ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוסא אלנברי נגד מדינת ישראל :

ע"פ 1069/12

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט צ' זילברטל

המערער:
מוסא אלנברי

נ ג ד

המשיב:
מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 28.12.2011 בת"פ 8132/09 שניתן על ידי כבוד השופטת
צ' צפת

בשם המערער:
עו"ד א' בר ציון

בשם המשיב:
עו"ד א' בן-ארויה

בשם שירות המבחן:
גב' ר' דביר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת צ' צפת), שהשית על המערער עונש של 9 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, שנה מאסר על תנאי, שלא יעבור כל עבירה של נשק מסוג עוון או פשע במשך שלוש שנים מיום שחרורו, וקנס בסך 10,000 ש"ח.

רקע והליכים

1. המערער הורשע על יסוד הודאתו בהסדר טיעון בעבירות שונות בנשק: החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), החזקת תחמושת לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק, סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק, נשיאה והובלת נשק לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק ונשיאה והובלת תחמושת לפי סעיף 144(ב) סיפא לחוק. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, המערער רכש אקדח ותחמושת (להלן: הנשק) והחזיקם בביתו משנת 1999 ועד לשנת 2004. בשנת 2004 פנה אליו אדם לרכישת הנשק. המערער נפגש עימו ובכך נשא והוביל את הנשק לביתו של אותו אדם, שם מסר לו את הנשק בתמורה כספית.

2. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי המשיבה תעתור לעונש של שנת מאסר בפועל וההגנה תטען לעונש באופן חופשי.

3. לבקשת הצדדים, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המערער. מהתסקיר עלה כי מדובר באדם בן 39, נשוי לשתי נשים, גרוש מאישה נוספת ואב ל-17 ילדים. המערער עבד למחייתו בעבודות מזדמנות ולפני מעצרו עבד כנהג בקו חלוקת לחם. לדבריו, בשנת 1997 עבר תאונת דרכים, שבעקבותיה הוא סובל מבעיות נוירולוגיות, שמיעה וזיכרון. שירות המבחן ציין כי המערער שיתף באופן חלקי ומעורפל בקורות חייו, דבר שהקשה על הבנת מניעיו. להערכת קצין המבחן, המערער פיתח תפיסה קורבנית הנשענת על תחושת נטישה ואכזבה על רקע חוסר שייכות ותלישות במערכת המשפחתית. קצין המבחן התרשם כי תחושות אלה גורמות גם היום לאי-יציבות בחייו של המערער. המערער הודה במיוחס לו וטען כי רכש את הנשק להגנה עצמית ולא עשה בו כל שימוש. עם זאת, קצין המבחן התרשם כי הוא ממעיט מחומרת העבירה ומשמעותה. סיכומו של דבר, בשל בחירתו של המערער שלא להסתייע בשירות המבחן לצורך בירור נסיבות מעורבותו הפלילית, העלה קצין המבחן ספק באשר ליכולתו להפיק לקחים מההליכים המשפטיים ולהימנע ממעורבות פלילית חוזרת בעתיד ולא בא בהמלצה טיפולית.

4. בגזר הדין, עמד בית המשפט המחוזי על חומרת התופעה של החזקה וסחר בנשק שלא כדין, על פוטנציאל הסיכון הטמון בה. כן העיר בית המשפט כי לא ברורה הסיבה שבגינה החזיק המערער בנשק, ובהקשר זה ציין כי בנשק נעשה שימוש בפיגוע על רקע לאומני בצומת מרכזית בדרום הארץ. בית המשפט הוסיף כי אין בתסקיר כדי להועיל למערער בנסיבות שבהן שירות המבחן לא בא בהמלצה נוכח היעדר שיתוף פעולה מצדו. מנגד, שקל בית המשפט לזכות המערער את נסיבות חייו, הודאתו, עברו הנקי וחודשי המעצר שבו היה נתון. על יסוד שיקולים אלה דן את המערער לעונש המפורט מעלה.

5. באי כוחו של המערער עותרים להקלה בעונשו של המערער, כך שיועמד על 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. טענתם המרכזית היא כי לא ניתן משקל הולם לנסיבות שונות העומדות לזכותו של המערער. כך למשל, לא ניתן משקל ראוי לנסיבות חייו, אורח החיים הנורמטיבי שניהל, הודאתו, עברו הנקי והחרטה והצער הכנים שהביע. גם לא ניתן משקל לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ולעובדה שהמערער לא עשה כל שימוש בנשק. נטען כי אמנם נעשה שימוש בנשק בפיגוע על רקע לאומני, אולם עובדה זו לא באה לידי ביטוי בכתב האישום המתוקן שעליו הסכימו הצדדים בהסדר הטיעון. באי כוח המערער הוסיפו וטענו כי שליחת המערער, אדם נורמטיבי ביסודו, אל מאחורי סורג ובריח עלולה לגרום לו נזק בלתי הפיך בתפקודו כאדם חיובי.

6. בא כוח המשיבה גורס מנגד כי יש לדחות את הערעור. הוא מדגיש כי מדובר בסחר בנשק ולא רק בהובלתו או נשיאתו סתם. כן ציין כי בעבירות בנשק קיימת מגמת החמרה וגם מטעם זה אין להסתפק בעונש מחוץ לכותלי בית הסוהר. הוא סבור כי המקרה הנוכחי ממחיש את הסכנה הטמונה בסחר בנשק, כפי שהדבר נלמד מהעובדה שנעשה בו שימוש בפיגוע לאומני. הוא מוסיף כי תסקירי שירות המבחן מלמדים על שיתוף פעולה חלקי מצד המערער, ועל כך שנטה לטשטש את חומרת העבירות. עוד הוא מוסיף כי עברו של המערער היה נקי עד לאירוע הנוכחי אולם מאז הסתבך בפלילים פעמים נוספות.

הכרעה

7. עיינו בכתב הערעור, שמענו את טענות הצדדים בדיון והחלטנו כי דין הערעור להידחות. לא מצאנו כי המקרה הנוכחי נופל לגדר המקרים החריגים שבהם תתערב ערכאת הערעור בחומרת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית (ראו למשל: ע''פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.06); ע''פ 9437/08 אלגריסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.5.09)).

אין מחלוקת כי הנשק המדובר שימש מחבלת בפיגוע על רקע לאומני (שבו לא היו נפגעים). נתון זה הופיע בכתב האישום המקורי אך אין לו זכר בכתב האישום המתוקן, ללמדנו כי הצדדים השמיטוהו מדעת בהסדר הטיעון. בנסיבות אלה, לא היה מקום לייחס לו משקל, כפי שטען המערער. יחד עם זאת, אין בכך כדי לעמעם את הסכנה הרבה הטמונה בעבירות הנשק בכלל ועבירות הסחר בנשק בפרט, אשר עלולים להתגלגל – אף אם לא התגלגלו בפועל – לידיים עברייניות ולהעמיד את הציבור בסכנת נפשות. מכאן חומרתן של עבירות הנשק, המתבטאת גם במגמת ההחמרה בענישה שחלה בפסיקה בנוגע לעבירות אלה (ראו ע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (לא פורסם, 4.12.11)); ע"פ 3439/11 סבייח נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (לא פורסם, 29.4.12); ע"פ 8866/11 חאג' נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (לא פורסם, 22.3.12)). לכך יש להוסיף כי המערער אמנם הודה במיוחס לו לאחר שתוקן כתב האישום, אולם שיתף פעולה בצורה חלקית בלבד עם שירות המבחן ונטה לטשטש את חומרת האירוע. שיתוף הפעולה החלקי הוביל לכך שקצין המבחן נמנע מגיבוש המלצה טיפולית בעניינו של המערער. מנגד, בכף הזכות, עומדים הודאתו של המערער, עברו הנקי עד לאירוע זה ואורח חייו הנורמטיבי. לא התעלמנו גם מנסיבות חייו ונתוניו האישיים.

נוכח מכלול שיקולים אלה, ואף בהתעלם מהעובדה שהנשק התגלגל בפועל לידיים עברייניות, סבורים אנו כי העונש שגזר בית המשפט המחוזי על המערער – 9 חודשי מאסר בפועל, שנמצא בטווח שעליו הסכימו הצדדים – הולם את נסיבות המקרה ואין להתערב בו.

הערעור, אפוא, נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 12.8.12 בשעה 10:00.

ניתן היום, ז' באב תשע"ב (26.7.12).

ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט


מעורבים
תובע: מוסא אלנברי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: