ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ר.א.י. בע"מ נגד ועדת המכרזים החברה הכלכלית לפיתוח עפולה בע"מ :

החלטה בתיק בר"מ 9053/16 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשת:
ר.א.י. (תעשיה לתבניות מתקדמות) בע"מ

נ ג ד

המשיבות:
1. ועדת המכרזים החברה הכלכלית לפיתוח עפולה בע"מ

2. החברה הכלכלית לפיתוח עפולה בע"מ

3. אמקו ים בע"מ

4. הארגז תעשיות בע"מ

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כבוד השופט א' אטרש) בעת"ם 23377-10-16 מיום 8.11.2016

בשם המבקשת:
עו"ד משה אזולאי

בשם המשיבה 2:
עו"ד מרדכי נבון

בשם המשיבה 3:
עו"ד ישע פרימס

בשם המשיבה 4:
עו"ד חנן גלפרין

החלטה

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כבוד השופט ש' אטרש) שבה נדחתה בקשת המבקשת ליתן צו ביניים להקפאת התקשרות בין המשיבה 2 לבין המשיבה 3 עקב מכרז שבו זכתה האחרונה.

1. המשיבה 2 – החברה הכלכלית לפיתוח עפולה בע"מ – פרסמה מכרז פומבי מספר 5/2016 לתכנון, אספקה והתקנה של 22 מבנים יבילים במסגרת שיקום ושימור המתחם ההיסטורי של רכבת העמק בעפולה (להלן: המכרז). המבקשת, חברה קבלנית העוסקת בתחום הבניה, הגישה הצעה למכרז. ועדת המכרזים במשיבה 2 (היא המשיבה 1) הכריזה על הצעת המשיבה 3 כהצעה הזוכה, שכן זו נמצאה כהצעה הטובה ביותר העומדת בתנאי המכרז. המבקשת עתרה לבית משפט קמא בטענה שהמשיבה 3 לא עמדה בתנאי סף של המכרז, שלפיו על הזוכה להחזיק ברישיונות הנדרשים בדין (להלן: תנאי הסף הנטען), שכן רישיונה הקבלני של המשיבה 3 אינו מתיר לה לבצע את היקף העבודות הנדרש במכרז. בצד העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים שבה התבקש לעכב את ההתקשרות בין המשיבה 2 לבין המשיבה 3 עקב זכייתה במכרז. בהחלטה של בית משפט קמא (כבוד השופט ש' אטרש) מיום 25.10.2016 ניתן צו ארעי כפי שהתבקש. ביום 8.11.2016 – לאחר קבלת תגובת המשיבות ודיון במעמד הצדדים – דחה בית משפט קמא את הבקשה למתן צו ביניים וביטל את הצו הארעי שניתן. בית המשפט ציין בהחלטתו כי סיכויי העתירה "אינם מבטיחים" משלא שוכנע כי הצעת המשיבה 3 אינה עומדת בתנאיי הסף במכרז. אשר למאזן הנוחות, בית המשפט הצביע על האינטרס הציבורי הקיים בזירוז הליכי המכרז נושא הבקשה ועל הנזקים שצפויים להיגרם למשיבה 2 אם יינתן צו ביניים, לעומת היעדרו של נזק למבקשת – לבד מנזק כלכלי – עקב אי מתן צו הביניים, אם בסופו של דבר תתקבל עתירתה.

2. מכאן הבקשה שלפניי שבצידה הוגשה בקשה לסעד זמני בערעור. בבקשתה חוזרת המבקשת על עיקרי טענותיה לפני בית משפט קמא שלפיהן המשיבה 3 איננה עומדת בתנאי הסף הנטען, שכן איננה מחזיקה ברישיון מתאים לביצוע העבודות נושא המכרז. המבקשת טוענת כי נודע לה שבכוונת המשיבות 2-1 להתקשר בהסכם עם המשיבה 3 "בימים אלו". לפיכך, ומכיוון שעסקינן במכרז לביצוע עבודות הקמה, ישנו חשש שלא יהיה ניתן להשיב את הגלגל לאחור. המבקשת מוסיפה וטוענת כי לבקשתה זו "חשיבות עליונה" שכן בהכרעתה יהיה כדי להכווין עורכי מכרזים רבים בעתיד.

בהחלטתי מיום 23.11.2016 הוריתי למשיבות להגיש תגובתן לבקשה.

3. המשיבה 2 סומכת בתגובתה ידיה על פסק הדין של בית משפט קמא. לטענתה, סיכויי העתירה קלושים שכן תנאי הסף הנטען איננו תנאי סף אשר בא במסמכי המכרז; וכי אף אם ניתן היה לראות בו כתנאי סף המנוי במכרז, הרי שהמשיבה 3 יכולה לעמוד בו. באשר למאזן הנוחות, טוענת המשיבה 2 כי זה איננו נוטה לטובת המבקשת שכן בעוד שעיכוב ביצוע המכרז נושא הבקשה דנן יגרום למשיבה 2 "נזקים עצומים, כלכליים ואחרים" ועשוי לפגוע באינטרס הציבורי – לא עלה בידי המבקשת להצביע על נזק ממשי שיגרם לה. כמו כן, לטענת המשיבה 2, יש לדחות את הבקשה משום שחל שיהוי בהגשתה. עוד מציינת המשיבה 2 בתגובתה, כי חלה התקדמות בהליך ההתקשרות במכרז מול המשיבה 3 שבמסגרתה נחתם חוזה ההתקשרות; ניתנה למשיבה 3 האפשרות להתחיל בהיערכות והכנות לקראת ביצוע העבודות נושא המכרז; המשיבה 3 המציאה לידי המשיבה 2 ערבות בנקאית ואישור חתום בידי החברה המבטחת, כנדרש; והוצא "צו התחלת עבודה" לביצוע העבודות נושא המכרז.

4. המשיבה 3 בתגובתה טוענת כי תנאי הסף הנטען כלל איננו בא בתנאי המכרז, וכי ממילא המבקשת מושתקת בעניין זה משום שהיה עליה לטעון טענתה זו עובר להגשת הצעתה במכרז. כמו כן, טוענת המשיבה 3 כי העבודות נושא המכרז אינן דורשות רישיון קבלני בסיווג שונה מזה שהיא מחזיקה בו; וכי די ברישיון המצוי בידיה לצורך ביצוע העבודות נושא המכרז. לעניין מאזן הנוחות טוענת המשיבה 3 כי חתמה על הסכם ההתקשרות עם המשיבה 2 והחלה להיערך לביצועו, וכי מתן צו ביניים בעיתוי הנוכחי יגרום לעיכוב גדול בהשלמת העבודות אשר יסב לה נזקים והפסדים. לעומת זאת, אם טענות המבקשת תימצאנה מוצדקות, הרי שתוכל להגיש תביעה כספית בעניין נגד המשיבה 2.

המשיבה 4 ציינה בתגובתה כי אין היא מביעה כל עמדה ביחס לבקשה.

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, לצורך הכרעה בבקשה שלפנינו יש לאזן בין סיכויי העתירה לבין מאזן הנוחות המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות" (בר"ם 901/16 רמת טבעון נוף עכו בע"מ נ' עיריית עכו, פסקה 6 (10.3.2016)). מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי העתירה, דעתי היא כי לא עלה בידי המבקשת להראות כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובת קבלת הבקשה. כך, משהמבקשת לא הצביעה על נזק בלתי הפיך שייגרם לה אלמלא יוקפאו הליכי המכרז עד להכרעה בעתירה, ודומה כי טיעוניה לעניין זה נטענו בעלמא. הדברים אמורים ביתר שאת בשים לב למועד הדיון הקרוב בעתירה אשר כעולה מהחלטת בית משפט קמא מיום 8.11.2016, נקבע ליום 22.12.2016. כפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו, על הצדדים להיות ערוכים לדיון במועד זה לגוף העתירה. בנסיבות אלו, והואיל ובהתאם להחלטת בית המשפט יוגשו עד למועד זה כתבי תשובה, הנחתי היא כי ניתן יהיה להכריע בעתירה במועד קרוב וליתן סעד אפקטיבי, אם תהיה עילה לכך, גם בלא שיינתן צו ביניים. בהינתן לוח הזמנים האמור, לא מצאתי כי עד למתן הכרעה בעתירה, יבוצעו מהלכים בלתי הפיכים בשטח שימנעו הענקת סעד אפקטיבי בעתירה, אם יימצא כי יש עילה לכך. הנחתי היא כי משהמשיבות 2 ו-3 מודעות לכך שההתקשרות ביניהן כפופה לתוצאות העתירה, יכלכלו צעדיהן בהתאם (השוו לבר"ם 5322/13 דארנא – הוועדה העממית להגנה על הזכות לאדמה ולדיור נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 9 (10.9.2013)).

הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני במסגרתה. בשלב זה איני עושה צו להוצאות. הוצאות הליך זה יובאו בחשבון בפסיקת הוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום, ‏ז' בכסלו התשע"ז (‏7.12.2016).


מעורבים
תובע: ר.א.י. בע"מ
נתבע: ועדת המכרזים החברה הכלכלית לפיתוח עפולה בע"מ
שופט :
עורכי דין: