ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עידו בר -גיל נגד גוליבר תיירות בע"מ :

בפני כבוד השופטת לימור ביבי-ממן

תובעים

1.עידו בר -גיל
2.מיכל שנאפ

נגד

נתבעת ומוסרת הודעת צד ג'

גוליבר תיירות בע"מ ח.פ. 51-306340-4

נגד

צד ג'
קיי ניו סנטורי טורס בע"מ ח.פ. 51-2728098

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים אשר אירעו להם כפועל יוצא מליקויים בחופשה אשר הוזמנה על ידם מאת הנתבעת.

לטענת התובעים ביום 13/2/09 הזמינו באמצעות הנתבעת חבילת נופש לטנריף מיום 17/2/09 ועד ליום 24/2/09 הכוללת טיסות וכן, שהות במלון ארבעה כוכבים בעלות 8,707 ₪.

לטענת התובעים, במסגרת חופשתם נתגלו מספר ליקויים, אשר לטעמם האחריות להם מוטלת לפתחה של הנתבעת ומשכך עליה לשפותם בגין נזקיהם כמפורט להלן:

לטענת התובעים, מסלול הטיסה חזרה מטנריף הורכב משתי טיסות – האחת מטנריף למדריד והשניה ממדריד לישראל. לטענתם, מבלי שתימסר להם הודעה מוקדמת על כך ולאחר שביצעו הזמנה בה הוצגו נתוני טיסה אחת – שונתה הטיסה אשר סופקה להם מטנריף למדריד ושעת הטיסה אשר סופקה להם הוקדמה בארבע שעות. כפועל יוצא מכך, קוצרה חופשתם מחד ובנוסף, הם נאלצו להישאר ללא כל מעש בשדה התעופה במדריד בהמתנה לטיסת ההמשך לישראל אשר נשארה במועד הראשוני.
לטענת התובעים- עת הגיעו לטנריף התברר להם כי הכבודה שלהם לא הגיעה ומשכך, הם נדרשו להוצאות ולהשחתת זמנם על מנת לרכוש אמצעים חלופיים עד להגעת הכבודה. זאת ועוד, לטענתם עת הגיעה המזוודה התברר כי נגרם לה נזק.
לטענת התובעים- אמנם, הוסבר להם והם הסכימו לכך, כי המלון אשר מסופק להם מרוחק ממרכז העיר ואולם, לטענתם – הבהיר להם סוכן הנתבעת מפורשות כי בסמוך למלון קיים מרכז קניות אליו ניתן להגיע בנקל. לטענת התובעים, עת הגיעו אל המלון התחוור להם כי המלון ממוקם על הר אשר למרגלותיו אוטוסטרדה ומשכך, כל יציאה מבית המלון ולו למרכז הקניות אשר עליו סיפר להם סוכן הנתבעת – דרשה העזרות בכלי תחבורה. לטענת התובעים – המלון אמנם הפעיל שירות הסעות ואולם, זמניו של זה היו מוגבלים וכן, השירות הסתיים בשעה 19:00 . בנוסף- לטענת התובעים – כל נסיעה במונית ולו למרכז הקניות, היתה כרוכה בתשלום מינימאלי בסך 4 אירו . משכך, לטענת התובעים לא עמדה להם ברירה והם נאלצו לשכור רכב אשר שימשם בתקופת השהות במקום.
לטענת התובעים , על אף שמדובר בעונה קרה , הסוויטה אשר סופקה להם במלון לא היתה מחוממת . לטענתם, בדיקתם העלתה כי קיימים במלון חדרים ממוזגים ואולם, גם באלו אין מיזוג בכל החדרים אלא רק בסלון הסוויטה , בעוד שחדר השינה אינו ממוזג. לטענתם , בנוסף, החדרים הממוזגים הם אלו הפונים לכיוון הים ומשכך, חדרים אלו קרים יותר.

לטענת התובעים, עת הגיעו למלון וגילו הליקויים כאמור, פנו אל נציג הנתבעת וביקשו להחליף מלון ואולם, לא היה כל מלון חלופי. לטענתם, הוצע להם אמנם להחליף את החדר אשר סופק להם לחדר ממוזג חלקית כמפורט לעיל ואולם, הם סירבו הואיל וכאמור, החדרים הממוזגים חלקית הם אלו הפונים לים ובהם קר יותר וכן, חדר השינה בחדרים אלו גם הוא אינו ממוזג ומשכך, לטענתם, החלפת החדר רק היתה מחריפה את מצבם.

לטענת התובעים, האחריות לכלל נזקיהם מוטלת לפתחה של סוכנות הנסיעות – הנתבעת – ממנה הזמינו את החופשה ומשכך, לדידם עליה לשאת באחריות הכוללת לכלל רכיבי הנזקים הכרוכים בחופשה כמפורט לעיל . לטענת התובעים נזקיהם הנ"ל מוערכים על ידם בסך של 10,000 ₪ ומשכך, לטענתם, על הנתבעת לשפותם בגין נזקיהם כאמור.

לטענת הנתבעת – תחילה, אין היא אחראית לנושא הכבודה הואיל ועילת התביעה הנובעת מנזקים הנגרמים במהלך הובלה אווירית לכבודה או לאיחור בהבאתה – מיוחדת , בהתאם לחוק התובלה האווירית, למוביל האווירי. משכך, לטענת הנתבעת – יש לדחות תביעתם של התובעים לענין נזקים אלו על הסף.

זאת ועוד, לטענת הנתבעת, היא הזמינה את חבילת הנופש בעבור התובעים מאת הצד השלישי. לטענת הנתבעת, הצד השלישי שינה את הטיסה בחזרה מטנריף למדריד ולא עידכן אותה בדבר שינוי הטיסה ומשכך, ככל שארע לתובעים נזק כפועל יוצא מכך, הרי שיש להשיתו על הצד השלישי .
זאת ועוד, לטענת הנתבעת המידע אשר נמסר לה בנוגע למלון הינו כי מדובר במלון ממוזג ולא הועבר אליה כל מידע ובהתאם לו לא קיימת מערכת מיזוג לחימום החדרים ומשכך, גם בהקשר זה –ככל שאמנם נגרם לתובעים נזק – הרי שיש להשיתו על הצד השלישי אשר סיפק להם מלון שאינו תואם את המצג כפי שהוצג לנתבעת.
לאור האמור הוגשה על ידי הנתבעת הודעת צד שלישי בגין נזקים אלו הנטענים על ידי התובעים.

באשר לנזקי התובעים הנובעים ממיקום המלון, הרי שלטענת הנתבעת תחילה – הובהר לתובעים מפורשות מיקומו של המלון ,הם הסכימו לו ולא היה כל הבדל בין המצג של המלון לבין המלון בפועל. זאת ועוד, לטענת הנתבעת – ככל שאמנם מיקומו של המלון חייב העזרות בהסעות הרי שעל התובעים מוטלת החובה להקטין את נזקם ומשכך, היה על התובעים להיעזר בשירותי ההסעות של המלון ובתמיכה במוניות – באופן שנזקם היה קטן יותר ולא להגדיל את הנזק באמצעות שכירת רכב אשר עלותה גבוהה מהנדרש.

לטענת הצד השלישי – לא היה לו כל מידע הנוגע למיזוג בחדרי המלון ואולם, מיד עת התחוור לו כי החדר אשר סופק לתובעים אינו ממוזג והגם שהדבר היה כרוך בעלות נוספת, הוא הורה למלון להעביר את התובעים לחדר ממוזג ואולם, התובעים סירבו לעשות כן . בנסיבות אלו בהן, לצד השלישי לא היה מידע מוקדם הנוגע למיזוג והוא טיפל בתלונת התובעים מיד לכשהגיעה לידיעתו- הרי שלטענת הצד השלישי אין להשית עליו כל אחריות בנוגע לכך.

באשר לטענת התובעים בדבר שינוי הטיסה, לטענת הצד השלישי , במועד ביצוע ההזמנה לא נותרו מקומות בטיסה אשר הוזמנה על ידי התובעים מלכתחילה ומשכך, הם שובצו לטיסה חלופית והודעה בדבר נמסרה לנתבעת. זאת ועוד, לטענת הצד השלישי עוכבו התובעים בשדה התעופה במדריד בסך הכל במשך שלוש שעות וארבעים וחמש דקות והנזק אשר נגרם להם משכך, הינו זעום ואינו טעון פיצוי. בנסיבות אלו , לטענת הצד השלישי אין כל מקום לחייבו בתשלום כלשהו בגין נזקים אשר להם טוענים התובעים הנובעים משינוי מועד טיסם.
לאור האמור, לטענת הצד השלישי יש לדחות את הודעת הצד השלישי כנגדו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעים , נציג הנתבעת והצד השלישי.
לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את טענות הצדדים והראיות בתיק, הנני סבורה כי דין התביעה וההודעה לצד השלישי להתקבל באופן חלקי והכל כפי שיפורט להלן.

שינוי הטיסה מטנריף למדריד:

במסגרת הדיון בפני העיד הצד השלישי , בהקשר זה ,(בעמוד 5 שורות 1-14) כי :
"לא שונו שעות הטיסה, שונתה הטיסה. כי ביום שבוצעה ההזמנה, הטיסה חזרה כבר הייתה מלאה. זו לא בעיה שלי. אני אינני עומד מול התובעים. מסרנו הודעה לנתבעת. אנחנו גם שלחנו את הכרטיסים.... הטיסה מפורסמת בשעה מסוימת. והטיסה הזאת הייתה מלאה. לשאלת ביהמ"ש אם ביקשו שעת טיסה אחת, על בסיס מה הזמנתי שעת טיסה אחרת בלי לבדוק קודם אם זה מתאים, אני משיב שבדרך כלל זה לא משנה, כי זו טיסה ארוכה דרך מדריד, ובדרך כלל זה לא כלֿֿכך משנה לאנשים. עד התביעה של התובעים לא היו בעיות וגם אחרי זה אין בעיות.
כאשר כורטסו הכרטיסים ונשלחו לנתבעת, פנו לנתבעת ושאלו מה עם השעה. הסברנו שהטיסה האוריגינלית חזרה מלאה ויש הטיסה הזאת. רוצים? תודיעו לנו עכשיו אם לבטל או לא לבטל. הודיעו לנו לא לבטל. היו יכולים לבטל באותו רגע. לשאלת ביהמ"ש איפה זה מופיע בכתב ההגנה מטעמנו אני משיב שזה לא מופיע."
מעדותו של הצד השלישי נמצאתי למדה כי התובעים הזמינו טיסה לשעה מסויימת, אשר היתה מלאה ומשכך, הצד השלישי – על דעת עצמו, מבלי ליידע את התובעים ומבלי לאפשר להם לבטל את ההזמנה או לבחון אותה מחדש - הזמין להם טיסה למועד חלופי והכל באיצטלה שזה: "לא כל כך משנה".
אינני רואה עין בעין עם נציג הצד השלישי באשר לחשיבות הנודעת לשינוי הטיסה, באשר הנני סבורה כי שינוי הטיסה על דרך הקדמתה בארבע שעות – שינוי המוביל הן לקיצור החופשה והן, להמתנה עודפת לטיסת ההמשך אשר לא שונתה – הינו שינוי מהותי אשר דורש- לכל הפחות- מתן הזדמנות לתובעים לבטל את ההזמנה אשר בוצעה על ידם.

באשר לטענתו של הצד השלישי ולפיה, הודעה כאמור נמסרה לנתבעת תוך מתן אפשרות לביטול החבילה, הרי שטענתו זו של הצד השלישי הועלתה לראשונה במסגרת עדותו בפני ומשכך, מדובר בעדות כבושה אשר מהימנותה מוטלת בספק.

משכך , משמדובר כאמור בשינוי מהותי, משלא הוכח לי כי לתובעים או לנתבעת נמסרה הודעה בדבר השינוי תוך מתן אפשרות לביטול החבילה , הרי שהנני קובעת כי על הצד השלישי מוטלת החבות לשפות התובעים בגין הנזקים אשר נגרמו להם כפועל יוצא מהפרת הזמנתם המקורית על דרך שינוי ההזמנה בשינוי מהותי.

הנזקים להם טוענים התובעים בהקשר זה אינם נזקים בעין אלא נזקים הכרוכים בעוגמת הנפש וחוסר נוחות אשר היו מנת חלקם. נזקים אלו נתונים לאומדן של בית המשפט ומשכך, הנני אומדת הנזקים לתובעים בראש נזק זה בסך של 1,500 ₪ לשני התובעים.

איחור בהגעת הכבודה ונזק לכבודה –

כפי שיפורט להלן, הנני סבורה כי לא קיימת לתובעים עילת תביעה כנגד הנתבעת בגין ראש נזק זה הואיל ועילת התביעה- ככל שהיא קיימת - מיוחדת לתביעה כנגד המוביל האווירי.

בהקשר זה, התביעה הינה לנזקים הנובעים מעיכוב בהבאת כבודה ומשכך, חוסה התביעה תחת כנפי חוק התובלה האוירית , תש"ם – 1980 (להלן:"חוק התובלה האווירית") . במסגרת חוק זה הוחלו והוכנסו לתוקפן, מספר אמנות בינלאומיות החלות בנושא התובלה האווירית ובינהן אמנת ורשה אשר נחתמה ביום 12/10/1929 .
סעיף 10 לחוק התובלה האווירית , מייחד את העילה הנובעת מהובלה אווירית ובהתאם לו:
"אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו, לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו".
סעיף 19 לאמנת ורשה קובע כי :
"המוביל ישא באחריות לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה אווירית של נוסעים, כבודה או טובין".
משיוחדה העילה בהתאם לחוק, לעילה בהתאם לאמנה ומשאמנת ורשה קבעה מפורשות כי האחריות במקרה כאמור תחול על המוביל האווירי, הרי שאין לתובעים עילה כנגד סוכנות הנסיעות בגין ראש נזק זה.
במאמר מוסגר אציין כי התובעים טוענים כי ההובלה האווירית במקטע נשוא התביעה נעשתה על ידי מוביל אווירי אשר אין לו נציגות בארץ ,כפועל יוצא מכך שאין להם ממי להשתפות ומשכך, לטענתם יש להטיל אחריות על הסוכנות – הנתבעת- אשר ריכזה את הזמנתם. תחילה כאמור וכפי שפורט לעיל- משיוחדה התביעה על פי דין לתביעה כנגד המוביל האווירי , הרי שאין להטיל אחריות בנוסף גם על סוכנות הנסיעות. זאת ועוד, למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי הואיל והטיסה במקטע הנדון נעשתה לכאורה במסגרת "קוד שר" בין חברת אל על- שהיא חברה ישראלית , לבין המוביל האווירי בפועל, הרי שלכאורה התובעים יכולים לפנות בתביעה למוביל על פי החוזה – דהיינו לחברת אל על ותביעתם אינה מוגבלת רק לתביעה כנגד המוביל בפועל (בהקשר זה, ראה פסק דין אשר ניתן על ידי בתק (ת"א) 4641-10-09 משה דורון דינאי נ' קונטיננטל איירליינס אינק (6/1/11) וכן, תא (חי') 16343/01 ד"ר לורבר מרגלית נ' איבריה נתיבי אוויר ספרדיים ) . לאור האמור, אין ממש בטענת התובעים ולפיה, אין להם גורם בארץ אליו הם יכולים להפנות את תביעתם.
מיקום המלון :
בהקשר זה, מצאתי כמהימנה טענתם ועדותם של התובעים ולפיהן, מיקום המלון בפועל שונה מהמצג אשר הוצג להם על ידי נציג הנתבעת ולפיו, המלון אמנם מרוחק ואולם, קיים מרכז קניות בסמוך לו אליו יכולים התובעים לסור. בהקשר זה אציין כי הנתבעת לא הביאה לעדות את הסוכן מטעמה על מנת לשלול גרסתם של התובעים ומחדלה זה מהווה חזקה כנגד גרסתה.
הנני סבורה כי מחדלה של הנתבעת מלספק לתובעים מידע מדויק באשר למלון ובכלל זה באשר לעובדה שהמלון ממוקם בסמוך לאוטוסטרדה ומשכך, כל יציאה ממנו לרבות למרכז המסחרי הסמוך אליו גיאוגרפית – דורשת נסיעה ברכב – ויתרה מכך, מצג השווא אשר הוצג להם על ידה בנושא זה – אינם עולים בקנה אחד עם אחריותה של הנתבעת כלפי התובעים ובהתאם לה על הנתבעת לייעץ לתובעים באופן מקצועי ולספק להם כל מידע רלוונטי באשר לרכיבי החופשה המוזמנים על ידם . משכך, הנני קובעת , כפי שיפורט להלן, כי על הנתבעת לשאת בנזק אשר אירע לתובעים כפועל יוצא ממצג שווא זה.
יפים בהקשר זה קביעות בית המשפט המחוזי בחיפה בח"א (חוזים אחידים) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, במסגרתו נקבע כי :
"שלב המו"מ פועלת המבקשת כגורם מקצועי המייעץ ללקוח ומספק לו מידע על שירותי תיירות שונים שהוא שוקל להזמין. מידע זה אומנם מתייחס בעיקרו לשירותים שאינם מבוצעים על ידי המבקשת, אולם ברור וגלוי כי היא בעלת יתרון של נסיון ומומחיות ביחס ללקוח, ונתפסת על ידו כגורם שניתן להסתמך על דבריו ולתת בו אמון. בשלב זה המבקשת אינה פועלת כשלוחה של ספקי השירותים, ואינה מנהלת את המשא ומתן מטעמם (שהרי אין היא מייצגת ספקי שירותים בודדים, אלא מאפשרת ללקוח להזמין ממגוון רחב מאד של ספקי שירותים). היא עומדת איפוא באופן עצמאי כנותן שירותי יעוץ מול הלקוח ולפיכך גם אמורה לשאת באחריות הנגזרת מכך."

כן יפים דברי כבוד השופטת גרוסמן בת"א (שלום ת"א) 52167/99 הורנשטיין נ' אופיר טורס (7.10.2001) :

"החוזה הוא אמנם בין התובעים הנוסעים לבין המשווקת אופיר טורס אך לסוכנות נסיעות מאטאר שמור מעמד של יותר ממתווך. מעמדה הוא כשל ממליץ ומסייע לתובעים להגיע להחלטה באשר לזהות הנופש בו יבחרו. מעמד זה מטיל על סוכנות הנסיעות אחריות חוזית ונזיקית ישירה כלפי התובעים".

לאור האמור, הנני קובעת כי הנתבעת אחראית לנזקים אשר אירעו לתובעים כפועל יוצא ממצג השווא האמור אשר הוצג על ידה כאמור.

באשר לאומדן הנזקים הרי שבהקשר זה הנני מקבלת טענתה של הנתבעת ובהתאם לה על התובעים חלה החובה להקטין את נזקם ומשכך, היה עליהם להסתייע בהסעה אשר סופקה על ידי המלון ובמוניות ולא להגדיל הנזק באמצעות שכירת רכב שהיא פתרון יקר יותר יחסית. זאת ועוד, התובעים הודו בהגינותם כי נמסר להם מלכתחילה כי המלון מרוחק ומשכך, טענתם התמקדה בכך שאף למרכז המסחרי הם נאלצו לנסוע . לאור האמור, הרי שהנזק אשר נגרם לתובעים כפועל יוצא ממצג השווא של הנתבעת, הוא זה הנובע רק מנסיעות למרכז מסחרי ולא הכולל גם נסיעת התובעים מבית המלון לאיזורים אחרים. התובעים הוסיפו והודו כי עלות המונית למרכז עמדה על סך של 4 אירו לכל כיוון. משכך, הנני אומדת את נזקי התובעים בראש נזק זה בסך של 480 ₪ המורכב מעלות של 16 אירו ליום (שתי נסיעות הלוך ושוב למרכז המסחרי ) כפול 6 ימים (לאור הקיצור בחופשתם של התובעים הנובעת מהקדמת הטיסה בחזרה).
מערכת המיזוג במלון:
בהקשר זה, אין עוררין והצד השלישי הודה מפורשות בדבר כי לא כל החדרים במלון המסופק כללו מיזוג. זאת ועוד, אין עוררין כי התקופה בה טסו התובעים לחופשתם הינה העונה הקרה ומשכך, חימום החדרים הינו נדרש.
לטענת הצד השלישי, הוא לא ידע על כך שכלל החדרים במלון אינם ממוזגים ומשכך, אין להשית עליו אחריות בגין כך.
אין בידי לקבל התנערותו זו של הצד השלישי מאחריות. יפים לענין זה דברי בית המשפט בבתק (ב"ש) 2996/06,יעקב מנשה נ' אופיר טורס בע"מ, (פורסם בנבו) נקבע כי :
"הסוכנות והספק מציגים עצמם כבעלי ידע וכמומחים לנופשונים שונים. חובה עליהם לבדוק את בתי המלון והנופשים אותם הם מפרסמים ואותם הם מוכרים ללקוחותיהם. שאם לא כן, מדוע ייגבו כספים. הרי הלקוח המזדמן יוכל לבצע בעצמו את רכישת החופשה בעצמו ובמיוחד קל הדבר בימינו בעידן האינטרנט המאפשר הזמנת טיסות בכל רחבי העולם ואף הזמנת בתי מלון מן הארץ לחו"ל."
וכן דברי בית המשפט בת"ק (תביעות קטנות פ"ת) 3148/06 בורנפלד נ' הדקה ה-90 (2007).: "בית משפט זה בדעה, שכל אימת שסוכן נסיעות או ספק מזמין בימינו מלון או מכונית מעבר לים בשביל לקוחו הצרכן, אל לו להסתפק ב"תיווך" הפאסיווי אלא עליו לוודא ולבדוק שאכן אישור ההזמנה משקף את אמיתותה. אין אנו חיים עוד בימי הדיליז'אנס והטלגראף. בדיקה בדואר אלקטרוני או בשיחת טלפון אינם מייקרים את השרות לצרכן והזמן המוקדש לעניין זה, הפסדו יוצא בשכרם של לקוחות שמחים בחלקם."

מהאמור נובע כי חלה על הצד השלישי החובה לבחון המלון המסופק על ידו ואל לא להתנהל באופן פסיבי מבלי לברר המידע המוצג על ידו. יחד עם זאת, הוכח להנחת דעתי כי משעה שהתברר שהמלון אינו ממוזג, לא התנער הצד השלישי מאחריותו , אלא שהוא פעל אל מול המלון והסדיר מעברם של התובעים לחדר חלופי שהוא ממוזג באופן חלקי. אציין כי התובעים סירבו לעבור לחדר החלופי הואיל וגם זה לא מוזג באופן מלא אלא רק בחלק מחדריו ולא בחדר השינה.

בנסיבות אלו בהביאי בחשבון מחד את העובדה שאף חדרי המלון בהם קיימת מערכת מיזוג אינם ממוזגים באופן מלא וכי על הספק מוטלת החובה לברר נושאים אלו טרם ההתקשרות עם המלון ומאידך- את העובדה שהספק לא התנער מאחריותו בזמן אמת אם כי הפתרון אשר הוצע על ידו בסיכומו של דבר היה חלקי בלבד- הנני סבורה כי על הספק – הצד השלישי לפצות את התובעים בסך 500 ₪ בגין חוסר הנוחות אשר נגרמה להם כפועל יוצא מהעדר מיזוג בחדרי המלון.

סוף דבר- לאור האמור לעיל, הנני קובעת כי התביעה מתקבלת באופן שהנתבעת תשלם לתובעים פיצוי כולל בסך של 2,480 ₪ כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובעים בסך של 500 ₪. התשלומים יבוצעו על ידי הנתבעת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הודעת הצד השלישי מתקבלת באופן שהצד השלישי ישפה את הנתבעת בסך 2,300 ₪ המורכב מסך 2,000 ₪ החל עליו בגין הפיצוי ברכיבי הנזק המפורטים בסעיפים 5 ו – 8 לעיל וכן בגין סך 300 ₪ הנובע מחיובו בחלק מההוצאות אשר הושתו על הנתבעת כלפי התובעים. במסגרת הודעת הצד השלישי החלטתי שלא לעשות צו להוצאות. התשלום לנתבעת על ידי הצד השלישי יבוצע בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"א, 22 מאי 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עידו בר -גיל
נתבע: גוליבר תיירות בע"מ
שופט :
עורכי דין: