ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה כהן נגד שב"ס :

1


בתי המשפט

בימ"ש לעניינים מינהליים נצרת

עעא000778/08

בפני:

כב' השופט דני צרפתי

תאריך:

18.1.09

בעניין:

משה כהן

העותר

נ ג ד

1. משטרת ישראל

2. שרות בתי הסוהר

המשיבים

החלטה

בעתירה הלין העותר לענין תנאי חופשתיו, בהמשך להחלטת המשיב להחזירו לתנאי החופשה שחלו עליו בתחילת המאסר [להלן: "התנאים המקוריים"] זאת לאחר שהופעל כנגדו נוהל הפרת תנאים וחלפו ששת החודשים בהם היה העותר בהקפאת חופשות.

לציין, כי במסגרת עתירות קודמות, אושרה מהיבטים שונים החלטת המשיב, להחזיר את העותר לתנאים המקוריים, בתואם להוראת סע' 7 וסע' 10 לפקודה 04.40.00, כשהכרעות אלו אושרו ע"י בימ"ש העליון במסגרת רע"ב שהוגש על ההחלטה בעתירה 654/08.

בהתאמה, הפרוט והטעונים הנוגעים לתנאי חופשות העותר, ערב הקפאת חופשותיו אינם רלוונטיים עוד, ובנדון ניתנו על ידי החלטות ביניים בעתירה זו.

במסגרת הדיון מיום 23.11.08, מוקדו הטיעונים לענין תנאי 11, בו חויב העותר, עם חידוש החופשות, בצרוף ערב מלווה לאורך החופשות, לכאורה, כתנאי נוסף לתנאים המקוריים, לאור הפרת האמון, שהביאה להקפאת החופשות, כאמור.

עפ"י ההמלצות בדיון הנ"ל, בחן המשיב, במסגרת ועדת קטגוריות את האפשרות להסיר את התנאי הנ"ל ואכן הסירו כעולה מהודעתו בכתב תשובה משלים מיום 9.12.08.

בהמשך להודעה הנ"ל שהביאה לכאורה את העתירה לפתרונה, הלין העותר, כי המשיבים המירו את תנאי הערב המלווה, בתנאי מס' 7 המחייב חתימת ערב ביציאת העותר לחופשה.

בנדון, טען העותר, כי המדובר "באותה גברת בשינוי אדרת", כאשר אביו החולה מתקשה להתייצב לחתום ביציאותיו לחופשות כשם שהוא מתקשה לשמש כערב מלווה עבורו.

העותר פרט בשנית לענין תנאי חופשותיו, ערב הקפאת החופשות וההכבדה בתנאים כיום בהשוואה לאלו. בתואם למפורט בתחילת ההחלטה לעיל, שבתי והבהרתי, כי אין רלוונטיות לתנאי חופשות העותר ערב הקפאת החופשות וכי על הצדדים להציג בפני את פרוט התנאים המקוריים בהשוואה לאלו החלים היום תוך נימוק ביחס לתנאים שהוספו כיום, אם הוספו, על מנת שאבחן הצורך במתן החלטות משלימות.

לאחר עיכובים מיותרים ומספר החלטות שיפוטיות בנדון [ראה החלטות מיום 16.12.08, 25.12.08 ו- 4.1.09] הוצגו בפני התנאים המקוריים בהשוואה לאלו החלים על העותר כיום.

עפ"י העדכון בענין, עולה, כי תנאי מס' 7, באשר לצורך בחתימת ערב בעת היציאה לחופשות, היה קיים כבר בתנאים המקוריים.

בהתאמה, אין בסיס לטענות העותר כנגד התנאי הנ"ל, או לטענה, כי המשיבים נמנעו למעשה מלפעול עפ"י המלצות בימ"ש בישיבת יום 23.11.08, ולהסיר תנאים מחמירים שהוטלו על העותר בהשוואה לתנאים המקוריים [לענין הערב המלווה כמפורט] זאת מהנימוקים המפורטים באותה החלטה ועל אף שהמשיב ראה במקור לנכון להגביר את הפיקוח על העותר בשל הפרות האמון מצידו, נשוא הפרת התנאים.

כאמור בהחלטות שיפוטיות קודמות, אושרה סבירות החלטת המשיב, להשיב את העותר לתנאים המקוריים, לאחר שנסתיימה התקופה בה הוקפאו חופשות העותר בשל הפרת נוהל הפרת תנאים, כאשר בשלב זה אין כל חוסר סבירות בסרוב המשיב להקל מתנאים אלו.

התנאי של ערב חותם [תנאי מס' 7] אינו חריג לחופשות אסירים ונכון להגדירו אף כתנאי שגרתי/בסיסי.

להוסיף, כי העותר גם לא הציג נימוקים ממשיים כבדים להסרת תנאי הערב החותם בזיקה למצב הרפואי של האב על בסיס תעוד רפואי או מכל מקום, האפשרות לאשר ערב אחר או חלופי, ובהתאמה אין בסיס לטענה, כי החלטת המשיב בנדון אינה סבירה, זאת בזיקה למגבלות הביקורת השיפוטית.

לאור המסקנות המפורטות לעיל, איני רואה להדרש כנימוק נוסף לדחית העתירה להסכמה ולהתחייבות בכתב המיוחסת לעותר לצאת לחופשות רק לאחר חתימת ערב, כעולה, לכאורה, מהמסמך, נספח ב', לכתב התשובה המשלים מיום 4.1.09 עליו חתם העותר.

בהתאמה, גם איני נדרש לטענות הנגדיות של העותר, כי חתם על מסמך זה תחת לחץ.

לסיכום ועל פי המפורט, אני מורה על דחית העתירה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, 18 בינואר, 2009 (כ"ב בטבת תשס"ט), בהעדר.

צרפתי דני, שופט

מירי בן-עמי