ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חלא נגד רונן :

4


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

הפ 000911/07

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

13/03/2009

בעניין:

1 . חלא שלום

2 . שברצברג תיאודור

ע"י ב"כ

עו"ד ליבנה

המבקשים

נ ג ד

1. רונן רחל

2. עו"ד יצחק לב – מנהל עזבון המנוחה קופסיק רוחמה ז"ל

3. מאיה רונן (קטינה)

ע"י ב"כ

עו"ד בן יצחק

המשיבים

החלטה

בהתאם להחלטתי בדיון מיום 11/1/09, נדרשת החלטה בשתי סוגיות מקדמיות- טענת חוסר סמכות עניינית שהועלתה על ידי המשיבים, ובקשת המבקשים למתן פסק דין על פי המבוקש בתובענה (בש"א 11386/08).

על פי הנטען בהמרצת הפתיחה, המבקש 1 הוא הזוכה בתיק הוצל"פ מסויים, שנפתח כנגד המשיבה 1 בגין חובותיה לו, המסתכמים ב-26,451 , והמבקש 2 הוא הזוכה בשלושה תיקי הוצל"פ שננקטו בגין חובה של המשיבה 1 כלפיו, בסך 66,150 . במסגרת חקירת יכולת שנערכה למשיבה 1 ביום 22/7/99, הצהירה המשיבה 1 כי היא מתגוררת בדירת הוריה המנוחים ברמת גן, הרשומה בלשכת רישום המקרקעין על שמם. המבקשים טענו, כי מבדיקת נסח רישום המקרקעין התברר כי על הדירה נרשמה הערה על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, בדבר מינוי עו"ד פנינה פרס כמנהלת עיזבון אימה המנוחה של המשיבה 1.

בשלב מסויים, במסגרת הליכי ההוצל"פ, התברר למבקשים כי עו"ד יצחק לב החליף, שנים רבות לפני כן, את עו"ד פרס בתפקיד מנהל העיזבון, ובית המשפט לענייני משפחה החליט כי על מנהל העיזבון למכור את הדירה, אשר 80% מזכויות הבעלות בה שייכות למשיבה 1.

מכאן, טוענים המבקשים, כי בבעלות המשיבה 1 80% מזכויות הבעלות במקרקעין נשוא התובענה, ועל כך הם מבקשים להצהיר. לטענתם, קיים חשש שהמשיבה 1 תגיע להסדר כלשהו עם מנהל העיזבון, לפיו היא תשלם את החוב שנותר לאחד היורשים ולאחר מכן תמכור את הדירה לצד ג'.

אציין, כי יומיים לאחר הגשת התובענה המקורית, הוגשה תובענה מתוקנת, אליה צורפו עו"ד יצחק לב-מנהל העיזבון ומאיה רונן, בתה של המשיבה 1, ממנה נשמט העמוד השני (או אולי עמודים נוספים), כך שקיים רק העמוד הראשון של המרצת הפתיחה. מכל מקום, עיקרי הדברים מובנים גם מהאמור בהמרצת הפתיחה המקורית, לפחות לעניין הטענות המקדמיות.

התובענה נסמכת על הוראת סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, לפיה-

"בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם".

כלומר, על פי נוסח הסעיף, התנאי המקדמי לתחולתו היא הוכחה בדבר זכויות החייב (במקרה הנוכחי המשיבה 1) בזכויות במקרקעין, חרף רישומן (בעניין הרציונל שביסוד סעיף 34(ב) ואופן יישומו ראו ע"א 168/03 לוי נ' ברקול (2/8/04); ע"א 8128/06 לוינזון נ' ארנון (3/2/09)).

לצורך החלת סעיף 34(ב) בענייננו, מנסים המבקשים להיבנות מהחלטתו מיום 11/2/07 של כב' סגן הנשיא יצחק שנהב. לאחר עיון בהחלטה האמורה, ומבלי להביע עמדה כלשהי למהות העניין הנדון במסגרתה, אני סבור כי מצב הדברים המתבקש הוא בדיוק הפוך מזה שאליו כיוונו המבקשים.

נראה שאין מחלוקת שקיימות סוגיות מסויימות שנדונו בבית המשפט לענייני משפחה ונותרו בלתי פתורות. במהלך הדיון מיום 11/1/09 טען ב"כ המשיבים, כי המשיבה 1 לא שילמה את מלוא התמורה והעיסקה לא הסתיימה ברישום, ולכן אין ברשותה זכויות ממשיות בנכס.

ההחלטה שצורפה לתובענה אינה מכריעה באופן סופי בזכויות, ואין אינדיקציה ממשית למצב דברים אחר מזה שתואר על ידי המשיבים.

לפיכך, לכאורה, אין יסוד מכוחו ניתן להצהיר על זכויותיה הנטענות של המשיבה 1 בנכס, כל עוד העניין לא התברר בשלמותו בערכאה שבה הוא נדון.

במילים אחרות, התובענה מקדימה את זמנה, ולכאורה, היא נעדרת עילה.

עם זאת, מאחר שלא הועלתה במפורש טענת העדר עילה, ובהתחשב בכך שההחלטה שצורפה להמרצת הפתיחה ניתנה לפני כשנה, וייתכן שהיו התפתחויות נוספות, איני רואה לנכון להכריע בגורל ההליך בשלב זה.

המשיבים רשאים להגיש, בתוך 30 יום, בקשה נפרדת בעניין, בה יתייחסו לעמדתם בדבר העדר עילה וחוסר סמכות עניינית. תשובות יוגשו בהתאם לתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אציין, כי ספק עד כמה התובענה נתונה לסמכות בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם למתווה שבסעיף 3 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, שכן נראה שהמבקשים אינם בני משפחה של המשיבה 1.

ניתנה היום י"ז באדר, תשס"ט (13 במרץ 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו