ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (..כונס הנכסים הר נגד זסלבסקי יוסף)בתיק זסלבסקי נגד כונס הנכסי :

6

בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא9472/08

בשא1167/09
בתיק פשר 1545/04

בפני:

כבוד השופט אבי זמיר

תאריך:

12/04/2009

בעניין:

הכונס הרשמי - מחוז ת"א

נ ג ד

זסלבסקי יוסף - החייב

ע"י ב"כ

עו"ד יואב שרון

פסק דין

שתי בקשות טעונות הכרעה: בקשת הכנ"ר לביטול הליכי הפש"ר (בש"א 9472/08), שהוגשה ביום 7.5.08; בקשת החייב להפחתת התשלום החודשי (בש"א 1167/09), שהוגשה ביום 4.1.09.

ביום 14.3.04 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס והכרזת פש"ר. צו כינוס ניתן ביום 24.5.04. התשלום החודשי הועמד על סך של 800 ₪. החייב חויב גם בהגשת דו"חות חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו.

בבקשת הכנ"ר נטען, כי החייב חדל מלשלם את התשלומים החודשיים באופן שוטף ונכון ליום הגשת הבקשה צבר חוב פיגורים של כ- 26,800 ₪. בנוסף, לא הגיש החייב דו"חות כנדרש. מכתב התראה נשלח ביום 18.10.07. החייב הגיש בקשה להפחתת תשלומיו, בבש"א 22917/07. הכנ"ר הודיע, בתגובה מיום 2.12.07, כי לאחר שהחייב נחקר במשרדי הכנ"ר, סוכם עימו כי התשלום החודשי בסך 800 ₪ לא יופחת, ופיגוריו יושלמו באמצעות תשלומים חודשיים של 1,500 ₪, כך שמחודש ינואר 2008 ישלם החייב סכום חודשי כולל של 2,300 ₪, עד להשלמת הפיגורים. הכנ"ר ביקש לאשר את ההסכמה האמורה. כך אכן נעשה, בהחלטה מיום 9.12.07. החייב לא עמד בהסדר תשלומים זה. מכאן בקשת הכנ"ר לביטול ההליכים.

החייב הגיב לבקשה ביום 4.1.09 ובד בבד הגיש את בקשתו הנ"ל להפחתת התשלום החודשי. החייב מפרט את קשייו הכלכליים, הבריאותיים והנפשיים. הוא מדגיש כי הן הצו המקורי והן ה"הסכם" עם הכנ"ר היו בלתי ניתנים לביצוע, וכי תקוותו לשיפור בשכרו הזעום נכזבה. עוד מציין החייב כי הוכר כנכה בעל 60% נכות לצמיתות על ידי המל"ל; הוא סובל מגידול תוך מוחי, אשר משפיע לרעה על תפקודו, כמו גם מבעיות לב קשות. החייב אף התגרש מאשתו, וכיום, בגיל 57, הוא חולה, גרוש, מובטל וחסר כל. עליו גם לשאת בתשלום חודשי של 473 ₪ לטובת אשפוז אמו בבית חולים סיעודי. החייב מבקש להותירו בהליך ולהעמיד את התשלום החודשי על סך של 200 ₪.

דיון בבקשות התקיים ביום 23.3.09. ב"כ הכנ"ר הודיעה כי הכנ"ר עומד על בקשתו הואיל והצטבר חוב פיגורים אדיר של כ- 50,000 ₪; החייב אף לא הגיש דו"חות חודשיים ולא עמד בהסדר שהושג עם הכנ"ר. ב"כ החייב חזר וטען כי ההסכמות לא היו אמיתיות ובוודאי שלא ריאליות, וביקש התחשבות עם החייב, שהוא ממש "מוכה גורל".

כידוע, בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת, שעניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות; האחרת, שעניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו. בהקשר זה ישנה חשיבות גדולה לתום ליבו של החייב, אשר נבחן לא רק בנוגע לתקופה שלפני הגשת הבקשה, בקשר לדרך היווצרות החובות, אלא גם לאחר הגשתה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810 (2004); ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר, תק-על 2007 (1), 959 (2007)). על האיזון המתחייב לקחת בחשבון גם את זכויותיהם החוקתיות של הצדדים, ובהם זכות הקניין והזכות לקיום מינימלי ולחיים בכבוד. אין להתעלם גם מנסיבות אישיות; למשקל מיוחד שניתן לנסיבות אישיות קשות ומורכבות בהקשר של אי-ביטול הליכי פשיטת רגל חרף אי-עמידה בחובות דיווח ותשלום, ראו והשוו: ע"א 1601/07 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי (13.12.07).

התנהלותו של החייב איננה מקובלת, אפילו נאלץ להתמודד במשך השנים עם קשיים לא מבוטלים. תשלומים לא שולמו כלל במשך שנים; בקשות הפחתה לא הוגשו "בזמן אמת"; הסדר שהושג עם הכנ"ר לא התבצע, ולא הוגשה כל בקשה לשנותו. דו"חות חודשיים לא הוגשו, הגם שמשימה זו אינה כרוכה בעלות כספית משמעותית.

ניתן, עם זאת, לבחון גם את הטעם המעשי בביטול ההליכים, שעה שתתכן אפשרות לנקוט בהם שוב בעתיד. אפנה בהקשר זה לע"א 3312/06 סויסה נ' הכנ"ר (28.2.07), שם נקבע, אגב דחיית ערעור על החלטת ביטול הליכים, כי "... כמובן, שיש ליתן משקל למצבו הרפואי של המערער ולכושר השתכרותו. ניתן יהיה לעשות כן אם וכאשר יגיש המערער בקשה חדשה לצו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל. החלטות בענייני פשיטת רגל נתונות, ככלל, לבחינה מחדש. על כן, אין מניעה שהמערער יגיש בקשה חדשה לצו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל" (פסקה 3). בע"א 1693/06 תורג'מן נ' הכנ"ר (5.11.07) נפסק, אגב דחיית ערעור על החלטה שלא ליתן הכרזת פש"ר, כי "... בנסיבות אלה נראה לנו שהדרך הנכונה הינה מתן אפשרות, שלמעשה קיימת תמיד, לפנות בבקשה חדשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל. בדרך זו יוכל המערער לתקן את דרך התנהלותו, למצער לעניין התשלומים החודשיים שיושתו והגשתם של דוחות כספיים..." (פסקה 3). ראו גם ע"א 2063/07יצחקי נ' הכנ"ר (31.7.08), שם דחה אמנם בית המשפט העליון ערעור על פסק דין שביטל הליכים בשל אי עמידה בחובות צו הכינוס, אך הוסיף כי "... חובה לומר כי התנהגותם של המערערים אינה מצביעה על חוסר תום לב ברמה כזו שתמנע מהם נקיטה של הליכי פשיטת רגל מחדש. במילים אחרות, המחדל שלא לשלם תשלומים חודשיים במשך תקופה לא קצרה אינו צריך לשמש, כשלעצמו, מחסום בפני נקיטה של הליכי פשיטת רגל בעתיד על ידי המערערים. כל זאת בהנחה שלא קיים חוסר תום לב בהתנהלותם מבחינות אחרות" (פסקה 7).

בהקשר זה יש להבהיר – ביטול הליכים – לחוד, והגשת בקשה חדשה לצו כינוס- לחוד. עצם ההנחה שניתן יהיה בעתיד להגיש בקשה מחודשת, שתישקל לגופה, תוך בחינתה (בין היתר) של רמת חוסר תום הלב בהליך הראשון, אין בה כדי לשלול ביטולם של הליכים בשל התנהלות פסולה, כפי שאכן הוחלט בפרשות הנ"ל. בעניין יצחקי דובר אף במצב דברים של פירעון חובות הפיגורים ממש עובר לדיון בבקשה לביטול ההליכים. בית המשפט העליון קבע, כי "דעתנו היא כי צדק בית המשפט המחוזי בהחליטו לבטל את צווי הכינוס. חייב שניתן לגביו צו כינוס זוכה להגנה מפני הליכי הוצאה לפועל. חייב כזה אינו רשאי ליטול את הדבש בלא העוקץ. צו הכינוס מטיל מגבלות שונות על החייב. בדרך כלל כולל צו הכינוס הוראה המחייבת את החייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל. מיותר לומר שעל החייב לקיים את המגבלות ולשאת בתשלום בו הוא חויב. אם התשלום שהושת גבוה מדי לטעמו של החייב, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להקטנת שיעורו. מוכנים אנו להניח שאכן הסכום שהוטל על כל אחד משלושת המערערים לשלמו מידי חודש היה גבוה יתר על המידה. אף אם כך הוא, אין לקבל שהמערערים יעשו דין לעצמם ויחליטו באופן חד צדדי לא לשלם את הסכום. המינימום הנדרש הוא שיגישו בקשה להפחתתו של התשלום החודשי. עליהם היה לעשות כן בסמוך למועד בו הושת החיוב. במקרה הנוכחי פנו המערערים בבקשה לבית המשפט להפחתת הסכום כשנה וחצי לאחר מתן צו הכינוס (שכלל את ההוראה בדבר החיוב החודשי). אף בהמשך הם לא שילמו את הסכום אותו הציעו הם עצמם שיושת עליהם. התשלום של 49,000 ש"ח בבוקרו של יום הדיון אינו יכול לכפר על המחדל הנמשך של אי תשלום" (פסקה 5 לפסק הדין).

רוצה לומר – כל מקרה לגופו ולנסיבותיו, תוך שקילת שיקולי מדיניות מחד גיסא, ושיקולים פרטניים ומעשיים, מאידך גיסא.

במצב הדברים שתואר לעיל אינני רואה הצדקה לאפשר את המשך ההליך הנוכחי. עם כל האמפתיה למצבו, אין בפי החייב טעם מספק שיצדיק את התנהלותו במשך שנים. אם בעתיד יעתור החייב בבקשה מחודשת למתן צו כינוס, זו תישקל לגופה, לפי הפרמטרים שנקבעו בפסיקות הנ"ל.

1

בקשת הכנ"ר מתקבלת. בקשת החייב נדחית. צו הכינוס והליכי פשיטת הרגל מתבטלים. הסכום שבקופה יועבר, בניכוי שכר טרחת הכנ"ר, להוצל"פ וצווי הביניים יבוטלו, הכל בחלוף 60 יום, הן על מנת לאפשר לחייב לנקוט בכל הליך מתאים לפי שיקול דעתו והן על מנת לאפשר לנושים לפעול בתיקים הפרטניים.

ניתן היום י"ח בניסן, תשס"ט (12 באפריל 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו