ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס חברה לביטטוח בע"מ נגד סמיון גרוסמן :

בפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

תובעים

1.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
2.עזרה בנימין

נגד

נתבעים

1.סמיון גרוסמן
2.מדינת ישראל

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

בתום הליך של שמיעת ראיות, עתרה ב"כ התובעים בבקשה לפיצול סעדים עבור התובע, שהרי התביעה הוגשה ביוני 2011 ואילו הפוליסה של התובע 2 הסתיימה ביום 30/11/11.

מנגד ב"כ הנתבעים התנגד לפיצול סעדים בשלב זה של ההליך.

לעניין זה רואה אני לנכון לציין כי רכיב הנזק בגין הפסד הנחת העדר תביעות, טרם התגבש בעת הגשת התביעה, וזכאי התובע להגיש תביעה בגין רכיב זה. לפיכך, לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, הנני נעתרת לבקשה לפיצול סעדים.

לגופם של דברים, עסקינן בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 21/2/11 בכביש 6, ביציאה לעבר צומת נחשון, כאשר שני הרכבים נסעו בנתיבי נסיעה סמוכים, התנגשו זה בזה וארעה תאונת הדרכים (להלן: "התאונה").

מטעם התובעים העיד בפני התובע 2 (להלן: "התובע 2") שהיה הנהג ברכב התובעת (להלן: "רכב התובעת") והעידה עת/2 (להלן: "עת/2") שהינה אשתו של התובע שנכחה בעת קרות התאונה.

מטעם הנתבעים העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהרי הנהג ברכב הנתבעים (להלן: "רכב הנתבעים").

אין חולק כי רכב התובעים נפגע בצידו השמאלי קידמי – מראה ופנס איתות, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעים רכבם נסע בנתיב הימני כאשר באותה העת נסע רכב הנתבעים בנתיב השמאלי במהירות, סטה ימינה וחזר לנתיב נסיעת רכבם ופגע בו בדופן צד שמאל. לפיכך, הנתבעים אחראים לקרות התאונה ולנזקים בגינה.

לטענת הנתבעים, אכן רכבם נסע בנתיב השמאלי, אולם רכב התובעת שנסע בנתיב ימין לרכבם, "שבר" את ההגה בפתאומיות לכיוון רכבם וכך ארעה התאונה. זאת ועוד ציינו כי נהג הרכב ניסה להימנע מהפגיעה והיטה את רכבו ככל שניתן שמאלה, אך מאחר ומצידו השמאלי היתה גדר הפרדה, לא הצליח לחמוק מהפגיעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי סטה לעברו של מי?

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתו של תובע 2 על פני גרסתו של נתבע 1.

עדותו של תובע 2 ועדותה של עת/2 היו קולחות, בהירות וקוהרנטיות, נתתי בהן אמון, והיה להן על מה לסמוך.

ובמה דברים אמורים:

בקליפת אגוז, התובע 2 העיד כי נסע בנתיב הימני במהירות נסיעה של כ- 110 קמ"ש מעל המהירות המותרת, ולפתע הרגיש חבטה בצד שמאל של רכבו. לטענתו, נעקף במהירות על ידי רכב הנתבעים שהגיח מצד שמאל.

את אותם הדברים שנאמרו על-ידי תובע 2, ניתן למצוא בטופס הודעתו ב- ת/1.

זאת ועוד, הוסיף התובע 2 שאם הוא היה נכנס ברכבם של הנתבעים, במהירות נסיעתו, אזי הרכב של הנתבעים היה "נזרק לכיוון הביטון" (עמ' 4). סבורתני שיש בדברים אלה ממש.

העידה בפני עת/2, וציינה כי התובע 2 נהג במהירות מעל המהירות המותרת, אולם שרכב הנתבעים עקף אותם במהירות.

מנגד, העיד נתבע 2 כי נסע בנתיב השמאלי במהירות של 90 קמ"ש, עקף משאית שנסעה בנתיב הימני, ולאחר מכן המשיך בנתיבו על-מנת לעקוף גם את רכב התובעת. אולם, במהלך העקיפה בזמן שהיו צמודים אחד לשני, רכב התובעת אותת שמאלה, ולאחר שחלף עם חצי מרכבו, תובע 2 סטה לכיוון נסיעתו (עמ' 6).

וישאל השואל – אם התובע 2 נסע מעל המהירות המותרת, כלומר במהירות מעל 110 קמ"ש, כפי שהצהיר, ורכב הנתבעים היה במהירות של 90 קמ"ש, הכיצד זה האחרון הצליח לעקפם?

כשנשאל על כך הנתבע 2 בחקירתו הנגדית, לא ידע כיצד להסביר זאת, אך בהמשך חקירתו אישר כי נסע מהר יותר מרכב התובעים.

וישאל שוב השואל – אם נתבע 2 אכן היה במקביל לרכב התובעים, דהיינו בכוונתו בסופו של דבר הייתה לשוב לנתיב הימני.

כעולה מהודעת נתבע 2- נ/1 ציין: "... רכב אזרחי שנסע בנתיב הימני נסע במקביל אלי. רציתי לעבור לנתיב הימני, לפני שעברתי הרכב האזרחי סטה לנתיב שלי...".

ערה אני לכך כי נ/1 הינה הודעה שנגבתה טלפונית, ואינה חתומה על ידי נתבע 2, אולם מדי יום ביומו ניתקלים אנו בהודעות נהגים הנגבות באמצעות הטלפון, שאינן חתומות, ואין בכך כדי להעיד כי הדברים הכתובים לא נאמרו.

יתרה מכך, כעולה מהעדויות ומהראיות רכב התובעים נפגע בחלקו השמאלי - במראה ובדלת השמאלית, ורכב הנתבעים נפגע בחלקו הקידמי ימני, מהטמבון לאורך הדלת.

בסופם של דברים, לאור העדויות והראיות, כפי שפורט לעיל יש בהם כדי לתמוך בגרסתם של תובע 2 ועת/2, ועל כן השתכנעתי כי הנתבעים אחראים לקרות התאונה.

משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים ביחד ולחוד הרי שעתה יש לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובעים.

התובעים תמכו את נזקיהם בחוו"ד שמאית המעידה על שומת הנזק, חוו"ד זו לא נסתרה.

בנסיבות העניין, כפי שציינתי בפתח דברי, יש להפחית את הרכיב של העדר תביעות בסך של 2,801 ₪.

לאור האמור, הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעים סך של 5,039 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 6.3.11, ואגרת בית משפט ששולמה.

שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,000 ₪.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט' כסלו תשע"ב, 05 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הפניקס חברה לביטטוח בע"מ
נתבע: סמיון גרוסמן
שופט :
עורכי דין: