ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עידן אפרתי נגד מדינת ישראל :

רע"פ 2457/12

המבקש:
עידן אפרתי

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בשם המבקש:
עו"ד גיל גבאי

בשם המשיבה:
עו"ד יאיר חמודות

החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (עפ"ג 5353-06-114, כבוד השופטים א' טל – סג"נ, ו' מרוז וד"ר-א' סטולר) מיום 11.12.2011.

המבקש הורשע ביום 1.2.2011 על בסיס הודאתו בבית המשפט השלום ברחובות (ת"פ 1878/09, כבוד סגן הנשיא, השופט י' לוי) בעבירה של כליאת שווא לפי סעיף 337 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); שתי עבירות של תקיפת בן זוג לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק; ועבירה של הסגת גבול לפי סעיף 447(א) לחוק. הרקע לביצוע עבירות אלה היה רצונה של בת זוגתו של המבקש להיפרד ממנו וסירובו לקבל זאת. בטרם הורשע, נתקבלו בעניינו של המבקש שלושה תסקירי שירות מבחן, שבמסגרת האחרון שביניהם חזר בו השירות מהמלצתו להטיל צו מבחן על המבקש, וזאת משחזר לצרוך סמים. באותו יום, 1.2.2011, פירט בית המשפט את השיקולים לחומרה ולקולה בעניינו של המבקש ודחה את מתן גזר הדין עד לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות. בית המשפט ציין לחובתו של המבקש את עצמת אירועי האלימות שהורשע בהם ואת הישנותם. מנגד, לזכותו של המבקש שקל בית המשפט את עברו הנקי, את הודאתו ואף את העובדה שהאלימות בין בני הזוג הייתה הדדית. ביום 22.5.2011, ולאחר קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, גזר בית המשפט על המבקש את העונשים הבאים: שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

על גזר הדין של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז וטען, בין היתר, לעניין נסיבותיו הייחודיות, גילו הצעיר והיעדר היציבות שאפיין את חייו. עוד ציין המבקש כי צריכת הסמים הייתה אך בגדר מעידה וכי היה על בית המשפט לקבל את בקשתו לקבלת תסקיר מבחן משלים נוסף, שכן לאחר אותה מעידה הוא הפסיק את צריכת הסמים והביע רצון לשמור על קשר עם שירות המבחן. ביום 10.7.2011 החליט בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים א' טל, ז' בוסתן ו-ר' אמיר) לקבל בעניינו של המבקש תסקיר מבחן נוסף. ביום 9.10.2011 נדחה הדיון בעניינו של המבקש לבקשתו של שירות המבחן בשישה חודשים כדי שיעלה בידו לבחון את התמדתו בהליך הטיפולי. באותו מעמד, ביקשה המשיבה כי יתקבל תסקיר נוסף שבמסגרתו יתייחס שירות המבחן לתיק אחר שהתנהל נגד המבקש, שבו יוחסו לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש ועבירה של איומים. המבקש התנגד לבקשה, ואולם בית המשפט נענה לה והורה כמבוקש. שירות המבחן ציין כי העבירות שיוחסו לו בכתב האישום השני התרחשו לפני שהחל בהליך הטיפולי ועמד על המלצתו להטיל עליו צו מבחן על מנת שהשירות יעקוב אחר המשך הטיפול במרכז יום לנפגעי סמים. בית המשפט המחוזי קבע כי לנוכח כתב האישום השני, נהפך תסקיר המבחן לתסקיר שאינו חיובי, דבר המצדיק לדידו הטלת עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות כפי שגזר בית משפט השלום. יחד עם זאת, הוחלט לקבל את הערעור באופן חלקי ולהעמיד את עונש המאסר שירוצה בעבודות שירות על ארבעה חודשים, תחת ששת החודשים שנקבעו בבית משפט השלום, וזאת כדי שההליך הטיפולי שעובר המבקש לא יסוכל. ביצוע העבודות נקבע בפסק דין משלים מיום 18.3.2012 (כבוד השופטים א' טל, ז' בוסתן ו-ה' עובדיה).

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, ובמסגרתה חוזר המבקש על עיקר הטיעונים שהעלה לפני בית המשפט המחוזי ומוסיף את המרכזית שבטענותיו, שלפיה שגה בית המשפט עת נענה לבקשת המשיבה וביקש תסקיר משלים המתייחס לתיק תלוי ועומד נגדו בהליך אחר. לגישתו, אומנם מוסמך שירות המבחן להתייחס לתיק תלוי ועומד בהליך אחר בעצמו (על פי רע"פ 1021/07 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.12.2009)), אך אין בית המשפט רשאי להורות לשירות המבחן להתייחס לתיק כאמור. בהקשר זה, מלין המבקש על כך שהמשיבה הגישה מלכתחילה את כתב האישום השני שהוגש נגדו ומדגיש כי כיומיים לאחר שניתן פסק הדין הוגש כתב אישום מתוקן שהושמטו ממנו עובדות ועבירות, אשר הצטמצם לכדי אישום אחד שבמסגרתו יוחסה לו עבירה של הסגת גבול. נוסף על כן, המבקש טוען כי צריך שתהיינה מגבלות באשר לסמכות המשיבה להגיש כתבי אישום בתיק אשר ממתין לבירור דין (מב"ד) ולהציגם בבית המשפט במסגרת הליך אחר, תוך שהוא רומז כי אפשר שתכלית הגשת כתב האישום השני היא הצגתו בבית המשפט במהלך הדיון בכתב האישום הראשון.

ביום 26.3.2012 ביקשתי את תגובת המשיבה, שביקשה כי נורה על הגשת תסקיר שירות מבחן משלים כדי שיהיה בידה לגבש את עמדתה. ביום 8.7.2012 נתקבל תסקיר מבחן שבמסגרתו צוין כי המבקש סיים את הטיפול במרכז היום לנפגעי סמים, אך אינו עובר בדיקות השתן באופן עקבי. יחד עם זאת בדיקות השתן שמסר המבקש נמצאו נקיות מסם. על כן, שירות המבחן ביקש דחייה של ארבעה חודשים כדי שיהיה בידו לעקוב אחר מצב המבקש. אף על פי כן, ביום 19.7.2011 הוגש מטעם שירות המבחן עדכון דחוף שבמסגרתו נמסר כי נתקבל מידע מגורמי הטיפול ביחידה לנפגעי סמים כי המבקש חזר לצרוך סמים וכי מיום 13.6.2012 הוא לא התייצב לבדיקת שתן לאיתור ממצאי סם. בעקבות העדכון מטעם שירות המבחן, הגישה המשיבה ביום 26.7.2012 את תגובתה לבקשת רשות הערעור שבמסגרתה הביעה את עמדתה כי יש לדחות אותה, וזאת, בין היתר, לנוכח הנסיבות כפי שהן עולות מהעדכון.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתסקירי שירות המבחן, בתגובת המשיבה, ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, הלכה היא כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין (ראו רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123 (1982)), או כאשר התערבות בית המשפט נדרשת למניעת עיוות דין. אומנם, על פניו נראה כי המבקש מעלה שאלה שיש בה היבטים עקרוניים והמתייחסים לנושאים החורגים מעניינו האישי, אך עם זאת קבלת טיעונו במישור זה לא היה בה כדי לשנות מהתוצאה הסופית. בעניין אחר הבעתי את העמדה כי:

"על מנת שבית משפט זה יהיה מוכן לדון בעניין בפעם שלישית, השאלה המוצגת צריכה אם כן להיות רלוונטית להכרעה בתיק עצמו וגם בעלת ערך והיקף כלליים יותר" (רע"פ 718/12 חמאדה ואיל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 4.4.2012))

כלומר, אין די בכך שהמבקש כי עניינו יידון בגלגול שלישי יעמיד שאלה עקרונית העולה מההליכים שהתקיימו בערכאות הקודמות. אלא, בית המשפט צריך להשתכנע כי יש בקבלת הטענה כדי להביא לשינוי ההכרעה מושא הערעור שלגביו מוגשת הבקשה.

בענייננו, הנסיבות שהתקיימו טרם נדחה ערעורו של המבקש בבית המשפט המחוזי – שעיקרן הוא השיפור שחל בו והצפי החיובי ביחס להצלחתו במסגרת הטיפולית שבה שובץ – השתנו כעולה מהעדכון שהוגש מטעם שירות המבחן והמבקש התדרדר שוב וחזר לצרוך סמים באופן שמייתר את השאלות העקרוניות שהוא מעלה. שכן, ככל שהמבקש טוען להקלה בעונש בהתחשב בנסיבותיו האישיות ופוטנציאל הנזק שיש בהטלת עונש של מאסר שיבוצע בדרך עבודות שירות להצלחת הטיפול, הרי שבהתנהגותו שלו הוא הכשיל את הטיפול, ייתר את הדיון בשאלות המרכזיות שמועלות בבקשה זו – ובאלה, כמובן, איני מכריע – ואיין את השיקולים בדבר השיפור במצבו שיכולים היו לעמוד לזכותו. עתה, אין כל הצדקה להידרש לשאלות העקרוניות, ומשכך אין טעם המצדיק את קבלתה של בקשת רשות הערעור.

לנוכח האמור. דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, החלטתי מיום 26.3.2012 בדבר עיכוב ביצוע עונש המאסר מבוטלת בזאת. המבקש יתייצב ביום א' 10.10.2012 לא יאוחר משעה 08:00 לפני הממונה על עבודות השירות במחוז מרכז של שב"ס ברמלה.

ניתנה היום, ט"ז באלול התשע"ב (3.9.2012).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: עידן אפרתי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: