ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלוני האפט כהן סניף הצפון בע"מ נגד חלבי אמל ובניו איטום בע"מ :

בפני כבוד השופטת סיגלית מצא

התובעת:
אלוני האפט כהן סניף הצפון בע"מ, ח.פ. 515092112
על-ידי ב"כ עו"ד פז גולדהורן ואח'

נגד

הנתבעת:
חלבי אמל ובניו איטום בע"מ, ח.פ. 514593789
על-ידי ב"כ עו"ד רמי חלבי ואח'

פסק דין

א – ההליך
בפניי תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר על סך 52,480 ₪ (נומינאלי).
התובעת הנה חברה העוסקת בליווי פיננסי לחברות ועסקים ומתן פתרונות מימון.
ביום 30.11.2014 נכרת בין הצדדים הסכם לגיוס אשראי ( ההסכם צורף כנספח ד' לכתב התביעה, להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת תמורת שירותיה 5,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור פתיחת תיק והכנת בקשה לגיוס אשראי וכן 4% בצירוף אשראי מסכום האשראי שיגו יס כתוצאה מפעילות התובעת.
סעיף 1.5 להסכם קובע את גובה התמורה שתשלם הנתבעת לתובעת ובגין מה:
"... בתמורה לשירותי גיוס ההון שתעניק החברה ללקוח ישלם הלקוח תשלום סך 4% בתוספת מע"מ כדין, מכל סכום כסף שיגויס בעקבות מתן שירותי גיוס ההון ללקוח ו/או לחברה שבשליטתו ו/או לחברה שבבעלותו ו/או לחברה הקשורה ללקוח בדרך כלשהי. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי 'גיוס הון' לצורך הסכם זה, משמעו גיוס הון בכל דרך שהיא ומכל גורם שהוא, לרבות (אך לא רק) מימון בנקאי, מימון חוץ בנקאי, משכנתא, ערבויות בנקאיות, מסגרות אשראי, ניכיונות, הלוואות מקרנות סיוע או סכומי כסף שיגיעו ממשקיעים פוטנציאליים ו/או ליווי בנקאי ו/או בנקים כמו כן הגדלת האובליגו הקיים ו/או מסגרות אשראי קיימות, אך ורק עם היתר עסקה ואישור הלקוח לגוף הממון."
סעיף 1.6 להסכם מתייחס לאופן תשלום התמורה:
"התמורה בגין גיוס ההון, לרבות המע"מ בגינה, ישולמו לחברה בכסף מזומן מיד עם קבלת האישור בדבר גיוס ההון ו/או אישור מסגרת האשראי (קבלת האשראי), לפי העניין ..."
ב – טענות הצדדים
לטענת התובעת הצליחה הנתבעת לגייס, הודות למאמציה, אשראי בנקאי בסך 880,000 ₪ מבנק מרכנתיל ומבנק הפועלים, בהתאם לפירוט הבא:
בנק מרכנתיל:
מסגרת אשראי בחשבון עו"ש – 150,000 ₪ ;
הלוואה מיום 11.2.2017 – 220,000 ₪ ;
הלוואה מיום 26.2.2017 - 100,000 ₪ ;
בנק הפועלים:
מסגרת ניכיונות על סך 410,357 ₪.
סך הכל: 880,357 ₪ * 0.04 = 35,214 ₪
בצירוף מע"מ: 41,200 ₪
לטענת התובעת, הגישה, במקביל , בקשת אשראי לבנקים מרכנתיל, פועלים, אוצר החייל ומזרחי. בעקבות פועלה נפתח לנתבעת חשבון בבנק מרכנתיל וניתנו לנתבעת אשראים במסגרתו. כן הוקצתה לנתבעת מסגרת ניכיונות בבנק הפועלים.
כראיה לפתיחת חשבון בנק לנתבעת בבנק מרכנתיל כתוצאה מפועלה, הציגה התובעת דפי חשבון של בנק מרכנתיל מיום 13.4.2015, בהם ניתן לראות יתרה בסך 0.00 ₪, המהווה יתרת פתיחה של החשבון (נספח ז' לכתב התביעה). לפיכך, טוענת התובעת, היא זכאית לעמלה בגין אשראים שניתנו בחשבון: מסגרת האשראי בחשבון העובר ושב בגובה 150,000 ₪ וכן הלוואות שניתנו לנתבעת ב-11.2.2015 ו-26.2.2015.
עוד טענה התובעת כי מעיון בפרטי החברה אצל רשם החברות (נספח ג' לכתב התביעה) עולה כי ביום 22.1.2015 נרשם שעבוד לטובת בנק הפועלים על מסגרת ניכיונות. מריכוז יתרות בבנק הפועלים מיום 4.12.2015 (נספח ו' לכתב התביעה) עולה כי ביום 9.4.2015 יתרת השיקים לניכיון הנה 410,357 ₪. טוענת התובעת כי יתרה זו יש לייחס לבקשה להגדלת מסגרת האשראי שהגישה לבנק הפועלים ולהיענות הבנק לבקשתה. כדברי מר כהן: "שבוע לאחר הפגישה בנק הפועלים רושם שיעבוד על שטרות, ניכיונות שיקים שבוע לאחר הפגישה" (ע' 3, ש' 20-21; ע' 3, ש' 25-26).
אין חולק כי הנתבעת שילמה 5,000 ₪ עבור פתיחת תיק והכנת בקשות אשראי. לטענת התובעת על הנתבעת לשלם עמלה בשיעור 4% בגין הצלחת הגיוס בצירוף מע"מ (ע' 3, ש' 12; ע' 2, ש' 33-35).
לטענת התובעת, דפי החשבון וריכוז היתרות הגיעו לידיה מידי הנתבעת, אשר פנתה אליה במרץ – אפריל 2015 בבקשה להמשיך את הליך גיוס האשראי, בטענה כי הליך הגיוס הקודם לא צלח. התובעת ביקשה דפי חשבון וריכוז יתרות (אשר צורפו לכתב התביעה) וכך גילתה כי פעולתה נשאה פירות (ע' 4, ש' 24-31; ע' 5, ש' 28-34)
לטענת הנתבעת, לא הוכיחה התובעת עמידתה בתנאים הקבועים בסעיפים 1.5-1.6 להסכם. בין השאר לא הוכיחה התובעת קשר בין האשראים שניתנו לבין פעולתה, לא הציגה היתר עסקה או אישור הלקוח. התובעת לא הציגה את הבקשות שהגישה לטענתה לבנקים. למעשה, טוענת הנתבעת, לא הציגה התובעת כל אסמכתא לעבודה שביצעה.
לטענת הנתבעת, הייתה התובעת אמורה לגייס עבורה מימון בנקאי משני בנקים בהם התנהלו חשבונותיה של החברה, בנק מרכנתיל ובנק הפועלים. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי לא זו בלבד שהתובעת לא עשתה כן, בהתנהלותה גרמה לנתבעת נזק. לטענת הנתבעת לא הגישה התובעת כל בקשה להגדלת אשראים לבנק מרכנתיל, לא נפגשה עם נציגי הבנק, ולמעשה לא עשתה דבר. הנתבעת מודה כי התובעת הגישה בקשה להגדלת אשראים לבנק הפועלים, אולם לטענתה זו נערכה באופן רשלני והסבה נזקים לנתבעת.
ביתר פירוט, טוענת הנתבעת כי החשבון בבנק מרכנתיל נפתח חודשים רבים לפני מועד ההסכם, והתובעת לא עשתה כל פעולה שיש בה להגדיל את מסגרת האשראים בחשבון זה. בכל הנוגע למסגרת הניכיונות בבנק הפועלים, טוענת הנתבעת כי פתחה את החשבון בחודש אוקטובר 2014 או סמוך לכך, ומסגרת הניכיונות הוקצתה לה בטרם התקשרותה עם התובעת וללא קשר לפעולותיה של האחרונה (עדות תיימר, ע' 15, ש' 29 – ע' 16, ש' )
הנתבעת מצביעה על סתירה בין ניסיון התובעת לייחס לעצמה את רישום מסגרת הניכיונות בבנק הפועלים ביום 22.1.2015, לבין העובדה כי הבקשה שהגישה התובעת לבנקים הוגשה רק בינואר 2015, בשים לב לכך שמשך הזמן הנדרש ממועד אישור הבקשה ועד לרישומה במרשם החברות הנו כחודש. עוד מצביעה הנתבעת על פירכה בין טענות התובעת בסעיף 14 לכתב תביעתה, שם נטען כי התובעת פתחה את חשבון הניכיונות בבנק הפועלים, ובעקבות הצלחתה פנתה אליה הנתבעת במרץ 2015 בבקשה כי תגייס עבורה אשראי ותפתח חשבון ניכיונות גם בבנק מרכנתיל, לבין עדות מר ניר כהן לפיה פנתה התובעת לארבעה בנקים במהלך דצמבר 2014, ביניהם בנק מרכנתיל.
ביום 23.4.2017 נשמעו עדי הצדדים. מטעם התובעת העיד מר ניר כהן, נציג התובעת בסניף צפון, ומטעם הנתבעים העידו מר תיימור חלבי, מנהל הנתבעת ומר חלבי.
ביום 27.4.2017 נשמעו סיכומי טענות של ב"כ הצדדים.
ג – דיון והכרעה
ג.1 בנק מרכנתיל
מעיון בפרטי הנתבעת ברשם החברות (נספח ג' לכתב התביעה) עולה כי נרשמו, בין השאר, השעבודים הבאים:
שעבוד מספר 12 לטובת בנק מרכנתיל – תאריך יצירה 26.2.2015, תאריך רישום 4.3.2015, ללא הגבלה, מסגרת נ יכיונות;
שעבוד מספר 13 לטובת בנק מרכנתיל – תאריך יצירה 25.2.2015, תאריך רישום 10.3.2015, שעבוד על כלי רכב מספר רישוי 5894653 .
לטענת הנתבעת פעילות החברה בבנק מרכנתיל החלה הרבה לפני ההתקשרות עם התובעת (ע' 14, ש' 16), ובגדר פעילותה בחשבון ניתנו לה אף אשראים (ע' 14, ש' 22-24). אני דוחה טענה זו.
עובדת פתיחת חשבון בנק לנתבעת בבנק מרכנתיל בחודש ינואר 2015, כטענת התובעת, עולה באופן ברור מד פי הפעולות בחשבון העובר ושב , בהם ניתן לראות ביום 8.1.2015 יתרה של 0.00, ולאחר מכן גביית עמלות בגין הנפקת פנקסי שיקים וכדו', פעולות המאפיינות פתיחת חשבון חדש. זאת ועוד, מעיון בפרטי החברה אצל רשם החברות, נספח ג' לכתב התביעה, עולה כי לא נרשמו שעבודים על נכסי הנתבעת לטובת בנק מרכנתיל אלא בפברואר 2015. מאחר ובכל חשבונות הבנק של הנתבעים נרשמו שעבודים, אין זה סביר כי מדובר בחשבון ותיק. מסקנתי זו מתחזקת מהיעדר הצגת מסמכים שיש בהם לסתור מסקנה זו על-ידי הנתבעת.
אכן, נטל הראייה הנו על התובעת, אך משהציגה התובעת את דפי החשבון (שלטענתה קיבלה מהנתבעת) הוכיחה ברמה העולה על מאזן ההסתברויות כי חשבון הנתבעת בבנק מרכנתיל נפתח אכן בתחילת ינואר 2015. הנתבעת יכולה הייתה לסתור מסקנה זו על נקל ה, על-ידי הצגת דפי תנועות בחשבון עובר ושב שלה בבנק מרכנתיל לפני מועד ההסכם. ודוק: התובעת הודיעה, מספר פעמים, במהלך הדיון, כי היא לא תתנגד לכל מסמכים נוספים שתבקש הנתבעת להגיש ואשר יש בהם לסתוענותיה.
אין חולק כי עם פתיחת החשבון הוקצתה לנתבעת מסגרת אשראי של 150,000 ₪ וכי ביום 11.2.2015 ניתנה לה הלוואה לשם רכישת כלי רכב (כנגד ההלוואה נרשם שעבוד מספר 13, נוצר ביום 25.2.2015, נרשם ביום 10.3.2015). כן ניתנה לנתבעת ביום 26.2.2015 הלוואה על סך 150,000 ₪.
השאלה הבאה לה אדרש הנה מה מבין אשראים אלה יש לייחס לפעולות התובעת. כתב התביעה מנוסח באופן מינימליסטי, בלא שפורטו העמלות הנתבעות ועילתן, בלא שצורפה לו הבקשה שהגישה התובעת לבנקים או מסמכים אחרים המעידים על פעולות שביצעה התובעת ומועדן, לרבות הפגישות בבנקים, מועד הגשת הבקשה וכדו'. גם תצהיר התובעת נוסח באופן כללי והפנה למסמכים שצורפו לכתב התביעה.
כעולה מההסכם, על הנתבעת לשלם עמלה "מכל סכום כסף שיגויס בעקבות מתן שירותי גיוס ההון ללקוח ...". ואולם, לא ברור מתי הקשר הסיבתי בין פעולות התובעת לבין גיוס ההון מתחיל או נגמר. כך, לדוגמא, אם התובעת סייעה לנתבעת באישור מסגרת ניכיונות, האם על הנתבעת לשלם על מלוא ניצול המסגרת? על המסגרת שנוצלה בחודש / חודשיים / שלושה ממועד ההסכם? אם התובעת פתחה לנתבעת חשבון בנק, האם על הנתבעת לשלם לתובעת עמלה בגין כל ההלוואות שיינתנו בחשבון? במשך שנה? חצי שנה? חודש?
בענייננו, טוענת התובעת כי היא זכאית לעמלה בגין הלוואות שניתנו במהלך פברואר 2015 (11.2 ו-26.2), ואולם אינה טוענת כי היא זכאית לעמלה בגין מסגרת ניכיונות שנפתחה לנתבעת בבנק מרכנתיל, ושעבוד בגינה נרשם ביום 25.2.2015 (שעבוד מספר 12), הגם שמדפי החשבון של הנתבעת בבנק מרכנתיל ניתן לראות כי המסגרת נוצלה.
זאת ועוד, כנגד ההלוואה בסך 220,000 ₪ נרשם שעבוד על רכב שנקנה לדברי מנהלת הנתבעת מכספי ההלוואה (שעבוד מספר 13). מפרטי הנתבעת ברשם החברות עולה כי ה נתבעת נהגה לרשום שעבודים על רכבים שרכשה עובר למועד ההתקשרות עם התובעת, ולפיכך איני סבורה כי יש לייחס הלוואה זו לפעולות התובעת.
אשר על כן, אני קובעת כי התובעת זכאית לעמלה בגין מסגרת האשראי בבנק מרכנתיל (150,000 ₪) וההלוואה שניתנה לנתבעת ביום 26.2.2015 (100,000 ₪).
ג.2 - בנק הפועלים
כעולה מפרטי הנתבעת ברשם החברות עולה כי שעבוד מספר 11 לטובת בנק הפועלים – נוצר ביום 22.1.2015, נרשם ביום 27.1.2015, מסגרת ניכיונות ללא הגבלה .
מריכוז יתרות בחשבון עו"ש בנק הפועלים מיום 4.12.2015 (נספח ו' לכתב התביעה) עולה כי נכון ליום 9.4.2015 הועמדה לטובת הנתבעת מסגרת ניכיונות בסך– 410,357 ₪. התובעת טוענת כי היא זכאית לעמלה בגין מלוא סכום זה.
אני דוחה אף את טענת הנתבעת כי פתחה את החשבון בבנק הפועלים באוקטובר 2014 או סמוך לכך, ומסגרת הניכיונות הוענקה לה עם פתיחת החשבון. כעולה מטופס פרטי החברה, נרשמו לטובת בנק הפועלים שעבודים קודמים על נכסי הנתבעת: שעבוד 8 נוצר ביום 31.1.2014 ונרשם ביום 30.3.2014, שעבוד קבוע על רכב טויוטה; שעבוד 9 נוצר ביום 30.4.2014 ונרשם ביום 15.5.2014; שעבוד 10 נוצר ביום 1.8.2014 ונרשם ביום 25.6.2014.
מכאן כי לנתבעת היה חשבון פעיל בבנק הפועלים כשנה לפחות לפני מועד ההסכם.
טענה נוספת של הנתבעת (העומדת בסתירה לטענתה כי מסגרת הניכיונות ניתנה לה עם פתיחת החשבון באוקטובר 2014 או סמוך לכך) אושר ה מסגרת הניכיונות בבנק הפועלים רק הודות לפעילותו של סאמיר חלבי. דא עקא, מר סאמיר חלבי העיד כי התחיל לעבוד אצל הנתבעת אחרי אפריל 2015 (ע' 11, ש' 12) וכי גייס את האשראי ביולי אוגוסט 2015 (ע' 11, ש' 11-12).
עוד טען סאמיר חלבי כי הבקשה שהגישה התובעת לבנק הפועלים סורבה באפריל 2015 (ע' 11, ש' 16-17). טענה זו עומדת, כאמור, בניגוד לרישום שעבוד מספר 12 ולמסגרת הניכיונות שהוקצתה לנתבעת, כעולה מריכוז היתרות ליום 9.4.2015, נספח ז' לכתב התביעה, כמו גם לטענת מנהל הנתבעת כי מסגרת הניכיונות ניתנה לנתבעת עם פתיחת החשבון באוקטובר 2014. יתר על כן, מעיון בדף פרטי הנתבעת ברשם החברות עולה כי לא נרשמו שעבודים נוספים לטובת בנק הפועלים, למעט רישום שעבוד על פיקדון כספי הקיים בחשבון. השעבוד (שעבוד מספר 18) נוצר ביום 12.4.2016 ונרשם ביום 20.4.2016, ולפיכך אינו רלבנטי לפעולות סאמיר חלבי ביולי / אוגוסט 2014, כטענתו.
לאחר סיכומי ב"כ הצדדים ביקש ב"כ הנתבעת ארכה לשם איתור מסמכים נוספים שיש בהם לתמוך בגירסתה באשר למועד היווצרות מסגרת הניכיונות . ביום 15.5.2017 הגישה הנתבעת הודעה בה טענה כי פנתה לבנק הפועלים בבקשה לפירוט המסגרות שעמדו לטובת הנתבעת בחשבונה, לרבות מסגרת הניכיונות, ונענתה כי במערכת הבנק לא מופיעה היסטוריה של מסגרות האשראי.
אשר על כן, אני קובעת כי התובעת זכאית לעמלה בגין הקמת מסגרת ניכיונות בבנק הפועלים. ואולם, גם כאן מתעוררת השאלה, מה מתוך מסגרת הניכיונות ליום 9.4.2015 יש לייחס לפעולות התובעת. ההסתמכות המקרית על ריכוז יתרות מיום 9.4.2015 אינה יכולה להועיל. בהיעדר ראיות לעניין משך התקופה לאורכה נמשך הקשר הסיבתי בין פעולות התובעת לבין העמדת האשראי לנתבעת, אני קובעת על דרך האומדנא כי מתוך מסגרת הניכיונות ליום 9.4.2015, 410,357 ₪, יש לייחס 300,000 ₪ לפעולות התובעת.
ג.3 – לסיכום
אשר על כל האמור לעיל אני קובעת כי התובעת זכאית לסכומים הבאים:
עמלה בשיעור 4% בצירוף מע"מ מסכום של 150,000 ₪ (מסגרת האשראי בחשבון הנתבעת בבנק מרכנתיל) = 7,020 ₪;
עמלה בשיעור 4% בצירוף מע"מ מסכום של 100,000 ₪ (הלוואה מיום 26.2.2015 בבנק מרכנתיל) = 4,680 ₪;
עמלה בשיעור 4% בצירוף מע"מ מסכום של 300,000 ₪ (מסגרת ניכיונות בבנק הפועלים) = 14,040 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים המפורטים לעיל (25,740 ₪) , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בשיעור 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 4,000 ₪.

ניתן היום, ב' סיוון תשע"ז, 27 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלוני האפט כהן סניף הצפון בע"מ
נתבע: חלבי אמל ובניו איטום בע"מ
שופט :
עורכי דין: