ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרננד פסי קלרה ואח' נגד כהן רפי ואח' :

בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים

בשא003229/09

בתיק עיקרי: ה פ 000558/09

לפני:

כב' השופטת אתי באוםֿֿניקוטרה

תאריך:

10/04/2009

בעניין:

1. פרננד פםי קלרה

2. שמואל גאק אלעזרה

המבקשים

נ ג ד

1. כהן רפי

2. עיריית ירושלים - המנהל לתכנון הנדסה ותחבורה

המשיבים

החלטה

בפני בקשה דחופה למתן צו אשר יורה למשיבים על הפסקת הבנייה בגוש 30047 חלקה 2 ברח' נוב 2, ירושלים.

יצוין, כי המבקשים הגישו את הבקשה ללא שהיו מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם והפנו אל תצהיר שהגישה מבקשת 1 בתמיכה להליך העיקרי – המרצת פתיחה 558/09.

משהובאה הבקשה בפני, לא מצאתי לנכון ליתן צו ארעי וקבעתי דיון במעמד הצדדים וזה אכן התקיים ביום 30/03/09.

מן המסמכים שצורפו לתיק ומטיעוני הצדדים למדתי, כי מבקשת 1 הנה בעלת זכויות בנכס הידוע כגוש 30047/1.

עוד למדתי, כי המבקשת 1 לא התגוררה בנכס ואף לא השכירה אותו לאחר לאורך שנים.

משיב 1 הנו קבלן אשר בנה נכס בסמוך לדירת המבקשת וכאשר זו טענה בבקשתה, כי במהלך הבניה האמור, פלש משיב 1 לתוך דירתה; השתמש בגג הבניין להנחת חומרי עבודה ואף שבר חלק מתקרת הגג; פלש לתוך הדירה והניח בה פסולת בנייה.

עוד נטען מפי המבקשת, כי במועד קיום הדיון הסתיימה הבנייה וכי הגג פונה מחומרי העבודה שהונחו עליו וכאשר בנה של המבקשת אשר טען אף הוא בפני, ביקש "צו זמני לא רק לפינוי, אלא גם שתירשם הערה בטאבו, שנאסר עליו למכור את הנכס שבנה או שיפץ לאור המעשים ובוודאי לחייב אותו לתקן לנו שנהיה מרוצים מהשיפוץ של הגג ושיפוץ המעקה וכל מה שהוא הרס."

בבוא בית המשפט לשקול מתן סעד זמני עליו לבחון כמה שאלות.

השאלה הראשונה אשר תישאל הנה קיומה של תביעה זכות לכאורית.

בעניין זה, יש לשאול האם המבקשת ובנה הצליחו בשלב מקדמי זה, ללמד מה היא "זכותם", כלומר, מהו שטח דירתם אשר אליה פלש לטענתם משיב 1.

לבקשה לא צורפה כל תוכנית מדידה ומשכך לא ברור הוא, היכן מסתיימת דירת המבקשת והיכן מתחיל הנכס שבנה משיב 1, במיוחד מקום בו נטען בשמו בדיון, כי לא נעשתה כל פלישה לתחומי דירת המבקשת.

עוד יצוין, כי ככל שמדובר בפסולת הבנייה אשר מצויה בדירת המבקשת, הרי נכתב כבר כי דירה זו הייתה ריקה לאורך שנים וכאשר המבקשת ובנה לא הצליחו בשלב זה לקשור בין אותה פסולת לבין משיב 1.

עיון נוסף בבקשה ושקילת טענות הצדדים, ילמדו כי אין כל מקום ליתן סעד זמני, לא במסגרת צו מניעה זמני ולא במסגרת צו עשה זמני, אלא שכל הטענות שהעלו המבקשת ובנה בדיון, צריכות להתברר במסגרת ההליך העיקרי.

גם בקשת בן המבקשת במהלך הדיון להורות על רישום הערת אזהרה בשלכת רישום המקרקעין שתמנע ממשיב 1 מלמכור את הנכס (בקשה שלא בא זכרה בכתב) לא יכולה להתקבל, שוב, משום שלא צורפה אותה תוכנית מדידה ולא ברור האם אכן נעשתה פלישה כלשהי לדירת המבקשת אם לאו ואם לא נעשתה פלישה – מדוע לאסור את המכירה?!

סופו של דבר, דין הבקשה להידחות.

הוצאות הבקשה בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ – בכפוף לתוצאות ההליך העיקרי.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום ז' בניסן, תשס"ט (1 באפריל 2009) בהעדר הצדדים.

אתי באוםֿֿניקוטרה, שופטת


עינת נעמי ישראלי