ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לוגכים בע"מ ואח' נגד בנק דיסקונט בע"מ :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא018988/08

בתיק עיקרי: תא 001921/08

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

16/01/2009

בעניין:

1. לוגכים בע"מ

2. גיורא גזית

ע"י ב"כ עו"ד

זליכוב

המבקשים/הנתבעים

נ ג ד

בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

מולאור

המשיב/התובע

החלטה

הנתבעים מבקשים להורות על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" ולחלופין מתן רשות להתגונן.

התביעה נסבה על חוב של הנתבעת 1, בסך 7,171,253 ₪, לו ערב הנתבע 2 (מנהלה) בערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום.

בבקשתה הנוכחית, מעלים הנתבעים שתי קבוצות טענות עיקריות-

(א) התובע הפר הסכם מסויים, שהתגבש בין הצדדים במהלך חודש מרץ שנת 2008, ולפיו ימונה רואה חשבון, שיומלץ, על ידי התובע, לצורך בחינת פעילות הנתבעת 1, וככל שרואה החשבון יסיק, כי הנתבעת 1 יכולה להמשיך ולתפקד כגוף עסקי, הרי שהצדדים ינהלו משא ומתן בכל הנוגע לרמת הפיקוח של התובע על פעילות הנתבעת 1, וזאת במטרה לאפשר את המשך ניהול עסקיה. לאור זאת, מונה לנתבעת 1 רו"ח אלי שמעוני, שבחן נתונים שונים הקשורים לפעילות הנתבעת 1, ובסופו של דבר ערך דו"ח, במסגרתו הביע מסקנות שונות, שלשיטת הנתבעים, נובעות מניתוח כלכלי מוטעה, ולכן הם מיהרו והעבירו לרוה"ח שמעוני את הערותיהם לדו"ח. אלא שכבר למחרת היום, הוגשה התביעה הנוכחית, ייתכן כי בהתעלם מהערות הנתבעים (כך לשיטתם). הנתבעים טוענים, כי התנהלות התובע מהווה הפרה של ההסכם לפיו ככל שיוכח צידוק כלכלי להמשך פעילותה של הנתבעת 1 , לא יינקטו הליכים משפטיים כנגדה. הנתבעים טוענים, כי קיים צורך ענייני באכיפת ההסכם שהתגבש בין הצדדים, ומינוי רואה חשבון חיצוני אובייקטיבי, שייבחן האם קיימת לנתבעת 1 זכות קיום, מבחינה כלכלית.

(ב) הנתבעים טוענים, כי מבדיקה ראשונית שנערכה במסמכים הרלוונטיים, עולה כי קיים אי התאמה מובהק בין שיעורי הריביות והעמלות שנגבו בגין ההלוואה נשוא התביעה במהלך שנים שונות, וזאת, כפי הנראה, בעקבות החלטה חד צדדית מטעם התובע, לשינוי שיעורי הריביות והעמלות. בנוסף, נטען, כי התובע הפר הסכמות מסויימות לפיהן הנתבעת 1 היתה אמורה לזכות בהטבות מסויימות במסגרת פעילותה. לטענת הנתבעים, התביעה לא גובתה במסמכים כתובים המעידים על גובה חיובי הריביות והעמלות, ובמצב דברים זה, אין המדובר בתביעה על סכום קצוב הניתנת לבירור בהליך של סדר דין מקוצר.

הקריטריונים הרלוונטיים לבירור תביעה בהליך של סדר דין מקוצר, הוסברו בע"א 2207/02 גולדשטיין נ' הבנק הבינלאומי (27/1/03), באופן הבא-

"תקנה 203 (צ"ל 202) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, שעניינה סדר דין מקוצר, קובעת כי יש לצרף לכתב התביעה העתק של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה ויש להמציאם לנתבע. הבנק אינו מחויב לצרף לתביעתו את כל ספרי הבנק, הקשורים במערכת היחסים בין הבנק ללקוח, שכן היקף המסמכים הדרושים הוא מינימלי ודי בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית. עם זאת, לקוחו של הבנק אשר רוצה להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו בסדר דין מקוצר, כאשר העתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו אינם מצויים בידו, אם מפני שלא קיבלם ואם משום שאבדו לו, יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה שהחשבונות האמורים ימסרו לו. אם הבנק לא יענה לו, ללא צידוק סביר, יוכל אותו לקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל על הבנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל העתקיהם במסגרת קדם המשפט [בעניין זה ראה רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד אפ.אר למימון והשקעות בע"מ ואח' תקדין עליון 90(3), 1111]".

(ראו גם מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, מהדורה 15, כרך ב', עמ' 1003-1004).

מכאן, כי ככל שקיימים מסמכים בנקאיים המגבשים ראשית ראייה כמשמעה בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שהעדר מלוא המסמכים הרלוונטיים לבחינת מלוא היקפו של החוב הנטען, ובכללו שיעורי הריביות והעמלות, אינו מצדיק את מחיקת הכותרת, וניתן להשלים את החסר במסגרת ההליך של בקשת הרשות להתגונן.

בענייננו, לכתב התביעה מצורף העתק מטופס פתיחת חשבון על שם הנתבעת 1 והעתק מכתב הערבות של הנתבע 2, ומסמכים אלה מהווים ראשית ראייה לקיומה של התחייבות מצד הנתבעים.

בנוסף, צורף לכתב התביעה דפי יתרות חשבון של הנתבעים, שהחיובים הגלומים בהם מהווים, לכאורה, חיובים קצובים.

לטעמי, מסמכים אלה עונים על הנדרש בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי.

העובדה שהנתבעים משיגים על גובה החיובים נשוא התביעה, ומסבירים את השגותיהם בשינוי במדיניות הריבית או שיעורי העמלות, אינה מצדיקה חסימת בירור ההליך על דרך סדר דין מקוצר. הנתבעים רשאים, כמובן, להביע השגות אלה במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן, ככל טענת הגנה אחרת.

בתשובתם לתגובה, הנתבעים מנסים להראות כי היקף הדיון ברכיבי החוב צפוי להיות לא מבוטל, ובמסגרתו, תידרש בחינה לגבי מהות ההסכמות הנוהגות בין הצדדים בקשר לשיעורי הריבית והעמלות המוסכמים.

בנוסף, טוענים הנתבעים, כי החוזה שערכו עם התובע (אני מניח שהכוונה לטופס פתיחת חשבון) הוא חוזה אחיד, שלא היתה להם כל אפשרות לתקנו או להעיר על נוסחו ותנאיו, ומכאן כי אין לייחס משמעות ניכרת להוראה לפיה הרישומים בספרי התובע ייחשבו כנכונים וישמשו הוכחה לכאורית להוכחת חיובי הנתבעת 1.

טענה זו היא טענת הגנה הראויה להתברר גם היא במסגרת בקשת רשות להתגונן, ואינה מצדיקה מחיקת כותרת.

טענות הנתבעים בדבר הפרת ההסכמות בעניין משמעות חוות הדעת מטעם רואה החשבון, וכן השגותיהם המהותיות-כלכליות כלפי מסקנות רואה החשבון, כקודמותיהן, ראויות לבירור במסגרת בקשת הרשות להתגונן, ואינן מצדיקות מחיקת כותרת.

מכאן, כי גם בקשת הנתבעים למינוי רואה חשבון מטעם בית המשפט, אינה ניתנת לבירור בשלב זה, אלא היא תידון בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, או לאחריו, ובהתאם לתוצאת ההכרעה.

התביעה ראויה להתברר במסגרת הליך של סדר דין מקוצר.

הבקשה למחיקת כותרת נדחית. דיון בבקשת מתן הרשות להתגונן יתקיים ביום 29.6.09, 12:30.

ניתנה היום כ' בטבת, תשס"ט (16 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו