ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עבאס רהיג'ה נגד פרקליטות המדינה :

בג"ץ 6119/12

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט צ' זילברטל

העותרים:
1. עבאס רהיג'ה

2. פאדי עבאס

3. מובארכ עבאס

נ ג ד

המשיבה:
פרקליטות המדינה

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים

בשם העותרים:
עו"ד פתחי שחאדה

בשם המשיבה:
עו"ד מוריה פרימן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. עניינה של העתירה, התנגדות העותרים - אלמנתו ובניו של סלאח עבאס ע"ה (להלן המנוח) - להסדר טיעון (בתיק תפ"ח 31744-06-10) אליו הגיעה המשיבה עם שלושת הנאשמים ברצח המנוח (שלא צורפו לעתירה כמשיבים), אשר הואשמו גם בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לנפגע אחר, וקשירת קשר. במסגרת ההסדר - אשר עתיד להיות מוצג לבית המשפט המחוזי בנצרת בדיון ביום 3.9.12 - יורשע הנאשם הראשון (בגיר) בעבירה של רצח שבצדה עונש מופחת (לפי סעיף 300א לחוק העונשין, תשל"ז - 1977) ובעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, ושני הנאשמים האחרים (קטינים) יורשעו בסיוע לרצח ובעבירה של חבלה מחמירה. עוד הוסכם, כי הצדדים לא יהיו כבולים בכל הנוגע לטיעונים לעונש, והתביעה אף הבהירה כי בכל הנוגע לנאשם 1 היא תבקש את העונש המקסימלי. במוקד העתירה, הנדרשת לחומר הראיות בצורה רחבה ומעמיקה, עומדת הטענה כי קיימת בתיק תשתית מספקת להרשעה ברצח (ובכללה עדות העותרים 3-2), תוך הדגשת האינטרס הציבורי בענישה מחמירה, ולפיכך - כך נטען - חתימה על הסדר כאמור אינה סבירה.

ב. בתגובת המשיבה (מיום 22.8.12) נטען, בין היתר, כי דין העתירה להידחות בשל אי-צירופם של הנאשמים כמשיבים (בג"ץ 2592/10 פלוני נ' כהן (לא פורסם)), ובהסתמך על ההלכות בדבר היקף ההתערבות המצומצם של בית משפט זה בהחלטות התביעה (בג"צ 3425/94 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4) 1). הוטעם, כי לעותרים ניתנה הזדמנות מספקת לשטוח את טענותיהם בפני הגורמים המטפלים בתיק, וכן כי ברקע הנכונות להגעה להסדר עומדים שורה של שיקוליים ראייתיים. בהקשר זה הוזכרו, בין היתר, העובדה ששני העדים אשר זיהו את הנאשמים הם העותרים 3-2 (קרובי משפחתו של המנוח), ומנגד כי שני העדים האחרים שנכחו בזירה לא זיהו את הנאשמים; וכן קיומן של ידיעות מודיעיניות המייחסות את הירי לחשודים שאינם הנאשמים. עוד הוזכר, כי לגבי נאשם 1 קיימות חוות דעת רפואיות - לרבות מטעם התביעה - לפיהן הוא סובל מהפרעה נפשית חמורה. ולבסוף נטען, כי "המגעים להסדר טיעון, הבשילו בעקבות הערות המותב הדן בתיק" (אם כי ללא הפניות קונקרטיות), כי לבית המשפט המחוזי שיקול דעת אם לכבד את ההסדר שיוצג לפניו - וכן הודגש, כי גם במסגרת ההסדר תהיה התביעה "חופשית לטעון לענישה על פי שיקול דעתה".

ג. לאחר העיון אין בידינו להיעתר לעתירה. אי צירופם של שלושת הנאשמים (בג"צ 4405/06 פונדק פליקן בע"מ נ' פרקליטות מחוז ב"ש והדרום (לא פורסם)) הוא משגה, שכן המדובר בעניין הנוגע אליהם ישירות; אך גם בלא זאת, ככלל התערבות בית משפט זה בשיקול דעתן של רשויות התביעה מצומצמת, לרבות בכל הנוגע לגיבוש הסדרי טיעון, ובפרט כשאלה נובעים משאלות של דיות הראיות בתיק מסוים. כך כתב השופט לוי בנסיבות הקרובות מאוד לענייננו:

"התערבותו של בית-משפט זה בהחלטותיהם של גורמי התביעה אינה דבר שבשגרה, והיא תיעשה רק באותם מקרים בהם ברור על-פני הדברים כי אלו נתקבלו תוך חריגה מסמכות או שנפל בהן פגם קיצוני המצדיק את ביטולן... זאת, בין היתר, הואיל וההתערבות עלולה לפגוע הן בציפיותיו הסבירות של הנאשם, והן באמון הציבור במערכת אכיפת החוק... הצידוק להתערבות מצטמצם עוד נוכח הזכות המסורה כיום למתלונן בעבירות דוגמת זו שבכתב האישום המקורי במקרה שבפנינו - זכות הקבועה בסעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, להציג בפני גורמי התביעה את עמדתו באשר להסדר הטיעון המתגבש. ואם כך הוא בדרך כלל, מקל וחומר נכון הדבר שעה שהאישום נושא הסדר-הטיעון כבר החל מתברר בפני הערכאה הדיונית, שאז ייזהר בית-משפט זה פן ישים עצמו בנעליה ויביע עמדתו באשר לכשרותו של הסדר הטיעון שגובש" (בג"צ 2084/06 אלטשולר נ' ענף התביעות (לא פורסם) פסקה 5 - השופט לוי).

ד. המשיבה טענה, כאמור, כי נכונותה להסדר הטיעון נובעת משיקולים הנוגעים להערכת הראיות. בהקשר זה, כך נפסק, "רשאי התובע להתחשב, בין היתר, בקשיים ראייתיים הקיימים בחומר הראיות הלכאורי שבתיק, ובהשפעתם על הסיכויים הלכאוריים להרשעה או לזיכוי אלמלא ההסדר.. הערכה זו מסורה - בראש וראשונה, לשיקול דעתן של רשויות התביעה, ומידת התערבותו של בית משפט זה, בסוגיה זו בפרט, ובהחלטה להגיע לידי הסדר טיעון בכלל, היא מוגבלת" (בג"ץ 1353/11 שיטרית שריר נ' פרקליטות המדינה (לא פורסם) פסקה 4 - השופט פוגלמן; ההדגשה הוספה - א"ר). דברים אלה מושתתים על השכל הישר, שהרי ככלל לא יעשה עצמו בית משפט "פרקליטות ב'", או "משטרה ב'".

ה. מאחר שאין חולק "כי יומם של העותרים לא נפקד בהליך המשא ומתן לקראת גיבוש הסדר הטיעון" (השוו בג"ץ 2511/09 סוידאן נ' עו"ד לילי בורישנסקי, פרקליטת מחוז חיפה (לא פורסם)), ואף ניתנה להם הזדמנות ראויה לעיין בחומר הראיות על מנת לגבש את התנגדותם, ובהתחשב בטיבו של ההסדר כפי שתואר בטענות הצדדים (כמובן מבלי להביע כל עמדה לגופו, דבר המסור לבית המשפט המחוזי), אין עילה להתערבות בית משפט זה, אף שמבינים אנו לרוחם של העותרים ומשתתפים בצערם. על כן איננו נעתרים לעתירה.

ניתן היום י"ב באלול תשע"ב (30.8.12).

ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט


מעורבים
תובע: עבאס רהיג'ה
נתבע: פרקליטות המדינה
שופט :
עורכי דין: