ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאת פכטר נגד הדס עמרן :

בפני כבוד השופטת מעין צור

התובעת

ליאת פכטר

נגד

הנתבעת

הדס עמרן

בית משפט השלום בחיפה

פסק דין

זוהי תביעה להחזר הלוואה בסכום של 50,000 ₪ שנתנה התובעת לנתבעת.
התובעת מסרה בעדותה כי תחילת היכרותה עם הנתבעת הייתה כאשר פנתה אליה לצורך קבלת ייעוץ במסגרת עיסוקה של הנתבעת בייעוץ המבוסס על נומרולוגיה. בין השתיים התפתחה חברות קרובה, שכללה מפגשים חברתיים ושיחות תכופות. לאחר שרכבה של הנתבעת נגנב, נתנה לה התובעת ביום 28.3.05 הלוואה בסכום של 50,000 ₪. השתיים לא סיכמו על מועד שבו תוחזר ההלוואה, והנתבעת אמרה שברגע שיהיה לה כסף היא תחזיר את ההלוואה, ואף ציינה כי בעבר היה לה כסף אך היא "נפלה", וכי תחזיר את הכסף לאחר שתעבוד כמה חודשים.
הנתבעת נישאה, והחתונה נערכה בבית הוריה של התובעת בגלל יחסי החברות הקרובה בין השתיים. לאחר החתונה תדירות הקשר בין השתיים פחתה. בשלב כלשהו החלה התובעת לפנות מידי פעם אל הנתבעת בדרישה כי תחזיר לה את ההלוואה, ונענתה כי כאשר יהיה לה היא תחזיר. התובעת אף פנתה לנתבעת מספר פעמים בכתב ולא נענתה. העתקי הפניות צורפו לכתב התביעה, הראשונה שבהן הינה מיום 9.9.07.
הנתבעת מסרה בעדותה כי קיבלה מהתובעת הלוואה בשל מצבה הכלכלי הקשה. בין השתיים לא סוכם דבר לגבי מועד החזר ההלוואה, אך היה ברור כי הנתבעת תחזירה כאשר יהיה לה כסף, שנים רבות לאחר מכן. כחודש וחצי לאחר מכן סיכמו השתיים כי הואיל והנתבעת לא תוכל להחזיר לתובעת את ההלוואה במשך שנים רבות, תיתן הנתבעת לתובעת ייעוץ תמורתה, דהיינו ההלוואה תשמש לכיסוי שכר טרחת הנתבעת עבור הייעוץ עד לפרעונה באופן זה. בהתאם העניקה הנתבעת לתובעת ייעוץ טלפוני, ועמדה לרשותה באופן יום יומי בכל שעה, עד לכיסוי מלוא סכום ההלוואה זמן קצר לאחר נישואיה של הנתבעת. הנתבעת ציינה כי חלק מסכום ההלוואה, כ-15,000-20,000 ₪, יוחס לייעוץ שנתנה לתובעת במשך שנה וחצי בעבר, דהיינו לפני חודש מאי 2005 שאז סוכם כי ההלוואה תוחזר בדרך של ייעוץ, ויתר הייעוץ, עד לכיסוי מלוא סכום ההלוואה, ניתן לתובעת לאחר מועד זה.
אין חולק, איפוא, כי התובעת נתנה לנתבעת הלוואה. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה אם הוסכם בין השתיים בשלב כלשהו כי ההלוואה תוחזר במתן ייעוץ לתובעת על ידי הנתבעת, ואם אכן הוחזר סכום ההלוואה באופן זה. הואיל ומדובר בטענת "פרעתי" הנטל להוכיחה מוטל על הנתבעת. לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים ואת ראיותיהם סבורה אני כי הנתבעת לא עמדה בנטל זה, ועל כן דין הטענה להידחות.
עדות התובעת הייתה אחידה וסדורה, ולא נתגלו בה סתירות, ועל כן היא מהימנה עליי. מנגד לא עוררה בי עדות הנתבעת אמון, הואיל ובגרסתה נתגלו שינויים, סתירות וטענות שאינן מתיישבות עם ההיגיון.
בכתב ההגנה ובתצהיר העדות הראשית שהגישה התחמקה הנתבעת מלהודות כי סכום הכסף ניתן לה כהלוואה (ראה סעיף 2 לתצהירה). רק בחקירתה הנגדית הודתה בכך שהכסף ניתן לה כהלוואה, שאותה הייתה אמורה להחזיר בשלב כלשהו בעתיד.
באשר למועד שבו סוכם בינה לבין התובעת כי ההלוואה תוחזר לתובעת בשירותי ייעוץ חל שינוי בגרסת הנתבעת: בעוד שבסעיף 3 לתצהירה מסרה הנתבעת כי הסיכום היה כחצי שנה לאחר העברת הכסף, בחקירתה הנגדית מסרה כי היה זה חודש וחצי לאחר שקיבלה את הכסף (עמ' 5 שו' 12-13).
בנוסף, גרסת הנתבעת כי כל השיחות בינה לבין התובעת החל מאותו רגע היו שיחות ייעוץ ולא נבעו מהחברות בין השתיים אינה הגיונית, ואינה מתיישבת עם קשר חברי עמוק שהוביל זמן קצר לפני כן לכך שהתובעת תלווה לנתבעת סכום נכבד, מבלי שאפילו סיכמה עימה מועד להחזר ההלוואה.
הנתבעת אף לא הציגה כל חישוב שיש בו כדי להוכיח את טענתה כי מלוא סכום ההלוואה נפרע בייעוץ, ואף הודתה בחקירתה הנגדית כי לא נתנה לתובעת קבלות, ואף לא דיווחה על ההלוואה, שהינה בסכום משמעותי של 50,000 ₪, כהכנסה לרשויות המס הרלבנטיות. זאת ועוד: התובעת צרפה לכתב התביעה מספר פניות כתובות אל הנתבעת בדרישה להחזר ההלוואה. באף אחת מן ההזדמנויות לא השיבה לה הנתבעת כי ההלוואה נפרעה בייעוץ, כפי שהיה מצופה ממנה לעשות אם אומנם כך היה.
מטעמים אלה אני דוחה את טענת הנתבעת כי החזירה לתובעת את ההלוואה באמצעות מתן ייעוץ.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי דין התביעה להידחות מחמת שיהוי. נחה דעתי כי מן הדין לדחות גם טענה זו. אומנם התביעה הוגשה כמעט שבע שנים לאחר מתן ההלוואה, אלא שמחומר הראיות עולה כי התובעת פנתה אל הנתבעת בדרישה להחזר ההלוואה כבר שנים קודם לכן, לכל המאוחר ביום 9.9.07. בנסיבות אלה היה ידוע לנתבעת כי התובעת עומדת על החזר ההלוואה, ולא ניתן לומר כי הגשת התביעה הפתיעה אותה.
בנוסף לא מצאתי כי חלוף הזמן גרם לנתבעת נזקים ראייתיים כנטען על ידיה בסעיפים 11-12 לסיכומיה. הנתבעת טוענת כי בשל חלוף הזמן לא עלה בידיה לקבל מסמכים בנקאיים המעידים על כך שהתובעת מסרה לנתבעת שיקים עבור שירותי הייעוץ שקיבלה ממנה, ואף לא עלה בידיה לקבל את פלטי שיחות הטלפון הרלבנטיים. ואולם מעבר לכך שהנתבעת לא הוכיחה כי חלוף הזמן מנע קבלת המסמכים והפלטים הנטענים, הרי שאף בהנחה כי אומנם אלה הם פני הדברים, אינני סבורה כי מדובר בראיות רלבנטיות לנוכח מהות המחלוקת בין הצדדים. אין חולק כי בין הצדדים התקיימו באותה תקופה שיחות טלפון רבות וממושכות, המחלוקת היא רק בשאלה אם מדובר בשיחות חבריות או בשיחות ייעוץ, ועל כן לא היה בפלטי השיחות לסייע לנתבעת. אף במסמכים הבנקאיים לא היה כדי לסייע לנתבעת, שכן אין מחלוקת כי התובעת קיבלה ממנה שירותי ייעוץ ושילמה לה עבורם.
התוצאה היא כי דין התביעה להתקבל, וזאת למעט בנושא עתירת התובעת לפסיקת הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד מתן ההלוואה. אף לגרסת התובעת לא סוכם כי ההלוואה תישא הפרשי הצמדה וריבית, ואף לא סוכם על מועד שבו תוחזר. על כן אין מקום לפסוק הפרשי הצמדה וריבית כל עוד לא דרשה התובעת את החזר ההלוואה. הואיל והדרישה הראשונה להחזר ההלוואה שהגישה התובעת לבית המשפט הינה מתאריך 9.9.07, ובה דרשה כי הנתבעת תחזיר את ההלוואה עד יום 17.9.07, אפסוק הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד זה.
אשר על כן הנני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 50,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 17.9.07 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום של 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, ותשיב לה את מלוא סכומי האגרה ששילמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד התשלום המלא בפועל.
זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ליאת פכטר
נתבע: הדס עמרן
שופט :
עורכי דין: