ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישי אלחרר נגד שלמה שושן :

בפני כבוד ה רשם בכיר מוהנד חליאלה

תובעים

ישי אלחרר

נגד

נתבעים

שלמה שושן

פסק דין

בקשה לביצוע שטר חליפין משוך על בקנאי ע"ס 19,728 ש"ח להלן: "השיק") .

על השיק מופיע הכיתוב "למוטב בלבד". אין מחלוקת כי השיק נחתם על ידי הנתבע ונמסר לתובע ישי אלחרר. הנפרע הרשום בשיק הוא : "אבי אלחרר אושי".

קיצור תולדות ההליך:
הנתבע הגיש התנגדות בה טען כי מסר את השיק לתובע במסגרת התקש רות לביצוע עבוד ות ושיפוצים בביתו של הנתבע . במסגרת העבודות שילם הנתבע לתובע תשלומים במזומן ובהמחאות בנקאיות. תחילה שילם לתובע 54,000 ש"ח , לאחר מכן התובע שכנע את הנתבע לשלם לו 84,000 ש"ח בגין חלקים מהעבודה שטרם בוצעו. כעבור שבועיים בהם התובע התחמק מהנתבע הגיע התובע עם עובד בשם יניב וייצמן והתחייב כי יניב וייצמן יסיים את העבודה בבית. לטענת הנתבע, בלית ברירה ועל מנת לקדם את העבודה הסכים לשלם סך של 30,000 ש"ח , בהמשך שילם הנת בע ליניב ויצמן 20,000 ש"ח ועוד 9,000 ש"ח והכל על מנת לקדם את העבודה. ברם , למרות התשלומים לא הייתה התקדמות בעבודה, ושוב נעלמו הנתבע והקבלן יניב וייצמן . או אז כשהבין הנתבע כי אין סיכ וי כי התובע או מי מטעמו ישלימו את העובדה , נאלץ הוא לבטל את הש יק. לטענת הנתבע, ה תובע קיבל ממנו כספים הרבה מעבר למה שמגיע לו.

לאחר שניתנה לנתבע רשות להתגונן, נקבע התיק להוכחות. בקשה לדחות את ישי בת ה הוכחות על מנת להגיש תמלילי שיחות נדחתה בשל הש יהוי בהגשתה. לאחר שנדחתה בקשת רשות ערעור על ההחלטה שלא לדחות את יש יבת ההוכחות , ניתן צו להגשת סיכומים. פסק דין שניתן בהעדר הגשת סיכומים מטעם הנתבע בוטל כנגד תשלום הוצאות. לאחר מספר אורכות הגיש הנתבע את סיכומיו בהם העלה לראשונה את הטענה כי התובע אינו אוחז בשיק.
מאחר שהטענה הועלתה לראשונה בסיכומים, ניתנה החלטה המאפשרת לתובע להגיש סיכומי תשובה. בא כוח הנתבע עון נתן פנץ הגיש בק שה לבטל את ההחלטה הנ"ל על מנת לשלול מהתובע את ההזדמנות להגיב לטענה שהעלה לראשונה בסיכומיו. הבקשה נדחתה והוגשו סיכ ומי תשובה.

עד כאן קיצור תולדות ההליך.

הכרעה:
התביעה דנן היא תביעה שטרית שהחלה את דרכה בלשכת ההוצאה לפועל כבקשה לביצוע שטר.
לאחר שניתנה רשות להתגונן, יש לראות את הבקשה לביצוע שטר ככתב תביעה ואת בקשת הרשות להתגונן ככתב הגנה.

מאחר שהעילה היא עילה שטרית, על התובע הנטל להוכיח את יסו דותיה של העילה תוך שהוא יכול להיעזר בחזקות שהפקודה קובעת לטובת האוחז. אך לפני שנבוא לדון בטענות לגופן ולהחיל את החזקות השונות, יש להכריע תחילה בשאלה אם הנתבע רשאי להעלות את הטענה שהתובע אינו אוחז כמשמעותו בפקודת השטרות חרף העובדה שטענה זו לא הועלתה בבקשת הרשות להתגונן. אם הטענה תידון ותתקבל , אזי חובה היא לדחות את התביעה ואין צורך לדון בטענות לגופן. ואם הטענה לא תידון או שהיא תידון ותידחה, כי אז יש להמשיך ולדון בטענות ההגנה לגופן.

כפי שיובהר להלן, הצדדים לא בסיסו כיאות את טענותיהם לגבי יסוד האחיזה . מחדל זה עובר כחוט השני החל מהבקשה לביצוע שטר ועד לסיכומי התשובה שאין בהם התייחסות ראויה לסוגיה המשפטית ואין ניתן להבין מהם כיצד הפך התובע להיות נפרע כביכול בשיק . דבר זה הקשה על בית המשפט מאחר שהמחדלים עוררו שאלות משפטיות לא פשוטות שבית המשפט היה צריך ל חקור אותן לבררן בכוחות עצמו. המסקנה אליה הגעתי אחרי לא מעט לבטים, היא שעלי לדחות את התביעה מאחר שהתובע אינו אחוז בשיק כמשמעות מונח זה בפקודת השטרות.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 214 ט"ז ב לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984:

נתחיל בכתב התביעה הוא הבקשה לביצוע שטר- מעיון בסעיף 1 תחת הכותרת " העובדות המהוות עילה לבקשה הן כמפורט להלן" , עולה כי בסעיף הנ"ל לא טרח התובע אפילו למלא את שמו בתור אוחז. ולא עוד אלא שהוא השאיר את כל פרק העובדות במלואו ריק מתחילתו ועד סופו.

הנתבע ,מאידך, הגיש בקשת רש ות להתגונן בה אישר כי מסר את השיק לתובע, ולא העלה טענה כלשהי לעניין האחיזה, לא בפן העובדתי ( ההחזקה הפיזית בשטר) ולא בפן המשפטי –היותו של התובע נפרע או נסב או המוכ"ז .

דא עקא , שהנתבע העלה באופן ישיר את שאלת היותו של התובע נפרע בשיק בחקירה הנגדית של התובע . זאת עשה באמצעות סדרה מרוכזת של שאלות שהתשובות להן יצרו בסיס לטענה כי התובע א ינו אוחז בשיק.

הנתבע משליך יהבו בסיכומיו על טענת האחיזה. הנה כי כן הטענה שלא בא זכרה בהתנגדות הפכה לראש פנה בסיכומי התובע .

האם מותר לתובע להעלות את טענת העדר אחיזה למרות שלא הועלתה בהתנגדות:

סעיף 1 לפקודת השטרות מגדיר "אחוז": "מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או של שטר חוב ומחזיק בו או מי שהוא המוכ"ז".

האחיזה היא ,אפוא, בעלת שני פנים: החזקה פיזית בשטר, והיותו של המחזיק הפיזי בשטר נפרע או נסב או המוכ"ז.

היסוד הראשון הוא יסוד פיזי גרידא. היסוד השני הוא יסוד מעורב של חוק ושל עובדה גם יחד.

אשר ליסוד הפיזי, הנתבע טוען כי משלא הוצג המקור של השיק באף שלב של המשפט הרי שהתובע לא הוכיח את היותו מחזיק בשיק. טענה זו יש לדחות מאחר שהנתבע לא העלה אותה בהתנגדות. בעניין זה קובעת תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי (תשמ"ד) 1984 :

"הנתבע או התובע ,לפי העניין, חייב להעלות בכתב טענותיו כל דבר הבא להראות שהתובענתביעה שכנגד אין לה על מה שתסמוך או שהעסקה בטלה או ניתנת לביטול מבחינה חוקית וכן כל נימוק של הגנה או של תשובה שיש בו אם לא הועלה בכתב הטענות כדי להפתיע את בעל הדין שכנגד או לעורר שאלות שבעבודה שאינן עולות מתוך כתבי הטענות הקודמים כגון תרמית התיישנות שחרור תשלו ם ביצוע או עובדות המגלות מעשה לא חוקי".

הנה כי כן, אילו טען הנתבע בהתנגדות כי התובע אינו מחזיק בשיק , כי אז היה האחרון נדרש להציג את המקור בבית המשפט וסביר להניח כי היה מציגו שכן ידוע שלשכת ההוצאה לפועל לא פותחת תיק שטרות ללא הצגת המקור. משלא הועלתה הטענה בהתנגדות , פטור היה התובע מהוכחת עובדה שאינה במחלוקת והנתבע אינו רשאי להפתיע אותו בטענה זו במהלך הסיכומים דבר שאסוי תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי ( תשמ"ד) 1984 אותה ציטטנו זה עתה.

אשר ליסוד המשפטי של האחיזה - היותו של התובע נפרע או נסב שונה המצב. בעניין זה נחקר התובע על ידי הנתבע בסדרת שאלות מרוכזת. לו התנג ד בא כוח הת ובע לאותה סדרת שאלות, ייתכן שהתנגדותו הייתה מתקבלת מאחר שהנתבע לא העלה כל טענה בעניין זה במסגרת ההתנגדות. ברם, בא כוח התובע לא העלה התנגדות לשינוי חזית (התנגדותו לאחת השאלות בלבד, שנדחתה, נומקה בניסיון להטעות את העד ולא בשינוי חזית) , מכאן ניתן לומר כי התחולל שינוי חזית המתבטא בהרחבת חזית ההגנה והתפרשותה גם על נושא האחיזה.

להלן סדרת השאלות והתשובות שנתן התובע:

ש. השיק הזה ניתן לך למוטב בלבד כשהשיק שלך רשום?
ת. נתן לי פתוח. הייתי צריך לתת לאחי אבי כסף והשיק הזה קיבלתי אותו פתוח ורשמתי אותו לאחי.
ש. שינית ורשמת את השם?
ת. שלומי ידע שהיה לי בעיות בבנק באותם ימים והשיק לא היה כתוב כלום ואני כתבתי ונתתי לאחי להפקיד אותו.
ש. מותר?
ת. אם משאיר אותו פתוח? זה לא עניין.

ש. אז אתה קיבלת את השיק ריק?

ת. קיבלתי את השיק פתוח והוא ידע שהיו לי בעיות בחשבון בנק ואחי נתן לי כסף להתנהל במקום ששלומי ייתן לי כסף.

ש. אז השיק ניתן לך ריק ואתה מלאת אותו?
ת. נכון.

ש. אתה מסובך אמרת נכון?
ת. אני לא מסובך. היו לי בעיות בעבר וזה לא עניין של אף אחד.

ש. למה הוספת את שמך?
ת. זה אבי עשה. בגלל שיצאה חשבונית שלי ואחי בעל עסק והוא מפקיד את השיק לחשבון וצריך לדעת ממי זה. נתתי לו חשבונית מצולמת.

כפי שיובהר להלן, התשובות שנתן התובע מביאות למסקנה כי גם אם הוא אוחז בשיק במובן הפיזי בהיותו מחזיק בו , הרי שאין הוא אוחז בו כנפרע או כנסב במובן המשפטי וביתר פירוט:

סעיף 6.א. לפקודת השטרות שכותרתו "דרושה בהירות בעניין הנפרע" קובע לאמור:

6.א. שטר שאיננו בר-פירעון למוכ"ז צריך שהנפרע יהא נקוב בו בבהירות סבירה, אם בשמו ואם בדרך אחרת.

ב. השטר יכול להיות עשוי בר-פירעון לשני נפרעים או יותר יחדיו, ויכול שיהא עשוי בר-פירעון לחלופין לאחד משני נפרעים או לאחדים מתוך מספר נפרעים; כן יכול שיהא עשוי בר-פירעון לנושא משרה אותה שעה".

הנה כי כן הפקודה מכירה באפשרות כי שטר יהיה עשוי בר- פירעון לשני נפרעים או יותר אך צריך שהנפרע יהא נקוב בו בבהירות סבירה אם בשמו ואם בדרך אחרת.

כלום ניתן לומר כי המילה "אושי" עונה על דרישת הבהירות ? סבורני שהתשובה לשאלה זו שלילית.

נצעד צעד נוסף לקראת התובע ונניח כי המילה " אושי" עונה על דרישת הבהירות כאילו כתוב "או ישי אלחרר". גם אז לא ניתן לראות בתובע כנפרע שכן מתשובותיו שצוטטו לעיל עולה כי התובע קיבל את השיק מהנתבע ללא שם הנפרע והוא רשם כנפרע את אחיו אבי אלחרר. ("השיק לא היה כתוב כלום ואני כתבתי ונתתי לאחי להפקיד אותו.)

עולה מתשובות התובע כי לאחר שהשיק חזר, הוסיף אבי אלחרר את המילה " אושי" :

"ש. למה הוספת את שמך?"

" ת . זה אבי עשה."

זה המקום לציין כי הוספת שמו של הת ובע כנפרע לאחר שהשיק חזר עולה לא רק מע דותו של התובע אלא גם מהוראת סעיף 31( 3 ) לפקודת השטרות ממנה ע ולה כי אילו שמו של התובע היה רשום כנפרע נוסף בעת סחור השיק לבנק לצורך גבייתו , לא היה הבנק מסכים להפקיד את השיק ללא חתימתם של שני הנפרעים. ומעיון בגב השיק עולה כי מתנוססת עליו חתימה אח ת בלבד.

גם התשובה לפיה :

ת. זה אבי עשה. בגלל שיצאה חשבונית שלי ואחי בעל עסק והוא מפקיד את השיק לחשבון וצריך לדעת ממי זה. נתתי לו חשבונית מצולמת."

מתשובה זו עולה אל נכון כי השם של התובע לא נרשם בשיק בתור נפרע אלא משיקולים אחרים שאינם ברורים.

נשאלת השאלה- מדוע לא הסתפק אבי או התובע בהסבת השיק? התשובה היא שמדובר בשיק שעליו הכיתוב "למוטב בלבד". שיק זה נקבע בפסיקה כי הוא בלתי עביר.

בעניין אחר נפסק כי :

"ראשית אדרש לכך כי הנתבע מסר שיקים הנושאים הדפסת "למוטב בלבד – אינו סחיר- אינו עביר" ללא שם הנפרע. שיק אשר ניתן לאדם אחר ללא שם נפרע ואשר צוין עליו "למוטב בלבד" הרי שיש להפקידו לחשבון המוטב על פיו. אולם מתן שיק לאחר ללא ציון שם הנפרע מעידה על כוונת בעל השיק כי הוא נותן הרשאה לאוחז בשיק לסחרו כראות עיניו. עם זאת , מרגש שנרשם שם הנפרע על גבי השטר הרי שלא ניתן יהא לסחרו עוד . כבוד הנ שיא כתוארו אז שמגר בע"א 1560/90 משה צטיאט נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פד מח(4) 498 פסק כי ",שיק המשורטט "למוטב בלבד".. הרשאתו היא לגביית הסכום הנקוב בשטר והפקדתו בחשבון המוטב בשיק". מתן שיקים לאדם אחר ללא ציון שם הנפרע ועם הכיתוב "למוטב בלבד" משמעותו מתן הרשאה למחזיק בשיקים להשלים את שם הנפרע. אולם כאשר המחזיק משלים את שם הנפרע על השיקים הרי אותו נפרע הופך להיות "המוטב בלבד" וע"פ הגבלת הסחירות הוא אינו רשאי להעבירם לאחר. "

( ראו החלטתו של כבוד השופט צחי אלמוג בת"ט 5888-07-09 שלום רמלה).

הנה כי כן, לאחר שהתובע השלים את שם הנפרע ורשם את שמו של אבי אלחרר הפך אבי אלחרר ל"מוטב בלבד" והוא אינו יכול לסחר את השיק על ידי חתימת היסב ובוודאי לא על ידי הוספת שמו של התובע כנפרע .

ישאל השואל: במה היה מצבו של הנתבע טוב יותר אילו התובע היה אבי אלחרר? הרי התובע הוא הצד הישיר לשטר והוא חשוף לכל טענות ההגנה השטריות שנובעות מעסקת היסוד. התובע, להבדיל מאבי אלחרר, אינו צד ג' שטוען לאח יזה כשורה או לאחיזה בעד ערך. האם אין כאן הקפדה יתירה על הוראות פורמליות של הפקודה על חשבו ן המהות?

אודה כי שאלטרידה אותי לא מעט, אך מה שהטה את הכף הוא שזהו טבעה של העילה השטרית שהיא ניזונה מיסודות פורמאליים ומדרישות של צורה . מה גם שדחיית תביעה זו אינה מפקיעה את זכותו של התובע להגיש תביעה על סמך עסקת היסוד בה יהווה השיק ראיה בין שאר הראיות.

לאור כל האמור, באתי למסקנה כי דין התביעה השטרית להידחות ואני דוחה אותה.

אשר להוצאות המשפט- הנתבע ניהל את הגנתו באופן לא ראוי כשלא העלה טענהתנגדותו הארוכה אלא במסגרת של שינוי חזית ובכך גרם לניהול משפט מיותר.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 1,500 ש"ח.

ניתן היום, י"ח תשרי תשע"ז, 20 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ישי אלחרר
נתבע: שלמה שושן
שופט :
עורכי דין: