ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמדר חברה לפיתוח עירוני בע"מ נגד אלי אוזן :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 001805/07

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

21/11/2008

בעניין:

1. אמדר חברה לפיתוח עירוני בע"מ

2. לואיס דגן

ע"י ב"כ עו"ד

זאב שרף

התובעים

נ ג ד

1. אלי אוזן

2. דבורה אוזן

3. קיסר מערכות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד איריס אדרי

4. עו"ד גדעון פרום, כונס נכסים

הנתבעים

החלטה

בתיק זה תלויות ועומדות שתי בקשות לגילוי מסמכים ולמתן מענה על שאלון.

על פי כתב התביעה, הנתבעים 1 ו-2 כיהנו במהלך השנים כדירקטורים וכנושאי משרה בכירים בחברה ציבורית בשם נגה אלקטרוטכניקה בע"מ (להלן: "חברת נגה"), וזאת לאחר שבמיזוג חברה זו עם חברת א. א. מתכות עם חברת נגה, הוקצו לנתבעים 1 ו-2 כ-33% מהונה המונפק של חברת נגה. חברת נגה החזיקה ישירות ב- 51% מהון המניות של נגה אלקטרוטכניקה נדל"ן (1994) בע"מ, שהחזיקה ב-50% מהון המניות של חברת אמדר לבנין (אילת) בע"מ וב- 50% מהון המניות של מגדלי אמדר (1994) בע"מ. התובעת 1 החזיקה ב- 50% מהמניות הנותרות בשתי חברות אלה.

ביום 17/9/02 נכנסה חברת נגה להליכי הקפאת הליכים ולהליכי חדלות פרעון, ולאחר מכן ניתנו צווי פירוק, צווי כינוס או צווים להקפאת הליכים. הנתבעים 1 ו-2 תיפקדו כנושאי משרה בכירים באשכול החברות, ומעבר לכך, הם חתמו על התחייבויות אישיות רבות, לרבות על הסכמים, המחאות וערבויות, באופן המסיר כל ספק בדבר כוונת השיתוף בנכסיהם והתחייבויותיהם.

התובעים טוענים, כי הנתבע 1 מבריח את נכסיו לנתבעת 2 ולבני משפחה אחרים, בכדי להתחמק מפירעון ההתחייבויות, וזאת על אף שהנתבעת 2 עצמה אמורה להשתתף בתשלום התחייבויות אלה. בשלב מסויים, העלו הנתבעים 1 ו-2 טענה לפיה כספים שהתקבלו מצדדים שלישיים הועברו במלואם לנתבעת 3, לנתבע 1 אין כל זכות לקבלם, והנתבעת 3 נמצאת "בבעלותה הבלעדית" של הנתבעת 2.

לטענת התובעים, הנתבעת 3 היא חברת קש שנוסדה באופן מכוון לצורך הברחת רכושו של הנתבע 1, ולצורך הצגת מצג לפיו מדובר בחברה המצויה בבעלותה הבלעדית של הנתבעת 2.

התובעים עתרו למתן צו האוסר על הנתבעת 2 לבצע דיספוזיציה בנכסים, זכויות או כספים שלה או של הנתבעים 1 ו-3. בנוסף, עותרים התובעים להצהיר כי בין הנתבעים 1 ו-2 קיים שיתוף מלא בזכויות וחובות.

בש"א 13699/08

בבקשה זו עותרים התובעים להורות לנתבעים 1 ו-2 למסור להם תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי, בהתאם למכתב הדרישה מיום 1/5/08 (נספח ב' לבקשה), וכן להשיב על השאלון מיום 1/6/08 (נספח ג').

לטענת התובעים, מכתבי הדרישה הופנו לנתבעים 1 ו-2 בהתאם להסדר דיוני שנערך בין הצדדים, וקיבל תוקף של החלטה ביום 1/4/08. התובעים טוענים, כי הם הודיעו לנתבעים 1 ו-2 על קיומו של תצהיר גילוי מטעמם, שיימסר לאחר שהנתבעים 1 ו-2 עצמם יעבירו לתובעים תצהיר גילוי ותצהיר תשובות לשאלון. התובעים מביעים נכונות "להפקיד" בבית המשפט את תצהירי הגילוי, בכפוף לכך שהם יימסרו לנתבעים 1 ו-2 רק לאחר שהם עצמם ישלימו את ההליכים המקדמיים.

ראשית, הליכים מקדמיים הם הדדיים מטיבם ולא קיימת קדימות או עדיפות להשלמתם מצד בעל דין אחד, על פני השלמתם מצד בעל הדין שכנגד. לפיכך, התובעים אינם רשאים להתנות את מסירת התצהירים מטעמם, במסירת התצהירים מטעם הנתבעים 1 ו-2.

לעצם העניין, בתגובתם, טוענים הנתבעים 1 ו-2 כי הם מסכימים למסירת תצהיר גילוי כללי, בכפוף למסירת תצהיר גילוי כללי מטעם התובעים, בפרק זמן אחיד.

לאור זאת, ניתן צו גילוי הדדי לביצוע בתוך 30 יום.

בניגוד לטענת הנתבעים 1 ו-2, אי צירופו של תצהיר לבקשה, אינו מהווה טעם המצדיק, בפני עצמו, את דחיית הבקשה, מה גם שספק האם קיים הכרח בצירוף תצהיר לבקשה מעין זו. בנוסף, קיומו של הליך מקביל, החופף במידת מה להליך הנוכחי, אינו מייתר את זכותם הדיונית של התובעים להפנות אל הנתבעים 1 ו-2 דרישת גילוי ושאלון נפרדים, במסגרת כל אחד מהם.

עם זאת, השאלון שהופנה אל הנתבעים 1 ו-2 הוא רחב היקף, וכולל 78 שאלות, המורכבות משאלות-משנה. לטעמי, חיוב הנתבעים במענה על שאלון זה עלול להכביד עליהם, ללא צורך ענייני.

העיקרון הוא, כי אין לחייב בעל דין להשיב על שאלון ארוך ומכביד, כאשר אין הצדקה לכך, והערכאה הדיונית רשאית לפסול שאלון מעין זה בכללותו (בר"ע 1078/05 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ (22/3/06)).

לאור זאת, איני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 במענה על השאלון.

התובעים רשאים להפנות לנתבעים 1 ו-2 , בתוך 20 יום, שאלונים חדשים, הכוללים לא יותר מ- 25 שאלות, ללא שאלות משנה, וללא דרישות לגילוי או צירוף מסמכים.

הנתבעים 1 ו-2 ישיבו על השאלונים בתוך 30 יום לאחר מכן.

באופן דומה, 52 קבוצות המסמכים שאוזכרו במכתב הדרישה שהופנה אל הנתבעים 1 ו-2 מנוסחות באופן כוללני וגורף, וחיוב הנתבעים 1 ו-2 בגילויים עלול להכביד עליהם באופן משמעותי וללא יחס מידתי לרלוונטיות שלהם להליך (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (1/11/05); בש"א (תל אביב-יפו) 21920/05 ארגיל שירותי תובלה (1993) בע"מ נ' תעבורה אחזקות בע"מ (4/5/06)).

אני מסכים עם התובעים בכך שייתכן כי קיימים בידי הנתבעים 1 ו-2 נתונים או מסמכים כאלה ואחרים שייתכן כי עשויים להעיד על הברחת נכסים אפשרית, אך אין משמעות הדבר שניתן להפנות לנתבעים 1 ו-2 דרישה רחבת היקף ודרקונית, כדוגמת זו שנשלחה אל הנתבעים 1 ו-2 בפועל.

לפיכך, נדחה גם רכיב הגילוי הספציפי בבקשה.

התובעים רשאים להפנות לנתבעים, בתוך 20 יום, דרישת גילוי ספציפית בהיקף הגיוני. איני רואה לנכון להגביל את מספר קטגוריות המסמכים שיכללו בדרישות הגילוי העדכניות, אך לא אמנע מפסילה חוזרת של דרישות הגילוי העדכניות, ככל שהן יוותרו גורפות ומכבידות.

בש"א 13262/08

בבקשה זו עותרים התובעים למתן צו גילוי כללי וספציפי כלפי הנתבעת 3, בהתאם למכתב הדרישה שהופנה אליה (נספח א') וכן להורות לה להשיב על השאלון מיום 29/5/08 שצורף לבקשה (נספח ב').

הנתבעת 3 טוענת בתגובתה, כי מיום היווסדה, היא כלל אינה פעילה ומעולם לא החזיקה בנכסים או כספים כלשהם. לפיכך, אין כל משמעות לניהול ההליך כנגדה, אין גם כל גורם שיכול להשיב מטעמה לשאלון שהופנה אליה, ואין כל מסמך במצוי בחזקתה. בנוסף, טוענת הנתבעת 3 כי קיימת חפיפה ניכרת בין השאלות והדרישות שהופנו לנתבעת 3 לבין אלו שהופנו לנתבעים 1 ו-2 . לטענתה, ה"ידיעה" הנטענת בדבר מעשיהם הנטענים של הנתבעים 1 ו-2 אינה יכולה להיות מיוחסת לה עצמה, אלא רק לגורמים כאלה ואחרים הפועלים במסגרתה.

הנתבעת 3 טוענת, כי התובעים רשאים לבדוק בתיק רשם החברות את כל המסמכים הנוגעים לפעילותה של הנתבעת 3, שממילא אינם מצויים ברשותה כיום.

בנוסף, לטענתה, השאלון ודרישת הגילוי שהופנתה אליה, הם מכבידים ביותר, ואין לחייבה במענה עליהם.

כאמור, אי צירוף תצהיר לבקשה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון, אינו תמיד נחוץ מבחינה דיונית, ועיקרון זה נכון גם לגבי הגשת תגובה. אלא שבענייננו, הנתבעת 3 טוענת טענות עובדתיות מובהקות בדבר העדר פעילות עסקית ואי החזקת נכסים או כספים של הנתבעים 1 ו-2, ומתיימרת להשליך מעובדות נטענות אלה על (העדר) חובתה להשיב על דרישת הגילוי ועל השאלון שהופנה אליה.

באופן דומה, גם טענת הנתבעת 3 לפיה לא קיימים גורמים מטעמה היכולים להשיב לדרישות המקדמיות, היא טענה בעלת יסוד עובדתי, ולאור השלכתה על עצם האפשרות להשיב לדרישות המקדמיות, מן הראוי היה לגבותה בתצהיר.

בהעדר תצהיר לתמיכה בטענות עובדתיות אלה, הנחתי היא כי ניתן לחייב את הנתבעת 3 בהשלמת ההליכים המקדמיים, כבעלת דין בהליך.

לאור זאת, ניתן צו גילוי כללי, לביצוע בתוך 30 יום.

מכל מקום, השאלון שהופנה אל הנתבעת 3 כולל 58 שאלות, ולטעמי הוא רחב היקף, וספק עד כמה חלק מהשאלות המופיעות בו מצויות בידיעת הנתבעת 3 או מי מטעמה. לפיכך, וברוח החלטתי בבש"א 13699/08, איני מחייב את הנתבעת 3 להשיב על שאלון זה, והתובעים רשאים להפנות אליה, בתוך 20 יום, שאלון בהיקף מצומצם יותר, שיכלול לא יותר מ-20 שאלות, ללא שאלות משנה. תצהיר תשובות יימסר לתובעים בתוך 30 יום לאחר מכן.

באופן דומה, גם דרישת הגילוי של 41 קבוצות המסמכים הספציפיים המאוזכרים במכתב הדרישה, היא רחבת היקף, ואיני רואה לנכון לחייב את הנתבעת 3 להשיב עליה. התובעים רשאים להפנות לנתבעת 3, בתוך 20 יום, דרישת גילוי בהיקף הגיוני יותר.

אין צו להוצאות. הצדדים יוכלו לתאם את דחייתה של ישיבת קדם המשפט הקרובה.

ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ט (21 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו