ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בלומברג שלמה נגד מוריס בורג'ל :

1


בתי-המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 051743/07

בש"א 211468/09

לפני:

כבוד השופטת כוכבה לוי

תאריך:

12/06/2009

בעניין:

בלומברג שלמה

ע"י ב"כ

עו"ד וייס יגאל

התובע

נ ג ד

1 . מוריס בורג'ל

2 . בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד רקובר עודד יצח

הנתבעים

החלטה

מבוא

1. בפני בקשה לתיקון טעות בפס"ד, הוא תיקון הנוגע להוספת ריבית והצמדה.

2. המבקש הוא התובע בתביעה שהסתיימה בפס"ד שניתן ביום 2.4.2009 (להלן: "פס"ד"), פס"ד לפיו חויב המשיב בין היתר בתשלום סכום התביעה בסך 29,513 ₪ בתוספת עמלות בסך 415 ₪. כאשר בסעיף 36 לפס"ד נכתב כך:

"מחייבת את הנתבע 2 במלוא סכום התביעה המתוקנת, קרי בסך 29,513 ₪."

טענות המבקש

3. המבקש בבקשתו לתיקון פסק דין עותר ומבקש להוסיף לפס"הד את הוראה על פיה את הסכומים האמורים לעיל יש לשלם בצירוף ריבית והצמדה מיום ההוצאה ועד לתשלום בפועל.

4. בהקשר זה אעיר כי בסעיף 15 לכתב התביעה עתר התובע לתשלום הסכום שהוצאה משחבונו באחריות המשיב " והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל".

טענות המשיב

5. המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות, שכן חזקה על בית המשפט כי כאשר בחר שלא לציין ולהוסיף הפרשי הצמדה וריבית, עשה זאת מתוך בחירה.

6. שנית טוען כי כלל לא מדובר בטעות הניתנת לתיקון במסגרת סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"), בטענה כי אין עסקינן ב"טעות סופר".

דיון

7. סעיף 81(א) לחוק מסמיך את בית המשפט לתקן טעות שנפלה בפסק דין או בהחלטה וקובע את התנאים לכך. וזו לשון הסעיף:

מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

8. ההלכה בעניין תיקון טעות הנוגעת לאי התייחסות של בית המשפט לתוספת ריבית והצמדה על סכום שנפסק בפסק דין, נקבעה ע"י השופט (כתוארו אז) א. ברק, בע"א 576/81 אילן בן שמעון נ' אלי ברדה, פ"ד לט(2) 589 (16.5.85):

“כידוע, מוסמך בית-המשפט לתקן טעות, שנפלה בפסק-דינו (ראה כיום סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984). מושג הטעות משמעותו, בדרך כלל, דבר, אשר נכלל בתוך פסק הדין בשל שגגה, או דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין. השמטה זו קורית לרוב שלא במודע (ראה ע"א 769/77 [1]), אך יש שהיא מתרחשת במודע, וזאת במקום שהשופט אינו כולל ענין בפסק-דין, שכן נראה לו, כי ענין זה ברור הוא מאליו או כלול ממילא בפסק הדין ואין צורך לפרשו. בענין שלפנינו נמנע בית המשפט מלקבוע, כי סכום ההוצאות יהיה צמוד עד ליום תשלומו בפועל. ברור כי במציאות הקיימת כיום, כאשר האינפלציה בשיעורים כה ניכרים ונמשכת תקופה ארוכה, שאלת ההצמדה היא במחשבתו של כל שופט ואם הוא נמנע מלציין זאת במפורש, הרי זה אם משום שהדבר נשמט ממנו שלא במודע ואם משום שהוא סבור כי הדבר מובן מאליו. אכן, הרשות בידי בית-משפט, במקרים מתאימים, להורות, כי סכום הוצאות לא יהא צמוד, אך דומה כי לשם כך עליו לנקוט לשון מפורשת. יתכן כי בעבר ניתן היה לפרש את שתיקתו של השופט כהימנעות מודעת משימוש בסמכות הנתונה לו בענין ההצמדה. ואילו כיום, לאור המציאות הכלכלית, יש לפרש את שתיקתו של השופט כהשמטה גרידא (ראה ע"א 23/83 [2]). מכיוון שכך, יש לתקן את פסק-דיננו באופן שהסכום שנפסק בו יהיה צמוד."

9. יצויין כי חרף העבודה שפסק הדין המצוטט לעיל נכתב בתקופה כלכלית שונה, עודנו רלוונטי שכן התנהלות העסקים לא השתנתה, כך שהוספת ריבית והצמדה הינה עניין שבשגרה הן בפעילות פרטית אל מול המערכת העיסקית והן בפעילות העסקית. וחזקה על בנק בישראל- לענייננו המשיב, כי מבין הוא זאת היטב. על כן גם כיום ההלכה היא כי סכום תביעה שנפסק בפס"ד ישולם בתוספת ריבית והצמדה, ראו רעא 1285/05 אלון כהן בע"מ נ' פרומודקס בע"מ (14.5.06).

10. באשר לעתירת התובע לתקן את פסק הדין כך שהנתבע 2 יחוייב בסכום " מיום שהוצא ועד התשלום בפועל" – אני סבורה כי עתירה זו חורגת מגבולות כתב התביעה ועילת התביעה שכן כאמור הסעד לו עתר התובע בכתב תביעתו הוא לחייב את הנתבע 2 בסכום שהוצא "והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל".

11. לאור האמור, מורה על תיקון פיסקה 36 לפסה"ד, בזו הלשון:

"מחייבת את הנתבע 2 (המשיב דנן) במלוא סכום התביעה המתוקנת, קרי בסך 29,513 ₪, וכן בסכום נוסף בגין עמלות בסך 415 ₪, סכומים אלו ישולמו בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל."

ניתן להמציא פסיקתא מתוקנת לחתימה!.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה בדואר רשום אל באי כח הצדדים.

ניתנה היום, כ' בסיון, תשס"ט (12 ביוני 2009), בהעדר הצדדים.