ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורון אחזקות והשקעות בע"מ נגד עו"ד נעמי שטיינפלד ואח' :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

הפ 1029/08

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

08/05/2009

בעניין:

אורון אחזקות והשקעות בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד ליאור דגן

המבקשת

נ ג ד

1. עו"ד נעמי שטיינפלד

2. AES Climate Soliutions l BV Netherlands

ע"י ב"כ עו"ד ברץ

המשיבות

החלטה

נדרשת הכרעה בסוגיית גובה האגרה הראויה בהליך (טיעוני הצדדים בסוגייה זו הוגשו בהתאם להחלטתי מיום 2/12/08). גובה האגרה, מטבע הדברים, נובע ממהות הסעד הנתבע.

במסגרת המרצת הפתיחה, עותרת המבקשת להורות למשיבה 1 להעביר לרשותה את הכספים המוחזקים אצלה בנאמנות (400,000$), להצהיר שסכום הנאמנות הוא קניינה של המבקשת ואין כל מניעה להעבירו מחשבון הנאמנות לרשותה ולהתיר למבקשת פיצול סעדים.

המסכת העובדתית הרלוונטית מפורטת בהרחבה בהמרצת הפתיחה.

על פי הנטען, המשיבה 2 היא חברת בת של חברה אמריקאית העוסקת בתחום האנרגיה, והמשיבים הפורמליים היו בעבר הבעלים והמייסדים של חברת גנרי אחזקות והשקעות בע"מ, גנרי ניהול וביצוע בע"מ וגנרי אנרגיה ירוקה בע"מ (שכונו בכתב התביעה "גנרי").

המבקשת טענה, כי במהלך שנת 2006 סוכם בין המבקשת לבין המשיב הפורמלי 1 כי כנגד הלוואת בעלים בסך 400,000$, תהיה המבקשת זכאית ל-20% מזכויות גנרי ומפעילותה. לאחר סיכום הדברים, העבירה המבקשת אל גנרי סכום של 400,000$ , בהעברות בנקאיות.

לטענת המבקשת, ביום 12/3/08 נחתם הסכם בין המשיבה 2 לבין המשיבים הפורמליים (המכונה "הסכם AES"), במסגרתו מכרו המשיבים הפורמליים 75% מהון המניות המונפק שלהם בגנרי אחזקות, על פי הערכת שווי של 6,000,000$. המבקשת טענה, כי במסגרת זאת סוכם, בין היתר, שכספים להם זכאים המשיבים הפורמליים יועברו ישירות לצדדים שלישיים, וביניהם המבקשת. המבקשת מדגישה, כי היא לא היתה צד להסכם זה.

ביום 21/5/08 חתמו המשיבים הפורמליים על כתב התחייבות כלפי המבקשת, במסגרתו התחייבו לשלם את הסכומים להם היא זכאית כנגד מכירת זכויותיה.

המבקשת טוענת כי על פי כתב ההתחייבות היא זכאית לתשלום בשיעור 20% משווייה העדכני של גנרי, ששוויה המוערך הוא 6,000,000$, וזאת, לטענתה, בכפוף למנגנון לקביעת השווי הסופי של גנרי.

די במקביל, נחתם כתב הוראות לנאמן, במסגרתו ניתנו למשיבה 1 הוראות לגבי סכום הנאמנות; כתב סילוק כנגד גנרי והמשיבה 2 , שכניסתו לתוקף מותנה בתשלום סכום של 600,000$ למבקשת והפקדת סכום נוסף של 400,000$ שיופקד בנאמנות אצל המשיבה 1 וכן תוספת להסכם הנאמנות, לפיו סכום הנאמנות ישוחרר למבקשת לפי קביעת שווי החברה העדכנית, ובכפוף לתוצאותיה.

ביום 28/10/08 שלחה המשיבה 2 למשיבים הפורמליים הודעה בדבר ביטול הסכם AES בעקבות הפרות יסודיות נטענות, במסגרתה דרשה גם השבה של כל הכספים ששולמו על ידי המשיבה 2 על פי ההסכם, וביניהם גם הכספים ששולמו לצדדים שלישיים.

המבקשת טוענת, כי מהתכתובות השונות בין הצדדים עולה שהעברת הכספים לצדדים שלישיים, וביניהם היא, נעשתה על פי הסכמת הצדדים להסכם AES. בנוסף, לטענתה, הסכם AES, על פי נוסחו, יהיה בטל ומשולל כל תוקף במקרה של ביטולו, ומשמעות הדבר היא, בטלות מנגנון קביעת שוויה העדכני של גנרי.

המבקשת טוענת, כי הכספים נשוא התובענה מוחזקים לטובתה בנאמנות, ומשבוטל הסכם AES, אין כל מניעה להעבירם לרשותה.

בהודעת ההבהרה מטעמה, טוענת המבקשת, כי זכויותיה בכספי הנאמנות אינן שנויות במחלוקת, ולכן אין מניעה לברר את התובענה במסגרת הליך של המרצת פתיחה ולעתור לסעד ההצהרתי ולצו עשה, שכן המקרה הנוכחי נכלל במסגרת המקרים המעוגנת בתקנה 248 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), ואין המדובר בתביעה כספית כנגד הנאמנת.

הפרקליטות מתנגדת לעמדת המבקשת, מהטעם שבמסגרת הסעדים הנתבעים מגולמים סעדים כספיים, שכן כל מסקנה בדבר הבעלות בכספי הנאמנות (המבקשת או המשיבה 2) עשויה להשליך על סוגיית עצם קיום זכויות המבקשת בכספי הנאמנות.

המשיבה 1 טוענת כי היא תפעל בהתאם להחלטה עתידית, ומבקשת להפקיד את כספי הנאמנות בקופת בית המשפט על מנת שיועברו, בסיום ההליך, אל מי מהצדדים, בהתאם להכרעה שתינתן (אציין, כי בעניין זה הגישה המשיבה 1 את בש"א 7980/09, לה הוגשו תשובות, ולאחר מכן הגישה בקשה מתוקנת – בש"א 8950/09, מיום 30/4/09).

בתשובתה לתגובה, טוענת המבקשת, בין היתר, כי המשיבה 2 עצמה טענה שהיא מעולם לא התקשרה עם המבקשת וממילא ההסכמים שנערכו עימה אינם אמורים להשליך על המתכונת הדיונית בהליך הנוכחי.

אני שותף לעמדת המבקשת.

מקרה הדומה במקצת לענייננו נדון בהחלטתו של כב' השופט איתן אורנשטיין בבש"א (תל אביב-יפו) 11339/06, בש"א 2634/08, ה"פ 548/06 ארנון נ' פיוטרוקובסקי (31/12/08), בה נסקרו מקרים שונים שנדונו בפסיקה, ובמסגרתם סווגו תביעות כהצהרתיות או אופרטיביות, גם אם הן ניתנות עקרונית לשומה כספית, תוך שצויין כי למעשה, אימוץ עמדת המשיבים באותו עניין תרוקן מתוכן את הוראת תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, בכל הנוגע לתביעות שאינן ניתנות לביטוי כספי (הכוונה לתקנה 3 לתקנות אלה, שעניינן צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה). בנוסף, אוזכר העיקרון לפיו יש לפרש את דיני האגרות באופן ליברלי, כך שבמקרה של ספק לגבי עצם חיוב ההליך בתשלום אגרה, יועדף הפירוש המקל עם המתדיין.

ניתן להיווכח, שבענייננו קיימים שני מישורים חוזיים-

(א) המישור החוזי שבין המבקשת למשיבים הפורמליים, שעניינו מתן הלוואת בעלים בסך 400,000$ למבקשת, כנגד 20% מזכויות גנרי.

(ב) המישור החוזי שבין המשיבה 2 והמשיבים הפורמליים, שעניינו מכירת 75% מהון המניות המונפק של המשיבים הפורמליים למשיבה 2, בהתאם להערכת שווי מסויימת. במסגרת היחסים החוזיים בין המשיבה 2 והמשיבים הפורמליים, התחייבו המשיבים הפורמליים להעביר את סכום התמורה למבקשת.

על פני הדברים, שני מישורים אלה קשורים זה לזה באופן עקיף ונסיבתי בלבד, ונראה שאין "מישור שלישי" בין המבקשת למשיבה 2.

לפיכך, אני בספק עד כמה ניתן לקשר בין ביטול הסכם AES לבין זכויותיה הנטענות של המבקשת בכספי הנאמנות, ומכל מקום, וודאי שאין לעשות כן בשלב המקדמי הנוכחי, של הדיון בסוגיית האגרה.

לכאורה, נראה שסוגיית זכויותיה של המבקשת בכספי הנאמנות ניצבת בפני עצמה, ולכן הסעדים המתבקשים, מבחינתה, הם סעד הצהרתי וצו עשה, בעוד שהכללת סעד כספי אינה נדרשת, בהתחשב במהות הצדדים להסכם הרלוונטי.

לפיכך, מתקבלת עמדת המבקשת, והאגרה תשולם בהתאם (ככל שטרם שולמה).

בבש"א 7565/09 עותרת המבקשת למתן פסק דין בהעדר תשובת המשיבה 2 להמרצת הפתיחה (ובהתחשב בהודעת המשיבה 1 לפיה היא מותירה את ההכרעה בהליך לשיקול דעת בית המשפט).

מאחר שנראה כי המשיבה 2 היא חברה זרה, שכפי הנראה, מקום מושבה בהולנד, וחרף היותה מיוצגת, הבקשה נדחית.

החלטה בבש"א 8950/09 תינתן לאחר שיוגשו בה תשובות.

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ט (8 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים, וכן לפמת"א.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו