ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ראובן מגנזי נגד עדי גפן :

החלטה בתיק ע"א 3020/15 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופטת ע' ברון

המערער:
ראובן מגנזי

נ ג ד

המשיבה:
עדי גפן

בקשה למתן החלטה

בשם המערער: עו"ד יצחק פלג
בשם המשיבה: עו"ד דולפין מינצר-כרמון

החלטה

1. לפניי בקשה למתן החלטה בשלוש בקשות שעניינן ביטול הסדר גישור והימנעות ממתן תוקף של פסק דין להסדר זה – בקשות שעל פי הנטען הוגשו על ידי המערער כבר לפני כשלושה חודשים. אלא שבקשות אלה לא מצאו את דרכן לתיק בית המשפט, ובינתיים הסדר הגישור קיבל זה מכבר תוקף של פסק דין. בנסיבות אלה, יש להתייחס לבקשה למתן החלטה כאל בקשה לביטולם של הסדר הגישור ופסק הדין.

2. ביום 3.5.2015 הוגש הערעור; וביום 24.6.2015 התקיימה ישיבת קדם ערעור לפניי – שבתומה הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור לפני המגשר עו"ד עמוס גבריאלי (להלן: המגשר). ישיבת הגישור נערכה בסופו של דבר ביום 1.9.2016, ונכחו בה שני הצדדים (המערער והמשיבה) וכן באי כוחם. בתום הישיבה חתם כל אחד מהנוכחים על מסמך שכותרתו "הודעה על הסדר גישור ובקשה למתן תוקף של פסק דין" – שעל פי האמור בו מביא להסדר סופי ומוחלט של כל המחלוקות וההתחשבנויות בין הצדדים, ובכלל זה של ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים בעניינם (להלן: הסדר הגישור). כבר למחרת היום, 2.9.2016, הגיש המגשר לבית המשפט הודעה מטעמו שלפיה הצדדים חתמו על הסדר גישור שאושר על ידו, ולהודעה אף צורף העתק של ההסדר. משכך, ביום 6.9.2016 הוריתי על מתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור בין הצדדים.
3. ביום 5.12.2016 התקבלה בתיק "בקשה למתן החלטה" מטעם המערער, המתייחסת לכאורה לבקשות קודמות שהוגשו על ידו ושבהן התבקש שלא ליתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור. לדברי המערער, כבר ביום 4.9.2016 ועוד טרם שניתן פסק הדין בערעור, הוא פנה לבית המשפט וביקש לבטל את הסדר הגישור ולהימנע ממתן תוקף של פסק דין להסכם זה; ועוד לדבריו של המערער, בקשה דומה הוגשה על ידו גם ביום 5.9.2016, וביום 10.9.2016 עתר למתן החלטה בשתי הבקשות הקודמות. על פי הנטען, אף לא אחת משלוש בקשות אלה זכתה להתייחסותו של בית המשפט. לנוכח האמור בבקשה מיום 5.12.2016 (למען הנוחות תקרא להלן: בקשת הביטול) ציינתי בהחלטתי מיום 11.12.2016 כי הבקשות הנזכרות בה הונחו לפניי לראשונה זה עתה, וביקשתי את תגובת המשיבה לבקשת הביטול.

המשיבה הגישה את תגובתה, שלפיה היא מתנגדת לביטול הסדר הגישור שקיבל תוקף של פסק דין. בתמצית, נאמר כי הסדר הגישור שנחתם הוא תקף ומחייב את הצדדים, ואין כל עילה שבדין לביטולו. בלא לגרוע מהאמור ציינה המשיבה, כי גם לידיה לא הגיעו שלוש הבקשות הנזכרות על ידי המערער בבקשת הביטול.

4. מקובל בפסיקה להתייחס לפסק דין שניתן בהסכמה כאל "יצור כלאיים" – "ראשו של היצור הוא פסק הדין וגופו הוא ההסכם" (בג"ץ 6103/93 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(4) 591, בפסקה 17 (1994)); ובמילים אחרות, לפסק דין בהסכמה יש פן חוזי ובה בעת אף פן שיפוטי. כאשר בעל דין טוען לפגם שנפל בהליך המשפטי שהביא למתן פסק דין – ככלל הדרך לתקיפת פסק הדין היא הליך של ערעור; ואולם כאשר הפגם הנטען נוגע לכריתתו של ההסכם שביסוד פסק הדין – הדרך לתקיפתו היא באמצעות תובענה עצמאית לביטול ההסכם (שאם תתקבל ממילא יתבטל גם פסק הדין) (רע"א 6058/14 מהרל נ' מטרסו (21.10.2014); ע"א 10148/05 חברת תדי ירושלים בע"מ נ' כץ-שיבאן (15.3.2010)).

בענייננו, ניכר מבקשת הביטול כי המערער טוען לפגם שנפל בכריתתו של הסדר הגישור; קרי: בפן ההסכמי של פסק הדין. בבקשה שנטען כי הוגשה על ידו לבית המשפט ביום 4.9.2016, ציין המערער כי חתם על הסדר הגישור "מתוך לחץ ומבלי שניתנה לי שהות מספיקה לבדוק ולהבין את תוכנו (אני סובל מבעיות קשב וריכוז)"; בבקשה שעל פי הנטען נשלחה ביום 5.9.2016 נאמר: "למחרת החתימה על הסכם הגישור הבנתי שחתמתי מתוך טעות ואני מבקש לבטל את חתימתי"; ובבקשה שנטען כי נשלחה ביום 10.9.2015 כתב המערער: "בקשות אלה נשלחו לאור הסכם גישור שחתמתי עליו מתוך טעות ולחץ נפשי שהייתי בו במהלך הגישור". אלא שכאמור לעיל טענות מסוג זה לא ניתן לברר בגדרו של ההליך דנן – אלא בתובענה עצמאית לביטול הסדר הגישור.

5. את כובד המשקל בטיעוניו תולה המערער בעובדה שהוא הקדים לעתור לביטולו של הסדר הגישור, ועשה כן עוד טרם שניתן להסדר זה תוקף של פסק דין; ואולם כפי שיבואר להלן אין בכך כל רבותא.

ראשית דבר, מבחינה עובדתית המצב הוא שאף אחת משתי הבקשות הנטענות (מימים 4.9.2016 ו-5.9.2016) לא נתקבלה בתיק בית המשפט, וגם לא הגיעה לידיה של המשיבה, קודם למתן פסק הדין. עיון ברישומי המזכירות מלמד כי ביום 5.9.2016 אמנם נשלח על ידי המערער פקס כלשהו לבית המשפט – אלא שהמסמך לא התקבל לרישום, משום שלא עמד בנהלים של בית המשפט העליון להגשת בקשות בתיק. אשר לבקשה שנטען כי הוגשה ביום 4.9.2016 – אין אף כל ראיה להגשתו של מסמך כלשהו מטעם המערער באותו מועד; וכך גם בנוגע לבקשה שנטען כי הוגשה ביום 10.9.2016.

שנית, ולגופם של דברים, במסגרת הסדר הגישור שעליו חתמו הן המערער והן בא כוחו, הובהר באופן מפורש ובסמוך ליד חתימותיהם של הצדדים ושל המגשר, כי "בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן תוקף של פסק דין להסדר זה"; וההסכמה בדבר מתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור נלמדת אף מן הכותרת שנבחרה להסדר הגישור: "הודעה על הסדר גישור ובקשה למתן תוקף של פסק דין". על יסוד הסכמת הצדדים בנדון, הודיע המגשר לבית המשפט כי מדובר בהסדר בעל תוקף שאושר על ידו. בהקשר זה מורה תקנה 9 לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, כדלקמן:

"(א) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו.
(ב) נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו.
(ג) בית המשפט רשאי לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור, וכן רשאי הוא לזמן את בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתנו לו הסברים על הסדר הגישור." (ההדגשה שלי-ע'ב').

הנה כי כן, משנחתם הסדר הגישור על ידי הצדדים, באי כוחם והמגשר; והצדדים ביקשו בהסכמה ליתן להסדר תוקף של פסק דין; ובהתאם לבקשת הצדדים הציג המגשר עותק של הסדר הגישור לתיק בית המשפט – הרי שהסכמתם מחייבת, והמסקנה היא שכדין ניתן להסדר הגישור תוקף של פסק דין ואין כל עילה לביטולו בשלב זה ובערכאה זו.

6. התוצאה היא שהבקשה לביטול הסדר הגישור נדחית. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות. בלא לגרוע מהאמור, וכפי שצוין בגוף ההחלטה, שמורה למערער הזכות לעתור לביטול הסדר הגישור בתובענה נפרדת – ככל שהוא סבור כי נפל פגם בכריתתו של הסדר זה, ובלא שאביע עמדה לעניין סיכוייה של תובענה כזו אם תוגש.

ניתנה היום, ‏כ"ב בכסלו התשע"ז (‏22.12.2016).

ת


מעורבים
תובע: ראובן מגנזי
נתבע: עדי גפן
שופט :
עורכי דין: