ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסמהאן זועבי נגד מייס גנאים :

בפני כבוד ה שופט דניאל קירס

תובעים

אסמהאן זועבי

נגד

נתבעים

  1. מייס גנאים
  2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. בפני בקשה למינוי מומחים רפואיים, בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. בתביעה נטען כי התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 20.6.2013. בבקשה המקורית שהוגשה עם כתב התביעה, ביקשה התובעת מינוי מומחים מטעם בית המשפט בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה, אף אוזן גרון, פסיכיאטריה ועיניים. הבקשה המקורית הוגשה ללא תצהיר בניגוד לתקנות. התובעת הגישה בקשה מתוקנת (9.4.2016), בה ביקשה להוסיף מינוי מומחה בתחום הפה והלסת, וכן ביקשה לחזור בה מהבקשה בקשר לתחום האורתופדי, נוכח מינוי מומחה אורתופדי באופן מוסכם במסגרת המשא ומתן בין הצדדים. למרות שהנתבעת טענה בתגובתה לבקשה בענין אי-צירוף תצהיר בניגוד לתקנות, גם לבקשה המתוקנת לא צורף תצהיר. הבקשה המתוקנת הראשונה נמחקה בהחלטה מיום 23.9.2016. הבקשה שבפני (להלן: הבקשה) הוגשה ביום 27. 9.2016, והתובעת ביקשה במסגרתה לחזור בה מהבקשה למינוי מומחה בתחום העיניים. לאור האמור, המינויים המבוקשים אשר עומדים על הפרק הם בתחומים כדלקמן: נוירולוגיה, פסיכיאטריה, אף אוזן גרון ופה ולסת.

נוירולוגיה

2. המבקשת מפנה בבקשה לתלונות בענין כאבי ראש וסחרחורות. אלא שמדובר במסמכים החל מחמישה ימים לאחר התאונה (25.6.2013) ועד כחודש וחצי לאחר התאונה (4.8.2013; פס' 18(א)(2)-(5) לבקשה), והיא אינה מפנה למסמכים מאוחרים בענין זה. התביעה אמנם הוגשה בשנת 2014, אולם לבקשה שבפני , שהיא כאמור בקשה מתוקנת בשנית אשר הוגשה ב ספטמבר 2016 , צורפו מסמכים רפואיים גם משנת 2016 וכאמור, בענין כאבי ראש וסחרחורות לא הפנתה התובעת למסמכים המאוחרים לחודש אוגוסט 2013. לאור האמור, בנוגע לכאבי ראש וסחרחורות לא מצאתי אבחנות או רצף טיפולי באופן המקים ראשית ראיה למינוי מומחה נוירולוגי.

3. התובעת מפנה למסמכים רפואיים בקשר לרדימות ביד ימין , בגינה אף עברה ניתוח (פס' 18(א)(5)-(9)). מדובר בתסמונת התעלה הקרפלית (ראו פס' 18(א)(9) לבקשה). הנתבעת הפנתה למסמכים רפואיים בענין התובעת שקדמו לתאונה בנושא כאבים ביד, לרבות תלונה על נימול וחולשה ביד ימין בשנת 2012 (ע' 29 לקובץ כתב ההגנה, במסגרת נספח ה' לתגובת הנתבעת לבקשה המקורית). לא זו בלבד שהתובעת שתקה בענין תלונות מוקדמות אלה בבקשתה המקורית (והנוכחית) ; בקשר לתקופה שלאחר התאונה, המסמך הראשון שאליו היא מפנה הוא ממועד החל כשמונה חודשים לאחר התאונה (24.4.2014 – ראו פס' 18(א)(5) לבקשה)). בתצהיר שצורף לבקשה שבפני צוינה "חבלה" ביד ימין משנת 2000 ותו לא (לא צוינו רדימות או תסמונת התעלה הקרפלית).

התובעת מפנה למסמך רפואי בענין תלונה על רדימות וחולשה ברגל שמאל (פס' 18(א)(10) לבקשה). גם בענין זה הפנתה הנתבעת לתלונות הקודמות לתאונה, אותן לא גילתה התובעת (תלונה על "נמנום באצבעות ורגליים [צ"ל הרגליים] כאבים ביד ימין ורגל ימין..." – ע' 25 לקובץ כתב ההגנה). ועוד: התלונה בענין הרגל היתה למעלה משנתיים לאחר התאונה (9.7.2015 – פס' 18(א)(10) לבקשה).

נוכח אי-גילוי התלונות הקודמות לתאונה , יש מקום לכאורה לדחות את הבקשה בענין זה מפאת חוסר תום לב. ואולם, מאחר ו שאלת הקשר הסיבתי (השאלה אם המסמכים שלאחר התאונה שאליה הפנתה התובעת מצביעים על החמרה של מצב קודם בעקבות התאונה) היא שאלה רפואית , ועל מנת לא לסתום את הגולל על האפשרות להוכיח שמדובר בנכות עקב התאונה, הנני מקבל את הבקשה למנות מומחה בתחום הנוירולוגי, תוך קביעה שהתובעת תשא במלוא שכר טרחת המומחה בשלב זה.

פסיכיאטריה

4. גם בענין פסיכיאטריה, בקשת התובעת היא חסרת תום לב. התובעת אמנם מפנה למסמכים החל מחודש לאחר התאונה, ובמסמכים אלה ראשית ראיה בענין נכות פסיכיאטרית – קביעה שמדובר בתסמונת בתר חבלתית " PTSD", רישום תרופות פסיכיאטריות והגברות המינונים לאחר מכן . במסמכים אלה גם מצויה הערה של רופא מיום 20.11.2013 לפיה התובעת היא "ללא עבר פסיכיאטרי" (פס' 18(ב)(4) לבקשה). אלא מאי? הנתבעת צירפה לתגובתה לבקשה מסמך רפואי המתעד תלונת התובעת מלפני התאונה, בשנת 2007, בענין "מתח נפשי, הרגשת חוסר ענין, איפוס כוחות נידודי שינה בלילות ובבקרים קושי להתחיל היום, עצבנות יתר מעדיפה להסתגר לב[ד]" (ע' 22 לקובץ כתב ההגנה). בדומה לקביעתי לעיל בענין נוירולוגיה, יש מקום לכאורה לדחות את הבקשה בענין הפסיכיאטריה . לכאורה הרופאים אשר קשרו את מצבה הפסיכיאטרי של התובעת הניחו שאין לה עבר פסיכיאטרי לפני התאונה. עם זאת, מאחר וקיימת ראשית ראיה לנכות נפשית ועל מנת שלא לסתום את הגולל על האפשרות להוכיח קשר סיבתי לתאונה בידי מומחה אשר יהיה חשוף לכל עברה הרפואי של התובעת, הנני מקבל את הבקשה למינוי מומחה פסיכיאטרי, כאשר התובעת תשא במלוא שכר טרחת המומחה בשלב זה.

אף אוזן גרון

5. הדין דומה בענין תחום אף אוזן גרון. התובעת מפנה למסמכים רפואיים המצביעים על תלונות על טנטון באוזניים, ירידה בשמיעה ורעשים באזניים, ונקבע כי קיימת אצלה ליקוי בשמיעה ו-tinnitus, כאשר התובעת אף מופנית להתאמת מכשיר שמיעה. הנתבעת טענה, שלא בצדק, כי תלונות התובעת בענין תחום אף אוזן גרון לאחר התאונה החלו רק כחצי שנה לאחר התאונה (שכן היא התלוננה בין היתר על זמזום באוזניים חמישה ימים לאחר התאונה – ראו נספח 9א לבקשה). מה שלא גילתה התובעת בבקשתה המקורית היא שכבר בשנת 2005 היא התלוננה על ירידה בשמיעה וטנטון בשתי האזניים (ע' 19 לקובץ כתב ההגנה ). גם בבקשה שבפני, בה פירטה את הטיפול הרפואי שקיבלה, לא ציינה התובעת דבר בענין ירידה בשמיעה לפני התאונה ( ירידה בשמיעה צוינה בתצהיר שצורף לבקשה המתוקנת בשנית שבפני, ללא ציון מועדים כנדרש בנוסח לתצהיר שבתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986). לכאורה יש מקום לדחות את הבקשה בענין אף אוזן גרון מפאת חוסר תום לב , אולם מאחר שאלת ההחמרה עקב התאונה (קשר סיבתי) היא שאלה רפואית, וכדי שלא לסתום את הגולל על האפשרות להוכיח כי התאונה גרמה לתובעת נזק גוף בענין זה, הנני מקבל את הבקשה למינוי מומחה אף אוזן גרון, כאשר התובעת תשא במלוא שכר טרחת המומחה בשלב זה.

פה ולסת

6. התובעת ביקשה לצרף את עתירתה למינוי מומחה בתחום הפה והלסת לאחר הבקשה המקורית שהגישה יחד עם התביעה. הנתבעת טענה כי ככל שהתובעת מעוניינת במינוי מומחה בתחום הפה והלסת, עליה לתקן את כתב התביעה, שכן אין זכר לתלונה בנושא הפה והלסת בכתב התביעה (פס' 6 לתגובה) והדבר מהווה הרחבת חזית. טענות אלה נדחות. בקשה מתוקנת הכוללת עתירה למינוי מומחה בתחום הפה והלסת אינה חורגת מהחזית באופן המצריך את תיקון כתב התביעה. שכן, בכתב התביעה עצמו טענה התובעת לפגיעה במנדיבולה (לסת תחתונה). לאחר תלונתה המקורית כחמישה ימים לאחר התאונה (25.6.2013 – נספח 9א לבקשה), היא פנתה לטיפול רפואי בענין שוב כשלושה שבועות לאחר מכן (14.7.2013 – מסמך 15א) . הטענה בענין פניה עוקבת לטיפול רפואי בנושא זה מתייחסת למועד החל כשנה וחצי לאחר מכן (פס' 18(ד)(3) לבקשה), אולם אין לגביה הפניה לכל מסמך. המסמך הראשון אליו מפנה התובעת בקשר לטיפול בענין פה ולסת לאחר 14.7.2013 נושא תאריך 13.1.2016 (נספח 90א לבקשה). בנספח 88א לבקשה רשום "הנ"ל מצב שנתיים וחצי לאחר מעורבות בתאונת דרכים כהולכת רגל, לדבריה מאז סובלת מכאבים חזקים בלסתות והגבלה בפתיחת הפה". קשה ליישב תלונה להגבלה בפתיחת הפה במשך שנתיים ולכאבים "חזקים" במשך שנתיים ללא תיעוד על פניות לטיפול רפואי מאז 7.2013. קשה לומר כי מדובר בעניין הפה והלסת ברצף טיפולי, והרושם העולה מדלות הרצף הטיפולי מקבל חיזוק נוכח התיאור המצוטט בענין כאבים חזקים וקשיים בפתיחת הפה במשך שנתיים ללא תיעוד על פניות לטיפול רפואי במשך אותה תקופה . על מנת שלא לסתום את הגולל על האפשרות של התובעת להוכיח שהיא סבלה נכות בנושא הפה והלסת בעקבות התאונה הנטענת, הנני מקבל את הבקשה למנות מומחה בתחום הפה והלסת, אך זאת כאשר התובעת והנתבעת יישאו בחלקים שווים לעת הזו בשכר המומחה.

סיכום

7. התובעת תפקיד סך של 5000 ₪ בתוספת מע"מ עבור חוות דעת בתחום הנוירולוגיה; 7000 ₪ בתוספת מע"מ עבור חוות דעת בתחום הפסיכולוגיה; 5000 ₪ בתוספת מע"מ עבור חוות דעת בתחום אף אוזן גרון; וסך 2500 ₪ בתוספת מע"מ המהווה חלקה בשכר הטרחה עבור חוות דעת בתחום הפה והלסת, וזאת תוך 14 יום.

אם התובעת מעוניינת רק בחלק מהמינויים, תודיע עד אותו המועד בגין אלו חוות דעת היא מפקידה כספים.

8. כפי שפורט לעיל, בקשת התובעת לוקה בחוסר תום לב בלתי מבוטל. רק מאחר וכבר חויבה התובעת בהוצאות הנתבעת בגין הכנת כתבי בי הדין שהיא הגישה עד כה במסגרת הבקשות למינוי מומחה, והנתבעת הודיעה לאחר הגשת הבקשה המתוקנת בשנית כי היא לא תוסיף לטענותיה, לא אחייב את התובעת בהוצאות נוספות במסגרת החלטה זו.

9. לעיוני בעוד 16 יום.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ז, 15 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.

דניאל קֵירֹס, שופט


מעורבים
תובע: אסמהאן זועבי
נתבע: מייס גנאים
שופט :
עורכי דין: