ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תאודורה אוניימה נגד משרד הפנים :

עע"ם 5266/12 - א'

המבקשת:
תאודורה אוניימה

נ ג ד

המשיב:
משרד הפנים

בקשה למתן צו ביניים

בשם המבקשת:
עו"ד אייל שמולביץ'

בית המשפט קבע כי המבקשת שהתה בישראל עד היום מכוח מעמדו של בעלה. כעת, משנפרדה ממנו, היא מעלה טענות חדשות בנוגע לחששה לשוב לניגריה, טענות שלא הועלו בעבר במהלך ההליכים המשפטיים שניהלה והתשאולים שעברה. עוד קבע בית המשפט כי המבקשת לא הביאה כל ראיה שיש בה כדי לתמוך בטענותיה בעניין זה, וכי היא יכולה לעבור לעיר אחרת בניגריה, שבה לא ניתן יהיה לקשר בינה לבין בני משפחתה. בכל הנוגע לטענות המבקשת בקשר להליך גיור שעברה, קבע בית המשפט כי מדובר בבקשה שהוגשה לכאורה בשנת 2006, אך מהמסמכים שצורפו לעתירה לא ניתן ללמוד שאכן ההליך הושלם ובמשרדי המשיב לא נמצא כל תיעוד לכך. לבסוף, קבע בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מכך שהמבקשת החלה בהליך לקבלת מעמד של פליט רק לאחר שעוכבה בשנת 2004, ועל אף שהגיעה לישראל כבר בשנת 2001.

החלטה

לפניי בקשה לסעד זמני במסגרת ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו בעת"מ 30315-05-12 (כבוד השופט ד"ר ק' ורדי), מיום 6.6.2012.

בית המשפט קבע כי המבקשת שהתה בישראל עד היום מכוח מעמדו של בעלה. כעת, משנפרדה ממנו, היא מעלה טענות חדשות בנוגע לחששה לשוב לניגריה, טענות שלא הועלו בעבר במהלך ההליכים המשפטיים שניהלה והתשאולים שעברה. עוד קבע בית המשפט כי המבקשת לא הביאה כל ראיה שיש בה כדי לתמוך בטענותיה בעניין זה, וכי היא יכולה לעבור לעיר אחרת בניגריה, שבה לא ניתן יהיה לקשר בינה לבין בני משפחתה. בכל הנוגע לטענות המבקשת בקשר להליך גיור שעברה, קבע בית המשפט כי מדובר בבקשה שהוגשה לכאורה בשנת 2006, אך מהמסמכים שצורפו לעתירה לא ניתן ללמוד שאכן ההליך הושלם ובמשרדי המשיב לא נמצא כל תיעוד לכך. לבסוף, קבע בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מכך שהמבקשת החלה בהליך לקבלת מעמד של פליט רק לאחר שעוכבה בשנת 2004, ועל אף שהגיעה לישראל כבר בשנת 2001.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת ערעור לבית משפט זה ובמסגרתו הבקשה למתן סעד זמני המונחת לפניי. הסעד המבוקש בבקשה הוא כי אורה למשיב שלא להרחיק את המבקשת עד להכרעה בערעור שהגישה. לטענתה, סיכויי הערעור שהגישה גבוהים שכן אין כל נימוק לשלול את אישור השהייה שלה אך בשל העובדה שבקשת בן זוגה לקבל מעמד של פליט נדחתה. עוד טוענת המבקשת כי החלטת הוועדה המייעצת של האו"ם לא דנה לבקשתה לגופו של עניין. לטענה, יש לאפשר לה להישאר בישראל שכן היא עברה הליך גיור שאושר על ידי בית דין של העדה החרדית. לחלופין, לטענתה יש לאפשר לה להישאר בארץ מתוקף מעמדה כמבקשת מקלט שכן גירושה לניגריה יעמידה בסכנת חיים. מבחינת מאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי במידה ותורחק ערעורה יהפוך לתיאורטי שכן באופן מעשי היא לא תוכל לחזור לישראל במידה וערעורה יתקבל.

לאחר שעיינתי בבקשה, ובפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיב.

השיקולים במתן סעד זמני בערעור על פסק דין בעתירה מינהלית דומים לשיקולים הנשקלים במסגרת מתן עיכוב ביצוע במסגרת ערעור אזרחי, שלפיהם הכלל הרחב הוא כי הגשת הערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים. לפיכך, נקבע בפסיקה כי על מבקש הסעד להראות כי סיכוייו להצליח בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו (ראו למשל: עע"מ 8759/06 רג'א נ' הוועדה מהקומית לתכנון ובניה – גבעת אלוני (לא פורסם, 13.11.2006)).

בענייננו, לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים ובהודעת הערעור, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור מצדיקים את קבלת הבקשה. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, טענתה של המבקשת ככל שהיא נוגעת למעמדה כמבקשת מקלט הועלתה בשלב מאוחר, לאחר ששהתה מספר רב של שנים ורק לאחר שבקשתו של בן זוגה לקבל מעמד של פליט נדחתה. בנוסף, נדמה כי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה מדובר בטענה לא מבוססת, אינה קביעה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה, וכך גם בעניין קביעתו בכל הנוגע לסוגיית הגיור. לעניין מאזן הנוחות, אמנם זה נוטה לטובת המבקשת, אך לנוכח סיכויי הערעור הנמוכים שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, ט"ו בתמוז התשע"ב (5.7.2012).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: תאודורה אוניימה
נתבע: משרד הפנים
שופט :
עורכי דין: