ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד חלפון שמעון :

בפני: כבוד השופט י' זמיר

המבקשת: מדינת ישראל

נגד

המשיב: חלפון שמעון

בקשה להארכת מעצר ב90- יום לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו1996- בת"פ 5036/99 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

תאריך הישיבה: כ' בכסלו התש"ס (29.11.99)

בשם המבקשת: עו"ד א' כרמל

בשם המשיב: עו"ד מ' גולד

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

המשיב עומד לדין פלילי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.פ. 5036/99). בית המשפט החליט לעצור אותו עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בתום תשעה חודשים למעצרו, מבקשת המדינה, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-, שבית המשפט יאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של מעשה מגונה בנסיבות אינוס, הטרדת עד ושיבוש הליכי משפט. על פי האישום הראשון, בעת שעסק המשיב בצביעת דירה בבית דירות בבני ברק פגש במתלוננת, קטינה בת כ10- שנים המתגוררת בבניין, החל לשוחח עמה והזמין אותה להיכנס לדירה בה עבד. בהיותם בדירה ביצע בה מעשה מגונה. באותו יום הגישה אימה של המתלוננת תלונה במשטרה. על פי האישום השני התקשר המשיב אל האם והטריד אותה בשל כך. כן התקשר המשיב אל מעסיקו, בעת שהיה בתחנת המשטרה לצורך גביית עדות בתלונה האמורה, וביקש ממנו כי לא יספר דבר לשוטרים.

בתחילה דחה בית המשפט את בקשת המדינה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. בעקבות הגשת כתב אישום נוסף נגד המשיב, שעניינו מעשים מגונים בילדים, המדינה הגישה בקשה לעיון חוזר. הפעם הזאת, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המדינה והורה על מעצרו של המשיבה בשל מסוכנותו ובשל החשש לשיבוש הליכי משפט כפי שעולה מן האישום השני. המשיב הגיש ערר על החלטה זו, ובית המשפט העליון דחה את הערר.

התיק התנהל בעצלתיים, ועד ליום מתן החלטה זו התקיימה רק ישיבת הוכחות אחת. העיכובים בשמיעת התיק נבעו חלקם מקשיים בהסדרת ייצוג המשיב, שלא באשמתו, חלקם מטעמי בית המשפט וישיבת הוכחות אחת בוטלה לבקשת התביעה. בית המשפט קבע שני מועדי הוכחות נוספים למהלך חודש ינואר. ב"כ המדינה העיר כי, אכן, המשפט מתארך מעל ומעבר למידה הראויה, וכי האשם אינו רובץ לפתחו של המשיב. עם זאת הוא ציין כי בישיבה שהתקיימה נשמעו ששה מתוך שמונת עדי התביעה, וכי להערכתו בישיבה הבאה - הקבועה לראשית חודש ינואר - צפויה להסתיים פרשת התביעה, וכפי הנראה גם פרשת ההגנה תתחיל ותסתיים באותו מועד או בישיבה שלאחר מכן, שכבר נקבעה ליום 27.1.2000. ב"כ המדינה הוסיף וטען, כי למרות השתלשלות האירועים יש להאריך את תקופת המעצר בתשעים ימים נוספים בשל מסוכנותו של המשיב כפי שהיא עולה מכתב אישום זה ומכתב האישום הנוסף שהוגש נגד המשיב ובשל החשש משיבוש הליכי משפט. חשש זה מתחזק נוכח עברו הפלילי של המשיב הכולל הרשעה בעבירות של שבועת שקר, איומים ותגרה במקום ציבורי. לטענתו, בסופו של יום נוטה כף המאזניים לטובת האינטרס הציבורי של המשך מעצרו.

מנגד, טען הסניגור כי לא קיים יותר חשש של שיבוש הליכי משפט משום שרוב עדי התביעה כבר העידו, ושני העדים הנותרים הם שוטרים אשר אין חשש כי המשיב ינסה להפחידם. כמו כן הוא טוען, כי אין זה צודק להאריך את תקופת המעצר כאשר האשם בהתמשכות ההליכים אינו רובץ לפתחו של המשיב. הוא הוסיף והביע ספק אם אמנם המשפט יסתיים בשתי הישיבות שנקבעו לחודש ינואר 2000.

עניין לנו בשני אינטרסים נוגדים. מן העבר האחד, קיים החשש מפני המסוכנות הטמונה לציבור מן המשיב והחשש לשיבוש הליכי המשפט. מן העבר השני ניצבת חירותו של המשיב. נסיבותיו של המקרה מלמדות כי יש לתת משקל רב לחירות המשיב שכן המשפט מתמשך שלא באשמתו. אולם, בנסיבותיו של המקרה שלפנינו, ראוי לדעתי לתת משקל רב עוד יותר למסוכנות הנובעת מן המשיב: קיומו של כתב אישום נוסף בעבירות של מעשים מגונים בקטינים ועברו הפלילי של המשיב, כמו גם העובדה כי המשפט צפוי להסתיים במהלך שלושת החודשים הקרובים, הביאו אותי למסקנה שגם אם המשפט מתמשך זמן רב, ללא כל אשם מצד המשיב, מן הראוי להאריך את המעצר.

עם זאת, בנסיבות המקרה, יש לעשות מאמץ כדי לסיים את המשפט בתקופת ההארכה. כיוון שקיים ספק אם שני מועדי הישיבות שנקבעו לחודש ינואר 2000 יספיקו לסיום המשפט, ובהתחשב בכך שבמשך תקופת המעצר של תשעה חודשים לא התקיימה אלא ישיבת הוכחות אחת, מן הראוי שפרקליטות המדינה תשקול את הצורך להוסיף מועד (או מועדים) לניהול המשפט, ותנקוט פעולה בהתאם. אחרת יתכן, אם משפטו של המשיב לא יסתיים בתקופת ההארכה, שבית המשפט לא ימצא לנכון, אף אם יתבקש, להאריך את המעצר פעם נוספת.

משהחלטתי להאריך את מעצרו של המשיב, אין אני נדרש להצעתו של ב"כ המשיב בדבר חלופת מעצר ראויה. הצעה זו יש להעלות במסגרת בקשה לעיון חוזר. אכן, הצעה כזאת הועלתה לפני בית המשפט המחוזי במסגרת הבקשה לעיון חוזר לפני כחודש ימים ובית המשפט המחוזי דחה אותה.

אני מחליט להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 1.12.99, או עד למתן פסק דין בת"פ 5036/99 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המועד המוקדם יותר.

ניתנה היום, כ"א בכסלו התש"ס (30.11.99).

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99082310.I02


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: חלפון שמעון
שופט :
עורכי דין: