ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טיגב טגניה נגד קצין התגמולים :

28


בתי המשפט

בית משפט השלום באר שבע

וע 001148/06

בפני:

כב' השופט יעקב גנן

תאריך:

23/11/2008

בעניין:

טיגב טגניה

המערער

ע"י ב"כ עוה"ד

טובה אדורם

נגד

קצין התגמולים

המשיב

ע"י ב"כ

ה' יוסף מוזס - מתמחה

גב' נועה ינקלוביץ' - מתמחה

גב' שרית דהן - מתמחה

חברי הועדה:

ד"ר קלרה שניידרמן - חברה

גב' יואלה שרון - חברה

פסק דין

1. נושא ערעור זה הינו פגימה הקשורה עם כאבי הגב התחתון.

2. בתאריך 30.12.03, פנה המערער לקצין-התגמולים בתביעה להכיר בו כ"נכה", לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין הפגימה האמורה לעיל.

3. בתאריך 03.05.05, בהחלטה שניתנה על-ידי קצין-התגמולים נדחתה תביעת המערער וקצין-התגמולים הודיע לו, כי לאחר עיון בתביעתו ובהסתמכו על שתי חוות-דעת רפואיות, מיום 10.10.04 (מוצג מש/2) ומיום 01.04.05 (מוצג מש/3) של ד"ר דניאל פלוטקין, מומחה לכירורגיה אורתופדית, הגיע לכלל מסקנה, כי לא קיימת עדות לכך שהמערער נפצע במהלך "מסע-הכומתה" בטירונות, בחודש נובמבר 2001, וכי לא קיימת הוכחה, שהמימצא, שאובחן בבדיקת C.T.(בדיקה בטומוגרפיה ממוחשבת), מתאריך 23.05.01, קשור לאירוע, מחודש נובמבר 2001, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק הנכים.

4. על החלטתו האמורה לעיל של קצין-התגמולים, מיום 03.05.05, הגישה ב"כ המערער ערעור לועדת הערעורים (תיק מס' וע1072/05) שנקבע לדיון, לישיבה ראשונה,

ליום 16.06.05.

5. בתאריך 02.06.05, פנתה ב"כ המערער בבקשה, שבה עתרה למחיקתו של הערעור הנ"ל.

6. בתאריך 06.06.05, נעתר כב' השופט יצחק בנאי לבקשה האמורה, והורה על מחיקת הערעור ללא צו להוצאות.

7. בתאריך 19.03.06, פנתה ב"כ המערער לקצין-התגמולים בבקשה, על פי סעיף 35 לחוק הנכים, ל"עיון חוזר" בתביעת המערער, וצירפה לבקשתה כ"ראיה חדשה" את חוות-דעתו הרפואיות, מיום 29.01.06, של ד"ר גד ולן, מומחה בכירורגיה אורתופדית (מוצג מע/3).

כמו כן, צירפה ב"כ המערער לבקשתה האמורה את המוצגים הבאים: -

א. בדיקת E.M.G (Electro Myography) של הגפיים התחתונות, מתאריך 03.07.05 (מסמך 76 בתיקו-הרפואי של המערער).

המדובר בבדיקה שבה מתבצע רישום של הפעילות החשמלית של שריר על-ידי אלקטרודות המוחדרות אל סיבי-השריר.

ב. תצהיר, שעשה המערער, ביום 23.10.05 (מוצג מע/1)

ג. את תצהירו, מיום 25.12.05, של יצחק אווקה,

ששירת ביחד עם המערער. (מוצג מע/2)

8. ד"ר ד. פלוטקין התבקש על-ידי קצין-התגמולים לעיין, פעם נוספת, בתיקו של המערער ולהתייחס באופן מיוחד לחוות-הדעת הרפואית מיום 29.01.06, של ד"ר גד ולן.

בהתאם לכך, הוגשה חוות-דעת רפואית, נוספת, מיום 25.06.06, של ד"ר דניאל

פלוטקין (מוצג מש/4).

9. בתאריך 11.09.06 הודיע קצין-התגמולים לב"כ המערער, כי: -

א. החליט לראות בחוות-הדעת הרפואית של ד"ר גד ולן, מיום 29.01.06, משום "ראיה חדשה".

ב. בבדיקה עניינית, ולאור חוות-הדעת הרפואית, הנוספת, של ד"ר דניאל פלוטקין, מתאריך 25.06.06 (מוצג מש/4), החליט, כי אין מקום לשנות את החלטתו הקודמת (מתאריך 03.05.05), לפיה לא קיים "קשר סיבתי" בין הפגימה, נשוא ערעור זה, לבין החבלה מחודש נובמבר 2001 ו/או תנאי השירות הצבאי.

10. בתאריך 08.10.06, הגישה ב"כ המערער ערעור על החלטתו של קצין-התגמולים,

מיום 11.09.06, וערעור זה הוא נושא הדיון כאן.

11. לאחר שב"כ הצדדים הצהירו, כי אין להם מסמכים נוספים להגשה, נקבעה שמיעת ההוכחות בערעור זה, לתאריך 30.12.07.

ראשון העדים, העיד ה' יצחק אווקה, שנחקר שתי-וערב על-ידי ב"כ המשיב על האמור בתצהירו מיום 25.12.05; בחקירה-חוזרת על-ידי ב"כ המערער; חברי הועדה לא הציגו שאלות כלשהן.

אחריו, העיד המערער, שנחקר שתי-וערב על-ידי ב"כ המשיב על האמור בתצהירו

מיום 23.10.05; לא היתה חקירה-חוזרת; חברי הועדה לא הציגו שאלות כלשהן.

המשך הדיון נדחה ליום 16.03.08.

בתאריך זה, העיד ד"ר גד ולן, שנחקר-נגדית על-ידי ב"כ המשיב על האמור בחוות-דעתו הרפואית, מיום 29.01.06; בחקירה-חוזרת על-ידי ב"כ המערער; חברי הועדה לא הציגו שאלות כלשהן.

במהלך דיון זה, הגיש ב"כ המשיב את תיקו-הרפואי של המערער, שבהסכמת ב"כ המערער, נתקבל וסומן כמוצג מש/1.

אחרון העדים, העיד ד"ר דניאל פלוטקין, שנחקר-נגדית על-ידי ב"כ המערער על האמור

ב-3 חוות-הדעת הרפואיות שלו: מיום 10.10.04, מיום 01.04.05 ומיום 25.06.06;

בחקירה-חוזרת על-ידי ב"כ המשיב; חברי הועדה לא הציגו שאלות כלשהן.

בתום העדויות הנ"ל, הצהירו ב"כ הצדדים, כי אין להם עדים נוספים, וביקשו להגיש את סיכומי טיעוניהם, בכתב.

ניתנה החלטה, כמבוקש על-ידי ב"כ הצדדים, ונקבע, כי פסק-הדין יישלח אליהם והם פטורים מהופעה לשמיעתו.

סיכומי ב"כ המערער הוגשו ביום 13.05.08.

סיכומי ב"כ המשיב הוגשו ביום 12.10.08, לאחר מתן 3 הארכות להגשתם.

12. רקע אישי:

א. נולד ביום 03.06.83.

ב. בתאריך 05.08.01, גויס לשירות-חובה בצה"ל.

ג. בעת גיוסו נקבע לו פרופיל-רפואי: - 97.

ד. עבר טירונות בת כ-4 חודשים במתקן "אדם".

ה. הוצב לשרת כ"לוחם-קשר" בגדוד 92.

ו. בחודש נובמבר 2001, בעת "מסע-כומתה", מעד ונחבל.

ז. בעקבות פציעתו, הורד הפרופיל-הרפואי ונקבע ל- 72.

ח. לאחר מכן, הורד הפרופיל בשנית, ונקבע ל- 45.

ט. בתאריך 20.11.03, שוחרר מצה"ל, בדרגת: רב"ט.

13. הרקע העובדתי:

בהתאם לדוח פציעה, שנערך על-ידי המערער, ביום 10.09.02 (מסמך 80 בתיקו-הרפואי של המערער), המדובר בפציעה מחודש דצמבר 2001, בשעה 20:00, בעת "מסע-כומתה" ליילי, שבמהלכה חש כאב ו"קליק" בגב, ומאז הוא סובל מכאב-גב.

מפקד המחלקה, סגן (מיל') אבי רובין, במכתב מיום 30.11.03, מאשר את דבר-קיומו של "מסע-כומתה" כזה, בחודש נובמבר 2001 (מסמך 17 בתיקו-הרפואי של המערער), שבו השתתף גם המערער. בעת המסע, נשאו החיילים את הפקל"ים האישיים שלהם, וכי המערער נשא על גבו את המא"ג, שמשקלו כ-20 ק"ג. עוד מצויין במכתב הנ"ל, כי לאחר מס' קילומטרים, מעד המערער ומאז הוא מתלונן על כאבים בגבו.

בתאריך 30.12.01, בוצעה למערער בדיקת מיפוי-עצמות (מסמך 12 בתיקו-הרפואי של המערער).

מימצאי הבדיקה הנ"ל הדגימו, כדלקמן:

"קליטה מוגברת מודגמת ב- SIJ השמאלי, החשוד לשבר מאמץ.

בשני השוקיים מודגמת קליטה מוגברת בטיביאל טוברוסיטי, משני לאנתזופטיה, קרוב לוודאי.

אין עדות לשברי מאמץ"

בתאריך 23.05.02, בוצעה למערער בדיקת C.T.(בדיקה בטומוגרפיה ממוחשבת), של עמוד-שדרה מותני/סקרלי, במנח אקסיאלי (מסמך 2 ו-70 בתיקו-הרפואי של המערער). מימצאי הבדיקה הנ"ל הראו, כדלקמן:

"הסריקה בוצעה בהגדלה ובחתכים דקים וצמודים בזווית המקבילה למרווחים הדיסקליים הבין חוליתיים בגבהים L4-L4 L5-S1sacrum, בחלונות רקמה רכה ובחלונות עצם, לבקשת רופא המטפל.

סריקת L4-L5: המבנים הגרמיים, כולל גופי החוליות, הקשתות אחוריות והמפרקים הפאצטליים הודגמו תקינים. השומן האפידורלי וליגמנטום פלאבום תקינים. התעלה התת-עכבישית ומוצא העצבים ההיקפיים משני הצדדים ללא סטיות. סחוס הדיסקית הבין חוליתיית הודגם בצפיפות תקינה עם בלט אחורי קל. יש עדות ל- central spinal stenosis. הקוטר הסגיטאלי של התעלה הגרמית 11 מ"מ.

סריקת L5-S1: המבנים הגרמיים, כולל גופי החוליות, הקשתות אחריות והמפרקים הפאצטליים הודגמו תקינים. ליגמנטום פלאבום הודגמו תקינים. תוספת רקמה רכה אחורית מרכזית עם לחץ על השק הדורלי ועל שורש עצב ימין. אין עדות ל- central spinal stenosis.

בסיכום: POSTERO LATERAL DISC HERNIATION L5-S1

MINIMAL BULGING L4-L5.

להלן ממצאי סריקה טומוגרפית ממוחשבת של מפרקים הסקרו-איליאקלים:

ללא ממצא פתולוגי"

בתאריך 03.07.05, בוצעה למערער בדיקת E.M.G (מסמך 76 לתיקו-הרפואי של המערער). מימצאי הבדיקה הדגימו, כדלקמן:

"בדיקת הולכה עצבית:

נבדקו עצבי הטיביאליס והפרונאליס בשתי הגפיים התחתונות.

חביון הולכה מוטורי דיסטאלי התקבל תקין לעצבי הטיביאלים והפרונאליס.

מהירויות הולכה מוטורית התקבלו תקינות.

מהירות הולכה אורטודרומית סנסורית התקבלה תקינה לעצבי הסוראליס.

תשובות F:

תשובות F התקבלו ארוכות לעצבי הפרונאליס והטיביאליס השמאלי משמאל.

H REFLEX:

H REFLEX התקבל ארוך מעט דו צדדית.

לסיכוםרדיקולופטיה בגובה L5 משמאל, S1 דו צדדית בדרגה קלה בולטת יותר משמאל.

אין עדות לנוירופטיה דיסטאלית".

14. בחוות-דעתו הרפואית הראשונה של ד"ר דניאל פולטקין, מיום 10.10.04 (מוצג מש/2), קובע ד"ר ד.פלוטקין, כי לא קיימת עדות לכך שהמערער נפצע במהלך "מסע-הכומתה" וכי אין הוכחה שהמימצא שאובחן בבדיקת C.T.(בדיקה בטומוגרפיה ממוחשבת), מתאריך 23.05.02 (ולא בתאריך 23.05.01, כפי שנרשם, כנראה בטעות, על ידי ד"ר פלוטקין), קשור לאירוע טראומתי.

ד"ר ד.פלוטקין אינו מתכחש לעובדה, כי בבדיקת ה- C.T הנ"ל, אובחן: דיסק אחורי-צדדי בגובה L5-S1 ובלט דיסק קטן בין החוליות L5-L4, אלא שלטענתו לא קיימת הוכחה שמימצא זה קשור לאירוע טראומתי.

בחוות-דעתו הרפואית השניה של ד"ר דניאל פלוטקין, מיום 01.04.05 (מוצג מש/3), מתייחס ד"ר ד.פלוטקין לרישום של כאבי הגב, אולם חוזר על כך שבבדיקות גופניות שבוצעו במהלך השירות לא נמצאה עדות לפיה הבעיה של כאבים בטן קשורה לפתלוגיה על רקע דיסקאלי, וכי אין התאמה בין תלונותיו לבין המימצא שאובחן בבדיקת ה- C.T, ומכאן הוא מגיע למסקנה שלפיה לא קיימת עדות בדבר נזק בעמוד-שידרה מותני, הקשורה בעקבות הפעילות הגופנית במהלך השירות.

לעומתו, מקבל ד"ר גד ולן, כעובדה, את מעידתו של המערער במהלך "מסע-הכומתה", וזאת כשהוא נושא אפוד מלא ומא"ג וחש כאבי גב קשים, וד"ר גד ולן מציין בחוות-דעתו הרפואית, מיום 29.01.06 (מוצג מע/3), כי המערער סיים את המסע, ולאחריו סבל מכאבי גב, הופנה לבדיקת מיפוי-עצמות, שבה אובחנה קליטה במרפק סאקרואיליאקי, ובהמשך בוצע C.T שבמהלכו אובחן בקע דיסק מרכזי L5-SI. ד"ר גד ולן קובע, כי למרות כאבי הגב ומוגבלתו של המערער, נדרש המערער להמשיך בפעילות-צבאית מלאה, על כל המשתמע מכך.

ד"ר גד ולן דוחה את גירסתו של ד"ר ד.פלוטקין, לפיה לא קיימת הוכחה לכך שהמימצא שאובחן בבדיקת ה- C.T קשור לאירוע טראומתי, והוא טוען כי בפרקטיקה הנוהגת וכן בספרות הרפואית המקובלת, הקשר שבין כאבי גב תחתון ובקע או פריצת-דיסק מוכר מזה כ-150 שנה ואינו שנוי כלל במחלוקת.

15. שמענו את העדויות בערעור זה והתרשמנו מדבריהם של העדים שהעידו בפנינו.

ב"כ המשיב מבקש מאיתנו שלא לסמוך על דבריו של המערער והעד מטעמו (יצחק אווקה). כמו כן, מבקש הוא שלא לסמוך על האמור במכתבו של סגן אסי

רובין (מוצג מע/4), שלא הוזמן כלל להעיד בפנינו. עוד טוען ב"כ המשיב, כי סרן יאושיהו סטיוארט, ששמו נרשם בדוח-הפציעה מציין, במפורש, כי האירוע לא מוכר לו.

לעומתו, מבקשת ב"כ המערער לתמוך יתודותיה בתצהיר המערער ובדברים שאמר לנו בעדותו בפנינו, ולקבל את דבריו כי המשיך לתפקד חרף הכאבים והסבל שסבל.

ואכן, מצאנו בתיקו הרפואי של המערער מסמך של מסדר חולים, מתאריך 16.07.02, שבו קיימת הוראה להוציא את המערער לטיפול פיזיותרפי, לפחות פעם בשבוע, ובשולי מסמך זה אף נרשם "כבר שבועיים לא בוצעו".

אנו גם מאמינים למערער, כי הוא נדרש לבצע פעילות צבאית, חרף העובדה שהוא סובל מכאבי גב, ולאחר בדיקת ה- C.T שהצביעה על כך.

16. אנו מקבלים את דברי עדותו של ד"ר גד ולן, שנשאל: כיצד אדם שנפגע וסובל

מפריצת-דיסק יצליח לסיים את "מסע-הכומתה"?

והוא השיב: "יש אנשים שאפילו רצים מרתון עם פריצת-דיסק. גוף האדם יש לו יכולות יותר ממה שרוצים, אם אדם יכול לסבול את הכאב אז כן. משככי הכאבים שהגוף מייצר תחת עומס כל כך גבוה שיש אנשים שמסיימים מטלות מסוג זה למרות פציעות קשות מאוד במהלכן".

17. מהנתונים שהיו לפנינו עולה, כי המערער התגייס בפרופיל 97 ללא כל ציון של כאבי גב, והוא שובץ לשרת ביחידה קרבית. אין כל ראיה לכך שלפני הגיוס סבל המערער מכאבי גב כלשהם.

אנו מאמינים למערער ולעדו, כי הוא מעד ונפל במהלך "מסע-הכומתה", וכי הטיפול הרפואי בו לא נעשה על אתר.

18. ביסודו של דבר, ערעור זה יסודו בקביעה עובדתית על בסיס התרשמות מדבריהם של העדים שהופיעו בפנינו. השאלה אם פגיעה נגרמת "תוך השירות-הצבאי של התובע, אם לאו", הינה שאלה עובדתית של נקודת מקום וזמן במהלכה אירע האירוע אשר גרם לנכות.

המסגרת המשפטית מצמצמת את ההכרעה רק כלפי הצדדים בהליך, כלפי הראיות המובאות בפנינו ומטילה עלינו לבחון את העניין על-פי המבחן המשולש: של נסיבות המקרה, הראיות שהוגשו - וזאת בשים לב לשאלה על מי מוטל נטל הראיה - והמידע הרפואי הקיים.

והגם שאבחון גורמי הפגיעה, זמן רב לאחר ההתרחשות, מהווה קושי לכל רופא ורופא העוסק בעבודה הקלינית, גזירת המחוקק היא שהדבר יעשה על ידינו ועלינו לקבוע את העובדות במסגרת הכללים העומדים לרשותינו, ומותר לנו אף לבחון את הדברים במיכלול הכללי של הראיות בכללן, לרבות הגיונם של הדברים בניסיון החיים.

19. הלכה למעשה, המדובר כאן לא רק במחלוקת רפואית שמתעוררת בכל הליך מעין זה, אלא בהכרעה עובדתית שההשגה עליה אף אינה פתוחה לערעור (ראה: רע"א מס' 202/20, פלונית נגד קצין-התגמולים, פ"ד נ"ו (1), ע' 649, ב-ע' 655). הכרעה עובדתית כזו דורשת מאיתנו, כאמור, החלטה ספציפית בהתאם לנתונים המבואים בפנינו והנאמנים עלינו, ואכן כך גם אנו נוהגים במקרה זה.

20. נטל הראיה, הרובץ בדרך-כלל על המערער, על פי חוק-הנכים, אינו גבוה במיוחד, ודי בכך שיעלה בידיו לשכנענו, כי קיימת אפשרות תיאורתית כלשהי, בדבר קיום ה"קשר-הסיבתי" בין השירות-הצבאי לבין התהוותה של הפגימה. בעניין זה רשאים אנו לסמוך על האמור בפסק-הדין בתיק ע"א מס' 187/83 (רדושיצקי נגד קצין-התגמולים, פ"ד ל"ז (4), ע' 361), שבו נאמר:

"...מסכים אני לדעה, כי אין להחמיר עם התובע, במיוחד כאשר באים לשקול את הראיות אשר בעזרתן הוא מבקש להרים את הנטל המוטל עליו. אין הוא חייב לבסס את טענותיו עד לדרגת שכנוע של 'קרוב לוודאי', ודי עם עולה מההוכחות בשלמותן, לרבות החומר הרפואי, כי מתקבל מאוד על הדעת, כי קיים 'קשר סיבתי' בין השירות הצבאי לפרוץ המחלה. אך לא הייתי מסתפק בפחות מזה".

עמדה זו גם אושרה בפסק-דינו של בית-המשפט העליון בע"א מס' 472/89 (קצין- התגמולים נגד רוט, פ"ד מ"ה (5), ע' 203).

וכן ראה גם פסק-דינו, מיום 10.04.05, של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בתיק מס' ע"א 1016/04 (בעניינה של רחל דגן נגד קצין-התגמולים).

21. סוף דבר: -

אנו קובעים בזה כי הפגימה, נשוא ערעור זה, אירעה למערער במהלך "מסע-הכומתה", בתאריך נובמבר 2001.

המערער יוכר כ"נכה", לפי חוק-הנכים, כמי שנכותו הקשורה בכאבי הגב התחתון, "נגרמה" בעת השירות ו"עקב השירות".

22. המערער יועמד בפני וועדה רפואית, כדי שזו תיקבע את דרגת נכותו.

23. אנו מחייבים את המשיב לשאת בהוצאות-המשפט ובשכר-טרחת עו"ד המערער בסכום כולל של 2,500 ₪ (אלפיים וחמש מאות ₪).

הסכום הנ"ל יהא צמוד למדד וישא ריבית כחוק, מיום מתן פסק-הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

24. זכות ערעור, כקבוע בסעיף 34 לחוק הנכים.

25. מזכירות בית המשפט:-

א. תשלח לב"כ הצדדים – עותק מפסק-דין זה לאחר שבדיון

מיום 16.03.08 קיבלו פטור מהופעה לשמיעתו.

ב. תעביר לקצין-התגמולים, ישירות – עותק מפסק-דין זה.

ג. תחזיר לב"כ המשיב – את תיקו-הרפואי של המערער (מוצג מש/1).

ניתן היום י"ט בחשון, תשס"ט (17 בנובמבר 2008) בהעדר ב"כ הצדדים.

( - ) ( - ) ( - )

_________________ __________________ _________________

יעקב גנן, שופט (דימ.) ד"ר קלרה שניידרמן גב' יואלה שרון

אב בית-הדין חברה חברה

קלדנית: חן ג.