ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מקור הנפקות וזכויות בע"מ נגד מדינת ישראל :

רע"א 7921/07

המבקשת:
מקור הנפקות וזכויות בע"מ

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 3237/01 מיום 8.7.07 שניתנו ע"י כבוד השופט ד"ר עוני חבש

בשם המבקשת: עו"ד איתן גבע
בשם המשיבה: עו"ד רינה מיוחס

החלטה

1. המבקשת הגישה בשנת 2001 תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המשיבה, בה עתרה לקבוע את גובה הפיצויים להם היא זכאית בגין הפקעת זכויותיה במקרקעין מסוימים. במסגרת ניהול התביעה, ובנסיבות שאין צורך לתארן, תוקן כתב התביעה פעמיים והוגשו מספר חוות דעת מומחה במועדים שנקבעו לכך על ידי בית המשפט ולאחר ארכות שנתן. ביום 27.10.05 הגישה המבקשת בקשה להגיש חוות דעת משלימה בה תהיה התייחסות למכרז מסוים שנערך לגבי מקרקעין הסמוכים למקרקעין המופקעים, ואשר לפי הטענה הינו רלוונטי לצורך הערכת שווי המקרקעין המופקעים (להלן – המכרז). לטענת המבקשת, קיומו של המכרז לא היה ידוע למומחה מטעמה בעת הגשת חוות הדעת. המשיבה התנגדה להגשת חוות הדעת המשלימה. בית המשפט, בהחלטה מיום 21.12.05, קיבל את עמדת המשיבה, תוך שקבע כי המבקשת לא עמדה בהנחיות הפסיקה לגבי הבאת ראיות מאוחרות ולא הראתה טעם מדוע לא יכול היה המומחה מטעמה לגלות את העובדות הקשורות במכרז קודם לכן. ביום 24.12.06 פנתה המבקשת בבקשה נוספת להגשת חוות דעת משלימה. גם בקשה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא, בהחלטה מיום 23.1.07. כמו כן, בהחלטה מיום 3.12.06 הורה בית המשפט להוציא מתיק בית המשפט חוות דעת של מומחה אחר מטעם המבקשת מכיוון שזו הכילה התייחסות למכרז. המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטות האמורות.

2. המבקשת לא אמרה נואש מניסיונותיה להביא בפני בית המשפט את הנתונים אודות המכרז. ביום 8.7.07 התקיים בבית משפט קמא דיון הוכחות במהלכו ניתנו ארבע החלטות, אשר נגדן מופנית בקשת רשות הערעור. שלוש מתוך ארבע ההחלטות נוגעות להגשתם של מסמכים הקשורים למכרז, כפי שיפורט: המבקשת קראה לעדות את מר רונן כהן, שלפי הנטען היה אחראי על המכרז מטעם מינהל מקרקעי ישראל. במהלך עדותו ביקשה המבקשת להגיש מסמכים מתוך תיק בית משפט שדן בתביעה משפטית שהתנהלה בקשר למכרז. המשיבה התנגדה ובית המשפט קיבל את התנגדותה, לאחר שקבע כי מדובר בניסיון לעקוף את החלטתו שלא לאפשר את הגשתה של חוות דעת משלימה בנוגע למכרז. עם זאת קבע בית המשפט, כי המבקשת תהיה רשאית לחקור בעניין המכרז את המומחה מטעם המשיבה. המבקשת שבה וניסתה להגיש את המסמכים במהלך עדותו של אחר, עו"ד אבי שפרמן, אשר ייצג את אחד מהצדדים בתביעה הנזכרת בנוגע למכרז. גם ניסיון זה נדחה על ידי בית המשפט. במהלך חקירתו הנגדית של השמאי מטעם המשיבה, מר אור לוי, חזרה המבקשת וביקשה להגיש את המסמכים. בית המשפט דחה את בקשתה, בנימוק כי השמאי טען שאינו מכיר את המסמכים. בנושא אחר, הגישה המבקשת תצהיר עדות ראשית של עד מטעמה, מר יובל כפרי. בית המשפט קיבל את התנגדות המשיבה וסירב לקבל את התצהיר, לאחר שקבע שמדובר למעשה בחוות דעת מומחה. כנגד ארבע החלטות אלו, אשר כולן ניתנו כאמור במסגרת הדיון ביום 8.7.07, הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי. בבקשה נטען ששגה בית המשפט כשקבע שהמומחה מטעם המבקשת יכול היה לדעת את הנתונים הנוגעים למכרז עוד בזמן הגשת חוות דעתו המקורית. כמו כן נטען, כי לא הייתה הצדקה למנוע את הגשת המסמכים באמצעות העדים וכי העובדה שמר כפרי הינו מומחה אינה הופכת את תצהיר עדותו לחוות דעת. המשיבה טוענת, כי המבקשת לא הגישה תצהיר לפיו לא ידעה על המכרז, ומכל מקום המכרז אינו רלוונטי לשאלת פיצויי ההפקעה. עוד טוענת המשיבה, כי פעולות המבקשת הינן ניסיון לעקוף את החלטות בית המשפט שלא התיר לה להגיש חוות דעת משלימה.

3. ככלל, על בעל דין להגיש את ראיותיו במועדים ובסדר שנקבעו לשם כך בחקיקה או על ידי בית המשפט, לפי העניין. בית המשפט רשאי להתיר לבעל דין להגיש ראיה באיחור והוא יעשה זאת כאשר ימצא, לאחר שקילתם של השיקולים הרלוונטיים, כי הדבר מוצדק (ראו: ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 742(1992) רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (לא פורסם, 30.7.02)). איני נדרש לשאלה האם בנסיבות העניין היה מקום להיעתר לבקשת המבקשת להגיש את הראיות הנוגעות למכרז. זאת, שכן המבקשת לא השיגה על החלטותיו הקודמות של בית המשפט בהן סירב להתיר לה להגיש חוות דעת משלימה בנוגע למכרז. ברי, כי העובדה שהמבקשת שבה ועוררה נושא זה בבית משפט קמא אינה מאפשרת לה להאריך באופן מלאכותי את מועד ההשגה על ההחלטות הקודמות (השוו, רע"א 9728/04 עצמון נ' חיפה כימיקלים בע"מ, פ"ד נט(3) 760, 765(2005)). נקודת המוצא היא, אם כן, שהמבקשת אינה רשאית להגיש את הראיות הנוספות בקשר למכרז. מכאן, שיש להצדיק את החלטות בית המשפט שאינן מתירות לה להגיש את המסמכים מתוך תיק בית המשפט שדן בעניין המכרז, ואשר הינם למעשה ראיות נוספות. יוער, כי אילו היו מסמכים אלו נדרשים כדי להפריך או לסתור נקודות מסוימות בעדותו של המומחה מטעם המשיבה, אפשר שהיה מקום לאשר את הגשתם לצורך זה. כך למשל, אם היה השמאי טוען בעדותו כי הקרקע נשוא המכרז הייתה מאיכות מסוימת ניתן היה להתיר למבקשת להגיש מסמכים המוכיחים אחרת. יש להניח שלכך התכוון בית משפט קמא כאשר קבע כי המבקשת תהיה רשאית לחקור את המומחה מטעם המשיבה בנוגע למכרז. אולם, מעיון בפרוטוקול הדיון ניתן לראות כי לא זו הייתה מטרת המבקשת בהגשת המסמכים. בעדותו אמר השמאי לוי, כי ידע באופן כללי על המכרז אולם סבר שהוא אינו רלוונטי. את המסמכים שהגשתם התבקשה טען שאינו מכיר. ברור, על כן, שלא ניתן היה להגישם באמצעותו. בעזרת המסמכים ביקשה המבקשת לבסס את טענתה כי חוות דעתו של השמאי לוי שגויה מכיוון שאינה לוקחת בחשבון את עניין המכרז. אולם זאת היה על המבקשת לעשות בחוות הדעת שהגישה מטעמה. משלא הותר תיקון חוות הדעת, ומשאין מדובר בהזמתה של טענה ספציפית שעלתה בעדות, לא היה מקום להתיר את הגשת המסמכים. לא מצאתי גם שיש מקום להתערבותי בהחלטת בית המשפט שלא לאפשר את הגשת תצהירו של מר יובל כפרי. בית המשפט ציין, כי מדובר למעשה בחוות דעת מוסווית ולאחר שעיינתי בתצהיר לא מצאתי עילה להתערב במסקנתו. לסיום אציין, כי הרושם המתקבל הוא שהמבקשת ניצלה עד תום את סלחנותו של בית המשפט המחוזי להתנהגותה הדיונית.

הבקשה לרשות ערעור נדחית איפוא. המבקשת תישא בשכר טירחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח לזכות המשיבה.

ניתנה היום, כ"ב בטבת התשס"ח (31.12.2007).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: מקור הנפקות וזכויות בע"מ
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: