ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זיו זייגרמן נגד ליאון דוקט :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא013904/08

בתיק עיקרי: ה"פ 1369/05

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

21/11/2008

בעניין:

זיו זייגרמן

ע"י ב"כ עו"ד

אליעזר אהרון

המבקש

נ ג ד

ליאון דוקט

ע"י ב"כ עו"ד

יורם פלץ

המשיב

החלטה

לפניי בקשה לשומת הוצאות המבקש, שהוצאו במסכת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בינו לבין המשיב.

ראשיתם של דברים, בתביעה שהגיש המבקש כנגד המשיב ואישתו ביום 14/7/99 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרתה הוטלו עיקולים זמניים.

בשלב מסויים, הועבר הדיון בתביעה להליך גישור. הליך הגישור לא הניב תוצאה ממשית, וההליך הועבר לבוררות בפני כב' הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן.

ביום 28/9/05 ניתן פסק בוררות לפיו על המשיב לשלם למבקש סכומים שונים, שהסתכמו בסך כ- 600,000 ₪ .

המבקש עתר לביטול פסק הבוררות (ה"פ 258/04), ועתר להחזרת התיק לבורר, לצורך קבלת ראיות נוספות מטעם המבקש. ביום 13/1/05 הורתה כב' השופטת רות שטרנברג-אליעז על החזרת ההליך לבורר, לצורך קבלת הראיות הנוספות.

לאחר שמיעת הראיות הנוספות ניתן ביום 28/9/05 פסק בורר סופי, במסגרתו חוייב המשיב לשלם למבקש סכום של כ- 600,000 ₪ .

ביום 24/11/05 הגיש המבקש בקשה לאישור פסק הבורר (ה"פ 1339/05) והמשיב הגיש בקשה לביטולו (ה"פ 1369/05).

בהחלטתה מיום 29/3/06 הורתה כב' השופטת פלפל על אישור פסק הבוררות, ודחתה את הבקשה לביטולו.

ביום 9/4/06 הגיש המשיב בקשה לביטול החלטת כב' השופטת ד"ר פלפל, ובאותו מועד, דחתה כב' השופטת ד"ר פלפל את הבקשה.

המשיב הגיש ערעור על ההחלטה, בטענה שנמנעה ממנו זכות התגובה.

בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי.

בפסק דינה מיום 27/8/06 אישרה כב' השופטת ד"ר פלפל את פסק הבוררות, חייבה את המשיב בתשלום שכ"ט עו"ד המבקש, בסך 35,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן קבעה כי המבקש זכאי לתשלום הוצאותיו.

רכיבי ההוצאות המפורטים בבקשה מחולקים למספר רכיבים-

(א) הוצאות שהוצאו במסגרת הליך הגישור, והמסתכמות בסכום של 8,890 ₪.

(ב) תשלומי שכר לבורר, המסתכמים ב- 30,766 ₪ .

(ג) שכר טירחת ב"כ המבקש ממועד הגשת התביעה, בסך 100,200 ₪ .

(ד) הוצאות ערבות בנקאית לאורך השנים המסתכמות בסך 88,438 ₪ .

(ה) הוצאות שונות במסגרת ההליך בבית המשפט וכן במסגרת הליך הבוררות, המסתכמות ב- 45,852 ₪ .

המשיב טוען, ואני מסכים עימו, כי אין יסוד לחיוב ההוצאות בגין הליך הגישור והליך הבוררות. הליכים אלה התנהלו מחוץ למערכת השיפוטית, ולכן הם אינם כפופים באופן מוחלט (לפחות בכל הנוגע לחיוב הוצאות) לחיוב הוצאות כללי ומאוחר יותר כרונולוגית, של הערכאה שאישרה את פסק הבוררות.

מעבר לכך, הבורר החליט בפסק הבוררות שלא לפסוק הוצאות כנגד מי מהצדדים, ולא ניתן ליצור חיוב הוצאות עצמאי, ללא כל עיגון בפסיקת הבורר.

הליך הגישור הוא מטיבו הליך וולנטרי, והצדדים רשאים לחלק ביניהם את תשלום ההוצאות כראות עיניהם (וללא קשר לאפקטיביות של הליך הגישור), ואין באפשרותי לחייב מי מהצדדים בהוצאות הגישור.

בנוסף, אני בהחלט מסכים עם המשיב בכך שאין הצדקה לחייבו בשכ"ט עו"ד במקביל לחיוב ההוצאות, שכן נראה שבכל אחת מההחלטות שניתנו חוייב המשיב, בנפרד, בתשלום שכ"ט עו"ד למבקש, וודאי שאין להטיל עליו חיוב כפול.

המבקש טוען, בתשובתו לתגובה, כי יש לחייב את המשיב בתשלום רכיבי ההוצאות בגין הדיון שהתנהל בבית המשפט ובהליך הגישור לפני הבוררות, הדיון שהתנהל במסגרת הבוררות עצמה והדיון שהתנהל לאחר הליך הבוררות. לחלופין, טוען המבקש כי יש לחייב את המשיב בהוצאות בגין השלב שלפני הליך הבוררות ולאחר הבוררות, ולחלופין, לטענתו, יש לחייב את המשיב רק בגין ההוצאות שהוצאו לאחר הליך הבוררות. המבקש מציין את הסכום הנובע מכל אחד מהשלבים.

לטעמי, בהתאם לאמור, יש לחייב את המשיב אך ורק בסכומים שהוצאו רק בגין הוצאות שלאחר הבוררות, כלומר ההליכים לאישור וביטול פסק הבוררות, והערעור שנדון בבית המשפט העליון. בנוסף, אין לחייב את המשיב בתשלום שכ"ט עו"ד של המבקש.

המבקש טוען בתשובתו לתגובה, כי הסכום שהוצא במסגרת השלב שלאחר הליך הבוררות, מסתכם בסך של 41,720 ₪. אני מקבל חלופה זו ומחייב את המשיב לשלם את הסכום האמור.

ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ט (21 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו