ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אפרים סלימן :

בש"פ 10918/07

המבקשת:
מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:
אפרים סלימן

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996

בשם המבקשת: עו"ד בת-עמי ברוט
בשם המשיב: עו"ד יפעת כץ

בבית המשפט העליון

החלטה

א. בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בתשעים ימים החל מיום 5.1.08 או עד מתן פסק הדין בת"פ 2962/07 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

ב. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות למגורים, גניבה, תקיפה, איומים, הכשלת שוטר, התנגדות למעצר חוקי וארבע עבירות של הפרת הוראה חוקית. על פי הנטען בכתב האישום כשל המשיב במסכת עבירות בתקופה בה שוחרר למעצר בית בבית אחותו וגיסו בפיקוחו של ערב צד ג', במסגרת תיק פלילי אחר שהתנהל נגדו (ת"פ 1732/06). כתב האישום מייחס למשיב ארבעה אישומים. על פי הנאמר באישום הראשון, קשר המשיב קשר עם שלושה אחרים, שניים מהם קטינים, לפרוץ בתחבולה לדירה של אדם המוכר להם (להלן המתלונן) הסובל מנכות נפשית, בכוונה לגנוב מדירתו מסך מחשב. המשיב ושותפיו כנטען ביצעו את זממם ביום 5.12.06, כאשר שניים משותפי המשיב הגיעו לדירה, ואחד מהם הציג עצמו בפני המתלונן ובפני בחורות ששהו עמו בדירה כבלש ודרש מהם להציג תעודות זהות, ולאחר מכן הורה להם להיכנס לחדר השינה בדירה, וגנב מסלון הדירה מסך מחשב וכן 50 ש"ח. על פי האמור באישום השני ביום 23.1.07 הגיע המשיב לחנות בתחנת דלק "פז" בכביש גהה, והחל לסטור בפניו של עובד בחנות, שישן באותה שעה. כאשר העירה לו עובדת אחרת בחנות על כך, הרים לעברה את דלפק החנות, ואמר לה "אם לא הייתה פה מצלמה, הייתי רוצח אותך" ובעט בגבו של עובד החנות. על פי הנטען באישום השלישי, ניסה המשיב ביום 28.3.07 לברוח מרכב משטרתי שעצר בסמוך אליו והזדהה בפניו, והתנגד בכוח בידיו למעצרו באמצעות השוטר. על פי הנאמר באישום הרביעי, ביום 24.1.07 הגיע שוטר לבית אחותו של המשיב, ושם שהה הערב – אך לא המשיב.

ג. (1) ביום 13.6.07 הורה בית משפט השלום בתל אביב-יפו (מפי השופטת ה' נאור) בב"ש 1730/07 על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה שהוגשה לבית המשפט תואר הרקע למעצר הבית שהפר המשיב; כנגד המשיב הוגש כתב אישום (בת"פ 1732/06 כאמור) המייחס לו עבירות של תקיפה חבלנית ואיומים. במסגרת תיק זה הפר המשיב פעם אחת את מעצר הבית שאליו שוחרר בישיבה בצפת, ולאחר מכן הורה בית משפט השלום (בב"ש 33330/06) על שחרורו למעצר בית בבית אחותו וגיסו (בתנאים המאפשרים לו לצאת ללימודים בישיבה בפיקוח בשעות הערב).

(2) על פי המפורט בבקשה, בתיק אירעו דחיות רבות כתוצאה מחילופי באי כוחו של המשיב. מאז יום 11.7.07 שיחרר המשיב בא כוח אחד מייצוגו, התקיימו שלוש ישיבות נוספות, שבהן הופיע המשיב ללא ייצוג עורך הדין שהיה אמור לייצג אותו באותה תקופה; בישיבה השלישית הודיע המשיב כי עורך הדין אינו מייצג אותו, ובית המשפט מינה למשיב סניגורית מן הסניגוריה הציבורית. ביום 2.12.07, לאחר דחיה של כשלושה שבועות שניתנה לבאת כוח המשיב לצורך לימוד חומר החקירה, נתבקשה מצידה דחיה נוספת בטענה שלא כל חומר החקירה הגיע לידיה. בית המשפט דחה את הדיון למענה לכתב האישום ליום 26.12.07, ולמועדי הוכחות בחודש ינואר 2008.

(3) בבקשה הנוכחית נטען, כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מן המעשים המיוחסים לו בכתב האישום ומהפרותיו את תנאי מעצר הבית. כן צוין, כי המשיב מרצה עונש מאסר בפועל שהושת עליו בת"פ 1732/06 ביום 30.8.07. עוד נאמר, כי מרבית הדחיות בתיק היו לבקשת המשיב.

ד. (1) בדיון בפני טענה באת כוחה של המדינה, כי אחת ממטרות התנגדותו של המשיב לבקשה, הגם שהוא מרצה עונש מאסר כאמור, היא כי יזכה לחופשות ולהקלות אחרות במאסר שאינן ניתנות לאדם במעצר. לדעת המדינה אין ליתן אמון במשיב, ועל כן יש לקבל את הבקשה.

(2) באת כוחו של המשיב, שטענה ככל הניתן, אישרה כי אכן עמדת שולחה קשורה בתנאי מאסרו. מכל מקום, הטעימה בין השאר כי נתקלה בקשיים בקבלת חומר הראיות ככל משפטו וחוקתו, ולשיטתה ישנן בתיק קשיים ראיתיים. עוד הוסיפה, כי חלקו של המשיב בעבירות באישום הראשון אינו הגדול.

ה. עיינתי בחומר וכן בגליון הרישום הפלילי של המשיב, וסבורני כי יש להיעתר לבקשה. המשיב, בן 20 בשבוע החולף, החל בעבירות בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, וכשל במספר רב של עבירות רכוש, ובצדן הפרות הוראה חוקית ועבירות אלימות, עליהן נשפט בבית המשפט לנוער ונדון ב-2005 למאסר בפועל, למאסר על תנאי ולפסילה. הוא שב ונשפט ב-2006 על הפרת הוראה חוקית, ושוב נשפט ב-2007 בעבירת אלימות בחבורה (שמועדה בינואר 2006, לפני העבירות בתיק דנא, אשר נעברו בדצמבר 2006- מארס 2007), ונדון למאסר בפועל (תוך הפעלת מאסר על תנאי) ולמאסר על תנאי. חלק מעבירותיו, כאמור, הוא הפרת הוראה חוקית, ואף בתיק הנוכחי נכלל אישום כזה; אילולא היה המשיב אסיר, כך שמצוי הוא לעת הזאת מאחורי סורג ובריח, היה קושי רב – לשון המעטה – ליתן בו אמון לצורך חלופה. אביע את התקוה, כי בגילו הצעיר יחלץ עצמו מחיי העבריינות אליהם גלש, כדי לחיות חיים מועילים. אשר להתנהלות התיק הנוכחי, אין חולק כי הדחיות בתיק נבעו בראש ובראשונה מחילופי ייצוג אחדים על-ידי המשיב, ואף אם היה קושי בעניין חומר החקירה, כנטען - לא בכך היה שורשן של מרבית הדחיות. בית המשפט הדיוני ער לכך (כעולה מהחלטתו מיום 20.6.07), וקבע שני מועדי דיון קרובים; חזקה עליו כי יעשה כל הניתן לסיום התיק בהקדם. נוכח כל אלה נעתר אני לבקשה.

ניתנה היום, כ"ב טבת התשס"ח (31.12.07).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אפרים סלימן
שופט :
עורכי דין: