ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לפנינו תביעה לקצבת תלויים בגין פטירת המנוח אבנר שיף ז"ל ביום נגד בטוח לאומי-סניף תל-אביב :

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

בפני כבוד השופטת חנה טרכטינגוט
נציג עובדים מר משה בנדה
נציג מעבידים מר אלי ארן

התובעים:

  1. הרמינה שיף ת.ז. XXXXX094
  2. אלישי ג'אקו שיף ת.ז. XXXXXX049

ע"י ב"כ עו"ד ד"ר שמואל ילינק ועו"ד אודיה גודלמן-גולן

נגד

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירה צמיר

החלטה

1. לפנינו תביעה לקצבת תלויים בגין פטירת המנוח אבנר שיף ז"ל (להלן: "המנוח") ביום 22.1.07.

2. מלכתחילה הוגשה התביעה על ידי המנוח, בטרם פטירתו, להכיר במחלתו, כונדרוסרקומה במערות האף כפגיעה בעבודה וזאת מכח חשיפה לחומרים שונים במהלך עבודתו.

3. לאחר פטירת המנוח, ביום 22.1.07, תוקנה התביעה.

4. המנוח, יליד 25.3.49, כימאי, עבד משנת 1984 ועד פטירתו בשנת 2007 במפעל גדעון בשטח גבעון של תע"ש (להלן: "תע"ש").

5. המפעל משמש לייצור חומרים ביטחוניים בתחום ההנעה הכבדה לטילים (הודפים) ונורי הטעיה.

6. המנוח שימש בשני תפקידים עיקריים:
א. "בוחן כימאי בתהליך", במסגרתו נמצא המנוח ליד קו היצור ופיקח על תהליך שקילה של חומרים כימיים המיועדים לקו היצור.
ב. אחראי על דגימת חומרים כימיים במחסן.

7. הנתבע מסכים למינוי מומחה רפואי אלא שהצדדים חלוקים על היקף החומרים להם היה חשוף המנוח, אופן ומשך החשיפה וקיומם או העדרם של אמצעי מיגון.

8. מטעם המנוח העידו העדים הבאים: מר אלוני צבי עובד במפעל עד שנת 2003; מר יום טוב אברמוב הממונה הישיר של המנוח, עבד במפעל משנת 1965 עד שנת 1993; מר אלי יוסף מנהל העבודה במפעל.
מטעם הנתבע (להלן: "המל"ל") העידו העדים הבאים: מר סירוטה יששכר ממונה בטיחות; מר חרון ניסי מנהל ענף הודפים.

9. טענות התובעים -
א. המנוח נחשף ל- 30 חומרים כעולה מנספח א' לתצהירו, כאשר 13 מתוכם הינם חומרים כימיים מסוכנים ומסרטנים.
ב. 13 החומרים המסוכנים הם החומרים הבאים:
(1) (component of PBAN, HTPB) Butadiene3'1 (2) Acrylonitrile (component of PBAN)
(3)Benzene
(4) Cab-o-sil (Sio2)
(5) Carbon black
(6) Epichlorohydrine (component of Epoxy Reisn)
(7) Methyl Azridine (HX-752)=Propylene Imimne
(8) Methylene chloride
(9) Nitroguanidine
(10) Styrene
(11) Toluene diisocyananate (TDI)
(12) Trichloroethyiene
(13) Titanium oxide
ג. הוכחה לעבודת המנוח עם החומרים המסוכנים הינה המחברות אותן ניהל התובע ובהן רשם בזמן אמת את שמותיהם ומשקלם של החומרים ה"קטנים" אשר שקל במהלך עבודתו וכן דפי הביקורת, בהם רשם את שמותיהם ומשקלם של החומרים ה"גדולים".
הרישומים של המנוח אושרו על ידי כל העדים לרבות עדי המל"ל. כמו-כן לא היתה מחלוקת על אמינות הרישומים.
ד. תע"ש לא חשפה בפני המל"ל את הרשימה המלאה של כל החומרים אליהם נחשף המנוח.
ה. תע"ש העבירה שלושה מכתבים, האחד מיום 6.9.05 ושניים מיום 20.2.06 (נספחים ו', ז', ח') לכתב התביעה.
אין חולק כי המכתב נושא תאריך 6.9.05 מאוחר למכתבים מיום 20.2.06.
מר ניסי חרון היה מעורב בהכנת הרשימות ובעדותו הודה (לאחר שהוצג לו מייל שכתב) כי הרשימה לא כוללת חומרים שקשורים לקו נורי הטעיה הנמצאים במחסן, לדוגמא אקסן.
מהרשימות אשר העבירה תע"ש עולה כי תע"ש מודה כי המנוח היה חשוף ל- 9 מתוך 13 החומרים הנטענים והם:
(1) Benzene
(2) Cab-o-sil (Sio2)
(3) Carbon black
(4) Methyl Azridine (HX-752)=Propylene Imimne
(5) Methylene chloride
(6) Nitroguanidine
(7) Styrene
(8) Toluene diisocyananate (TDI)
(9) Trichloroethyiene
ו. הוכח כי התובע היה חשוף גם לארבעת החומרים הנוספים:
1. Butadiene3'1 – חומר זה הינו מרכיב של החומרים המסוכנים PBAN ו- HTPB, וכמו כן הוכח כי חומר זה משתחרר בעת חימום HTPB.
הוכח כי החומרים PBAN ו- HTPB חוממו במהלך העבודה.
2. Acrylonitrile (component of PBAN) – אף חומר זה הינו מרכיב של החומר PBAN והוא משתחרר בעת חימומו.
התובעים הוכיחו כי בעת החימום משתחררים אדים חריפים וענן שחור כבד.
3. Epichlorohydrine (component of Epoxy Reisn) – חומר זה הינו מרכיב של Epoxy Reisn אשר אין מחלוקת כי המנוח נחשף אליו.
4. Titanium oxide – מר אלי אברמוב העיד כי השם מוכר לו, מר אלי יוסף אישר גם כן כי עבדו איתו במחלקה ומר ניסי חרון הודה במפורש כי המנוח עבד איתו כמו עם חומצה בנזואית וכי מדובר בתוספי זירוז ריאקציה.
ז. המנוח נכח בשטח במשך השקילה, היה חשוף לחומרים הכימיים המסוכנים ולעיתים היה נראה כאילו השתתף בתרגיל בסיני, עם אבק כולו, ורק האזור של הנשמיה היה בצבע של הפנים.
ח. המנוח היה נכנס פעמיים בשבוע למחסן לצורך דגימה של חומרים כימיים מסוכנים. בעת נטילת הדגימות היה בא במגע עם החומרים ושואף את האדים שהתפזרו.
ט. חשיפתו של המנוח לחומרים המסוכנים היתה יומיומית ובמשך 5, 6, 7 שעות ביום.
התובע שהה בשטח מחוץ למשרד לפחות עד הצהריים.
היו ימים עמוסים יותר בהם שהה המנוח באזור השקילה 6-7 שעות ביום, תלוי בכמות השקילה ובסוג ומספר המוצרים.
י. יש לתת משקל לעדי התובעים אשר עבדו בצמוד למנוח.
יא. במחלקה בה עבד המנוח מעולם לא בוצע ניטור של הרעלים למעט פעם אחת לפני כ- 25 שנה, וזאת בניגוד לחובה שקמה לתע"ש על פי דין.
יב. המנוח עבד ללא אמצעי מיגון מעולם. המנוח השתמש במסכת אבק פשוטה ולא יעילה ומפעם לפעם היה חייב להסירה כדי שיוכל לראות מה כתוב על המאזניים.
גם האולמות בהן בוצעה השקילה לא היו מאווררים ובזמן עבודתו במרפסת נפלטו עליו אדים של חומר סטירן.
רק בשנים האחרונות לעבודת המנוח הותקן במרפסת מפוח שתפקידו לשאוב את האבק כששוקלים את האלומיניום.
יג. הוכח כי 13 החומרים המסוכנים אליהם היה חשוף התובע הם מסרטנים.
עובדה זו עולה מגיליונות הבטיחות של תע"ש, מחוות הדעת של ד"ר מהרשק (אונקולוג) מטעם התובעים ומחוות הדעת של ד"ר בר-נס (כימאי) מטעם התובעים.
חלק מגיליונות הבטיחות אינם מעודכנים וביה"ד התבקש להתעלם מהם.
גם ד"ר מריו סקולסקי מטעם המל"ל מודה כי חלק (5) מהחומרים הינם חומרים מסרטנים.
יד. הוכח קשר סיבתי רפואי בין חשיפת המנוח לחומרים המסרטנים ולפיכך אין מקום למינוי מומחה רפואי.
התובעים מפנים לפסק הדין שניתן בעניין קרישוב (ת.א. 382/95 קרישוב יצחק - נ' – קיבוץ מעיין צבי; ע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי – נ' – קרישוב ודנ"א 5707/04 מ"י - נ' – קרישוב).
פסק הדין בעניין יצחק קרישוב אומץ על ידי בתי הדין לעבודה אשר קבעו כי די בהשפעה של 20% של תנאי העבודה על התפתחות המחלה כדי לבסס קשר סיבתי בין העבודה למחלה.
טו. התובעים מבקשים להסתמך על מאמריו של פרופ' לין לפיהם די להוכיח חשיפה לחומר מסרטן כדי לקבוע קשר סיבתי.
טז. הוכח כי עובדים נוספים אשר עבדו עם המנוח חלו אף הם.

10. טענות הנתבע -
א. הנתבע מסכים למינוי מומחה רפואי על בסיס העובדות במכתב המעסיק מיום 6.9.05 (נספח ח' לכתב התביעה) הכולל את רשימת החומרים ליצור הודפים שלגביהם מבוצעת בחינה בתהליך ע"י בוחן שקילות ואת זמן ותדירות הפעילות.
ב. המנוח לא ביצע בעצמו את השקילה ולא היה צורך כי יעמוד צמוד למאזני השקילה וכי יכול היה להתפנות לעיסוקיו גם תוך כדי השקילה.
ג. המנוח לא היה נוכח בשלב הערבוב, היציקה והניקיונות.
ד. למנוח היו מיגון של חלוק ארוך נעליים ומסכה. כן היו לו כפפות.
ה. פעולת הדגימה נערכה כפעמיים בשבוע.
העדים מטעם המנוח לא נכחו בעת הדגימה ולכן אין לקבל את עדותם לגבי אופן לקיחת הדגימות.
ו. השקילה התבצעה בשני מקומות, במבנה שקילות ובסככת השקילות (מרפסת), שני המקומות היו פתוחים בצד אחד לפחות.
גם באזור הדגימה היתה חזית פתוחה.
ז. שקילה לא בוצעה בכל יום, והיו ימים בהם מדובר בשקילות קטנות כמותית ולפיכך קצרות בזמן.
על משך השקילה ניתן ללמוד ממחברות המנוח ודפי הביקורת המתעדים את משקלם של כל החומרים שנשקלו מדי יום ביומו.
ח. המנוח לא היה מצוי כל היום באזור השקילה.
לפחות מהצהריים שהה המנוח במשרדו, שם לא היה חשוף לחומרים כלשהם.
ט. לא היה צורך לבצע ניטור לאור משך החשיפה ואופן החשיפה.
י. אשר לרשימת החומרים:
החומרים הבאים שנזכרו בתצהיר המנוח לא אושרו ע"י תע"ש בנספח ח':
1. אבקת ליטופון – יוסף העיד כי משנת 1998 עבדו מעט עם החומר.
2. אבקת מגנזיום – יוסף העיד כי מדובר בחומר שלא היה במחלקה שלו.
3. אבקת טפלון – HEOXANE
4. אבקה גופרית – אברמוב העיד כי אינו זוכר ויוסף העיד כי אינו מכיר את החומר במפעל.

5. PROPYLENE IMIMNE (752HX)
סירוטה בהודעתו מסר כי החומר יצא משימוש טרם תחילת עבודתו של המנוח או שלמנוח לא היה קשר לעבודה איתם.
6. Butadiene3'1 – לפי עדותו של חרון מדובר בחומר מוצא ל- PBAN ו- HTPD
אך החומר אינו נמצא במולקולה.
יא. עדות עדי התובע מוגזמת ומגמתית.
יב. פסק הדין בענין קרישנוב אינו רלבנטי בענייננו.
הנתבע מפנה בעניין זה לעב"ל 738/08 המל"ל - נ' - אסף אלביט.

11. ההכרעה –
השאלות הטעונות הכרעה לצורך מינוי מומחה - יועץ רפואי הן השאלות הבאות:
א. מהם החומרים להם נחשף המנוח.
ב. מה משך ואופן החשיפה.
ג. האם ניתן לקבוע כי מדובר בחומרים מסרטנים.
ד. האם יש מקום למינוי מומחה - יועץ רפואי ובאיזה תחום.

נדון בשאלות אלה על פי סדרן.

12. החומרים להם נחשף התובע –
תע"ש העבירה למל"ל שלושה מכתבים לגבי החומרים איתם עסק המנוח בפעילות שקילה או דגימה:
שני מכתבים מיום 20.2.06 הכוללים את החומרים הבאים:
(1) Trichloroethylene
(2) HEXANE
(3) Isophorone diisocyanate
(4) Toluene diisocyanate
(5) Styrene
(6) Carbon black
(7) Cab-o-sil

יש לציין כי במכתב השני מיום 20.2.06 קיימת התייחסות לחומרים נוספים המופיעים בכתב התביעה ולענייננו יש לציין את החומר PROPYLENE LMIMNE לגביו קיימת הערכה כי המנוח לא נדרש לחומר זה ב- 7 השנים האחרונות.
תע"ש המציאה למל"ל מכתב נוסף נושא תאריך 6.9.05, אשר אין חולק כי הומצא בשלב מאוחר יותר, ובו מופיעים החומרים הבאים שנדרשים ליצור הודפים שלגביהם מבוצעת בחינה בתהליך ע"י בוחן שקילות חומרים בתהליך, ואלה הם:
(1) תערובת הודף
(2) Acetone
(3) Trichloroethylene
(4) Benzene
(5) Methylene chloride
(6) Ammonium perchlorate
(7) Potassium perchlorate
(8) PBAN, HTPB- פוליבוטדיאן
(9) HX-752
(10) Dioctyl Adipate
(11) Isophorone diisocyanate
(12) Toluene diisocyanate
(13) Styrene
(14) Benzoyl peroxide
(15) Methyl ethyl ketone peroxide
(16) (Laminac) Polyester Resin
(17) Epoxy Resin
(18) Maleic Anhydride
(19) אבקת אלומיניום
(20) Nitroguanidine
(21) Permanax PZ-21
(22) Carbon black
(23) Cab-o-sil
(24) Perric Oxide
(25) Triphenyl Bismuth
(26) Ferric Acetylacetonate
(27) Trimethylol Propan
(28) A.O-2246

13. התובעים בסיכומיהם טענו כי מלבד חומרים אלה המנוח היה חשוף לארבעה חומרים מסוכנים נוספים, כאשר שלושה מהם הינם מרכיבים של אחד מהחומרים המסוכנים המופיעים בנספח ח'.
כך Butadiene3'1 שלפי טענת התובעים הינו מרכיב של החומרים PBAN ו- HTPB, Acrylonitrile שהינו מרכיב של החומר PBAN ו- Epichlorohydrine אשר הינו מרכיב של Epoxy Resin המופיע גם כן בנספח ח'.
התובעים מבקשים כי בית הדין יסתמך בעניין זה על גיליונות הבטיחות ועל חוות הדעת של ד"ר מהרשק.
מאחר ונספח ח' אינו שנוי במחלוקת, הרי שהשאלה הינה האם חשיפתו של המנוח לחומרים המסוכנים חושפת אותו גם למרכיבי החומר הנטענים או שמא החומרים הללו אינם עוד במולקולה כעדותו של מר חרון (פרוטוקול מיום 3.11.10 עמ' 24 ש' 11-13).
מדובר בשאלה שבמדע ולפיכך המומחה הרפואי אשר יתמנה ישאל גם על שאלה זו.

14. אשר ל- Titanium oxide מר ניסי חרון אישר כי מדובר בחומר שמשמש לזירוז ריאקציה והמנוח עבד איתו (פרוטוקול מיום 3.11.10 עמ' 24 ש' 16-19). לפיכך אנו קובעים כי המנוח נחשף אף לחומר זה.

15. למעלה מן הצריך יש להעיר כי מר חרון שלח דוא"ל ביום 1.9.05 לפיו הרשימה שלו ככל הנראה אינה ממצה ורשימת החומרים במחסן עלולה להיות גדולה הרבה יותר מהרשימה שהכין.
בעדותו הופנה מר חרון לדוא"ל זה והוא מאשר שהרשימה לא ממצה ולא כוללת חומרים במחסן שקשורים לנורי הטעיה (פרוטוקול מיום 3.11.10 עמ' 23 ש' 22-24).
דברים אלה מחזקים את מסקנתנו כי לו היה ספק לגבי החשיפה היה מקום להכריע לטובת התובעים.
אלא שבענייננו הספק אינו לגבי החומרים אלא לגבי אופן ומשך החשיפה ולכך נתייחס בהמשך.

16. אופן ומשך החשיפה –
בנספח ח' מציינת תע"ש את משך החשיפה לכל אחד מהחומרים.
בהתאם לכך כמות החשיפה המירבית הינה 4 שעות בשבוע כאשר לטענת תע"ש לרוב החומרים החשיפה הינה נמוכה בהרבה.
לעומת זאת עדי התביעה העידו כי המנוח היה חשוף לחומרים במהלך שקילה מספר שעות כל יום (תלוי באופי המוצרים) ואף המל"ל מסכים כי מדובר בחשיפה של כ- 3-4 שעות ביום למוצר "גדול".
לפיכך לא נתנו משקל למשך החשיפה אשר נרשם בנספח ח'.
משכך ובהעדר אינדיקציה לחשיפה של כל אחד ואחד מהחומרים ולאור העדויות של חשיפה במהלך השקילה של מספר שעות ביום, איננו מוצאים להפריד בין משך החשיפה של כל אחד מהחומרים.
יחד עם זאת מצאנו לציין כי לאור מסמך שהכין המנוח (נספח ג' לכתב התביעה) הרי שלחומרים הבאים חדל להיחשף בתקופות המפורטות:
Sytrene – נחשף משנת 1984 ועד 1996.
Trichloroethylene– נחשף משנת 1984 ועד 1994 ברמה גבוהה ולאחר מכן פחתה רמת החשיפה לבינונית.
Epoxy Resin – נחשף משנת 1984 ועד סוף שנות ה- 90.
21-Pz Permanax – נחשף משנת 1984 ועד 1994.
Laminoc – נחשף משנת 1984 ועד 1993.
Maleic Anhydide – נחשף משנת 1984 עד סוף שנות ה- 90.

לאחר שבחנו את עדויות התובעים לפיהן לפחות עד הצהריים נכח התובע בשקילה, את עדי הנתבע ואת הערות המנוח על נספח ג' לגבי משך החשיפה לכל אחד מהחומרים, אנו קובעים כי בממוצע היה חשוף המנוח לחומרים המפורטים בנספח ח' לכתב התביעה כשלוש שעות ביום.
בנוסף לכך נהג המנוח לדגום חומרים אלה במחסן פעמיים בשבוע, כשעה עד שעה וחצי (הודעת מר סירוטה עמ' 3 ש' 55).

17. אשר לאופן החשיפה –
המנוח היה נוכח בעת שקילת החומרים.
אין חולק כי השקילה לא בוצעה על ידו והנתבע טוען כי לא היה כל צורך כי המנוח ימצא ליד השקילה.
אלא שהצורך בנוכחות ליד המשקל אינו רלבנטי ולדעתנו הוכח כי המנוח עמד במשך כל השקילה במרחק של כמטר עד שניים מהמשקל.

וכך העידו עדי התובעים אשר עבדו בסמוך למנוח:
"בזמן השקילה הוא עמד במרחק מטר או שני מטר, הוא צריך להסתכל".
(עדות אלוני פרוטוקול מיום 9.6.10 עמ' 3 ש' 5).

"מרגע ששוקלים אבנר כל הזמן הראש שלו צריך להיות בתוך המאזניים, שיהיה המשקל המדוייק שנדרש".
(עדות אברמוב, פרוטוקול מיום 9.6.10 עמ' 6 ש' 24-26).

18. המקומות בהם בוצעה השקילה הינם אולמות אשר יש בהם פתחים משני הצדדים, אך לא היו בהם אמצעי אוורור נוספים.
עדי התובע העידו והדבר לא נסתר כי בעת השקילה היה אבק ולעיתים אף נדף ריח רע.

מר אלוני העיד כי:
"כשהוא היה מגיע בימים מסויימים מעבודות שטח של שקילה ודיגום היה מגיע למחלקה כאילו שהיה בתרגיל בסיני, עם אבק כולו, רק האזור של הנשימה היה בצבע של הפנים, והשאר היה מאובק...
זה לא היה קורה כל יום, כי לא בכל דגימה זה קורה..."

19. בזמן השקילה המנוח לבש חלוק ומסכה ונעליים אנטי סטטיות.
אשר למסכה, מקבלים אנו את עדותו של אברמוב כי מדובר בנשמיה מבד או ניר עם ברזלית להדק לאף (פרוטוקול מיום 9.6.10 עמ' 5 ש' 28-30).

20. האם ניתן לקבוע כי המנוח עבד עם חומרים מסרטנים?
טענת התובעים כי מדובר בחומרים מסרטנים מתבססת על חוות הדעת של ד"ר מהרשק ועל גיליונות הבטיחות של חלק מהחומרים כאשר לגבי אחרים טוענים התובעים כי אין לתת להם משקל.
אלא שהשאלה אינה אם החומרים מסרטנים אלא האם חשיפת המנוח לחומרים באופן שנחשף גרמה למחלה בה לקה וגרמה למותו.
אין מדובר בשאלה כללית.
לפיכך יש למנות מומחה - יועץ רפואי אשר ישאל הן האם מדובר בחומרים מסרטנים וכן לגבי הקשר הסיבתי בין החשיפה לבין המחלה ובין הפטירה.
בפני המומחה יונחו חוות הדעת של ד"ר מהרשק, חוות הדעת של ד"ר בר-נס (מומחה לכימיה) וכן גיליונות הבטיחות.
כמו-כן יונח בפניו מכתבו של ד"ר מריו סקולסקי מטעם המל"ל.

21. מינוי מומחה רפואי –
התובעים טוענים כי אין מקום למינוי מומחה -יועץ רפואי בהסתמך על פסק הדין בענין קרישוב.
איננו מקבלים טענה זו.
בעניינו מתעוררת שאלת קשר סיבתי רפואי ולפיכך יש למנות מומחה - יועץ רפואי.
אשר למסקנה המשפטית בדבר קיומו של קשר או העדרו ולמידת ההוכחה במחלות נדירות נתייחס לאחר שתומצא לנו חוות דעתו של המומחה הרפואי.
22. בטרם תינתן החלטה בדבר מינוי מומחה - יועץ רפואי, יודיעו הצדדים עד ליום 5.6.12 מה תחום מומחיותו של הרופא:
אונקולוג, רופא תעסוקתי, טוקסולוג, או אחר.

לעיוני ביום 6.6.12.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ב, 15 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

נציג עובדים מר משה בנדה

חנה טרכטינגוט,שופטת

נציג מעבידים מר אלי ארן

1 מתוך 11


מעורבים
תובע: לפנינו תביעה לקצבת תלויים בגין פטירת המנוח אבנר שיף ז"ל ביום
נתבע: בטוח לאומי-סניף תל-אביב
שופט :
עורכי דין: