ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלומיי אגירה שאובה בע"מ נגד רשות החשמל :

פסק-דין בתיק בג"ץ 2017/17

לפני: כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט א' שהם

העותרת:
אלומיי אגירה שאובה (2014) בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. רשות החשמל

2. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

3. כוכב אגירה שאובה בע"מ

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:
י"ד באייר התשע"ז
(10.05.2017)

בשם העותרת:
עו"ד יהושע חורש; עו"ד אורית מרום-אלבק; עו"ד ליאור מימון; עו"ד ניקו גיהס

בשם המשיבים 1 ו-2:
עו"ד רנאד עיד; עו"ד יובל רויטמן

בשם המשיבה 3:
עו"ד צבי אגמון; עו"ד עינת שרקי; עו"ד גיא אהרונסון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1. עתירה לביטול החלטה של המשיבה 1 (להלן: הרשות), בגדרה ניתנו מספר ארכות למועדים אשר נקבעו ברישיון המותנה שניתן למשיבה 3 (להלן: כוכב) לשם הקמת מתקן לייצור חשמל בטכנולוגיית אגירה שאובה. ועוד זאת נתבקשנו לקבוע, כי רישיונה המותנה של כוכב פקע.

עיקרי העובדות
2. תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס"ה-2005 (להלן: התקנות), מסדירות בין היתר מתן רישיונות להקמת מתקני ייצור חשמל באמצעות אגירה שאובה. טכנולוגיית האגירה השאובה נועדה לייצור חשמל באמצעות הזרמת מים בין שני מאגרי מים, שביניהם הפרשי גובה. בקצירת האומר אציין כי על-פי התקנות, משעה שיצרן קיבל רישיון מותנה, עומדים לרשותו 72 חודשים להשלמת מספר 'אבני דרך', העיקריות שבהן הן סגירה פיננסית ותחילת הפעלה מסחרית. הסגירה הפיננסית משמעה "העמדת כל האשראי והאמצעים הפיננסיים לרבות הגנות פיננסיות, ככל שיידרשו, מגורם מממן, הדרושים להקמת מיתקן עד לסינכרונו לרשת החשמל" (תקנה 1 לתקנות); לפי תקנה 16(ג) לתקנות יש להשלימהּ בתוך 30 חודשים ממועד קבלת הרישיון המותנה. לאחר השלמת הסגירה הפיננסית על היצרן להשלים את הקמת המתקן ולהתחיל בהפעלה המסחרית ("המועד שבו החל לראשונה בעל רישיון הייצור להזין אנרגיה לרשת, לפי מתכונת הדיווח ובתיאום עם מנהל המערכת והרשות" (תקנה 1 לתקנות)). על-פי האמור בתקנות 11(ב1) ו-16(ג), יש להתחיל בהפעלה המסחרית בתוך 42 חודשים ממועד השלמת הסגירה הפיננסית (להלן: תקופת ההקמה); אך אם ישלים יצרן את הסגירה הפיננסית לפני תום התקופה הקבועה לכך, הוא יוכל להתחיל במועד זה בביצוע הפעולות הדרושות להפעלה המסחרית. זאת, כל עוד תהליך ההקמה לא יארך יותר מ-60 חודשים (תקנה 11(ב3) לתקנות). לאחר שתושלם ההפעלה המסחרית, יקבל היצרן רישיון ייצור.

3. בתקנות קבועים שני מסלולים להארכת מועדים: האחד, ארכה שלא תעלה על 12 חודשים לפי תקנה 11(ב2) לתקנות. השני, ארכה של עד שנה בכל פעם, שתינתן על-ידי הרשות "רק אם ראתה כי הסיבות לעיכובים נבעו מנסיבות שליצרן לא היתה שליטה עליהן ולא נבעו ממעשה או ממחדל של היצרן, ובלבד שהוכיח כי לא היה ניתן למנוע את התרחשותן ולצפותן מראש, ושעשה כל פעולה שהיה ניתן לעשות כדי למנוע את העיכוב" (תקנה 11(ה) לתקנות).

4. בשל מכסת המגה-ואט שקבעה הרשות לכלל ייצור החשמל בטכנולוגיית האגירה השאובה, בעלות הרישיון המותנה מתחרות זו בזו בדרכן אל רישיון הייצור; אם לאחת מהן לא ייוותר די ממכסת המגה-ואט הכללית, יבוטל רישיונה המותנה והשקעותיה בפרויקט יֵרדו לטמיון.

5. ביום 27.2.2014 קיבלה כוכב רישיון מותנה להקמת מתקן לייצור חשמל באמצעות אגירה שאובה. לטענת כוכב, עד יום 25.2.2016, הושלמו אבני הדרך הקודמות לסגירה הפיננסית – שאותה נדרשה להשלים עד יום 27.8.2016. עם זאת, החל מחודש מאי 2016, ובמידה מסוימת אף לפני כן, התנהל דין ודברים בין כוכב לבין הרשות באשר לאסדרה הנוגעת לפעילות החברה. כמו כן, בדיון שנערך ביום 9.6.2016 עדכנו נציגי הרשות את כוכב כי הרשות מתעתדת לבצע מספר שינויים באסדרת פעילות האגירה השאובה, בכפוף לשימועים שיערכו בעתיד. החלטות לגבי שינויים אלו התקבלו החל מחודש דצמבר 2016. בעקבות כך, פנתה כוכב לרשות בבקשה למתן ארכה למועד הסגירה הפיננסית, בשל העדר ודאות לגבי שינויי האסדרה השונים. ביום 28.8.2016 אושרה ארכה כאמור למשך חמישה חודשים (להלן: הארכה הראשונה). יחד עם זאת, בשל סדרת שינויים מבניים שנעשו ברשות בתקופה שבין דצמבר 2015 לבין מאי 2016, הוחלט על מתן ארכה רוחבית של חמישה חודשים לכל חברה שתבקש זאת. ביום 5.9.2016 הגישה העותרת עתירה לבית משפט זה נגד החלטת הרשות על הארכה הראשונה (להלן: העתירה הראשונה); עתירה זו נדחתה בפסק דין שניתן ביום 17.1.2017 (בג"ץ 6832/16 אלומיי אגירה שאובה (2014) בע"מ נ' שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (17.1.2017) – להלן: בג"ץ 6832/16).

6. החל מחודש מאי 2016 פנתה כוכב מספר פעמים לרשות בבקשה להאריך את תקופת ההקמה ב-18 חודשים נוספים. זאת, בשל דרישת הגורמים המממנים של כוכב, אשר התבססה בין היתר על עמדת קבלן ההקמה, לפיה אין די בתקופה הקבועה ברישיון המותנה לשם הקמת המתקן. הגורמים המממנים התנו את העמדת אמצעי המימון, הדרושים לכוכב לשם הסגירה הפיננסית, בקבלת הארכה לתקופת ההקמה. בעקבות העתירה הראשונה, הודיעה הרשות לבית משפט זה בתגובה המשלימה שהוגשה ביום 4.1.2017, כי היא משעה את החלטתה בבקשות הארכה שהגישה כוכב עד להכרעה בעתירה.

7. אף שכוכב נדרשה להשלים את הסגירה הפיננסית עד יום 27.1.2017, רק ביום 20.2.2017, ולאחר דיון שנערך במליאת הרשות ביום 6.2.2017, החליטה הרשות ליתן לכוכב ארכות כדלהלן: 12 חודשי ארכה לתקופת ההקמה, לפי תקנה 11(ב2); 3 חודשי ארכה לתקופת ההקמה, לפי תקנה 11(ה); וארכה בת חודש וחצי להשלמת הסגירה הפיננסית, לפי תקנה 11(ה) לתקנות.

מכאן העתירה שלפנינו.

8. העותרת – בעלת רישיון מותנה גם היא – טוענת כי יש לבטל את החלטת רשות החשמל מיום 20.2.2017, ולקבוע כי רישיונה המותנה של כוכב פקע. לעומתה, טוענים המשיבים כי החלטה זו הריהי סבירה ומוצדקת, וכי יש לדחות את העתירה.

9. אפתח במושכלות ראשונים – הלכה פסוקה ידועה היא כי "כאשר מדובר בשאלה מקצועית רגולטורית אשר עניינה שיקולים מקצועיים ששקילתם מצריכה מומחיות מיוחדת, מתחם שיקול הדעת המוקנה לרשות רחב וברי כי ככל שמתחם הסבירות רחב יותר, כן תהא התערבותו של בית המשפט במעשה המינהלי מצומצמת יותר" (בג"ץ 4501/14 פרסקי נ' הממונה על ההגבלים העסקיים 10 (23.7.2015)). אקדים ואומר כי בעניין דנן לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשות.

10. להלן אדרש בפירוט לטענות הצדדים, ואכריע בהן. למען הסדר הטוב, יחולק הדיון לפרקים.

(א) טענות ראשוניות
עיקרי טענות הצדדים
11. ראשית, טוענת העותרת כי החלטת הרשות ניתנה תוך חריגה מסמכות, שכן על-פי תקנה 11(ד) לתקנות, אי-עמידה במועדי הרישיון המותנה תביא לפקיעתו. לטענת העותרת, היות ומועד הסגירה הפיננסית של כוכב חלף בטרם מתן הארכה נשוא עתירה זו, הרי שרישיונה המותנה פקע. בתגובה טוענים המשיבים 2-1 כי תקנה 11(ה) תקֵפה למרות האמור בתקנה 11(ד). כמו כן, כוכב טוענת כי הארכה ניתנה בסמכות, שכן עת חלף המועד להשלמת הסגירה הפיננסית, הרשות טרם הכריעה בבקשות הארכה שהגישה כוכב.

12. שנית, נטען כי הארכות אשר ניתנו לכוכב מעניקות לה יתרון שאינו הוגן בתחרות מול העותרת והן נוגדות את עקרון השוויון. לעומת זאת, טוענים המשיבים 2-1 כי לא הוּכחה הפליה, שכן אף אם היתה העותרת מבקשת ארכה בנסיבות דומות – היא היתה נענית בחיוב. זאת ועוד, לטענת כוכב, הארכה ניתנה על-פי הוראות הדין ולכן לא ניתן לטעון שהיא פוגעת בעקרון השוויון.

13. שלישית, העותרת טוענת כי מתקיימת סתירה בין משך הארכה שנקבעה בהחלטת הרשות ביום 6.2.2017, לבין זו שנקבעה בהחלטה שניתנה ביום 20.2.2017. שכן, מפרוטוקול הדיון שנערך ביום 6.2.2017 עולה כי הוחלט להעניק לכוכב ארכה בת חודש בלבד להשלמת הסגירה הפיננסית, וכמו כן, הוחלט לנכות מכלל הארכות שניתנו את חמשת חודשי הארכה הראשונה. מנגד טוענים המשיבים 2-1 כי הפרוטוקול איננו משקף נאמנה את אשר נאמר בדיון ביום 6.2.2017, וכי ההחלטה המאוחרת היא המחייבת.

דיון והכרעה
14. אמנם נכון, כי מועד הארכה הראשונה פג ביום 27.1.2017, ואילו החלטת הרשות נשוא העתירה דנן ניתנה אך ביום 20.2.2017. בתקנה 11(ד) לתקנות נקבע כי אם "לא עמד יצרן פרטי במועדים המפורטים בתקנת משנה (ג), יפקע הרישיון המותנה". יחד עם זאת, וכפי שטוענים המשיבים 2-1, תקנה 11(ה) קובעת כי "על אף האמור בתקנות משנה (ב3) ו-(ד), הרשות רשאית, באישור השר, להאריך את התקופות הקבועות ברישיון" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). ניתן היה לפרש תקנה זו כך שהסמכות למתן ארכה נתונה לרשות אף אם לא עמד היצרן במועדים הקבועים בתקנות וברישיון המותנה. ברם, אילו רצה מחוקק המשנה לקבוע זאת, היה עליו לציין כי תקנה 11(ה) חלה אף אם לא עמד היצרן בתקנת-משנה (ג), כפי שהדבר נעשה ביחס למועדים הקבועים בתקנת-משנה (ב3). אולם, מחוקק המשנה בחר לקבוע כי תקנה 11(ה) חלה על אף האמור בתקנת-משנה (ד), העוסקת בתוצאות אי-העמידה במועדים. הדבר מלמדנו אפוא שהסמכות למתן ארכה חלה אף אם הרישיון פקע בשל אי-עמידה במועדים שנקבעו בו. על כן, החלטת הרשות ניתנה בסמכות. למעלה מן הצורך אציין כי לא יהיה זה צודק לזקוף לחובת כוכב את העיכוב במתן ההחלטה בבקשות הארכה, שעה שהבקשות הוגשו מבעוד מועד.

15. נתתי דעתי גם על טענות העותרת לגבי פגיעה בשוויון ובתחרות בין הצדדים. לעניין זה אין לי אלא להפנות לדברי חברי, השופט ע' פוגלמן (על דעת השופטים י' דנציגר וא' שהם), בפסק הדין שניתן בעתירה הראשונה שהגישה העותרת: "טענת ההפליה לא הוכחה די הצורך, שעה שלא הוצגה לפנינו תשתית המבססת את הטענה כי המשיבים נהגו באופן שונה עם מי שנסיבותיו הרלוונטיות זהות" (בג"ץ 6832/16, בפסקה 13). חוששני, כי העתירות החוזרות והנשנות שמגישה העותרת, דוקא הן עלולות לפגוע בהגינות התחרות שבין הצדדים.

16. נוסף על כך, טענת העותרת לסתירה בין החלטות הרשות מיום 6.2.2017 ומיום 20.2.2017 – גם זו דינה להידחות. מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 6.2.2017 עולה במפורש כי ההחלטה שהתקבלה בו כפופה "לקריאת הנוסח הסופי ע"י חברי המליאה" (עמוד 313). הנוסח הסופי הוא אשר התקבל ביום 20.2.2017, ועל כן הוא בלבד מחייב את הרשות.
(ב) ארכה בת שנים עשר חודשים לפי תקנה 11(ב2)
17. על-פי הנימוקים המצויינים בהחלטת הרשות, ארכה זו ניתנה "לאור בקשת הגורם המממן להבטיח שארכה זו אכן תינתן לבעלת הרישיון כדי למנוע מצב בו יקודם הפרויקט מבלי לדעת אם הרשות בעתיד תמנע את השלמת הפרויקט למרות קיומה של סמכות להאריך את המועדים. כמו כן, בעלת הרישיון הציגה מידע מקבלן ההקמה של הפרויקט המצדיק הארכת מועדים אל מול לוחות הזמנים הקבועים ברישיון כיום" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). לפי האמור בתקנה 16(ז), שנים עשר חודשי הארכה ניתנו בכפוף לחילוט סך של 40% מהערבות הקבועה בתקנה 16(ב) לתקנות.

עיקרי טענות הצדדים
18. לטענת העותרת, הרשות התפרקה משיקול דעתה כאשר הסתמכה במתן הארכה על בקשת הגורם המממן את הפרויקט. כמו כן, נטען כי הנימוק הנוגע למידע שהציגה כוכב מפי קבלן ההקמה, אינו ממלא אחר חובת ההנמקה המוטלת על הרשות. זאת ועוד, טוענת העותרת כי ההחלטה להאריך את מועד ההקמה בטרם השלימה כוכב את הסגירה הפיננסית – מוקדמת, ונוגדת את חובת הרשות המנהלית לקבל החלטה על בסיס תשתית עובדתית עדכנית. נוסף על כך, טוענת העותרת, כי היות שכוכב טרם השלימה את הסגירה הפיננסית, יש לבצע חילוט לפי תקנה 16(ג), ולחלט את מלוא הערבות שהפקידה כוכב.

19. מנגד, טוענים המשיבים 2-1, כי ארכה זו ניתנה תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי סביר. כמו כן, אין לטענתם מניעה חוקית להארכת תקופת ההקמה אם בטרם הסגירה הפיננסית היה ידוע על הצורך העתידי בכך. כוכב מציינת עוד, כי ארכה דומה ניתנה לחברות נוספות, וכי היא מוצדקת גם לגופה, בשל מורכבות הפרויקט והחידוש שבהקמתו. נוסף על כך, טוענת כוכב כי הרשות כלל לא אימצה את עמדת הגורם המממן, אשר דרש ארכה שתביא ל-60 חודשים להשלמת ההקמה, וכי אין מניעה להאריך את תקופת ההקמה לפני השלמת הסגירה הפיננסית, שכן ארכה זו היא תנאי בלעדיו אין לסגירה הפיננסית. אשר לערבות שחולטה, טוענת כוכב, כי הארכה לא ניתנה לפי האמור בתקנה 16(ג), וכי ההוראות בנוגע לחילוט ערבות בגין הארכת תקופת ההקמה קבועות בתקנה 16(ז) לתקנות.

דיון והכרעה
20. החלטת הרשות אמנם מנומקת, אך דומני כי יש ממש בטענות העותרת על העדר הנמקה מספקת בכל הנוגע למידע שהתקבל מקבלן ההקמה של הפרויקט. ברם, נראה כי הנימוק הראשון, בגדרו מתייחסת הרשות לבקשת הגורם המממן, הוא סביר, ומציב את הארכה בגדר מתחם שיקול הדעת הנתון לרשות המנהלית בהפעלת סמכותה. לא מצאתי ממש בטענות העותרת על התפרקות הרשות משיקול דעתה בעניין זה; שכן ההחלטה איננה מתבססת על תוכן בקשת הגורם המממן, אלא על עצם הדרישה, אשר סירוב לה יפגע ביכולתה של כוכב להשלים את הסגירה הפיננסית.

21. כמו כן, לא ראיתי פסול במתן הארכה לתקופת ההקמה בטרם הושלמה הסגירה הפיננסית, שכן במועד זה כבר התגבשו הנסיבות המצדיקות מתן ארכה לתקופת ההקמה. לא זו אף זו, בענייננו-אנו, השלמת הסגירה הפיננסית לא תתאפשר בלא הארכת תקופת ההקמה, ועל כן מתחזק הצורך במתן הארכה בעת הזאת.

22. נוסף על כך, נדרשתי לטענות העותרת באשר לחילוט הערבות שהפקידה כוכב, וגם בעניין זה לא שוכנעתי בצדקת עמדת העותרת. החילוט נקבע בשל מתן הארכה לפי תקנה 11(ב2), כהארכה של "התקופות האמורות בתקנת משנה (ב3)" – משמע, מועדי ההקמה. על כן, מנגנון חילוט הערבות הרלבנטי הוא זה הקבוע בתקנה 16(ז).

(ג) ארכה בת שלושה חודשים לפי תקנה 11(ה)
23. על-פי הנימוקים המצויינים בהחלטת הרשות, ארכה זו ניתנה משום שהרשות השתכנעה כי "הפרויקט לא יכול היה להגיע לסגירה פיננסית, החל מחודש מאי 2016, ועד לאמצע חודש ינואר 2017 מסיבות שלא היו תלויות ביצרן". בין היתר תוארו בהחלטת הרשות השינויים שנעשו באסדרה הכללית בתחום האגירה השאובה, התיקונים הפרטניים ברישיונה של כוכב, וההליך המשפטי במסגרת העתירה הראשונה. לפיכך נכתב, כי "מחודש מאי 2016 ועד חודש ינואר 2017, חלפו כ-8 חודשים. לבעלת הרישיון הוענקו 5 חודשי הארכה לסגירה פיננסית לפי הקבוע בהחלטת הרשות מיום 25 באוגוסט 2016, החופפים במלואם לתקופה זו. אי לכך, בהתאם לתקנה 11(ה) יש להוסיף למועדים הקבועים ברישיון המבוקש תקופה של 3 חודשים לתקופת ההקמה".

עיקרי טענות הצדדים
24. העותרת טוענת כי למרות שהארכה הראשונה ניתנה בשל אותם 8 חודשי עיכוב שבגינם ניתנה הארכה דנן, לא הובהר מדוע לכתחילה ניתנה ארכה בת חמישה חודשים בלבד, ומהן הנסיבות המצדיקות כעת ארכה נוספת. כמו כן, נטען כי הנימוקים למתן הארכה אינם עומדים בתנאי תקנה 11(ה) לתקנות. זאת ועוד, העותרת טוענת כי לא ניתן להאריך את תקופת ההקמה מחמת עיכובים בהשלמת הסגירה הפיננסית.

25. מנגד, טוענים המשיבים 2-1, כי בית משפט זה קבע בפסק הדין הנ"ל שניתן בעתירה הראשונה כי נסיבות מתן הארכה הראשונה, שהן תקֵפות גם לעניין הארכה הנוכחית, עומדות בתנאי תקנה 11(ה) לתקנות. עוד נטען כי הארכה הראשונה ניתנה באופן רוחבי לכל חברה שביקשה זאת, מבלי להתחשב בנסיבותיה הפרטניות של כוכב, וכאשר טרם ידועות היו החלטות הרשות בקשר לשינויי האסדרה בפעילות האגירה השאובה, וברישיונה של כוכב. על כן, לטענת המשיבים 2-1, יש לקבוע כי הארכה הנוספת מוצדקת. כוכב מוסיפה וטוענת, כי לבד מן הנסיבות אשר הצדיקו את מתן הארכה הראשונה, העתירה הראשונה עיכבה גם היא את הסגירה הפיננסית, בשל סירוב הגורמים המממנים לחתום על הסכמי מימון עם כוכב כל עוד נמנעה הרשות מלהחליט בבקשות הארכה לתקופת ההקמה, ובשל העדר נכונות מצד גורמים פיננסיים להעמיד לרשות כוכב את ההון הדרוש לסגירה הפיננסית במהלך ההליך המשפטי. נוסף על כך, כוכב טוענת כי בשל העיכוב בהשלמת הסגירה הפיננסית, נמנעה ממנה האפשרות להשתמש ביתרת הזמן הנתון לסגירה הפיננסית, לטובת ההקמה – עיכוב המצדיק, לטענתה, את הארכת תקופת ההקמה.

דיון והכרעה
26. הלכה למעשה, עניין לנו בארבעה סוגי עיכובים: הרפורמה ברשות החשמל, השינויים באסדרת פעילות האגירה השאובה, השינויים באסדרת פעילותה של כוכב, והעתירה הראשונה שהגישה העותרת. בפסק הדין שניתן בעתירה הראשונה, ולאחר שהשופט ע' פוגלמן סקר בהרחבה את העיכובים אשר היו רלבנטיים לעתירה ההיא, נקבע כי "התמלאו התנאים הנקובים בתקנה 11(ה) להפעלת הסמכות; כי החלטת המשיבים מצויה במתחם הסבירות; וכי לא הונחה עילה להתערבותנו" (בג"ץ 6832/16, בפסקה 9). קביעה זו תקפה גם לענייננו-אנו. יחד עם זאת, יובהר כי בעת מתן הארכה הראשונה טרם הוכרעו שינויי האסדרה הכלליים והפרטניים, וטרם הוגשה העתירה הראשונה.

27. בקשת הארכה הראשונה של כוכב, התבססה על השינויים שהיא ביקשה לבצע ברישיונה, ועל אי-הוודאות שנוצרה בשל השינויים אשר עתידים היו להתרחש באסדרת מתקני האגירה השאובה. עם זאת, נראה כי הארכה שנתנה הרשות לכוכב ניתנה כחלק מארכה רוחבית, אשר אושרה באותה התקופה לכל בעל רישיון. זאת למעשה בשל חמשת החודשים שבמהלכם נערכו שינויים מבניים ברשות (מתחילת הרפורמה ביום 31.12.2015 עד להשלמתה בחודש מאי 2016. ראו החלטת הרשות באשר לארכה הראשונה מיום 25.8.2016: "לאור הליכי החקיקה בסוף שנת 2015 והמגבלות בעבודת המליאה בתחילת שנת 2016, ניתנת הארכת מועד לסגירה פיננסית לבעלי רישיונות לתקופה של 5 חודשים") ודוק, חמישה חודשים אלו קדמו לשמונת חודשי העיכוב שאליהם התייחסה הרשות בהחלטה נשוא עתירה זו.

28. אציין אפוא בזהירות, כי דומני שאף אם היתה כוכב מבקשת ארכה של שמונה חודשים, נוסף על חמשת החודשים אשר ניתנו באופן רוחבי, היה לכאורה מקום לקבל את בקשתה זו. הארכה בת שלושת החודשים ניתנה לכוכב כ'השלמה' לשמונת חודשי העיכוב, אשר מלבד העיכובים שהצדיקו את הארכה הראשונה, כוללים בין היתר גם את העיכוב שיצר ההליך המשפטי (17.1.2017-5.9.2016) בהחלטת הרשות בנוגע לבקשות הארכה של כוכב. בגין העיכוב הזה סרבו הגורמים המממנים לאשר לכוכב את המימון הנדרש לסגירה הפיננסית, ועיכוב זה אף אינו מוכחש על-ידי העותרת (ראו פסקה 9 לתשובת העותרת לתגובת המשיבים). על כן, ארכה זו ודאי סבירה, מנומקת דיה, ועומדת בתנאי תקנה 11(ה).

29. גם באשר ל'העברת' הארכה מתקופת הסגירה הפיננסית לתקופת ההקמה, טובות בעיני טענות המשיבים מטענות העותרת. אם אכן נגרם עיכוב המצדיק מתן ארכה להשלמת הסגירה הפיננסית, וחרף עיכוב זה תשלים כוכב את הסגירה הפיננסית מבלי להזדקק לשלושת חודשי הארכה, כי אז אין סיבה שארכה זו לא 'תועבר' לתקופת ההקמה. דומה כי בעניין זה יכולה היתה הרשות לקבוע כי שלושת חודשי הארכה יתווספו לתקופת הסגירה הפיננסית, וכשהיתה כוכב משלימה את הסגירה הפיננסית קודם לכן, לא היה חולק על כך שיתרת הזמן תעמוד לה להשלמת ההקמה.

(ד) ארכה בת חודש וחצי לפי תקנה 11(ה)
30. על-פי הנימוקים המצויינים בהחלטת הרשות, ארכה זו ניתנה "בהתאם להודעת הרשות לבית המשפט בבג"ץ 6832/16 [...] לאור ההליך המשפטי שהתקיים ועל מנת לתת שהות מספקת לבעלת הרישיון להגיע לסגירה פיננסית ממועד קבלת החלטת הרשות ופרסומה".

עיקרי טענות הצדדים
31. אשר לארכה זו, טוענת העותרת, כי היות שהארכה בת שלושת החודשים ניתנה גם היא בשל העיכוב שנגרם בעת הדיון בעתירה הראשונה, הרי שהארכות יוצרות כפילות שאינה מוצדקת. עוד נטען כי כוכב כלל לא ביקשה ארכה למועד הסגירה הפיננסית.

32. מנגד, טוענים המשיבים 2-1, כי ארכה זו ניתנה בהתאם להודעת הרשות לבית משפט זה במסגרת העתירה הראשונה, לפיה בקשות הארכה שהגישה כוכב יוכרעו רק לאחר מתן פסק הדין בעתירה, ולכן יידרש פרק זמן נוסף להשלמת הסגירה הפיננסית. זאת בשונה משלושת חודשי הארכה אשר ניתנו בשל העיכוב שנגרם מחמת ההליך המשפטי.

33. כמו כן, כוכב טוענת כי במהלך הדיון בעתירה הראשונה לא ניתן היה להשלים את הסגירה הפיננסית בשל הימנעות הרשות מהכרעה בבקשות הארכה של כוכב, זאת בין היתר לבקשת העותרת. עוד טוענת כוכב כי מועד מתן פסק הדין בעתירה הראשונה לא היה ידוע, והוא ניתן עשרה ימים לפני המועד להשלמת הסגירה הפיננסית. על כן, לטענתה, אי-מתן ארכה היה מאיין את תוצאת פסק הדין, שכן לא ניתן להשלים סגירה פיננסית בפרק זמן כה קצר.

דיון והכרעה
34. גם באשר לארכה זו לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת הרשות. בתגובה המשלימה שהגישו המשיבים 2-1 ביום 4.1.2017 במסגרת העתירה הראשונה, נכתב כי: "הרשות תכריע תוך פרק זמן סביר, לאחר הכרעת בית המשפט הנכבד, בבקשות הארכה של המשיבה 3" (פסקה 44). פסק הדין בעתירה הראשונה ניתן ביום 17.1.2017, והחלטת הרשות בבקשות הארכה שהגישה כוכב ניתנה ביום 20.2.2017. אם כן, נוסף כחודש עיכוב לשמונת החודשים שבין בקשותיה של כוכב לארכה במאי 2016 לבין מתן פסק הדין בעיצומו של ינואר 2017. ארכה זו לא ניתנה בגין ההליך המשפטי, כפי שטוענת העותרת, כי אם בשל הזמן שלו נדרשה הרשות כדי להכריע בבקשות הארכה של כוכב, אשר עד להכרעה בהן לא יכלה האחרונה להגיע לסגירה פיננסית. אין מדובר אפוא בכפילות. כמו כן, במסגרת ארכה זו ניתנו לכוכב כשבועיים נוספים על מנת לאפשר את השלמת המסמכים הדרושים לסגירה הפיננסית ואת בדיקתם. אשר לימים אלו, נראה כי אכן מתקיימת כפילות מסוימת וכי נכון היה לקזזם משלושת חודשי הארכה לתקופת ההקמה, אשר נבעו מהארכה שלה זכאית כוכב להשלמת סגירה הפיננסית. עם זאת, והיות שעניין לנו ב-de minimis – ימים ספורים לכאן או לכאן, לא ראיתי מקום להתערב לשם כך בהחלטת הרשות (ע"א 3901/96‏ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, רעננה נ' הורוויץ, פ"ד נו(4) 913, 929-928 (2002)).

35. כמו כן, מצאתי כי טענת העותרת באשר להעדר בקשה מצד כוכב לארכה עבור הסגירה הפיננסית – שגויה. ראו לעניין זה את המכתבים ששלחה כוכב לרשות ביום 22.1.2017 וביום 25.1.2017, שבהם כוכב שבה ומציינת כי "יידרש לחברה זמן סביר נוסף לצורך הגשת כל המסמכים הנדרשים להוכחת סגירה פיננסית כמפורט ברישיון המותנה, לרבות זמן סביר לצורך בחינת המסמכים האמורים על ידי רשות החשמל ומתן אישורה".
36. סוף דבר, אציע לחברַי לדחות את העתירה.

העותרת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 100,000 ₪; 50,000 ₪ למשיבים 1 ו-2; ו-50,000 ₪ למשיבה 3.

השופט י' דנציגר:

אני מסכים.

השופט א' שהם:

אני מסכים.

אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נעם סולברג.

ניתן היום, ‏כ"ז באייר התשע"ז (‏23.5.2017).




מעורבים
תובע: אלומיי אגירה שאובה בע"מ
נתבע: רשות החשמל
שופט :
עורכי דין: