ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים יטיב נגד אמיר קיטרון :

בקשה מס' 47

בפני כבוד ה שופטת שלהבת קמיר-וייס

המבקש:

חיים יטיב

נגד

המשיב:

אמיר קיטרון

החלטה

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף וביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט.
המשיב (להלן: " קיטרון") הגיש בשנת 2012 כנגד המבקש (להלן: " יטיב") ושני אחרים תביעה לפיצוי בגין עוולה לפי חוק איסור לשון הרע. לאחר שהגיעו קיטרון ושני הנתבעים האחרים להבנות, נדחתה התביעה כנגדם.

יטיב העלה בבקשתו טענות רבות בנוגע להמצאת כתב התביעה, וכרך בהן טענות באשר להתנהלות קיטרון.
מבלי להפחית בחשיבות הטענות, מקומן של רוב הטענות אינו במסגרת בקשה לסילוק על הסף של התביעה וזאת הואיל והן מחייבות בירור עובדתי מעמיק בטרם ניתן יהיה לקבוע לגביהן ממצאים בהכרעה שיפוטית, וכן הואיל ושלילת זכות הגישה לערכאות עקב התנהלות בלתי ראויה ושימוש לרעה בהליכי משפט, היא אכן אפשרות, אך כזו השמורה לאותם מקרים מיוחדים, אשר נסיבותיהם מצדיקות זאת ובנסיבות מקרה זה, בטרם התקיים בירור עובדתי מספק, הגם שמצאתי אמנם התנהגויות בלתי ראויות מצד שני בעלי הדין, לא שוכנעתי עדיין שמתקיימות הנסיבות או הצטברות הנסיבות, אשר מצדיקות סנקציה קיצונ.

לאור האמור לעיל, אתייחס עניינית לטענות בנושא המצאת כתב התביעה.

כפי שפרטתי בהחלטתי מיום 17.07.16 עקב פגמים בהמצאת כתב התביעה ליטיב, מצאתי להורות על מתן היתר המצאה מחוץ לתחום ליטיב והוריתי ל קיטרון על דרך ביצוע ההמצאה מחוץ לתחום.
הואיל והיתר ההמצאה מחוץ לתחום ניתן על סמך החומר אשר היה מצוי בתיק באותו שלב ואשר כלל גם בקשות ותצהיר של יטיב באשר למענו, איני מוצאת שיש בטענת יטיב להעדר הגשת בקשה הנתמכת בתצהיר מטעם קיטרון כדי להצביע על פגם כלשהו, במתן ההיתר להמצאה מחוץ לתחום.
ביום 14.11.16 הגיש קיטרון הודעה על ביצוע ההמצאה ובקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, אך מתוכן ההודעה עלה, כי כתב התביעה לא הומצא לידי יטיב.
ביום 19.11.17 הוריתי לקיטרון לבצע המצאה בדרך של תחליף המצאה כמפורט בהחלטה.
ביום 04.12.16 ביקש קיטרון לאשר דרך המצאה חילופית לידי ב"כ של יטיב אשר מייצג אותו בתביעה אשר הגיש בבית הדין לעבודה.
ביום 07.12.16 ניתנה החלטתי שהמצאה בהתאם לתקנה 477 לידי עורך דין המייצג את יטיב, תבחן לגופה, ככול שתבוצע.
ביום 19.01.17 הגיש קיטרון הודעה על ביצוע המצאה של כתב התביעה וזימון לדיון למשרדו של עו"ד גיא אבני ביום 18.12.16 וצירף אישור מסירה חתום ותצהיר מוסר. כן טען כי מסר את כתבי הטענות וההחלטה לידי יטיב במעמד דיון שהתקיים בבית הדין לעבודה ביום 21.12.16 .
ביום 24.01.17 התקבלה הודעה מעו"ד גיא אבני בא הוא אישר קבלת כתב התביעה עם נספחים, החלטתי מיום 17.07.16 ובקשת קיטרון לתחליף המצאה. בהודעה הודיע עו"ד אבני כי הוא מייצג את יטיב בתביעה המתנהלת מול חברת עשבי קדם בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, וכי התקיים דיון בתביעה ביום 21.12.16, אך טען כי במועד זה המסמכים עדיין טרם נמסרו לידיו ולפיכך לא עלה בידיו להעבירם ליטיב במועד הדיון.

אני מוצאת כי ההמצאה אשר בוצעה לעו"ד אבני בעת שייצג את יטיב בעניין אחר, אשר אינו קשור להליך זה, הינה המצאה כדין ואין ממש בטענת יטיב, כי הוראות תקנה 503(א) מונעות ביצוע המצאה בישראל, זאת הואיל והוראות תקנה 503(א) מוגבלות לנסיבות מסוימות בהן הנתבע כפר בסמכותו הבינלאומית של בית המשפט והגעתו לישראל או מינוי עורך הדין בישראל נועדו לצורך כפירה זו. פרשנות זו חוזרת על עצמה בפסקי דין רבים למשל ע"א (מחוזי חי') 44937-04-15 טליה בלוך נ' אליעזר משה מרגלית (06.09.2015) :
"תקנה 503 א' לתקנות נועדה למנוע מתובע לנהוג שלא כדין כנגד נתבע תושב זר אם זה הגיע לישראל כדי לכפור בסמכותו הבינלאומית של בית המשפט הישראלי ולהגיש בקשה לביטול היתר המצאה ואז לנצל הזדמנות זו ולהמציא לו כתבי בית דין."
במקרה דנן, אמנם כפר יטיב בסמכותו הבינלאומית של בית המשפט, הגעתו והמצאותו בישראל לא היו בקשר לכפ ירתו בסמכות הבינלאומית של בית המשפט הישראלי, אלא כדי לנהל את תביעתו בבית הדין לעבודה ועו"ד אבני מונה לייצג את יטיב בפני בית הדין לעבודה .
מהודעתו של עו"ד אבני עולה, שהוא ייצג את יטיב באותה עת בה בוצעה לו ההמצאה של כתב התביעה, הוא ניפגש עם יטיב בסמוך למועד ההמצאה והיה בקשר עימו לצורך ייצוגו בפ ני בית הדין לעבודה. בכך עונה ההמצאה אשר בוצעה למשרדו של עו"ד אבני לדרישת תקנה 477 לתקסד"א.
בדומה לדרישות אשר נקבעו בהלכה הפסוקה ביחס להמצאה למורשה לפי תקנה 482(א), הגם שזו אינה רלבנטית למקרה דנן, ניכר שקיימת אינטנסיביות מספקת בייצוג הפעיל של עו"ד אבני את יטיב, כדי שכל שנמסר לעו"ד אבני יגיע לידי יטיב, ומשבוצעה המצאה בדרך זו, ולא בדרך של המצאה מחוץ לתחום, קנה בית המשפט סמכות ואין עוד רלבנטיות להיתר ההמצאה מחוץ לתחום אשר ניתן לקיטרון או לבקשה לביטולו מצד יטיב. זכות יטיב לטעון כנגד סמכותו הבינלאומית של בית המשפט היא על דרך טענת פורום לא נאות , כפי שעשה בבקשתו.
יובהר בהקשר זה, כי יטיב מקשר בטענותיו בין הבקשה לביטול היתר ההמצאה למחוץ לתחום לבין טענת פורום לא נאות או העדר סמכות בינלאומית, בין השאר בטענה שבהעדר חלופה ל פי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: " תקסד"א") נעדר בית המשפט סמכות, אך כל שתקנה 500 לתקסד"א קובעת הוא את התנאים למתן היתר המצאה של תביעה אל מחוץ לתחום השיפוט, אין באמור בתקנה זו כדי לקבוע את גבולות סמכות השיפוט הבינלאומית של בתי המשפט בישראל ולא לפי תקנה זו נקבע הפורום הנאות, זה נתון לשיקול דעת שיפוטי בהתאם להלכות אשר נקבעו כאמור בפסיקת כבוד השופטת פרוקצ'יה בבע"מ 9769/09 פלונית נ' פלוני (20.01.2010) :
"קביעה בשאלת "טבעיות הפורום" נתונה לשיקול דעת שיפוטי, ועל בית המשפט להפעילו על פי קריטריונים מקובלים, ובהתחשב במכלול הנסיבות, הציפיות, והאינטרסים הרלבנטיים לענין. "הפורום הנאות לדיון יהיה זה שאליו מובילות מירב הזיקות הרלבנטיות, ושהוא בעל הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי למקרה נושא הדיון""
וכן:
"כאשר עולה בתובענה טענת "פורום לא נאות", הנטל לבססה מוטל על הנתבע, על פי מאזן נוחות רגיל. עליו לשכנע, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור ובאופן משמעותי לעבר הפורום הזר"
כאשר בנוגע לטענת פורום לא נאות, הנטל מוטל על הנתבע לבסס על פי מאזן הנוחות ולשכנע, כי המאזן נוטה בבירור ובאופן משמעותי לעבר הפורום הזר, והקביעה נתונה לשיקול הדעת השיפוטי אשר יופעל על פי הקריטריונים המקובלים תוך התחשבות במכלול הנסיבות, הציפיות והאינטרסים הרלבנטיים לעניין. הפורום הנאות יהיה זה שאליו מובילות מירב הזיקות הרלבנטיות ושהוא בעל הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי למחלוקת הנדונה.
במקרה זה, המחלוקת הנדונה עוסקת בלשון הרע אשר פורסמה, לכאורה, במועד כלשהו בסמוך ליום 01.07.2010 במאמר בשפה העברית באתר אינטרנט הקרוי "נקים ישראל" בבעלות הנתבע. עוד נטען בתביעה, כי הפרסום בוצע בזמן שהתנהל הליך משפטי אשר נפתח בהגשת תביעה לה היה שותף התובע בתיק זה כנגד נתבעים שונים ובהם גם הנתבע, אשר התביעה כנגדו נמחקה בשלב מוקדם ומסר עדות בהליך.
שוכנעתי, כי יטיב לא היה בישראל במועד הפרסום הנטען של המאמר (01.07.2010) , זאת על פי תעודת ברור פרטים על נוסע אשר צורפה לתצהיר יטיב שתמך בבקשה, ממנה עלה כי יטיב יצא מישראל ביום 10.06.2010 וחזר לישראל ביום 26.07.2010. אולם, ע וד עלה, כי לפני צאתו מישראל ביום 10.06.2010 שהה יטיב בישראל במשך למעלה משנה ברציפות ולאחר ששב ארצה ביום 26.07.2010 המשיך יטיב לשהות בישראל ברציפות במשך כחצי שנה, לפיכך ניתן לומר שבתקופה הרלבנטית למחלוקת נשוא התובענה, היה מרכז חייו של יטיב בישראל.
כמו כן, הואיל ועסקינן בפרסום מאמר באתר אינטרנט, הרי שאין למקום ביצוע ה פעולה על המחשב כל חשיבות, אלא המשמעות נובעת מהקהל אשר נחשף לכאורה לפרסום ובהקשר לטענת הפורום הלא נאות, א ני מוצאת לשקול את שם האתר "נקים ישראל", השפה העברית של התוכן וכן הנושאים (כפי שעולה מתוך נספחים שונים אשר הוגשו בתיק – ה אתר עוסק בנושאים הקשורים לישראל) אשר מצביעים כולם על כך שהאתר ותוכנו כוונו לקהל יעד ישראלי.
שקלתי את מקום מגוריו של יטיב בצרפת והטורח אשר יגרם לו מניהול ההליכים בישראל. אולם, הואיל ובנסיבות מקרה זה נראה כי כל יתר המעורבים, קיטרון והעדים הפוטנציאלים כפי שעולה מתוך החומר המצוי בתיק , נמצאים בישראל, הרי שמול שיקול זה עומד השיקול של הקושי שבניהול ההליך בפני הפורום הצרפתי לו טוען יטיב.
מעבר לשיקול הפרקטי, הרי שלמעט העובדה שיטיב גר בצרפת והאתר לכאורה, רשום בצרפת ומופעל מצרפת, אין עוד כל זיקה הקושרת בין התביעה לבין צרפת, בעוד שביחס לישראל קימות זיקות רבות מעבר למקום מגורי התובע גם מקום מגורי הצדדים במועד התרחשות האירוע נשוא התובענה, השפה בה פורסמה לשון הרע הנטענת, הנושא של המאמר במסגרתו נכללה, לכאורה, לשון הרע, עסק באירועים ש קרו בישראל, לשון הרע הנטענת קושרת לקיטרון מעשים בנוגע לחברה ישראלית, יטיב טוען לאמת בפרסום על סמך פסקי דין ישראליים.
לאור האמור לעיל, לאחר איזון האינטרסים ובחינת הנסיבות, הגעתי למסקנה שיטיב לא הרים את הנטל לשכנע כי המאזן נוטה לעבר הפורום הזר ומצאתי שמירב הזיקות מובילות לפורום הישראלי ועל כן אני דוחה את בקשת יטיב לקבוע כי בית משפט זה נעדר סמכות בינלאומית לדון בתביעה.

הואיל ויטיב העלה טענה כי בית המשפט בפתח תקווה, נתן היתר המצאה מחוץ לתחום כדי לבוא חשבון עימו על דברים אשר פורסמו באתר נקים, יובהר, כי ראוי היה שהטענה לא הייתה מועלית, אך מכל מקום, ההחלטה בדבר סמכותו הבינלאומית של בית המשפט אינה חוסמת את דרכו של יטיב מלהגיש כל בקשה בהתאם לדין, ככל שימצא לנכון.

מעבר לטענות אשר אוזכרו לעיל, העלה יטיב בבקשתו טענות הגנה רבות אשר מקומן בכתב ההגנה ולא בבקשה לסילוק על הסף, הואיל ואין בקיומן של טענות הגנה עילה לסילוק תביעה על הסף.
עוד העלה יטיב טענה בדבר תשלום אגרה בחסר בנוגע למחצית השניה של האגרה בנוגע לדיון ההוכחות, איני מקבלת טענה זו הואיל ולא התקיימה לבסוף ישיבת הוכחות, הן עקב אי התייצבות יטיב לדיון והן הואיל וקיטרון הגיע להסכמה עם הנתבעים האחרים לדחיית התביעה כנגדם, לפיכך לא התקיימו הוכחות עדיין בתיק. אמנם טענת יטיב כי בקשת קיטרון להורות על החזר המחצית השניה של האגרה, לא התקבלה, זאת הואיל וכאמור האגרה לא שולמה ולא היה כל צורך להורות על החזר.
טענה נוספת אשר העלה יטיב לסילוק התביעה היא היותה טורדנית וקנטרנית , לא מצאתי שיש ממש בטענה זו, אמנם התביעה כנגד הנתבעים האחרים הסתיימה בדחייה בהסכמת קיטרון, אך אין בכך בהכרח להעיד, כי התביעה כנגד יטיב הינה טורדנית וקנטרנית. מתוך המצוי בפניי בשלב זה, אין תביעה זו שונה בצורה מהותית מתביעות טיפוסיות בלשון הרע.
מוצאת אני לציין בהקשר זה טענה אחת אשר יטיב בחר להדגיש, כי לטענתו המאמר כלל לא פורסם באתר והוא לא נדרש להסירו במהלך השנים 2010-2011. מול טענה זו מצויים בתיק מסמכים אשר צורפו לתצהיר העדות הראשית של הנתבע 1, אשר לכאורה מעלים גרסה שונה, כך שגם דין טענה זו של יטיב שאף היא טענת הגנה, להתברר במסגרת בירור התביעה לגופה.
יטיב טוען להיות כתב התביעה לקוי בכך שהתביעה כנגדו הועמדה על סך של 50,000 ₪ בלבד, אך הוכנסה בערבוביה יחד עם התביעה כנגד הנתבעים האחרים אשר כנגדם נתבעו סעדים כספיים נוספים. בטענה זו אין עילה לסילוק התביעה על הסף, אולם למען הסדר הטוב, ינתנו הוראות לעניין סכום התביעה.
אשר לטענת יטיב בנוגע לאי צירוף חברת גוגל לתביעה, אין מדובר בטענה המהווה אילה לסילוק על הסף ומעבר לכך רשאי קיטרון להחליט את מי ברצונו לתבוע ואת מי לא , אך אין הדבר מונע מיטיב לפעול בהתאם לזכויותיו על פי הדין.

לאור האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף וביטול היתר ההמצאה למחוץ לתחום - נדחית.

מהנימוקים המפורטים לעיל, נדחית הטענה להעדר סמכות בינלאומית לבית המשפט בישראל.

הואיל ובהסכמה בין קיטרון לנתבעים 1 ו- 3 נדחתה התביעה כנגדם, אני מורה שכדי למנוע טעות בנוגע לסכום התביעה אשר נותר במחלוקת בין קיטרון לבין יטיב, ימחקו מסכום התביעה המקורי בתיק הסכומים אשר יוחסו לנתבעים 1 ו- 3 בכתב התביעה , כך שיוותר רק הסכום הנתבע מיטיב , כאמור בסעיף 53 לכתב התביעה.

קבוע לדיון קדם משפט ליום 14.06.2017 בשעה 09:00, בנוכחות בעלי הדין.

ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ז, 27 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חיים יטיב
נתבע: אמיר קיטרון
שופט :
עורכי דין: