ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אי.אר.אם אחזקות מרכזים רפואיים בע"מ נגד משה אריכא :

בפני כבוד השופט רונן אילן

תובעת (נתבעת שכנגד)

אי.אר.אם אחזקות מרכזים רפואיים בע"מ

נגד

נתבע (תובע שכנגד)

משה אריכא

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד על רקע טענות בגין טיפולי שיניים, כאשר התובעת טוענת לחוב בשל אי תשלום עבור הטיפולים והנתבע טוען להיעדר חוב ולחבות של התובעת בשל רשלנותה במתן הטיפולים.
תמצית העובדות וטענות הצדדים
התובעת הינה חברה פרטית, העוסקת במתן טיפולי שיניים ברשת של מרפאות ברחבי ישראל. הנתבע הינו תושב ישראל ובמהלך שנת 2005 קיבל טיפול שיניים באחת ממרפאות התובעת.
התובעת מבססת את התביעה על הטענה כי הנתבע לא שילם לה מאום עבור הטיפולים שקבל.
לטענת התובעת, ביום 22.8.2005, נערכה לנתבע בדיקה ראשונית, בעקבותיה הומלץ לנתבע על תכנית טיפול, הטיפולים ניתנו וסך התמורה עבור הטיפולים הועמדה על סך 27,420 ₪. כל הטיפולים נעשו לנתבע בהתאם לתכנית אשר סוכמה עימו, אולם הנתבע לא שילם מאום מהכספים להם התחייב.
טוענת לפיכך התובעת כי הנתבע חייב לה את מלוא הסכום המוסכם עבור הטיפולים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. סכום זה מסתכם ביום הגשת התביעה (25.10.2007) בסך של 30,861 ₪.
הנתבע כופר בטענות התובעת, אם כי איננו מכחיש כי קיבל טיפולי שיניים במרפאה של התובעת.
לטענת הנתבע, כלל לא סוכמה איתו כל תכנית טיפולית, אלא סוכם כי יבוצעו טיפולים פרטניים והתשלום בגינם יבוצע ביחס לכל טיפול וטיפול. בהתאם, טוען הנתבע, בוצעו על ידי התובעת 4 טיפולים בלבד, אשר בגין כל אחד מהם שילם כספים במזומן. בגין הטיפול הראשון שולם סך של 500 ₪, בגין השני 1,000 ₪, בגין השלישי 1,000 $, ובגין הרביעי 1,300 $.
עוד טוען הנתבע לסיכום עם מנהל התובעת לפיו יבוצע לו טיפול מסוג "מבנה גשר", בעלות כוללת של 14,000 ₪. כיוון שלפי תחשיביו שילם הנתבע 11,850 ₪, נותר הנתבע חב סך של 2,150 ₪ בלבד. מוסיף הנתבע וטוען, כי מספר ימים לאחר התקנת הגשר בפיו, נפל הגשר וכאשר הגיע זועם למרפאה של התובעת, נאמר לו כי הרופא אשר התקין את הגשר איננו עובד עוד אצל התובעת, ולכן הוא גם מופטר מתשלום יתרת החוב.
בד בבד עם כתב ההגנה, הגיש הנתבע כתב תביעה שכנגד.
לטענת הנתבע, עקב כישלון הטיפול אשר קיבל מהתובעת, הוא נדרש לשלם סך של 24,300 ₪ לצורך שיקום פיו ושיניו. עותר לפיכך הנתבע לחייב את התובעת לשאת בעלות שיקום הפה האמורה, וכן גם להשבת כל הסכומים ששילם לה, 11,850 ₪, וכן גם פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪.
בתגובתה לתביעה שכנגד כופרת התובעת בכל טענות הנתבע, טוענת כי מדובר בהליך טקטי שתכליתו הפעלת לחץ על התובעת. התובעת מדגישה כי הנתבע איננו מגבה טיעוניו כלל בחוות דעת רפואית ואף את השיהוי הניכר בהעלאת הטענה וטוענת שאין בסיס לתביעה שכנגד ויש לדחותה.
בירור טענות הצדדים התעכב, שכן פסק דין ניתן כנגד הנתבע בהעדר הגנה, ובוטל בעקבות עתירת הנתבע רק לאחר מספר שנים, בהחלטה מיום 23.1.2011.
מטעם התובעת הוגשו תצהירים של מנהל התובעת, של גב' קרן מנהלת המרפאה של התובעת, וכן של גב' חזן מנהלת מח' הגביה של התובעת. מטעם הנתבע הוגש תצהיר של הנתבע עצמו, וכן גם תצהיר של גב' מרגריטה בסטריקין, חברתו לחיים של הנתבע.
בדיון אשר התקיים ביום 16.2.12 נחקרו העדים, לאחר מכן, לבקשת הצדדים, ניתנה להם ארכה להגשת סיכומים בכתב.
דיון
"המוציא מחברו עליו הראיה" הינו כלל בסיסי בדין האזרחי, ובאופן רגיל מוטלים על התובעת בתביעה אזרחית גם נטל השכנוע וגם נטל הבאת הראיות, אלא אם כן נקבעת בחוק חזקה הפוכה. על התובעת, שנטל ההוכחה מוטל עליה, להוכיח את תביעתה מעבר למאזן ההסתברות, היינו מעבר לסבירות של 50%.
כאשר אין בין הצדדים מחלוקת על עצם מתן הטיפולים לנתבע במרפאת השינים של התובעת ואף על התחייבות הנתבע לשלם עבור טיפולים אלו, המחלוקת הראשונה אשר נתגלעה בין הצדדים מתייחסת לעלות אותם טיפולים. לגרסת התובעת 27,420 ₪ בעוד לגרסת הנתבע 14,000 ₪ בלבד.
לביסוס טענתה בדבר היקף הטיפולים בנתבע ועלותם, הציגה התובעת את תצהירו של עמוס בוכניק (להלן: "בוכניק"), רופא שיניים בהשכלתו. בוכניק טען בתצהירו כי הוא זה אשר בצע בפועל את טיפולי השיניים לנתבע, כי לנתבע נערכה "תכנית טיפולים", כי הנתבע אישר את תכנית הטיפולים וכי הטיפולים שבוצעו מפורטים בכרטיס הטיפולים אשר צורף כנספח א' לתצהירו (להלן: "כרטיס הטיפולים").
עיון בכרטיס הטיפולים מראה תיאור של טיפולים שניתנו לנתבע בחמישה מועדים שונים, החל מיום 22.8.05 ועד 26.12.05, כאשר טיפולים אלו מסתיימים במסירת "כתר חרסינה". לצד כל טיפול מפורטים עלותו של הטיפול. בתצהירו הוא, לא מתייחס הנתבע כלל לרשימת הטיפולים בכרטיס הטיפולים אך הנה אשר העיד הנתבע בעמ' 18 בפרוט':
ש. האם אתה מוכן בבקשה להפנות את בית המשפט בתצהירך לסעיף אחד מסויים שבא ואומר שלא קיבלת את הטיפולים שבתוכנית הטיפולים? (נספח א' לתצהיר התובעת).
ת. (הנתבע מעיין ברשימת הטיפולים). לשאלתך אני חושב שכל הטיפולים שמפורטים ברשימה, בוצעו.
הנתבע למעשה מודה בעדותו כי קבל מהתובעת את כל הטיפולים המפורטים בכרטיס הטיפולים ואיננו כופר בקבלת ולו אחד מהם. גרסה זו עומדת בסתירה לגרסת הנתבע בכתב ההגנה (סע' 28) שם נטען כי חלק מהטיפולים בכרטיס הטיפולים כלל לא בוצע.
בתצהירו, טוען הנתבע (סע' 6 בתצ' הנתבע) כי סיכם עם בוכניק מראש כי תבוצע לו הרכבת גשר בעלות כוללת של 14,000 ₪ אשר ישולמו במזומן. עיון בכתב ההגנה אשר הגיש הנתבע, מלמד על גרסה שונה. בכתב ההגנה (סע' 8) טוען הנתבע לסיכום לפיו עלות כל טיפול וטיפול תוצג בפניו בתחילת הטיפול במועד שיקבע. בהמשך כתב ההגנה (סע' 29) טוען הנתבע כי התשלום המוסכם עבור הרכבת הגשר היה "מעבר לחלק מהטיפולים שבוצעו בפועל" ומשמע בסתירה ברורה לגרסה המאוחרת בדבר סיכום על תשלום כולל של 14,000 ₪ ותו לא.
בעדותו, הוסיף הנתבע וטען כי בתחילה דרש ממנו בוכניק תשלום של 17,000 – 18,000 ₪ שאז סוכם על תשלום מופחת במזומן. לגרסה חדשה זו אין זכר בתצהיר הנתבע.
הסתירות בין גרסת הנתבע בכתב ההגנה לגרסתו בתצהיר וגרסתו בעדותו מקשות על מתן אמון בגרסת הנתבע.
לטענת הנתבע, לא ניתן לבסס את טענות התובעת על כרטסת הטיפולים.
טענה זו אכן מצביעה על התנהלות לא נכונה של התובעת. כרטסת הטיפולים איננה חתומה על ידי הנתבע ונראה שהוכנה רק לקראת הגשת התביעה שכן המועד הנקוב בה הינו 10.6.07. עוד הסתבר כי כרטסת הטיפולים הוכנה על יסוד רישומים מזמן אמת שהוכנו והועברו למזכירות התובעת, אולם לא הוצגו כלל.
דא עקא, שכאשר הנתבע עצמו מודה בפה מלא בקבלת כל הטיפולים המפורטים בכרטסת הטיפולים, אין במחדל התובעת כדי לקעקע את גרסתה. הוא הדבר ביחס לסכומים השונים המופיעים במכתב הדרישה של התובעת מיום 22.1.06 (נספח ב' לכתב התביעה). סכומים אלו אינם מתיישבים עם גרסת מי מהצדדים ונראה כי נרשמו בשוגג.
לסיכום מחלוקת זו, נוכח הסתירות הרבות בגרסת הנתבע ובפרט לאחר שהודה בקבלת כל הטיפולים בכרטסת הטיפולים, אני מעדיף את גרסת התובעת וסבור שהוכחה במידה הנדרשת במשפט אזרחי. לפיכך, אני קובע כי הנתבע אכן התחייב לשלם עבור כל הטיפולים את הסכומים הנקובים בכרטסת הטיפולים, 27,420 ₪.
המחלוקת השנייה מתייחסת לתשלומים אשר שילם הנתבע לתובעת, אם שילם. לטענת התובעת לא שילם הנתבע מאום בעוד לטענת הנתבע שולם על ידו סך של 11,850 ₪ והתובעת מחלה לו על יתרת החוב בשל ליקויים בטיפולים שקבל.
גם בגרסה זו של הנתבע נתגלו סתירות. הנתבע איננו מציג כל קבלה, חשבונית או אסמכתא אחרת המאשרת את התשלומים להם הוא טוען. בכתב ההגנה (סע' 31) טוען הנתבע כי "לא קבל קבלה או חשבונית כפי שבקש". בעדותו מאידך, טוען הנתבע כי סיכם עם בוחניק לשלם עבור הטיפולים "במזומן בלי חשבונית בלי כלום" (עמ' 18, ש' 22 בפרוט'). ברור כי הנתבע איננו יכול לטעון באותה נשימה כי בקש ולא קבל חשבוניות וגם כי סיכם שלא יקבל כלל חשבוניות.
לכך יש להוסיף את היעדרה של כל ראיה לא רק לביצוע התשלומים הנטען אלא למקור משיכתם על ידי הנתבע וכן את הניסיון לייחס לבוחניק ניסיון להונות את שלטונות המס, ניסיון המחייב ראיות של ממש. ראיות שלא מציג הנתבע.
במצב זה, אני דוחה את גרסת הנתבע וקובע כי הנתבע לא שילם לתובעת מאום עבור הטיפולים שקבל.
המחלוקת השלישית נובעת מהתביעה שכנגד במסגרתה טוען הנתבע לנזק אשר נגרם לו עקב רשלנות התובעת במתן טיפולי השיניים.
תביעה שכנגד זו מתבססת על הטענה לפיה טיפול השיניים אשר העניקה התובעת לנתבע היה רשלני. טענה שכזו חייב היה הנתבע לתמוך בחוות דעת מומחה אולם חוות דעת שכזו לא הוצגה כלל. למעשה, חוות דעת שכזו חייב היה הנתבע לצרף כבר לכתב התביעה שכנגד לפי תקנה 127 בתקנות סדרי הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הנתבע לא עשה כן וטענה בדבר מחדלו הועלתה רק בשלב שמיעת הראיות ממש, כך שעמדה לנתבע שהות מספקת לתקן את המחדל, שהות אותה לא ניצל הנתבע.
לטענת הנתבע, חייבת הייתה התובעת להציג את הרישומים הרפואיים שנערכו על ידה בגין הטיפולים לתובע בזמן אמת והימנעותה מכך, מעבירה אליה את נטל הוכחת הטענה כי לא התרשלה. טענה זו לא ניתן לקבל בנסיבות העניין. ההלכה בדבר נפקות היעדר רישום רפואי מזמן אמת כבסיס להעברת נטל השכנוע מתייחסת לנסיבות בהן ניתן להניח כי היעדר הרישום מונע אפשרות לברר העובדות הרלוונטיות.
"מטעם זה נתקבל בפסיקה הכלל שבמקרה כזה עובר נטל השכנוע לגבי אותן עובדות אשר לו היו רשומות רפואיות כנדרש קל היה לבררן, אל הרופא או אל המוסד הרפואי" (ע"א 6948/02 אדנה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (2) 535, 543)
דא עקא שנסיבות התביעה שכנגד שונות לחלוטין. הנתבע איננו מייחס לתובעת אירועים חריגים במהלך הטיפול, אירועים שניתן היה לצפות שיבואו לכדי ביטוי ברישום הרפואי בזמן אמת. הנתבע מייחס לתובעת רשלנות אשר התגלתה רק בתום הטיפול, כאשר לטענת הנתבע נפל הגשר שהתקינה התובעת. אירוע זה הרי לא היה נמצא ברישומי התובעת אפילו נערכו כדבעי וממילא שהיעדרם איננו מביא להעברת הנטל.
בהעדר חוות דעת רפואית, יש לדחות על הסף את הניסיון לייחס לתובעת רשלנות כלשהי במתן הטיפולים לנתבע. ברור כי אותן "הצעות מחיר" אשר צירף הנתבע לתצהירו, הצעות מחיר של אלמונים שלא העידו כלל, אינם תחליף לחוות דעת מומחה ולא יכולים לבסס מאום מטענות הנתבע.
עוד יצוין, למעלה מהצורך, כי קשה ליתן אמון בגרסת הנתבע לפיה הוא ייחס לתובעת רשלנות והלין בפניה.
הנתבע בקש לתמוך טענותיו לנפילות חוזרות ונשנות של הגשר בפיו במסמך לפיו הלין בפני אלמוני על נפילת הגשר שהותקן בפיו, אך אותו מסמך נושא את התאריך 12.10.10 (נספח א' לכתב ההגנה) בעוד הגשר הותקן על ידי התובעת בשנת 2005 (!). הנתבע לא הציג ולו טרוניה כתובה אחת לתובעת מלפני 2010.
הנתבע בקש לתמוך גרסתו בעדות בת זוגו, מרגריטה בסטריקין, אולם גב' בסטריקין העידה כי הגשר נפל מספר חודשים לאחר שהותקן, "אולי חצי שנה" (עמ' 23, ש' 24 בפרוט'). גרסתו של הנתבע שונה ולפיה האירוע התרחש "לאחר מספר ימים בלבד" (סע' 14 לתצ' הנתבע).
נוכח הסתירות בגרסת הנתבע, היעדר כל אסמכתא ולו לטרוניה שהעלה כאשר האסמכתא הראשונה בכלל נכתבה בשנת 2010, אינני מקבל את גרסתו של הנתבע בדבר ייחוס הרשלנות לתובעת ונראה שזו נולדה רק כמשקל נגד לתביעה. על כל פנים, אפילו הוכחו טענות בזמן אמת, לא היה מנוס מדחיית הטענה בהעדר כל חוות דעת רפואית לביסוסה.
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.
נוכח כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 30,861 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. התביעה שכנגד נדחית.
ביחס לפסיקת ההוצאות, אף שדחיתי את גרסת הנתבע, אני סבור שלתובעת חלק לא מבוטל בעצם הצורך בהתדיינות זו. לו אך טרחה התובעת להחתים את הנתבע על התחייבותו לתשלום בגין כל טיפול וטיפול בזמן אמת, פעולה שלא הייתה גוזלת מהתובעת אלא דקות ספורות, היה ההליך כולו עשוי להימנע ולמצער – להיות יעיל בהרבה.
בנסיבות אלו, אני מחייב את הנתבע לשאת במלוא אגרת בית המשפט אשר שילמה התובעת וכן גם בשכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪ בגין התביעה שכנגד.
ניתן היום, ל' ניסן תשע"ב, 22 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אי.אר.אם אחזקות מרכזים רפואיים בע"מ
נתבע: משה אריכא
שופט :
עורכי דין: