ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחמים עזרן נגד מדינת ישראל :

החלטה בתיק רע"ב 4130/17 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקש:
רחמים עזרן

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט א' יקואל) בעת"א 16679-04-17 מיום 26.4.2017

בשם המבקש:
עו"ד שי נודל

בשם המשיבה:
עו"ד פנחס גורט

החלטה

1. כעולה מן ההחלטה נושא הבקשה, המבקש הוא אסיר הנושא בעונש מאסר בן 15 שנים וחצי, החל מחודש ינואר 2010, בגין הרשעתו בעבירות שונות וביניהן ניהול וארגון פעילות בארגון פשיעה; קשירת קשר לביצוע פשע; אלימות; סמים; נשק; סחיטה באיומים ועוד. לאורך תקופת מאסרו הוחזק המבקש לסירוגין באגפים שמורים ובתנאי הפרדה, אולם החל מיום 31.10.2016 הוא כלוא באופן רציף בתנאי הפרדת יחיד (להלן: הפרדה) בבית הסוהר איילון. זאת עקב מידע מודיעיני שהעיד על כוונת פגיעה במבקש. ביום 26.4.2017 נעתר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט א' יקואל) לבקשת שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס) להאריך את תקופת ההפרדה בשישה חודשים נוספים לאחר שעיין במידע מודיעיני חסוי (להלן: המידע החסוי) שנאסף על ידי המשטרה והשב"ס גם יחד. מידע זה לימד כי המבקש מעורב בסכסוכים בין ארגוני פשיעה; כי נשקפת מסוכנות מהמבקש כלפי אחרים כמו גם חשש לפגיעה בו; וכי פעילותו הפלילית נמשכת מתוך כותלי בית הסוהר. נקבע אפוא כי טעמים אלה מצדיקים את המשך כליאת המבקש בתנאי הפרדה הגם שצוין כי על השב"ס לבחון את האפשרות להחזיקו בהפרדה זוגית (אף שנרשמה בגוף ההחלטה הערת בא כוח המבקש כי הלה אינו מעוניין בכך).

2. מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש מרבית המידע החסוי בעניינו נוגע להשתייכותו הנטענת לארגון פשע, אך בפועל הוא אינו מקיים כל קשר עסקי או חברי עם ראש ארגון הפשע או מי מטעמו; וכי המשיבה לא הציגה הוכחות לקשר האמור. כמו כן, המבקש טוען כי אסירים אחרים שהואשמו עימו באותו כתב האישום, וביניהם מי שהוגדר על ידי המשיבה כעומד בראש "ארגון הפשע", מרצים את עונשם באגפים שמורים ואף באגפים פתוחים וזאת מבלי שהדבר מסכן את ביטחונם או ביטחון סביבתם; כי עובר להפרדתו שהה במשך כשנה וחצי באגף שמור ולא היה מעורב ב"אירועים מיוחדים" שיש בהם כדי להצדיק את הפרדתו; וכי אין ממש בטענה כי המבקש ממשיך בפעילותו הפלילית מתוך כותלי בית הסוהר. המבקש אף מוסיף כי עניינו מעלה סוגיות עקרוניות שנדונו בפסיקת בית משפט זה.

3. התבקשה תשובת המשיבה הטוענת כי דין הבקשה להידחות. לטענתה, כעולה מן המידע החסוי, הפרדתו של המבקש נחוצה לשם שמירת ביטחון בית הסוהר, שלומם ובריאותם של המבקש ואסירים אחרים, לצורך מניעת ביצוע עבירות אלימות ומניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר. לפיכך, המשיבה טוענת כי המידע החסוי מוביל לכלל מסקנה כי הפרדת המבקש עומדת באמות המידה הקבועות בסעיף 19ב לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה). עוד הודגש כי חלופות כליאה פוגעניות פחות נבחנו בטרם התבקשה הארכת תקופת ההפרדה אך נמצא כי אין בידן להשיג את מטרת ההפרדה. המשיבה מציינת כי מאז ניתן פסק הדין (כך במקור – ע' פ') של בית משפט קמא, נוסף חומר חסוי בעניינו של המבקש התומך ביתר שאת בהותרת המבקש בהפרדה. צוין כי שב"ס בוחן בימים אלה את האפשרות לשלב את המבקש בהפרדה זוגית.

4. לאחר בחינת הבקשה והתגובה לה, ועיון בחומר החסוי שהועבר לעיוני, על רקע אמות המידה שנקבעו בפסיקתנו המתייחסת להחזקה בתנאי הפרדה – נחה דעתי כי אין עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא. כידוע, סעיף 19ג לפקודה קובע כי בסמכותו של סוהר מוסמך – כהגדרתו בסעיף זה – להורות על החזקת אסירים בתנאי הפרדה לתקופה מצטברת של עד שישה חודשים, כשהארכתה של תקופה זו טעונה את אישורו של בית משפט המחוזי כאמור בסעיף 19ה(א)(1) לפקודה. אכן, כפי שציינתי בעבר, כליאתו של אסיר בתנאי הפרדה היא אמצעי כליאה פוגעני המחייב כי השימוש בו ייעשה כמוצא אחרון, לתקופה הקצרה ביותר האפשרית, ורק כאשר לא ניתן להשיג את תכלית ההפרדה בדרך פוגענית פחות, וכך גם קובע הדין (רע"ב 6849/11 הררי נ' נציב שירות בתי הסוהר, פסקה 6 (8.11.2011)). ואולם, בענייננו, נראה כי לא היה מנוס בעת הזו מלהורות על הותרת המבקש בהפרדה.

5. המידע החסוי שעמד בבסיס החלטת בית המשפט (אשר בין היתר כלל את ידיעות 976, 951, 930, 836, 892, 652, 655, 353, 339, 330 ו-184 שנאספו על ידי השב"ס ­– אשר כונו, ככל הנראה בטעות כ"מידעי המשטרה" בהחלטה), מעיד בבירור כי המבקש ממשיך בפעילות פלילית מתוך כותלי בית הסוהר וכי מעורבותו בסכסוכים בעולם הפשע מציבה הן סכנה לשלומו, הן לשלומם של אחרים מצדו. מסקנה זו נתמכת גם במידע חסוי נוסף שבו עיינתי (ידיעות נוספות שמספרן 974, 927, 909, 901, 890, 846, 329, ו-279 שנאספו על ידי המשטרה). לפיכך, לא ראיתי כי הונחה עילה להתערב בעת הזו בהחלטת בית משפט קמא להתיר את המשך החזקת המבקש בהפרדה. עם זאת, למותר לציין כי נוכח הקשיים האינהרנטיים הכרוכים בהחזקה ממושכת בהפרדה, וככל שמתארכת תקופת ההפרדה הכוללת, שומה על המשיבה לבחון מיוזמתה ובאופן רציף את המשך ההצדקה לקיום ההפרדה, כמו גם את קיומן של חלופות פוגעניות פחות (רע"ב 565/13 אבוטבול נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (14.4.2013)). לעניין זה אף רשמתי לפניי את האמור בתגובת המשיבה כי תבחן האפשרות להחזיק את המבקש בהפרדה זוגית.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.

ניתנה היום, ‏י"א בסיון התשע"ז (‏5.6.2017).


מעורבים
תובע: רחמים עזרן
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: