ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דליה שאשא נגד דוד ראבאן :

בפני כבוד ה שופטת הדס פלד

תובעת

דליה שאשא

נגד

נתבע

דוד ראבאן

פסק דין

זוהי תביעה לפינוי מושכר בגין הפרת התחייבויותיו של הנתבע בהסכם השכירות מיום 30.10.15 (להלן-"הסכם השכירות"). התיק היה קבוע מלכתחילה בפני כבוד השופטת האפט.

בסמוך לאחר הגשת תביעה זו, הגישה התובעת תביעה בהמרצת פתיחה (ה"פ 2248-12-15), לסעד הצהרתי שעניינו ביטול הסכם השכירות, עקב כפייה ועושק והן מפאת הפרתו היסודית (להלן: "המרצת הפתיחה"). המרצת הפתיחה נקבעה לדיון בפניי.

הנתבע הגיש בקשה לאיחוד הדיון בשתי התובענות, בטענה כי מדובר באותם בעלי הדין, כי הנדון הינו הסכם השכירות שבין הצדדים, ועל מנת למנוע הכרעות סותרות (בקשה 1 מיום 28.1.16).
התובעת מצדה, הודיעה ביום 24.2.16 כי לא תתנגד לאיחוד הדיון, והשאירה את ההכרעה לשיקול דעת בית משפט.

ביום 24.2.16 קבע סגן הנשיא, כבוד השופט אילן דפדי, כי לאור ההסכמה בין הצדדים, יידונו שני התיקים בפניי.

המרצת הפתיחה היתה קבועה לדיון הוכחות, ולכן בהחלטה מיום 28.3.16 קבעתי כי הדיון בשני התיקים לא יאוחד.

לאחר הליך הוכחות, ניתן ביום 20.9.2016 פסק דין בהמרצת הפתיחה.

בפסק הדין התקבלו עתירות התובעת; הסכם השכירות בוטל, מחמת פגמים בכריתתו ולאחר שהוכחו עילות המזכות את התובעת בביטול ההסכם עקב פגמים ברצון וכן מחמת הפרותיו היסודיות ע"י הנתבע, לאחר שנקבע בין היתר כי התובעת נקלעה למצוקה קשה עת חתמה על הסכם לפיו השכירה לנתבע יחידת דיור המהווה חלק מדירה המשמשת אותה למגורים וכי הנתבע הפר התחייבויותיו על פי ההסכם, חרף התראות שניתנו לו ו אף הפר במובהק, את חובתו לקיים את ההסכם בתום לב.

לאחר מתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה, קבעתי תיק זה לתזכורת. במועד התזכורת התייצב ב"כ הנתבע, הנתבע לא התייצב, אף שהמועד נדחה לבקשתו ונקבע למועד אשר צוין בבקשה ליום 27.9.16 .

במועד התזכורת ביקש ב"כ הנתבע את פסילתי. בהחלטה מיום 27.9.16 דחיתי את בקשת הנתבע לפסילתי, קבעתי את הדיון לקדם משפט וציינתי כי במסגרת קדם המשפט תתברר שאלת הגנתו של הנתבע, לאור הסמכות הנתונה לי בתקנה 143(9) לתקסד"א.

הנתבע לא התייצב לקדם המשפט על אף שבהחלטה מיום 27.9.16 ציינתי כי האסמכתא הרפואית אשר הוגשה בפתח הדיון אינה מצדיקה את היעדרותו. גם האסמכתא אשר הוגשה במועד קדם המשפט , אינה מצדיקה אי התייצבות הנתבע. עיון בה מעלה כי לאחר האירוע בגינו ניתנה חופשת מחלה , התייצב הנתבע לדיונים בה"פ 2248-12-15 ( 6.9.16 ו-15.9.16). כבר מטעם זה זכאית התובעת לפסק דין כנגד הנתבע.

אולם גם לגופם של דברים, עולה כי אין לנתבע הגנה.

כאמור, תביעת הפינוי הועברה לדיון בפניי, לאחר שב"כ הנתבע הוא אשר עתר לאיחוד הדיון בפניי.
ב"כ הנתבע נימק את העברת תביעת הפינוי למותב הדן בהמרצת הפתיחה, בזהות בעלי הדין והפלוגתאות ועל מנת שלא תהיינה הכרעות סותרות.

אף שהדיון בשני התיקים לא אוחד, עולה כי כל טענות התובעת בתביעת הפינוי, נטענו גם בהמרצת הפתיחה ו כל טענותיו של הנתבע כנגד תביעת הפינוי, עלו גם בתשובתו להמרצת הפתיחה. במסגרת הבירור העובדתי, נחקרו בעלי הדין והעדים מטעמם על תצהיריהם, ובנוסף העידו עדים אשר זומנו ע"י הנתבע. הטענות הוכרעו בפסק הדין במסגרתו בוטל הסכם השכירות.

משבוטל הסכם השכירות, אין לנתבע כל הגנה בפני תביעת הפינוי.

תקנה 143(9) קובעת כי שופט בקדם משפט מוסמך ליתן פסק דין בתובענה אם יתברר שאין לנתבע הגנה בפני התביעה.

"כשם שניתן לסלק על הסף בקדם משפט תובענה שאינה ראויה להידון, כך גם אפשר לנהוג בדרך ההפוכה – ליתן פסק דין (לרבות פסק דין חלקי) כבר בשלב זה אם מתברר שלנתבע אין הגנה ראויה לדיון".
(א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, ע' 286).

אשר על כן ולאחר שהסכם השכירות בוטל ביום 20.9.16, אני מורה על פינוי הנתבע מדירת התובעת ברחוב הרואה 207 ברמת גן והשבת החזקה לתובעת, וזאת עד לא יאוחר מיום 26.10.2016 בשעה 12:00.

בנוסף, יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך 3,000 ₪ בתוך 14 ימים מהיום.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אלול תשע"ו, 30 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דליה שאשא
נתבע: דוד ראבאן
שופט :
עורכי דין: