ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד מיכאלי נגד עיריית פתח תקווה :

בפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

המבקשים- הנתבעים

  1. דוד מיכאלי
  2. יוליה גרינברג

נגד

הנתבעת-המשיבה

עיריית פתח תקווה

החלטה

1. לפני בקשה ליתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 53,695 ₪ שהוגשה על ידי מהמשיבה בסדר דין מקוצר.
טענות המשיבה:
2. המבקשים החזיקו בנכס אשר בתחום שיפוטה של המשיבה הידוע כחלקה 78 בגוש 6375 בשנים 2013 – 2014. על פי סעיף 300 לפקודת העיריות נוסח חדש, על המבקשים לשלם את תשלומי הארנונה בגין הנכס בשיעור שקבעה המשיבה בהתאם לסמכותה על פי דין.

3. על פי סעיף 2 א' לחוק עזר בפתח תקווה (התשנ"א – 1990), על המבקשים לשלם את תשלום אגרת השילוט בגין הנכס בהתאם לסמכותה כדין.

4. ביום 26.10.14 היתה יתרת חובה של המבקשים בגין אי תשלום ארנונה ואגרת שילוט בסך של 53,695 ₪.

5. פניות המשיבה למבקשים לא נענו ולפיכך הוגשה התביעה.

טענות המבקשים:

6. ביום 5.3.13 נחתם בין המבקשים לבין מר שיף הבעלים הרשום של מגרש ועליו חנות המשמשת בית מאפה ברחוב גוטמן 22 פתח תקווה הידוע כחלקה 78 בגוש 375 (להלן הנכס מושא התביעה). שכירת הנכס נעשתה לצורך ניהול עסק של מאפיה.

7. עם קבלת החזקה בנכס ביצעו המבקשים שיפוצים במהלכם הגיעו לנכס גורמים מהמשיבה כדי למדוד את המקום ולקבוע בהתאם את גובה הארנונה.

8. בד בבד עם שיפוץ המקום החלו המבקשים בהליכים פורמליים לקבלת רישיון עסק מהמשיבה. במענה לפניית המבקשים התקבלה ביום 15.3.13 תשובה מעו"ד אלעד מאגף הנכסים של המשיבה לפיה לא ניתן להוציא רישיון עסק לנכס ואף לא ניתן לקיים שימוש כלשהו בו.

9. מבירורים שנערכו התברר למבקשים כי בעלי הנכס שיף ידעו כבר בחודש ינואר ועוד קודם לחתימת הסכם השכירות איתם, כי המשיבה לא תאפשר הקמת עסק כלשהו בנכס ויתרה מזו, כי המשיבה אף דורשת לקבל החזקה בנכס לידיה עקב הפקעה שביצעה המשיבה קודם לכן. בעלי הנכס שיף הוליכו אותם שולל. המבקשים פינו את המקום וביום 1.8.13 סגרו את המקום לחלוטין כמפורט באישור מנהל מחלקת פיקוח שוק בעירייה. ב"כ המבקשים דאז הודיע כבר ביום 8.8.13 לב"כ משפחת שיף בעלי הנכס, עו"ד אסף טופול על ביטול הסכם השכירות ועל חדילה מהחזקה בנכס.

10. לבקשת רשות להתגונן צורף תצהיר של מר יצחק מור, בן זוגה של המבקשת 2 לפיו הוא הודיע בשם המבקשים למשיבה למחלקת ארנונה עוד בחודש אוגוסט 13 ובסמוך לסגירת המאפייה כי המבקשים חדלו להחזיק בנכס ואף מסר למשיבה את חליפת המכתבים בין ב"כ המבקשים דאז עו"ד שרגא לבין ב"כ הבעלים מהם עולה כי אין מחלוקת כי המבקשים חדלו מלהחזיק בנכס ולעשות בו שימוש כלשהו החל מחודש אוגוסט 13. במעמד זה הודיעו נציגי המשיבה כי אנו מבקשים לשלם את החוב עד למועד ההחזקה בפועל בנכס, דהיינו 1.8.13.
ביום 4.11.13 שילמו המבקשים את כל התשלומים שהגיעו למשיבה עד לחודש אוגוסט 13 באמצעות המחאות בסך של 17,495 ₪.

11. בדיון שהתקיים בפני נחקר מר יצחק המור על תצהירו וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם. המבקשים חזרו על טענותיהם לפיהן נמסרה הודעה למשיבה על חדילה מלהחזיק בנכס מושא הבקשה וכמו כן עקב אי קבלת ר ישיון עסק וניהול הליכים משפטיים כנגד בעלי הנכס ה"ה שיף המשיבה ידעה כי המבקשים אינם מחזיקים בנכס. מנגד טענה המשיבה כי המבקשים לא הוכיחו כי חדלו מלהחזיק בנכס וטענותיהם לא נתמכו כנדרש במסמכים בכתב.

דיון והכרעה
12. ככלל ניתן לומר כי לא במהרה תידחה בקשת רשות להתגונן, כשם שאין לומר כי רשות תינתן כדבר מובן מאליו. בעשרות שנות פסיקה בנושא זה נקבעו אמות מידה די ברורות בשאלה: מתי תינתן לנתבע רשות להתגונן ומתי תידחה בקשתו. ניתן לומר כי תינתן רשות להתגונן כאשר הנתבע מעלה בתצהירו שיש לו יסוד להגנה, או אפשרות מבוססת של הגנה, או הצעה סבירה של הגנה, או הגנה טובה לכאורה או עובדות המצביעות על סכסוך סביר. כל אלה הם מטבעות לשון שונים של אותו רעיון: שבשלב הזה של המשפט, אין הנתבע צריך לשכנע את בית המשפט בצדקתו. זאת הוא יצטרך לעשות במשפט עצמו. אין בית המשפט השומע את הבקשה צריך לשקול את טיב הראיות של הנתבע ואת מהימנות העדים של הנתבע לעומת אלו של התובע. כל אלו הם עניין למשפט עצמו. על בית המשפט לשקול אם הנתבע הראה סיכוי של הצלחה בטענותיו. הייתה הגנה לכאורה בידי הנתבע - יורשה להתגונן בפני התביעה; לא הייתה כזו , או אם בית המשפט מתרשם שהגנתו של הנתבע היא הגנת בדים - לא ייתן לו רשות להתגונן.

13. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כבוד השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהעניין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

14. זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

15. בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

16. יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקשים להוכיח את טענותי הם שהובאו בתצהי ריהם ובתצהיר של מר יצחק מור ובמקרה כזה עומדת להם הגנה לכאורית – ככל, בין היתר, שאכן לא החזיק ו בנכס נשוא התביעה במועדים הרלוונטיים. שוכנעתי כי יש לאפשר לצדדים לערוך בירור עובדתי של המחלוקת ביניהם ובירור זה יש לעשות במשפט.

17. לפיכך, ניתנת בזה למבקשים רשות להתגונן, באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה. הוצאות בקשה זו יושתו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

לאור סכום התביעה יידון התיק בסדר דין מהיר.

18. המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקשים.

19. מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום תביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת (אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

20. המבקשים יגיש ו השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיב ה, עם העתק ישירות למשיבה.

21. תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקשים. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הניסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

22. תזכורת פנימית למזכירות ליום 15.12.16 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

23. לאור השינויים בסדרי העבודה בבית המשפט המזכירות תנתב התיק למותב מתאים.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ו, 30 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד מיכאלי
נתבע: עיריית פתח תקווה
שופט :
עורכי דין: