ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אדוארד אוסטרובסקי נגד מי כרמל בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת בטינה טאובר

מבקש
אדוארד אוסטרובסקי

נגד

משיבים
מי כרמל בע"מ

החלטה

1. בפניי בקשת רשות ערעור, שהגיש מר אדוארד אוסטרובסקי ( להלן: "המבקש") כנגד החלטת בית המשפט לתביעות קטנות ( כבוד השופטת תמי לוי יטח) מיום 19/01/17 בת"ק 58174-06-15, במסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש לתיקון טעות סופר שנפלה לטענת המבקש בפסק דינו של בית משפט קמא מיום 14/06/16 .

2. יצויין כי במסגרת פסק הדין שניתן ביום 14/06/16, ואשר נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, חויב תאגיד המים מי כרמל בע"מ ( להלן: "המשיב") לשלם למבקש סך של 12,771 ₪ וזאת בכפוף להמצאת ייפוי כוח נוטריוני מתוקן מטעם מר איגור שוטקוב ( להלן: "מר שוטקוב") ואשר מסמיך את המבקש לקבל לידיו את הפיצוי שנפסק בגין התביעה שהוגשה לבית משפט קמא על ידי המבקש בשמו של מר שוטקוב.

3. מעיון בתיק בית משפט קמא עולה, כי המבקש הגיש כאמור בשמו של מר שוטקוב תביעה כספית על סך של 12,771 ₪ + אגרת בית משפט, כנגד המשיב, בגין נזקים שנגרמו לרכב מסוג " ולנציה" שמספרו 22-345-27 ( להלן: "הרכב"), אשר בזמנים הרלבנטיים לתביעה, היה בבעלותו של מר שוטקוב, עקב מעורבות הרכב בתאונה. במסגרת כתב התביעה נטען, כי ביום 27/11/14 נהג התובע ( מר שוטקוב) ברכב כאשר במהלך נסיעתו נפגע הרכב כתוצאה מבור/מהמורה שהייתה בכביש, ונגרם לרכב נזק, אשר הועמד כאמור על סך של 12,771 ₪.

4. המשיב הגיש כתב הגנה, במסגרתו טען, בין היתר, כי נסיבות התאונה כפי שהובאו בכתב התביעה אינן ידועות לו, וכי לא הונחה תשתית מספקת להוכחת הקשר בין התאונה הנטענת לבין הנזק הנטען.

5. ביום 09/11/15 הוגשה לבית משפט קמא בקשה שעניינה צירופו של המבקש הן כתובע נוסף והן כמייצג בתובענה. עיון בבקשה שאינה חתומה והנושאת הן את פרטיו של המבקש והן את פרטי שוטקוב, מעלה כי נטען בה בניגוד לאמור בכתב התביעה כי המבקש הוא מי שנהג ברכב ביום המקרה, הינו המשתמש ברכב, מי שנשא בהוצאות תיקון הרכב ובשכר טרחת השמאי. כן צויין בבקשה כי " הרכב שייך ותמיד היה שייך לאוסטרובסקי אדוארד ורק נרשם בעבר כרישום עזר על שמו של התובע".

6. מעיון בתיק בית משפט קמא עולה כי עוד ביום 09/11/15 התיר בית משפט קמא את תיקון כתב התביעה כמבוקש ואיפשר למשיב להגיש כתב הגנה מתוקן.

7. ביום 14/06/16 התקיים דיון בפני בית משפט קמא. מר שוטקוב לא התייצב לדיון. לדיון התייצב המבקש אשר טען בפני בית משפט קמא, כי אמנם הרכב רשום על שמו של מר שוטקוב, ואולם בפועל הרכב תמיד היה בשימושו של המבקש. להוכחת טענה זו הציג המבקש בפני בית משפט קמא ייפוי כוח שניתן על ידי מר שוטקוב בשנת 2012 ואשר הסמיך את המבקש להשתמש ברכב ולעשות את כל הפעולות הדרושות לשם תיקונו ו/או מכירתו.

8. בתום הדיון ולאור המלצת בית משפט קמא הגיעו הצדדים לידי הסכמה לפיה, המשיב ישלם למבקש את הסך של 12,771 ₪ וזאת בכפוף להמצאת ייפוי כוח נוטריוני מתוקן מטעם מר שוטקוב ואשר יסמיך וירשה למבקש לקבל את הפיצוי שנפסק בגין התביעה.

9. במעמד הדיון מיום 14/06/16 ניתנה להסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון תוקף של פסק דין.

10. ביום 12/12/16 הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה לתיקון כתב תביעה ופסק דין, בגדרה ביקש המבקש להורות על תיקון פסק הדין מיום 14/06/06 באופן שתשלום סכום פסק הדין ישולם למבקש, ללא צורך בהמצאת ייפוי כוח נוטריוני מתוקן מטעם מר שוטקוב. במסגרת הבקשה לתיקון פסק הדין טען המבקש, כי הרכב היה רשום פורמאלית על שם מר שוטקוב ואולם בפועל הרכב עבר לבעלותו של המבקש ביום 07/10/15, כך שהתביעה צריכה הייתה להיות מוגשת על ידי המבקש כתובע. עוד טען המבקש, כי שמו של מר שוטקוב נרשם כתובע בטעות, ולראייה ציין המבקש, כי בכתב התביעה הוצג מר שוטקוב כתובע אולם מספר תעודת הזהות שנרשם הוא של המבקש, כך שלמר שוטקוב, אין שום זכות לקבל את הכספים שנפסקו במסגרת פסק הדין מיום 14/06/16.

11. בית משפט קמא דחה כאמור בהחלטתו מיום 19/01/17 את בקשת המבקש לתיקון טעות סופר בפסק הדין, תוך שקבע, כי פסק הדין ניתן על יסוד ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בדיון אליו התייצב המבקש, ואין בטענות המבקש בבקשתו כדי לשנות ממהות ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים, ואשר קיבלו תוקף של פסק דין, שעה שאין מחלוקת, כי המבקש לא היה הבעלים של הרכב במועדים הרלבנטיים לתאונה. בית משפט קמא ציין, כי הטעות שהמבקש עותר לתיקונה אינה טעות סופר אלא מדובר בשינוי מהותי של מהות ההסכמה נשוא פסק הדין, ומשכך, ממילא אין לבית המשפט סמכות לשנות את פסק הדין והמבקש התבקש לפעול על פי הסכמות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי במועד הדיון מיום 14/06/16.

12. המבקש מיאן להשלים עם החלטת בית משפט קמא, והגיש את בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה טען, כי טעה בית משפט קמא כאשר לא קיבל את טענתו כי שמו של מר שוטקוב נרשם בתביעה בטעות, ובדחיית בקשתו לתיקון פסק הדין באופן בו יירשם שמו של המבקש כתובע, ובכך לייתר את הצורך בהמצאת ייפוי כוח נוטריוני מתוקן מטעם מר שוטקוב. עוד טען המבקש, כי בית משפט קמא טעה בקביעתו, כי הטעות שנפלה בתביעה ובפסק הדין הינה טעות מהותית ולא טעות סופר. בנוסף ציין המבקש, כי ככל שידוע לו מר שוטקוב אינו מתגורר בארץ, אלא בקנדה ועקבותיו נעלמו כך שאין כל אפשרות לקבל ממנו ייפוי כוח נוטריוני בהתאם להסכמות הצדדים.

13. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתיק בית משפט קמא, ובהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406( א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני מוצאת, כי דין הבקשה להידחות מבלי להידרש לתשובת המשיב, הן בשל האיחור בהגשתה והן לגופו של עניין.

14. סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 קובע, כי "פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי". המועד להגשת בקשת רשות הערעור נקבע בתקנה 16 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976, ולפיה יש להגיש את הבקשה תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין או ההחלטה. כאשר ההחלטה ניתנה שלא בפני המבקש, יראו כיום מתן ההחלטה את היום שבו הומצאה למבקשת או לבא כוחה עותק ממנה.

ובענייננו, באם מדובר בערעור על פסק-דינו של בית משפט קמא, הרי שזה ניתן ביום 14/06/16 במעמד הצדדים . חרף כל זאת, בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 12/9/10, כלומר, באיחור ניכר ומבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד. די היה בנימוק זה לדחות את הבקשה.

15. למעלה מן הנדרש אוסיף ואציין, כי מעיון בבקשה עולה, כי היא הוגשה, בעיקרה, כנגד ההחלטה הדוחה את הבקשה לתיקון טעות קולמוס בפסק הדין שניתן ביום 14/06/16 בהסכמת הצדדים , ומשלא ניתן לערער על "החלטה אחרת" של בית משפט לתביעות קטנות, די היה גם בכך כדי לדחותה.

הכלל הוא, שאין זכות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת של בימ"ש לתביעות קטנות. הלכה זו נקבעה בעניין רע"א 292/93 סרבוז ואח' נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 176, ולפיה, יש להבחין בין פסק דין סופי של ביהמ"ש לתביעות קטנות, שעליו ניתן לערער ברשות בלבד לבין "החלטה אחרת", שאינה ניתנת לערעור, אף לא ברשות, אלא , מקום שהדבר אפשרי , רק כחלק מבקשת הערעור על פסק הדין גופו.

16. זהו גם הטעם שהמחוקק לא היקנה לצד, שאינו שבע רצון מהחלטת ביהמ"ש, זכות לערער, והוא נדרש לבקש רשות לעשות כן. בנסיבות בהן זכות הערעור לא הוענקה בחוק, אין ביהמ"ש מוסמך להיזקק לערעור ואף אינו מוסמך ליתן רשות לערער.

17. מן הטעמים שפורטו לעיל, אף אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הינה מחמירה במיוחד, וזו תינתן במקרים חריגים ביותר בהם נפל בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות פגם מהותי הדורש התערבותה של ערכאת הערעור. ראה: רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח (20/05/2015).

18. לפנים משורת הדין אוסיף ואציין, כי אף בנוגע לגוף הטענות כנגד החלטת בית משפט קמא, אין כל ממש.

19. בענייננו, קבע בית משפט קמא בצדק כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקש לתיקון פסק הדין. פסק דינו של בית משפט קמא ניתן על סמך הסכמה אליה הגיעו הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים בפניו ביום 14/06/16 . בדבריו במהלך הדיון בפני בית משפט קמא, שב המבקש וטען, כי הבעלים של הרכב הוא מר שוטקוב, וכי ניתנה למבקש סמכות לעשות שימוש ברכב ולבצע את כל הפעולות לשם מכירתו ו/או תיקונו. המבקש נתן במהלך הדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא את הסכמתו להמציא ייפוי כוח נוטריוני חדש מטעם מר שוטקוב אשר מסמיך את המבקש לקבל את הפיצוי בגין התאונה לידיו. לפיכך לא ניתן להורות על ביטול הדרישה להמצאת יפוי הכוח, מכוח בקשה לתיקון פסק הדין, שעה שהמדובר בדרישה מהותית שנבעה מן הטעם שלא היה בדברי המבקש ו/או בייפוי הכוח שהוצג בפני בית משפט קמא כדי לבסס כדבעי את זכותו של המבקש לקבלת הפיצוי שנפסק, ואין המדובר בטעות קולמוס כטענת המבקש.

20. אציין עוד, כי ככל שסבור המבקש, כי פסק הדין של בית משפט קמא, אשר נתן תוקף להסכמות הצדדים, ניתן על סמך תשתית מוטעית, הגשת בקשת רשות ערעור על סירובו של בית משפט קמא לבצע שינוי מהותי בפסק הדין, אינה הדרך הנכונה לתקוף את החלטת בית המשפט הדוחה את בקשת המבקש לתקן את פסק הדין, והדרך היא בהגשת תביעה עצמאית ונפרדת לבית המשפט לביטול פסק הדין. יפים לעניין זה בשינויים המחויבים, דברי בית המשפט העליון ברע"א 816/11 שרותי בריאות כללית נ' משה ברנשטיין (08/12/2011), בו צוינו הדברים הבאים:

"כאשר מוגשת לבית המשפט תביעה לביטול פסק-דין הנותן תוקף להסכם פשרה, רשאי הוא לסלק על הסף את התביעה אם מצא כי אין בעובדות המפורטות בכתב התביעה כדי להקים עילה לביטול פסק-הדין ... הלכה היא, כי רק טעמים כבדי משקל עשויים להצדיק ביטול הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק-דין. זאת בראש ובראשונה בשל הרצון לעודד פשרות ... אחת מן הטענות הנפוצות בהן נעשה שימוש בניסיון לבטל הסכמי פשרה, הינה כי ההסכם נגוע בטעות או בהטעיה. על מנת לעודד פשרות באופן כללי ועל רקע המגמה שלא לעודד הליכים לביטול הסכמי פשרה ( מחמת עקרון סופיות הפשרה), נקבע בפסיקה כי אם מדובר בטעות בחלוקת הסיכונים שנטלו על עצמם הצדדים להסכם, לא יהיה בכך, ככלל, כדי להצדיק ביטול הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק-דין...
...
כידוע, כאשר ניתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה, ואחד מן הצדדים להסכם מבקש לבטלו בשל פגם ברצון ( למשל, מחמת טעות או הטעייה), עומדת בפניו האפשרות הדיונית להגיש תביעה לערכאה בה אושר הסכם הפשרה, ולעתור לביטול ההסכם ופסק-הדין בו ניתן להסכם תוקף ( ראו לדוגמה, ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה, פיסקה 11 ([ פורסם בנבו], 4.3.2010), והאסמכתאות שם)."

22. בענייננו, תוקף המבקש את הפן ההסכמי של פסק הדין לאור טענותיו, כי הגם שהרכב היה רשום על שמו של מר שוטקוב במועד הרלבנטי לתביעה ובפועל הרכב עבר לבעלותו בשנת 2015 , זכאי הוא לקבלת הפיצוי. בהינתן האמור, הרי שבהעדר שמיעת גרסתו של מר שוטקוב לטענות המבקש כעת, וככל שברצונו של המבקש להביא לביטול פסק הדין שנתן תוקף להסכמת המבקש, כפי שזו באה לידי ביטוי בדיון בפני בית משפט קמא, יהיה עליו להגיש תביעה נפרדת ועצמאית לבית משפט, אליה יצורף גם מר שוטקוב על מנת שישמיע את גרסתו.

23. לאור כל האמור, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

24. משלא נתבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.

25. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים וכן תשיב את הפיקדון, ככל שהופקד, לידי מפקידו.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ז, 08 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אדוארד אוסטרובסקי
נתבע: מי כרמל בע"מ
שופט :
עורכי דין: