוטלת על הנתבעת 1 . להלן הנימוקים להכרעתי:

עדותה של התובעת הייתה סדורה ומהימנה, גרסתה התיישבה היטב עם תמונות הנזק בשני הרכבים המעורבים ובמיוחד, גרסתה השתלבה עם נתיבי הנסיעה בצומת הקרח (כך הוגדרה הצומת בדיון עמ' 4 ש' 31-29 לפרוטוקול), באופן בו נותרה גרסתה כגרסה ההגיונית היחידה. עובר לתאונה התובעת סיימה את עבודתה באזור צריפין (בחברת שלמה סיקסט) ונסעה לכיוון רמלה כך שבצומת הקרח, בטרם התרחשה התאונה, התובעת פנתה שמאלה לכביש 44 ונסעה בכביש זה משך זמן קצר עד לקרות התאונה. בנסיבות אלה ברי, כי בעת התאונה ואף לפני כן, התובעת לא נסעה על נתיב ההשתלבות לכביש 44 (המיועד אך ורק לרכבים המגיעים לצומת הקרח מהכיוון ההפוך בו נסעה התובעת) אלא נסעה בנתיב הימני מבין שני נתיבים בכביש 44.

בהתאם לגרסה שמסרה הנתבעת 1, בעת התאונה היא נסעה בנתיב הימני מבין שני נתיבי נסיעה כאשר הנתבעת הגיחה משמאלה מנתיב ההשתלבות. כאמור, הוכח לי כי התובעת לא נסעה בנתיב ההשתלבות ולמעשה בכיוון נסיעתה של התובעת אין נתיב השתלבות אלא לרכבים הבאים מהכיוון ההפוך לצומת הקרח.

לא זו אף זו, גרסת הנתבעת 1 הלכה והתפתחה במהלך עדותה עד כי לא היה ברור מעדות זו כיצד אירעה התאונה, לבד מטענתה כי התובעת אחראית לתאונה. בעוד שבתחילת תיאור התאונה מסרה הנתבעת 1, כי התובעת "סטתה מהמסלול הימני" (עמ' 4, ש' 4 לפרוטוקול ), וכן: " היא נתנה איתות וסטתה ימינה כנראה דיברה בטלפון.." ובהמשך עדותה מסרה הנתבעת 1 גרסה שונה, לפיה: " היא עצרה איפה שעוצרים האוטובוסים. אחר כך היא סטתה למסלול שלי ללא התרעה" (עמ' 4, ש' 7-6 לפרוטוקול). גרסה חדשה זו לפיה, עובר לתאונה עצרה התובעת את רכבה היכן שעוצרים האוטובוסים, ולפתע החלה שוב בנסיעה וסטתה לעבר נתיב הנסיעה של הנתבעת 1, לא בא זכרה בהודעת הנתבעת 1 למבטחת ואף לא בכתב התביעה, שונה מהגרסה הראשונית שמסרה הנתבעת1 ואיני נותן בה אמון.

חיזוק נוסף לגרסת התובעת ניתן למצוא גם בגרסאות שמסרו שתי הנהגות המעורבות ביחס לתמונות שהוצגו בפניי ואשר מתעדות את מצב הרכבים לאחר התאונה. ביחס לתמונות אלה, מסרה הנתבעת 1 בנחרצות, כי התמונות צולמו במקום התאונה ובטרם הוזזו הרכבים לצד הכביש (בהוראת השוטר שהגיע למקום) כך שהן תומכות בגרסתה ולכאורה ניתן לראות סטייה של רכב התובעת לעבר רכב הנתבעת 1. מנגד העידה התובעת, כי מדובר בתמונות שצולמו לאחר שהרכבים הוזזו ממקומם לצד הכביש.

לאחר שעיינתי בתמונה שהציגה לי התובעת בדיון (ר' עמ' 3 ש' 17 -18 לפרוטוקול), בה ניתן לראות את מיקום הרכבים בזווית צילום רחבה יותר, התרשמתי בבירור, כי התמונה שהציגה הנתבעת 1 אינה משקפת את מיקום הרכבים בזמן התאונה, אלא את מיקום הרכבים לאחר שאלה הוזזו ממקומם לצד הכביש (בסמוך לתחנת אוטובוס). בנסיבות אלה מוטב אלמלא טענה הנתבעת 1 טענה שאיננה נכונה (עמ' 4 ש' 9 לפרוטוקול). עובדה זו שהתבררה רק בזכות תמונה שהצליחה התובעת לשלוף ממכשיר הפלאפון ( במעמד הדיון), חיזקה אף היא את גרסת התובעת.

הנתבעים טענו בדיון בנוסף, כי תמונות הנזק תומכות דווקא בגרסת הנתבעת 1. אינני סבור כך. בתמונות הנזק של רכב התובעת, ניתן להבחין בנזק, בעיקר, בפגוש האחורי שמאלי. בתמונות הנזק של רכב הנתבעת, נגרם הנזק בכנף צד ימין קדמית. תמונות הנזק מתיישבות אפוא היטב עם גרסת התובעת. זאת ובנוסף, מעיון בתמונות התרשמתי, כי לו הייתה התאונה מתרחשת כפי שטוענת הנתבעת 1, ניתן היה לצפות, שייגרם נזק בכנף השמאלית ברכב התובעת ולא בפגוש השמאלי האחורי.

מן המקובץ לעיל עולה, כי התאונה אירעה אפוא, כפי שתיארה התובעת ובאחריות הנתבעת 1. בנסיבות אלה אני מקבל את התביעה במלואה ודוחה את התביעות שכנגד.

סוף דבר
על יסוד המסקנה אליה הגעתי, ובהעדר מחלוקת ביחס לגובה הנזק, אני מחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעים את הפיצוי שלהלן:

נזק לרכב התובעת - בהתאם לחוות דעת שמאי בסך 13,910 ₪.
עלות שכ"ט השמאי בסך 1,170 ₪.
ירידת ערך 2.5% בסך 1,673 ₪.
הוצאות משפט בסך 600 ₪.
סה"כ 17,353 ₪.

הפיצוי ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל ויועבר לתובעים בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ו אב תשע"ז, 18 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעקב גזר
נתבע: מרים קליטין
שופט :
עורכי דין: