ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אפרים אידלסברג נגד ספרינט מוטורס בע"מ :

20 אוקטובר 2016
לפני: כבוד הרשמת תמר עציון פלץ

המבקש/התובע:
אפרים אידלסברג
ע"י ב"כ: עו"ד יאיר זהבי ו/או בן שלום

-
המשיבה/הנתבעת:
ספרינט מוטורס בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד טל קרת ו/או קובי חתן

החלטה

לפניי בקשת התובע למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים במסגרת התביעה שהגיש כנגד הנתבעת בגין פיטוריו ( להלן: הבקשה והתביעה, בהתאמה).
במסגרת התביעה טוען התובע, שהועסק על ידי הנתבעת כעובד וכמנהל משמרת בתחנת הדלק בית עובד במשך כחמש שנים, כי פיטוריו על ידי הנתבעת היו שלא כדין ובהליך פגום, תוך פגיעה בשמו הטוב של התובע, בפרטיותו ובזכויותיו.
מנגד, טוענת הנתבעת בכתב ההגנה, כי התובע פוטר על רקע מספר הפרות משמעות קשות ובכללן– אי מילוי הנחיות הממונים עליו והפרת נהלי החברה; חשדות לגניבה של כספי הפקדות אשר התובע היה אחראי באופן בלעדי על ספירתם; ותלונות של עובדים בדבר התנהלות בלתי הולמת של התובע.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה, בתשובה לתגובה ובכל יתר המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, להלן החלטתי:
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 46( א) לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: התקנות) קובעת, כי:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות"

תכליתם המרכזית של הליכי הגילוי והעיון היא להוביל לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, וכן לייעל את הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים" (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, ניתן ביום 14.5.2008; ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, ניתן ביום 27.01.2011, להלן: עניין טבע).
חובת הגילוי נגזרת מעקרון היסוד של שקיפות ומתבקשת גם מחובות האמון והנאמנות שביסודם של יחסי העבודה.
בהתאם, מדיניותם של בתי הדין לעבודה היא להתיר גילוי מירבי ורחב של כל מסמך רלוונטי להליך ( עניין טבע, לעיל), בכפוף לעריכת איזון בין זכויות מתנגשות ובכלל זה – אי גילוי מסמכים הנהנים מחסיון על פי דין; אי גילוי המטיל נטל בלתי סביר על הצדדים להליך או פוגע באופן בלתי מידתי בפרטיותם של בעלי הדין, לא כן שכן בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך.
עוד נפסק, כי חובת הגילוי חלה רק על מסמכים שנמצאים בידיו או בשליטתו של אחד מבעלי הדין, ואין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים ולייצר מסמכים במיוחד לצורכי המשפט ( רע"א 6715/05 נעמן מחסני ערובה בע"מ נ' זאב אייזנברג, פד"ע ס(3), 264, להלן: עניין נעמן מחסני ערובה; רע"א 11126/08 לב לבייב נגד עזי רפאלי, ניתן ביום 7.5.2009 ).
בבוא בית הדין להכריע בבקשה לגילוי מסמכים עליו לבחון תחילה את מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, על שני היבטיה – ההיבט הצר ( או תנאי הסף) וההיבט הרחב.
ככל שמתקיימת דרישת הרלבנטיות, על שני היבטיה, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המצדיקים את אי גילוי, ובמסגרת זו עליו לשקול גם קיומה של דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי, תוך בחינת כל מקרה לגופו ( ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים – קלרק אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.2007; בר"ע 46816-07-12 , בר"ע 54124-06-12 הורסיו דיוינסקי - HSBC Private Bank ואלמליח, ניתן ביום 7.3.13).
דיון והכרעה
סעיף 7 לבקשה
התובע מבקש לעיין בדו"ח הפירוט של כל חוסרי ההפקדות בתחנות הדלק השונות שבבעלות הנתבעת בשנים 2014/5, במטרה להעיד על שכיחות התופעה בתחנות האחרות בהשוואה לתחנה שבה עבד (להלן: התחנה או תחנת בית עובד ). זאת, מאחר שהנתבעת טוענת כאמור, כי פוטר בעקבות חוסרים בכספי ההפקדות.
הנתבעת מתנגדת לגילוי בטענה כי אין בידיה מסמך המפרט את החוסרים שהתגלו בכל אחת מן התחנות שבבעלותה וטוענת, כי מדובר למעשה בבקשה לשאלון שאינו הליך מקובל בבתי הדין לעבודה. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי אף אם היה ברשותה מסמך כאמור, אזי אין כל רלוונטיות או זיקה בין שכיחות החוסרים בתחנות אחרות שבבעלות הנתבעת לבין החוסרים שנמצאו בתחנת בית עובד שעליה הופקד התובע, ובפרט משהתובע פוטר על רקע חוסרים אלה והפרות משמעת נוספות.
בתשובה לתגובה טען התובע, כי מבירור שערך נודע לו כי מסמך כאמור אכן מצוי ברשות הנתבעת, וכי יהיה בו כדי לשפוך אור על שיקוליה ומניעיה האמתיים של הנתבעת לשליחתו לבדיקת הפוליגרף הפוגענית. זאת, מאחר שכאשר יתברר כי שיעור החוסרים בתחנת בית עובד היה הנמוך בהשוואה לתחנות אחרות, יהיה ברור כי החקירות שיזמה הנתבעת וההאשמות שהפנתה כלפי התובע נועדו להצדיק את פיטוריו ולא להפך.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה כי הצדק עם הנתבעת.
ראשית וזה העיקר, הנתבעת טוענת כי המסמך המבוקש אינו קיים, וטענתה נתמכה בתצהיר גילוי מסמכים של מנהלת משאבי אנוש בנתבעת, גב' עדי ארבלי (להלן: גב' ארבלי), שצורף כנספח 2 לתגובת הנתבעת.
אשר לטענת התובע כי מבירור שערך התגלה כי המסמך קיים ברשות הנתבעת, הרי שהטענה לא נתמכה בתצהיר ונטענה באופן כללי ובלתי מפורט, מבלי שצוין בעקבות איזה בירור התגלה לכאורה כי המסמך קיים, ומבלי שהובאה ראשית ראיה לקיומו. בנסיבות אלה, יש לקבל את טענת הנתבעת שגובתה בתצהיר, כי דוח פירוט החוסרים אינו מסמך קיים שנמצא ברשותה.
וכפי שנפסק:
"במסגרת הליך גילוי המסמכים נדרש בעל הדין להצביע על המסמכים אשר נמצאים ברשותו או בשליטתו, הא ותו לא. אין זה מתקבל על הדעת כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב, במטרה לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס תביעתו או הגנתו. הטלת נטל שכזה, ותהא תרומתם של המסמכים לביסוס התביעה גדולה ככל שתהא, אינה עולה בקנה אחד עם המטרה העיקרית העומדת בבסיס הליך גילוי המסמכים – קידום ההגינות והיעילות הדיונית – ונראה שהיא אף נוגדת את עקרונות שיטת המשפט בעניין נטל ההוכחה וחובתו של תובע ( למעט במקרים חריגים) לשאת בו...
כמובן, שאין להוציא מכלל אפשרות מקרים שבהם הנתונים הנדרשים בצו הגילוי נמצאים ברשותו של בעל הדין ובאפשרותו לייצר את המסמך המבוקש בלא להידרש לפעולות הכרוכות במאמץ מיוחד"
(עניין מחסני ערובה, שם, בסעיפים 7-9 לפסק הדין)
למעלה מן הדרוש ייאמר, כי אף אם המסמך היה קיים ברשות הנתבעת, או שהיתה יכולה להפיקו בנקל, אזי לא השתכנעתי כי התובע עומד במבחן הסף של דרישת הרלוונטיות.
התובע אינו טוען במסגרת התביעה כי הופלה לרעה בהשוואה לעמיתים בתחנות דלק אחרות שבבעלות הנתבעת, כך שאף אם יוכחו חוסרים בתחנות דלק מקבילות אין בכך כדי להשליך על חשדות הנתבעת כלפי התובע באשר לחוסרים בתחנת בית עובד שבאחריותו.
כמו כן, ואף אם יוכח כי שיעור החוסרים בתחנות אחרות עלה על שיעור החוסרים בתחנת בית עובד עדיין לא יהיה בכך כדי להעיד על פגם שנפל במניעיה של הנתבעת בעת שביקשה מן התובע להיבדק בבדיקת פוליגרף לאחר שמצאה חוסרים בתחנה שבאחריותו, ואף לא כדי להעיד על פגם בהחלטה לפטר את התובע, החלטה שנבעה לטענת הנתבעת משיקולים נוספים מלבד החוסרים שנמצאו.
מכל מקום, כאמור, משאין מקום להטיל חובת גילוי ביחס למסמך שאינו מצוי בידי הנתבעת, אין מקום להורות על הגילוי המבוקש.
התובע יהיה רשאי לחקור את גב' ארבלי על תצהיר גילוי המסמכים במהלך דיון ההוכחות.

פריטים מספר 8-11 לבקשה
התובע מבקש לעיין במסמכים הבאים, תוך השחרת שמותיהם של מנהלי התחנות ומנהלי המשמרת, במטרה לבחון את תקינות ההליך שנערך לו, והאם הוא תואם את מדיניות החברה בעת שמתגלים חוסרים בהפקדות:
ההזמנות לשימוע של מנהלי המשמרת ומנהלי התחנות שבהן התגלו חוסרים בהפקדות בשנים 2014/5;
הזמנות לבדיקת פוליגרף שבוצעו למנהלים אלה באותן שנים ותוצאות הבדיקות;
הזמנות לשימוע של המנהלים שנמצאו "דוברי שקר" בבדיקות הפוליגרף בהתייחס לחוסרים בהפקדות.
הנתבעת מתנגדת לחשיפת המסמכים המבוקשים בטענה כי מדובר ב"מסע דיג", וכי המסמכים אינם רלוונטיים לתביעה מאחר שלא הועלתה בה כל טענה הנוגעת למדיניות החברה, לא כל שכן טענה בדבר מדיניות מפלה. כמו כן טוענת הנתבעת, כי ההחלטה על פיטוריו של התובע לא נבעה רק מן החוסרים שהתגלו בתחנה אלא גם בעקבות עבירות משמעת והפרת נהלים, ומשכך אין במסמכים אלה כדי להשפיע על שאלת חוקיותם של הפיטורים.
אשר לפגיעה בפרטיותם של המנהלים הצהירה גב' ארבלי, כי המסמכים המבוקשים כוללים פרטים אישיים חסויים של עובדי הנתבעת ועל כן היא אינה נדרשת לגלותם, ולטענת הנתבעת אף לא יהיה בהשחרת שמותיהם של המנהלים כדי למנוע את הפגיעה בפרטיות, מאחר שזהות המנהלים בתחנות ידועה לתובע היטב.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים השתכנעתי כי אין מקום להורות על גילוי המסמכים המבוקשים בסעיפים אלה.
כאמור, התובע אינו טוען בתביעתו כי הופלה לרעה בהשוואה לעמיתיו (ראו גם בסעיף 3.2 לתשובה לתגובה), ואף לא טוען כי הנתבעת פעלה בניגוד לנהליה בעת שביקשה את הסכמתו להיבדק בבדיקת פוליגרף לאחר שהתגלו החוסרים.
התובע אמנם מעלה בתביעתו טענות בדבר עצם הסכמתו לבדיקת הפוליגרף והיעדר רצון חופשי להיבדק, אך לא לעניין עצם דרישת החברה כי ייבדק בהשוואה לאופן שבו היא נהגה/נוהגת במקרים דומים אחרים.
זאת ועוד. במסגרת התביעה עולות טענות שונות באשר להתנהלות הנתבעת כלפי התובע, ובכלל זה – יצירת הרושם שהוא אשם בגניבה כל עוד לא יוכיח אחרת; פרסום החשדות כנגדו בקרב עובדי החברה באופן שפגע קשות בפרטיותו ובשמו הטוב; הסתרת מידע אודות התוצאה של בדיקת הפוליגרף; קיומו של שימוע למראית עין ועוד, אך התובע אינו מבהיר כיצד יהיה בכוחם של המסמכים המבוקשים בסעיפים 8-11 לבקשה, הנוגעים כולם לצדדים שלישיים, כדי לסייע בהוכחת טענות אלה.
על פי הפסיקה, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת, כך יגבר האינטרס לגלותו על פני אינטרסים אחרים, ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' רנדי בע"מ , ניתן ביום 15.10.2008). בענייננו, מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים בסעיפים 8-11 לבקשה היא לכל היותר קלושה, ועל כן באיזון שבינה לבין זכותם לפרטיות של צדדים שלישיים, האחרונה גוברת.
לכך יש להוסיף גם את מידת ההכבדה על הנתבעת באיתור וריכוז מסמכים אלה, וכן את העובדה כי פתוחה בפני התובע דרך ראויה לבירור טענותיו באשר למדיניות החברה במקרים דומים באמצעות חקירה נגדית של בעלי תפקידים בנתבעת.
לאור האמור, אינני סבורה כי להורות על גילוי המבוקש בסעיפים אלה.
פריט מספר 12 לבקשה
התובע מבקש לקבל את פרטיהם של מנהלי החשבונות שטיפלו בהפקדות של תחנת בית עובד בתקופה הרלוונטית לתביעה, וזאת לצורך זימונם לעדות במטרה לבחון את הליך בדיקת ההפקדות ואת שאלת אחריותם של בעלי תפקידים אלה לחוסרים שהתגלו.
הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת, כי מסמך כאמור אינו קיים, וכי גם במקרה זה מדובר בשאלון ולא בבקשה לגילוי מסמכים . לגופו של עניין טוענת הנתבעת, כי היא אינה חייבת לספק לתובע שמות של עובדים על מנת שוכל לזמנם לחקירה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה כי אכן לא מדובר בבקשה לגילוי מסמך כלשהו, אלא בבקשה לקבל את פרטיהם של מנהלי חשבונות בנתבעת לצורך זימונם לעדות.
בקשה מסוג זה יש להגיש במסגרת בקשה לזימון עדים, כאמור בסעיף 7 להחלטה מיום 18.5.2016, והיא תוכרע על ידי המותב שידון בתיק.
פריט מספר 13 לבקשה:
בסעיף זה מבקש התובע לעיין בכל מסמך אחר הנוגע אליו, לרבות כל חקירה, בדיקה, דו"ח חוקר ותיקו האישי של התובע על כל מסמכיו.
גב' ארבלי הצהירה בתצהיר גילוי המסמכים כי כל מסמכי החקירה הרלוונטיים לרבות דו"ח בדיקת הפוליגרף וממצאי תחקיר שערך הקב"ט צורפו לכתב ההגנה, וכי המסמכים הרלוונטיים מתוך תיקו האישי של התובע צורפו אף הם.
לפיכך, ומשהתובע לא הצביע על מסמך ספציפי נוסף שגילויו מבוקש, אין מקום להורות על גילוי מסמך נוסף כלשהו.
יחד עם זאת, מאחר שהגישה לתיקו האישי של התובע נתונה לנתבעת בלבד, וככלל לא קיימת מניעה לאפשר לתובע לעיין בתיקו האישי במסגרת הליך משפטי, והנתבעת אף לא הצביעה על מניעה שכזו, תצהיר הנתבעת בתצהיר משלים ערוך כדין מטעמה, עד ליום 23.11.2016, מהם המסמכים הנוספים המצויים בתיקו האישי של התובע, ואשר לא צורפו לכתב ההגנה מפאת העדר רלוונטיות לכאורה.
סוף דבר
עד ליום 23.11.2016 תגיש הנתבעת תצהיר גילוי משלים מטעמה, כמפורט בסעיף 32 לעיל, והתיק יובא לעיוני ביום 24.11.2016.
מעבר לכך, הבקשה נדחית, והוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון עם סיום ההליך.
התיק נקבע לדיון הוכחות בפני מותב בראשות כבוד השופטת איצקוביץ', ליום 11.5.2017 בשעה 9:00, וזימון נשלח לצדדים בדואר.
לאור החלטה זו מוארך המועד להגשת תצהירי התובע עד ליום 22.12.2016, והמועד להגשת תצהירי הנתבעת בתוך 60 ימים ממועד קבלת תצהירי התובע.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ז (20 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

חתימה


מעורבים
תובע: אפרים אידלסברג
נתבע: ספרינט מוטורס בע"מ
שופט :
עורכי דין: