ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פואז ואחיו מזון בע"מ נגד שמעון שוחט :

בפני כבוד השופט אורי גולדקורן

תובעת

פואז ואחיו מזון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מארי חורי-חנא

נגד

נתבעים

  1. שמעון שוחט
  2. הראל חברה לביטוח בע"מ

ע"י עו"ד רוני פפיסמדוב

בית משפט השלום בצפת

פסק דין

1. התובעת הינה הבעלים של רכב מסוג מיצובישי (להלן – המיצובישי) בו נהג ביום 22.7.09 עמיד פואז, ברחבת חנייה בקרית חיים. באותה עת, נסע בהילוך אחורי רכב אחר בו נהג הנתבע מס' 1, ופגע במיצובישי. בגין הנזקים שנגרמו למיצובישי הגישה התובעת את תביעתה נגד הנתבע מס' 1 ונגד מבטחת הרכב הפוגע, הנתבעת מס' 2. ארבעת מרכיבי הנזק שנתבעו היו:
(א) נזק ישיר בסך 11,493 ₪, כמפורט בחוות דעת השמאי אמארה עמאר.
(ב) ירידת ערך בסך 5,567 ₪, כמפורט בחוות דעת השמאי אמארה עמאר.
(ג) עלות שכר טרחת השמאי בסך 2,060 ₪, כמפורט בחשבונית מס/קבלה שהוציא השמאי לתובעת.
(ד) נזק בלתי ממוני (עגמת נפש ואי נוחות שנגרמו לתובעת)) בסך 3,000 ₪.

2. בכתב ההגנה כפרו הנתבעים באחריותם לתאונה ובגובה הנזקים שנתבעו. בישיבה ביום 21.11.11 הודיע בא כוח הנתבעים על הכרה באחריותם לתאונה, והמחלוקת צומצמה לשאלת גובה הנזקים. בישיבה בעניין זה, שהתקיימה ביום 19.6.12, העידו עמיד פואז, נהג המיצובישי, השמאי אמארה עאמר (שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה) והשמאי אלי עבוד, שהגיש חוות דעת מטעם הנתבעים.

3. חוות דעת שמאי התובעת:
חוות הדעת הינה מיום 23.7.09 (יום אחד לאחר מועד התאונה) ונערכה על ידי השמאי אמארה עאמר. בגוף חוות הדעת צוין כי היא נערכה "בהתייחס לנזקים שהוצגו בפנינו", וכי מועד בדיקת הרכב היה 23.7.09. צוין כי "בדיקת המכונית העלתה כי ניזוקה בחלקה ימני קדמי", וכי כתוצאה מכך ניזוקו ללא אפשרות ו/או כדאיות תיקון החלקים כמפורט בהערכת הנזק וכן נוצר צורך בעבודות שכללו פירוק והרכבה של החלקים הניזוקים, וישור או תיקון כנף קדמי שנפגעה וניזוקה. הנזק למוקד הימני הקדמי של המיצובישי הוערך בחוות הדעת בסכום של 11,493 ₪ (לפני מע"מ).

באשר לערך הרכב - בחוות הדעת צוין כי ערכו הבסיסי של המיצובישי הינו 131,000 ₪, ולאחר הפחתת 20% בגין 199,081 קילומטרים ותוספת 5% בגין ריפודי עור – עומד על סך 111,350 ₪. בגין פגיעה במוקד הימני הקדמי שלו הוערכה ירידת ערכו בשיעור 5%, שהינה 5,567 ₪.

לחוות הדעת צורפו תמונות המיצובישי לאחר הפגיעה, בהן נראה הנזק שנגרם למוקד קדמי ימני ואף לדלת הימנית.

4. חוות דעת שמאי הנתבעים:
חוות הדעת של השמאי אלי עבוד הינה מיום 16.6.11. מאחר והשמאי לא ראה את המיצובישי, אשר נמכר, מבוססת חוות דעתו על טופס התביעה, צילום רישיון הרכב וחוות הדעת שהגישה התובעת.

לדעת השמאי עבוד, סכומי הנזק הישיר בחוות דעת השמאי אמארה הינם סבירים. אולם לדעתו, מחוות הדעת של השמאי אמארה, לרבות הצילומים שצורפו לה, עולה כי קיימים "שני מוקדי נזק בעלי כיווני ומאפייני כוח שונים", ולכן יש לקבוע כי נזקי המיצובישי מבוססים על שני מוקדי נזק שונים. לפיכך, את הנזק הישיר בסך 11,493 ₪, פיצל השמאי עבוד לנזק במוקד ימני בסך 5,749 ₪ ולנזק במוקד חזית בסך 5,744 ₪.

באשר לערך הרכב סבר השמאי עבוד כי ערכו הבסיסי הינו 117,420 ₪ (המורכב מ-114,000 ₪ בצירוף 3,420 ₪ בגין תיבת הילוכים אוטומטית), ולאחר הפחתת 16% בגין 199,081 קילומטרים – נותר ערכו בסך 98,633 ₪.

באשר לירידת ערך, הוא סבר כי זו איננה קיימת כלל. להערכתו, סעיף ירידת הערך בחוות דעת השמאי אמארה איננו מפורט ואיננו כולל התייחסות ספציפית לחלפים או לעבודות המחייבים החלפה ותיקון, וכי במידה והרכב יתוקן לא תגרם ירידת ערך כלשהי.

5. נהג המיצובישי העיד ביום 19.6.12 כי כתוצאה מהתאונה שופשף הקטע הימני קדמי של המיצובישי עד הדלת הקדמית, אך כפר בעמדת בא כוח הנתבעים לפיה תמונות המיצובישי נ/2 – נ/4 משקפות נזק בשני מוקדים שאינם רציפים. נתבע מס' 1, הנהג הפוגע, לא התייצב למתן עדותו.

6. השמאי אמארה העיד כי שוחח עם נהג המיצובישי אשר תאר בפניו את נסיבות התאונה, והתרשם כי הנזקים המשתקפים בתמונות שצורפו לחוות דעתו יכלו להיגרם מאותה תאונה. להשקפתו, אין התמונות שצורפו לחוות דעתו מצביעות על שני מוקדים, וכי מדובר בנזקים קרובים שיכולים היו להתרחש באותו זמן.
הוא הסביר כי קבע בחוות דעתו את הנזק של ירידת הערך מאחר ואין מדובר בתיקון הכולל אך ורק החלפת חלקים כי אם אף תיקוני צבע ופחחות, המביאים לירידת הערך.
בא כוח הנתבעים לא הציג לשמאי אמארה שאלות אודות ההבדל בין הערכות שני השמאים את ערכו הבסיסי של המיצובישי.

7. בחקירתו הנגדית התייחס השמאי עבוד לשאלת שני מוקדים ומקורם בתאונה אחת או יותר, וציין כי אחת מהתמונות שצורפו לחוות דעת השמאי אמארה, בה נראה כיפוף של מדרגת הדלת הימנית של המיצובישי, אינה מתיישבת עם נסיבות התאונה ומתאימה יותר לעליית המיצובישי על חפץ כלשהו.
השמאי עבוד הסביר את הערכתו השונה מזו של השמאי אמארה את ערכו של המיצובישי. בעוד שממחירון לוי יצחק (ת/2) עולה כי מחיר בסיסי של 131,000 ₪ (ששימש בסיס לקביעת השמאי אמארה) מיוחס למיצובישי האנטר דקר, הרי ברישיון הרכב (ת/3) לא מצוין כי מדובר בסוג דקר. לפיכך הסתמך השמאי עבוד על מחיר בסיסי של 114,000 ₪, המיוחס במחירון לרכב מיצובישי האנטר GL. הוא הודה כי לא ידע על קיום ריפודי עור במיצובישי, עובדה אשר על פי מחירון לוי יצחק מעלה את ערכו של מיצובישי האנטר דקר ב-5%.

8. מבין שתי חוות הדעת הנני מעדיף את זו של השמאי אמארה, מהטעמים הבאים:
א. פיצול הנזק לשני מוקדים וגריעת מחצית מהנזק הישיר משיוכו לתאונה נשוא התביעה אינם יכולים להיות מעוגנים בתמונות שצורפו לחוות דעת השמאי אמארה והתמונות נ/2 – נ/4, מאחר ונסיעה לאחור תוך כדי סיבוב עשויה להניב פגיעות בחלקים שונים של הרכב שנפגע. העובדה כי כיפוף המדרגה של הדלת הימנית הינו כלפי מעלה אינה שוללת את היווצרותו בתאונה נשוא התביעה.
לעניין המוקדים – מסקנות השמאי אמארה עולות בקנה אחד עם עדותו של נהג המיצובישי, שלא נסתרה בעדות הנהג הפוגע, שלא התייצב למתן עדותו.
(אף אם צדק השמאי עבוד בטענתו כי מקורו של אחד משני המוקדים איננו בתאונה נשוא התביעה, לא ברור מחוות דעתו מדוע בחר לפצל את עליות נזקי המוקדים באופן שהנזק במוקד ימני הינו בסך 5,749 ₪ ובמוקד חזית בסך 5,744 ₪).

ב. הנמקותיו של השמאי אמארה לירידת ערך המיצובישי הינן סבירות.

ג. הימצאותם של ריפודי עור במיצובישי (כנזכר בחוות דעת השמאי אמארה) והודאת השמאי עבוד כי טעה בעניין ריפודי העור תומכים בדעה כי רכב התובעת היה מסוג דקר, אשר מחירו הבסיסי במחירון לוי יצחק הינו 131,000 ₪ (שהינו נתון הפתיחה בו עשה שימוש השמאי אמארה, בהעריכו את שווי ירידת הרכב).

ד. ועיקר העיקרים – כשם שרופא לא אמור לאבחן את מחלת המטופל ולקבוע את דרך הטיפול על סמך מסמכים רפואיים שנערכו על ידי אחרים, מבלי לראות בעצמו את המטופל ולבדקו, כך לא אמור שמאי רכב ליתן כעבור שנתיים קביעות נחרצות לגבי רכב אשר אותו מעולם לא ראה. דרושה מידה של זהירות, ואף צניעות, כאשר בעל מקצוע אחד שמעולם לא ראה את הרכב מבקש לערער על מסקנותיו של בעל מקצוע אחר, שהינו היחיד שטיפל ברכב בסמוך למועד התאונה. במקרה הנוכחי, הערכתו של השמאי עבוד שונה מזו של השמאי אמארה, אולם הוא לא הצביע על כשלים של ממש בחוות דעתו.

9. לאור העדפתי את חוות דעת השמאי מטעם התובעת, הנני קובע כי כלל נזקיה של התובעת בגין פגיעת הנתבע מס' 1 במיצובישי הינו הנזק הישיר בסך 11,493 ₪, ירידת הערך בסך 5,567 ₪ ועלות שכר טרחת השמאי בסך 2,060 ₪. אינני רואה לנכון לפסוק לתובעת, שהיא חברה, פיצוי בגין עגמת נפש ואי נוחות.

אשר כל כן, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

(א) 19,120 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 21.4.10, ועד לתשלום בפועל.

(ב) הוצאות משפט בסך כולל של 2,000 ₪.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ב, 1 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פואז ואחיו מזון בע"מ
נתבע: שמעון שוחט
שופט :
עורכי דין: