ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לוקהיד נגד ראדום :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא021420/08

בתיק עיקרי: ת"א 1225/07

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

27/03/2009

בעניין:

Lockheed Martin Corporation

Lockheed Martin Overseas Corp.

ע"י ב"כ עו"ד

לוי

המבקשות

נ ג ד

ראדום ייצור מוצרי תעופה בע"מ

טל ריבלין

ע"י ב"כ עו"ד

שחור

המשיבים

החלטה

צדדי ג' מבקשות לחייב את הנתבעים בתצהיר גילוי כללי, תצהיר גילוי ספציפי ומתן תצהיר תשובות משלים לגבי שאלות מסויימות שלשיטתן, לא נענו כנדרש.

הנתבעים טרם מסרו תצהיר גילוי ספציפי, בטענה שבתצהיר הגילוי הכללי מגולמים גם קטגוריות המסמכים המופיעות בדרישת הגילוי הספציפית. בנוסף, טענו הנתבעים כי מעולם לא נמסרה להם דרישה לעיין במסמכים, וגם מטעם זה אין הצדקה לבקשת צדדי ג'. אני מסכים עם צדדי ג' בכך שאין שום הצדקה להימנע מגילוי ספציפי, בהתאם למכתב הדרישה. הכפילות האפשרית בין קטגוריות המסמכים המופיעות בתצהיר הגילוי הכללי לבין קטגוריות המסמכים המופיעות בדרישת הגילוי הספציפית, אינה מאפשרת הימנעות מגילוי ספציפי, בהתאם למכתב הדרישה.

עם זאת, אני מסכים עם הנתבעים בכך שקבוצות המסמכים המופיעות בדרישת הגילוי הספציפית, מוגדרים באופן רחב היקף, ועשויות להכיל מספר רב מאד של מסמכים (הנתבעים טוענים שמדובר באלפי מסמכים), ולכן חיוב הנתבעים בגילויים על גבי תצהיר, אכן עלול להכביד עליהם, ולא זו המטרה של הליכי הגילוי (ראו בהקשר זה בש"א (תל אביב-יפו) 21920/05 ארגיל שירותי תובלה (1993) בע"מ נ' תעבורה אחזקות בע"מ (4/5/06)). לפיכך, ייתכן שבמקרה הנוכחי יהיה זה יעיל יותר אילו הנתבעים יאפשרו לצדדי ג' לעיין במסמכים הרלוונטיים, בטרם עריכת תצהיר גילוי, באופן שימנע התפרשות על פני קבוצות בלתי מוגדרות של מסמכים (וייתכן גם שחלקם אינם לגמרי רלוונטיים).

אני ממליץ לצדדים לנהוג בהתאם להצעה דיונית זו, בפרק זמן של 30 יום (העיון במסמכים ומסירת תצהיר הגילוי הספציפי לאחר מכן).

עיינתי בתצהיר הגילוי הכללי מטעם הנתבעים, ולא נוכחתי שהוא לוקה בפגם צורני המצדיק את חיוב הנתבעים בהגשת תצהיר מתוקן. התצהיר הכללי מתייחס לקבוצות של מסמכים רחבות היקף גם הן, ומטבע הדברים, לא ניתן לדרוש מהנתבעים להידרש לפירוט ספציפי יותר, של קבוצות מסמכים, במסגרת תצהיר גילוי כללי. לפיכך, נדחה רכיב זה של הבקשה.

השאלון שהופנה אל הנתבעים כולל 36 שאלות, המורכבות משאלות משנה, וצדדי ג' משיגים על תוכן התשובות שניתנו לחלק מהן. היקף המענה לשאלון, ככל דרישה מקדמית אחרת, אמור להיבחן בהתאם למסכת העובדתית שביסוד ההליך.

במסגרת התביעה עתרו התובעות לחיוב הנתבעים בתשלום סכומי העמלה המוסכמים במסגרת הסכם שנערך בין התובעות לנתבעים, לשיווק מוצרים ביטחוניים לצבא יוון. לאחר מכן, התברר שלא עלה בידי הנתבעת 1 לקיים את התחייבויותיה כלפי ממשלת יוון. ממשלת יוון, מצידה, החלה לפעול לביטול ההסכם. התובעות טענו, כי ללא קשר לתוצאת הדברים, הן זכאיות לתמורה המוסכמת מאת הנתבעות, וכן להחזר מלוא ההוצאות שהושקעו לצורך עריכת ההסכם.

הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד המבקשות בתביעה הנוכחית, בה טענו כי הנתבעת 1 היא למעשה חלק ממיזם משותף לנתבעת 1 ולצדדי ג'. צדדי ג' רכשו את מרבית הנכסים, הזכויות וההתחייבויות של חברת Leigh Aerosystems , שכללו גם את המיזם המשותף עם הנתבעת 1. ביסוד הסכם המיזם המשותף ניצבה ההסכמה שחברת Leigh תספק את הרכיבים הדרושים למוצר הנמכר והנתבעת 1 תספק את הטכנולוגיה ויישום תקשורת הרכיבים למטוס.

הנתבע 2 סיכם עם חברת Leigh כי היא תהפוך לספקית המשנה של הנתבעת 1 בעיסקה עם חיל האוויר היווני, אם תעמוד במשימת הפיתוח. במהלך שנת 2002 הודיע חיל האוויר היווני על נכונות לרכוש 300 רכיבים מסויימים, וחברת Leigh העבירה לנתבעת 1 הצעות מחיר. הנתבעת 1 הסכימה להצעת המחיר, תוך שהצדדים הסכימו בע"פ שחברת Leigh תספק ערבות בנקאית אוטונומית כנגד תשלום המקדמה וערבות ביצוע. אלא שבפועל, הודיעו צדדי ג' כי נוסח ערבות המקדמה אינו מקובל עליהן, וביקשו לשנות את נוסחו. הנתבעת 1 הבהירה שאין בכוונתה לעשות כן, ולפיכך בפועל, לא התאפשר לה להנפיק מטעם בנק ישראלי או יווני ערבות מקדמה לטובת חיל האוויר היווני, על פי הסכם המכר. לאור זאת, פעלה הנתבעת 1 לאיתור ספק משנה חלופי שיתאים לדרישות חיל האוויר היווני ולאספקת המוצר נשוא התביעה.

הנתבעת 1 טוענת כי התנהלותן של צדדי ג' מנעו ממנה את ביצוע החוזה עם ממשלת יוון ובכך נגרמו לה נזקים כספיים.

מן הראוי שהשאלות שלגביהן יידרש מענה נוסף, יהיו רק אלה הנוגעות לעניינים שביסוד התביעה.

בשאלה 6 נדרשו הנתבעים לפרט את כל ההסכמים שנערכו בין הנתבעת 1 לבין חברת Leigh ואת כל הפרטים הרלוונטיים להם, כדוגמת מועד עריכת כל הסכם, זהות הצדדים להסכם, תוכן ההסכם ואופן עריכת ההסכם. בנוסף, התבקשו הנתבעים לצרף את ההסכם ולהשיב לשאלות מסויימות לגביו, ככל שנערך בכתב.

בתשובה לשאלה זו, השיבו הנתבעים כי השאלה אינה מתאימה לשאלון, אך הפנו את צדדי ג' לסעיפים מסויימים בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד.

אני מסכים עם צדדי ג' בכך שלא ראוי להשיב על שאלה בשאלון על דרך ההפנייה. מרבית רכיבי השאלה מתאימים לשאלון, למעט בקשת צדדי ג' לצרף את ההסכם, ככל שקיים (שכן אין מקום לדרישת גילוי במסגרת שאלון).

בשאלה 9 נשאלו הנתבעים האם נכון שבמועד מסויים נערך הסכם בין הנתבעת 1 לבין משרד ההגנה היווני , וככל שהתשובה לכך חיובית, נדרשו להשיב לשאלות נוספות, הקשורות לקיומו של תנאי בהסכם הנסב על ערבות בנקאית אוטונומית מצד הנתבעת 1. בתשובה לשאלה זו, השיבו הנתבעים כי הסכם המכר נחתם ביום 18/12/03. הנתבעים השיבו גם על שלושת סעיפי המשנה של השאלה, הגם שבקצרה, ולטעמי נדרש מענה משלים רק לשאלה 9(ג).

שאלות 11, 12, 14, 16, 17, 26, 27, 29, 30 ו-32 נוגעות לפרטי משאים ומתנים שהתנהלו בין הצדדים ובין הנתבעים לבין צדדים שלישיים, אני מסכים עם הנתבעים בכך שמדובר בנתונים חסויים, ואין הצדקה לחייב את הנתבעים במענה על שאלות אלה. לעומת זאת, הנתבעים מתבקשים להשיב בשנית על שאלה 34 , הקשורה ישירות לנשוא התביעה.

הנתבעים מתבקשים למסור לצדדי ג' תצהיר תשובות משלים, בתוך 30 יום. אין צו להוצאות.

ניתנה היום ב' בניסן, תשס"ט (27 במרץ 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ כל הצדדים לתיק.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו