ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צדיק עדיקה נגד אריה עדיקה :

רע"א 1570/12

המבקשים:
1. צדיק עדיקה

2. יעקב עדיקה

נ ג ד

המשיבים:
1. אריה עדיקה

2. אברהם עדיקה

3. ניסים עדיקה

4. נ. עדיקה בנייה והשקעות בע"מ

5. אחים עדיקה סחר בע"מ

6. נ.צ עדיקה גבעת שאול בע"מ

7. נ.נ עדיקה 1995 בע"מ

8. עו"ד יעקב אמסטר כונס הנכסים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בת"א 9551/07

בבית המשפט העליון

החלטה

1. מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 22.1.2012 (ת"א 9551/07, כבוד השופט נ' סולברג). בית המשפט נתן הוראות שונות בדבר תשלום חובותיו של הסופרמרקט, אשר מנוהל על ידי המבקשים.

2. המבקשים 1-2 (להלן: צדיק ויעקב), והמשיבים 1-3 (להלן: אריה, אברהם וניסים) הם חמישה אחים. האחים צדיק, יעקב, אריה ואברהם הגישו תובענה נגד אחיהם הבכור ניסים ונגד המשיבות 4-7 (חברות בשליטתו של ניסים). זאת בדרישה לפרק את השותפות הבלתי-רשומה (לשיטתם) שהתקיימה בין חמשת האחים, ולהשיב להם סכומי כסף אשר הוצאו מן השותפות שלא כדין.

ביום 12.1.2011 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נקבע כי בין האחים התקיימה שותפות, אשר כללה - בין היתר - סופרמרקט בגבעת שאול בירושלים (להלן: הסופר). בית המשפט הורה על פירוק השותפות, מתוקף סמכותו לפי סעיף 45 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975. כן מינה בית המשפט, מתוקף סמכותו לפי סעיף 47 לפקודה, את המשיב 8 לכונס לנכסי השותפות (להלן: הכונס).

ביום 6.10.2011 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, לפי בקשת הכונס. בסיומו נקבע, בין היתר, כי הכונס ימכור את הסופר, וכי מכספי התמורה ישולמו החובות לספקים ולעובדים של הסופר שהצטברו עד למועד מתן פסק הדין (להלן: ההחלטה הראשונה).

ביום 29.12.2011 הגיש הכונס בקשה נוספת למתן הוראות (בקשה מס' 80). במסגרת הבקשה צוין בין היתר כי, לאחר מתן ההחלטה הראשונה הפנו האחים עדיקה את כל הספקים והעובדים של הסופר אל הכונס, כדי שזה ישלם מקופת הכינוס חובות שוטפים של הסופר. כן צוין שבפברואר 2011 פרצה שריפה בסופר, והאחים יעקב וצדיק קיבלו לידיהם את כספי הביטוח. הכונס פנה אל האחים בבקשה לקבל מידע מה עלה בגורל הכספים, אולם מידע זה לא נמסר. לנוכח זאת התבקש בית המשפט להורות כיצד יש להמשיך ולנהוג.

לאחר קבלת תגובות הצדדים, קיבל בית המשפט את בקשת הכונס (להלן: ההחלטה השנייה). הוחלט כי כל עסק יישא בכל חובותיו השוטפים, ובכלל זאת עלויות הספקים והעובדים, עד לסגירתו או מכירתו. צדיק ויעקב יפרעו את התשלומים לנושים של הסופר בגבעת שאול. הכונס ישלם לנושים אלו מקופת הכינוס אך ורק בכפוף להגשת תצהיר ובדיקה חשבונאית, שמטרתם לוודא כי אלו חובות שנוצרו לפני מתן פסק הדין. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

3. במסגרת הבקשה טוענים האחים צדיק ויעקב כי הפרקליט שייצג אותם בהליכים שהובילו לקבלת ההחלטה השנייה - לא הבהיר כראוי את עמדתם. כמו כן, לשיטתם, החלטת בית המשפט השנייה עומדת בניגוד גמור להחלטתו הראשונה, שם נקבע שהכונס הוא שישלם את יתרת החובות לעובדים ולספקים של הסופר מקופת הכינוס. המבקשים מציינים כי לאמתו של דבר היה עליהם להגיש ערעור בזכות על החלטת בית המשפט המחוזי השנייה, ולא רק ערעור ברשות, וזאת משום שהחלטה זו סיימה את הדיון בעניינו של הסופר.

4. בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. במקרה דנן, לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים המצורפים, דעתי היא כי דינה להידחות.

ראשית אעיר, מן הבחינה הדיונית, כי הבקשה שלפניי הינה בגדר בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות. המבקש מניח כי ההחלטה השנייה סגרה את הדיון בנוגע לסופר, ומכאן הוא מסיק שההחלטה היא בגדר פסק דין והערעור עליה הוא בזכות. ברם אין בידי לקבל את הנחתו של המבקש, וממילא אין צורך לדון במסקנתו. הלוא ההחלטה השנייה מתמקדת במתן הוראות נוספות באשר לאופן פירוק השותפות, בין היתר בעניינו של הסופר בגבעת שאול. החלטה זו מְשנה (לגרסת המבקש), או לכל הפחות מוסיפה, על ההוראות שניתנו במסגרת ההחלטה הראשונה, שגם הן התייחסו בין היתר לאותו סופר. התפתחויות אלו מעידות על כך שבית המשפט מקבל מעת לעת החלטות הנוגעות לצדדים המעשיים של פירוק השותפות, וזאת על פי בקשת הצדדים ובהתאם להתפתחויות ולמידע שנחשף. לא נתבאר מדוע החלטת בית המשפט השנייה סוגרת את הדיון בעניין הסופר בגבעת שאול, יותר מכל ההחלטות הקודמות של בית המשפט (שאף הן עסקו באותו סופר). יתירה מכך, עיון בהחלטה מגלה כי היא לא נועדה להביא לסיום הסכסוך, אלא לפתור סוגיה קונקרטית בהשתלשלות ההליכים. לפיכך הבקשה שלפנינו היא בגדר ערעור ברשות, ולא ערעור בזכות.

לגופו של עניין, ובהמשך לאמור, אין ממש בטענות המבקשים כי החלטת בית המשפט המחוזי השנייה סותרת את החלטתו הראשונה ועל כן דינה להתבטל. ההחלטה המאוחרת לא התעלמה מן ההחלטה המוקדמת, אלא נבעה מכך שבזמן שחלף בין שתי ההחלטות חלו התפתחויות שונות והתגלו פרטי מידע נוספים. כך עולה בבירור מתוך בקשתו של כונס הנכסים, תגובות הצדדים והחלטת בית המשפט. אך טבעי הוא כי, בנסיבות אלו, יוציא בית המשפט – לבקשת הכונס - הוראות נוספות, שיתאימו למצב העדכני של הדברים. די בציון השריפה שפרצה בסופר, ושבעקבותיה התקבלו כספים מהביטוח כדי ללמד על הנסיבות החדשות שהביאו להחלטה השנייה. ההוראות שניתנו על ידי בית המשפט הן במסגרת סמכותו, ולא נפל בכך פגם. בנוסף, בית המשפט לא קבע כי חובות הספקים והנושים לא ייפרעו לעולם מקופת הכונס. כל שנקבע הוא שקופת הכינוס תפרע חובות בכפוף לכך שיוכח, על ידי הליך מאומת, שחובות אלו אכן נוצרו והיו צריכים להיפרע לפני פסק הדין. אשר על כן - החלטת בית המשפט לגופה נראית סבירה בנסיבות העניין, ואינני מוצא כל עילה משפטית להתערב בה.

אינני נדרש כלל לטענת המבקשים כי בא כוחם התרשל בתשובתו לבית המשפט המחוזי. המבקשים – יחד עם שני האחים התובעים הנוספים, אריה ואברהם - ייפו את כוחו של פרקליטם לייצג את ענייניהם בתיק הנוכחי. לבא כוחם ניתנה הזדמנות מספקת להגיב לבקשה מס' 80 של הכונס, וכך אכן עשה (בתגובתו מיום 10.1.2012). בית המשפט המחוזי קיבל את החלטתו על בסיס בקשת הכונס ותגובת המבקשים. כך ראוי היה לעשות. אין היגיון בכך שהמבקשים, אשר מתרעמים על בא כוחם, יכוונו את חיצי ביקורתם אל עבר בית המשפט. ואדגיש שוב, למען הסר ספק, כי אינני מתייחס כלל לעצם השאלה האם התרשל הפרקליט במלאכתו אם לאו, שהרי אין לכך כל רלבנטיות להליך שבפניי.

5. סוף דבר, הבקשה נדחית. מאחר ולא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' אלול התשע"ב (28.8.2012).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: צדיק עדיקה
נתבע: אריה עדיקה
שופט :
עורכי דין: