ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרדכי בינחס נגד מדינת ישראל :

בפני: כבוד השופט א' מצא

העורר: מרדכי בינחס

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 11.8.99 בתיק ב"ש 20864/99 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' יפה-כץ

תאריך הישיבה: ז' בתשרי התש"ס (17.9.99)

בשם העורר: עו"ד אסתר בר-ציון

בשם המשיבה: עו"ד אלון אינפלד

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

העורר נאשם בעבירות אינוס, ניסיון לאינוס ומעשה מגונה. לבקשת המאשימה, הורה בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד לתום בירור משפטו.

בעררה על החלטה זו קיוותה הסניגורית לשכנעני, כי הראיות המצויות בידי התביעה אינן מבססות לכאורה את אשמתו של העורר. לנוכח טענה זו - שבית המשפט המחוזי כבר נדרש לה בהחלטה מפורטת ומנומקת היטב - נטלתי לעיון את חומר הראיות. מסקנתי היא, כי בדין קבעה השופטת המלומדת שלהאשמתו של העורר מצויה תשתית ראייתית מספקת.

הסניגורית טענה לחלופין, כי על רקע התנהגותה של המתלוננת בליל המעשים, גילו הצעיר של העורר ועברו הנורמאטיווי, היה על בית המשפט המחוזי להסתפק בחלופת מעצר. אף טענה זאת דינה להידחות. העורר, תושב אילת, פגש את המתלוננת (נערה בת פחות משמונה-עשרה) שבאה עם חברותיה לאילת לבילוי חופשה. בליל האירועים, כשישבה במועדון של מלון "הנסיכה", נענתה המתלוננת להצעתו של העורר, לעלות עימו לקומה גבוהה של המלון כדי להשקיף משם על הנוף. אמנם נראה כי בהיותה בחברתו לא התנגדה המתלוננת לחיבוקיו ואף לנסיונותיו לנשקה. אך כשנוכחה שהוא מתכוון להרחיק לכת עימה, דחתה אותו מעליה בלשון ברורה ומפורשת. אלא שהעורר לא שעה להתנגדותה, ואת מעשיו הבאים במתלוננת, שהסתיימו בהחדרת אצבעותיו לאיבר מינה ובניסיון לבעול אותה, ביצע בה בניגוד לרצונה ותוך שימוש בכוח. משנמצא יסוד להאשמתו של העורר באינוס ובניסיון לאינוס, קמה נגדו חזקה כי הוא עלול לסכן את שלומן של נערות מסוגה של המתלוננת. והעורר, שבחקירתו הכחיש מכל וכול כי עשה במתלוננת איזה מן המעשים שיוחסו לו, לא סתר את חזקת המסוכנות האמורה.

הערר נדחה.

ניתנה היום, יא' בתשרי התש"ס (21.9.99).

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99060390.F02 /עכב


מעורבים
תובע: מרדכי בינחס
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: