ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין bel composite נגד pine technologies :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום אשדוד

בשא001856/08

בשא001857/08

בתיק עיקרי: א 000839/08

בפני:

כב' הרשם יניב בוקר

תאריך:

10/11/2008

בעניין:

Bel Composite Industries

המבקשת

ע"י ב"כ עו"ד

יגאל מינדל

נ ג ד

Pine Technologies Limited

המשיבה

ע"י ב"כ עו"ד

צבי כהנא ואח'

החלטה

הבקשה וטענות הצדדים

1. בפני בקשתה של המבקשת, Bel Composite Industries, כי אורה על סילוקה על הסף של התביעה אשר הגישה כנגדה המשיבה, Pine Technologies Limited, בת.א. (אשדוד) 839/08 וזאת מן הטעם שכתב הטענות חסר תוכן מהותי בדבר שמו של התובע, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי בי-דין וכן שמו של הנתבע, מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם וכן העובדה שהתובע או הנתבע הם תאגיד והצורה בה התאגדו.

2. בבקשתה טוענת המבקשת כי כתב התביעה לוקה בשלושה: בזיהוי המשיבה, בזיהוי המבקשת ובתיאור הסתמי של התאגדותן.

3. כדי להסיר ספק טוענת המבקשת כי היא כופרת בקיומה של המשיבה.

4. ביום 16/10/2008 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה.

5. בתגובתה טוענת המשיבה כי המבקשת מנועה מפקפוק או הכחשת זהות המשיבה או זהות המבקשת ולו רק משום שהמשיבה והמבקשת הם צדדים להסכם אשר צורף לנספח א' לכתב התביעה.

6. זיהוי הצדדים, טוענת המשיבה, לרבות כתובותיהם במסגרת ההסכם, מהווה הסכמה מפורשת או מכללא לכך שזיהוי זה יהווה זיהוי מספיק לצורך ניהול הליכים בין הצדדים.

7. המשיבה טוענת כי כתובתה של המבקשת כפי שצויינה בהסכם היא הכתובת שבכתב התביעה וכי לא עלה בידי בא-כוחה של המשיבה לאתר את מספר ה- ח.פ. של המבקשת באתר של רשם החברות.

8. המשיבה טוענת כי יש להורות לבא כוחה של המבקשת לגלות את מספר הח.פ. של מרשתו וזאת כדי לייעל את הדיון במסגרת חובותיו כ: Officer of the Court.

9. במה שנוגע למשיבה טוענת המשיבה כי די בציון עובדת היותה חברה זרה יחד עם מתן הכתובת של בא-כוחה לצורך מסירת כתבי בי-דין בישראל אך למען הזהירות מציינת המשיבה את כתובתה בחו"ל, כמפורט בנספח א' לכתב התביעה וכן את מספר ההתאגדות של המשיבה בסין.

המשיבה צירפה לתגובתה העתק מתעודת ההתאגדות שלה בסין.

10. ביום 3/11/2008 השיבה המבקשת לתגובת המשיבה.

11. בתשובתה טענה המבקשת כי אין המשיבה יכולה להיבנות מהעובדות להן היא טוענת בכתב התביעה ולדלג אל גוף מהות טענותיה, להתייחס אליהן כמוכחות ולהיבנות מהן ובכלל זה מנספח א' לכתב התביעה המתיימר להיות הסכם בין הצדדים.

12. ב"כ המבקשת מוסיף וטוען כי אין מקום לחייבו למסור פרטים אודות מרשתו וכי המידע כפוף לחיסיון עו"ד לקוח.

13. לטענת ב"כ המבקשת המסמך אשר צורף לתשובה, באשר להתאגדותה של המשיבה בסין, הינו תעודת חוץ ולא ניתן להגישה לבית המשפט אלא בדרך הקבועה בסע' 30 לפקודת הראיות וכמו כן המדובר בהעתק צילומי שאינו קביל ואף בקושי קריא.

14. לאור כל האמור לעיל חוזר ב"כ המבקשת על בקשתו כי התביעה תימחק על הסף.

דיון והכרעה

15. ההלכה בדבר סילוק על הסף של כתב תביעה היא כי המדובר בסעד קיצוני אשר יינתן רק במקרים קיצוניים בהם אין כל סיכוי, קלוש שבקלושים כי אם יוכחו הטענות שבכתב התביעה, יהא התובע זכאי לסעד המבוקש. (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, 167; ע"א 35/03 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721).

16. יפים לעניין זה גם הדברים הבאים מתוך החלטתו של כב' הש' עודד מאור בבשא 182375/07 נופי השרון מרכז מגורים לאוכלוסייה מבוגרת בע"מ נ' בן גיס ברוניה [פדאור (לא פורסם) 07 (43) 625], עמוד 2:

"מחיקה על הסף הינה בסמכות בית המשפט, בין השאר, כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות (ראה: ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פ"ד כג (1) 604, 608).

יש לבחון את השאלה, אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, הוא יהיה זכאי לסעד משפטי המבוקש בכתב התביעה. הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה (ראה: ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פ"ד מ (2) 668). על כן, בית המשפט נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי שבית המשפט יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

בית המשפט ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן (ראה: ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פ"ד לז(4) 721, 724). ". (ההדגשות שלי – י.ב.).

17. אינני מקבל את טענתו של ב"כ המבקשת כאילו המשיבה אינה יכולה להתייחס לטענות שבכתב התביעה כמוכחות ולהיבנות מהן. ההיפך הוא הנכון.

"הדיון בבקשת המחיקה אינו מתייחס לאמיתות העובדות, אלא בבדיקה פורמאלית טכנית ואין צורך בחקירה ודרישה של העובדות. ראו ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ [5], בעמ' 333: "זהו שלב של בדיקה טכנית-פורמלית של כתב התביעה, שבו לא מתעוררת שאלה של נטל ההוכחה או של מידת הוכחה. די בכך שהתובע 'יראה' על פני כתב התביעה כי בידו עילה". (בש"א 4262/04 United Nations Truce Supervision Organization נ' ראובן פאול סיראגניאן סג (1) 817, עמוד 825). (ההדגשה שלי – י.ב.).

18. כלומר, הבדיקה הנעשית בעת דיון בבקשה לסילוק על הסף היא בדיקה היוצאת מתוך הנחה כי כל העובדות הנטענות בכתב התביעה יוכחו כנכונות, כולל ההסכם הנספח לכתב התביעה.

19. מהסכם זה עולה כי המשיבה הינה חברה המאוגדת על פי החוקים של הרפובליקה העממית של סין וכי המבקשת היא חברה שכתובתה בישראל.

בכתב התביעה נטען כי המבקשת אף התאגדה בישראל.

עוד עולה מכתב התביעה כי המבקשת התחייבה לשלם למשיבה עמלות עבור כל השירותים שהמשיבה תספק לה במסגרת ההסכם ונטען בכתב התביעה כי המבקשת לא שילמה את מלוא העמלות.

20. אם יוכחו עובדות אלה, במסגרת ההליך בין הצדדים, תהיה זכאית המשיבה לסעד המבוקש על ידה בכתב התביעה ולכן אין מקום להורות על סילוקה על הסף של התביעה בשלב זה.

21. ההלכה בנוגע לתיקון כתב טענות (חלף מחיקתו) היא כאמור בספרו של י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית – 1995), בעמ' 405-406:

"בית המשפט או הרשם רשאים להורות על מחיקת כתב טענות או תיקונו גם אם לא קויימו לגביו הוראות התקנות; יש להניח שהוראה זו חלה גם על מחיקה של טענה בכתב טענות או תיקונה... ולפי עקרונות כלליים ימנע מלעשות שימוש בסמכותו אם הפגם שבו מדובר ניתן לתיקון ותוקן."

(ההדגשה שלי – י.ב.).

22. במקרה שלפנינו, ניתנים הפגמים בדבר זיהוין של התובעת והנתבעת לתיקון על דרך של הוספת דרך התאגדותה של התובעת בסין ומספר ההתאגדות שלה לכתב התביעה ויש לזכור כי ההלכה היא שפתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה הינו תמיד עדיף.

23. לגבי זיהויה של הנתבעת הרי שתקנה 9(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מסייגת את חובתו של התובע לציין את מספר זהותו ומענו של הנתבע במילים "במידה שניתן לבררם".

24. לפיכך, די בשלב זה בפרטים המצויים בהסכם בין הצדדים, הנספח לכתב התביעה, אודות המבקשת, כדי לזהותה "במידה שניתן לבררם", ואין מקום להורות על מחיקת כתב התביעה כנגדה.

25. לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי כתב התביעה יתוקן במובן זה שהמילים "אשר התאגדה לפי חוקיה של הרפובליקה העממית של סין, ומספרה הינו: 31491991-000-12-07-7" ייראו כאילו התווספו לפרטיה של התובעת בכתב התביעה.

26. אין צורך לומר כי די בציון כתובתו של בא-כוחה של המשיבה כמענה להמצאת כתבי בי-דין.

27. הבקשה לסילוק על הסף של התביעה נדחית.

28. הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ תשולמנה בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

29. המבקשת תגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 30 יום מיום קבלת החלטתי זו.

ניתנה היום י"ב בחשון, תשס"ט (10 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

יניב בוקר – רשם

001856/08בשא139 יפעת קשתי