ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאול שאול נגד מבטחים מוסד לביטו :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו

עב 004402/06

בפני:

כבוד השופט אילן איטח

נ.צ. (ע) עו"ד ביאטריס שיפר

10/11/2008

ע"י ב"כ עו"ד אסולין שרון

התובע

נ ג ד

מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד)

ע"י ב"כ עוה"ד מילדוורט וכפתורי

הנתבעת

פסק דין

1. בתביעה שבפנינו מתבקש בית הדין לקבוע כי התובע עומד בתנאים לקבלת קצבת נכות מהנתבעת ולהורות לאחרונה לזמנו לבדיקה בפני רופא מטעמה כדי שיקבע את דרגת נכותו בהתאם להוראות תקנון קרן הפנסיה המנוהלת ע"י הנתבעת.

העובדות:

2. ואלה העובדות הרלוונטיות לעניננו בקשר לחברותו של התובע בקרן הפנסיה המקיפה שמנהלת הנתבעת:

2.1. הנתבעת (להלן – מבטחים) הינה חברה בע"מ, הנמצאת בניהול מיוחד, ומנהלת בין היתר תכנית פנסיה מקיפה במסגרת קרן הפנסיה לעמיתים ותיקים (להלן – הקרן).

2.2. התובע, יליד 1942[1], עבד אצל מעסיקתו החל משנת 1957. תנאי עבודתו של התובע, כללו ביטוח בקרן הפנסיה המקיפה לעמיתים ותיקים המנוהלת על ידי מבטחים, החל מחודש 10/1964 ועד לחודש 10/1999 (כמעט ברציפות[2]).

2.3. בחודש 10/1999 נפגע התובע בתאונת דרכים קשה (שאינה תאונת עבודה). בשל התאונה הפסיק התובע את עבודתו אצל המעסיקה עד לחודש 12/2000 (להלן – תקופת אי הכושר). בתקופת אי הכושר לא העבירה המעסיקה לקרן דמי גמולים עבור התובע.

נדגיש שאין בפנינו טענה בקשר להפסקת ההפרשה בתקופת אי הכושר, ולפיכך גם לא בחנו את הרלוונטיות של הוראת סעיף 19א' לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.

2.4. בין לבין, ביום 6.3.2000 - במהלך תקופת אי הכושר – שלחה מבטחים מכתב (נספח א' לתצהיר התובע) (להלן – מכתב הפניה), בזו הלשון:

"[א] מהרישומים שבידינו עולה כי לא התקבלו בגינך דמי גמולים לקרן הפנסיה החל מ-11/1999, ממעסיק אולטר פלסט תעשיה.

[ב] על פי התקנות הינך זכאי להמשיך חברותך בקרן הפנסיה באמצעות מעסיקך הנוכחי או באופן עצמאי.

[ג] לידיעתך, הפסקת התשלומים לקרן הפנסיה העולה על 24 חודשים תמנע ממך את האפשרות להצטרף לחדש (כך במקור – א.א.) חברותך בקרן הפנסיה הוותיקה.

[ד] אם הינך מבוטח בתוכנית פנסיה תקציבית או בתוכנית פנסיה אחרת, מומלץ לבדוק עם מעסיקך (או בקרן הפנסיה המתאימה) האפשרות לרצף זכויות עם 'מבטחים'.

[ה] לקבלת מידע ולהתיעצות, הינך מוזמן/ת להתקשר אלינו: להלן מספרי הטלפון: ...."

(ההדגשה במקור. החלוקה לסעיפים נעשתה מטעמי נוחות – א.א.).

2.5. על אף שהתובע ידע שמעסיקתו אינה מפרישה עבורו דמי גמולים לקרן בתקופת אי הכושר, הוא לא שילם באותה תקופה באופן עצמאי דמי גמולים לקרן. כלומר, מחודש 10/1999 ועד לחודש 12/2000 (14 חודשים) לא התקבלו בקרן דמי גמולים עבור התובע.

2.6. החל מחודש 1/2001, עת שב התובע לעבודתו אצל מעסיקתו, הועברו עבורו דמי גמולים למבטחים ברציפות עד לחודש 7/2005.

2.7. אין חולק כי דו"חות החבר לשנים 2001 ואילך (נספח ג' לכתב ההגנה, סומן נת/1) התקבלו ע"י התובע. בדו"חות אלה נכתב, בין היתר, כי "אם חידשת את החברות לאחר שנים עשר חודשים וגילך מעל 55 בגבר ו-50 באשה, תהיה מבוטח בביטוח זקנה בלבד".

המחלוקת היא לגבי הדו"חות שקדמו לדו"ח בגין שנת 2001. התובע טען כי הדו"חות לשנים 2000 ו-1999 אינם מצויים בידיו – עובדה המעידה על אי קבלתם. כן טען התובע שכלל לא הוכח מה תוכן הדו"ח. מנגד טענה מבטחים כי הדו"חות נשלחו לתובע אך אין בידה העתק שלהם, שכן היא החלה לשמור העתק הדו"חות רק החל מהדו"חות לשנת 2001. מבטחים צרפה העתק של "פורמט" של הדו"ח לשנת 1999 (נספח ג' לתצהיר הנתבעת).

הנטל להוכיח את קבלת הדו"חות השנתיים מוטל על מבטחים. אין לנו צורך להכריע בשאלה אם נטל זה הורם. שכן, מעיון ב"פורמט" עולה כי שם – בניגוד לדו"חות לשנת 2001 ואילך – אין התייחסות ספציפית למגבלות על ביטוח הנכות. כל שיש שם הוא התייחסות למגבלה על היכולת להצטרף מחדש לקרן לאחר הפסקה העולה על 24 חודשים (דוגמת משפט [ג] במכתב הפניה), וכן אמירה כללית לפיה "דו"ח זה כפוף לתקנות קרן פנסיה. במקרה של אי התאמה בין הדו"ח והתקנות יחייבו התקנות".

3. ואלה העובדות הרלוונטיות בקשר לנכותו של התובע:

3.1. במהלך שנת 2005 חלה התובע במחלת ריאות קשה, אשר גרמה להפסקת עבודתו אצל מעסיקתו. לתובע נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי דרגת אי כושר בשיעור של 65% לצמיתות החל מחודש 3/2005[3].

3.2. ביום 24.3.2005 פנה התובע אל מבטחים בבקשה לקבלת קצבת נכות[4], כאשר בטופס הבקשה במקום המיועד להצהרת התובע שעליה חתם נכתב, בין היתר, כי "... ידוע לי, כי זכותי לקבל קצבת נכות תיקבע עפ"י התקנון והנתונים שמסרתי בתצהיר והצהרה זו". התובע אף זומן להיבדק על ידי ועדה רפואית של הקרן.

3.3. ביום 9.5.2005, בטרם הגיע מועד הבדיקה, נשלח לתובע מכתב מטעם מבטחים (להלן – מכתב הדחיה), בנוסח הבא (נספח ג' לתצהיר התובע):

"התקנון האחיד של מבטחים קובע שמבוטח שחידש תשלומיו לקרן לאחר תקופת הפסקה של למעלה מ- 12 חודשים יהיה זכאי לקבל מהקרן קצבת נכות בתנאי שסך כל התשלומים ממועד חדוש החברות ועד גיל הפרישה לקצבת זקנה יהיו 120 חודשים או יותר.

בתקופה 11.1999 – 12.2000 חלה הפסקה של למעלה מ- 12 חודשים ברצף הזכויות שלך בקרן.

כמו כן בתקופה ממועד חדוש החברות בחודש 1.2001 ועד גיל הפרישה לקצבת זקנה בחודש 10.2008 יהיו פחות מ- 120 חודשי תשלומים.

מכל האמור לעיל אינך זכאי לקבל מהקרן קצבת נכות.

בטעות זומנת לבדיקה בפני הועדה הרפואית של מבטחים ואתך הסליחה" (ההדגשות הוספו – א.א.).

4. לאחר דין ודברים בין התובע לקרן, הגיש התובע ביום 5.4.2006 את תביעתו לבית הדין. מבטחים הגישה כתב הגנתה ביום 12.6.2006.

ביום 4.2.2007 התקיים דיון הוכחות ראשון בפנינו[5] בו העידו מטעם התובע – התובע בעצמו וגב' זוהרה שאול, רעייתו; ומטעם מבטחים העידה גב' הניה פרלמוטר, מנהלת מחלקה באגף הפנסיה של מבטחים.

בסיום דיון ההוכחות נקבע כי על ב"כ מבטחים להמציא תשובות בתצהיר ערוך כדין לשתי שאלות: הראשונה, לשאלת בית הדין האם חל שינוי בנוסח מכתב הפניה; והשניה, לשאלות ב"כ התובע האם נשלחו לתובע דו"חות החבר לשנים 1999 ו-2000 והאם נמצאים בידי מבטחים דו"חות אישיים של התובע.

5. ביום 28.2.2007 הוגשה הודעה מטעם מבטחים לה צורפו תצהירה של גב' פרלמוטר, אשר בו ניתנו תשובות לשאלות ב"כ התובע (להלן – התצהיר הנוסף) וכן העתק מנוסח מכתב הפניה המתוקן הנשלח לידי המבוטחים נכון למועד מתן ההודעה (להלן – מכתב הפניה המתוקן). במכתב הפניה המתוקן נכתב כך[6]:

"חידוש חברות ... למבוטח לאחר 2 חודשי הפסקת חברות

...

עפ"י התקנון הנך זכאי להמשך חברותך בקרן הפנסיה באמצעות מעסיקך החדש, ככל שקיים, או באופן עצמאי. חידוש חברות אפשרי מתאריך הגשת הבקשה בכתב ולא יאוחר מ- 24 חודשים מחודש הביטוח האחרון בקרן הפנסיה.

ברצוננו להביא לידיעתך, ולשיקול דעתך העובדות הבאות:

  1. הפסקת תשלומים לקרן הפנסיה לתקופה העולה על 3 חודשים רצופים, פוגעת בזכויותיך ובמקרה של נכות או פטירה חו"ח לאחר התקופה האמורה לא תהיה זכאי לקיצבת נכות ושאירים למבוטח פעיל. לפיכך רצוי שתמשיך חברותך באופן מידי כדי שישמרו מלוא זכויותך בקרן הפנסיה.
  2. אם תחדש חברותך תוך 12 חודשים מחודש הביטוח האחרון תדרש לתקופת אכשרה חדשה מלאה לנכות ושאירים שאורכה כאורך ההפסקה מחודש הבטוח האחרון, היה ארוע הנכות או הפטירה חו"ח ממחלה או תאונה שנגרמה לך במהלך תקופת ההפסקה תהיה חייב בצבירת 36 חודשי ביטוח רצופים מחודש החידוש.
  3. אם תחדש חברותך לאחר הפסקה העולה על 12 חודשים מחודש הבטוח האחרון תדרש לתקופת אכשרה חדשה מלאה מיום החידוש, של 12 חודשי ביטוח ולמקרה של מחלה קודמת – 36 חודשי ביטוח רצופים. אולם אם בעת חידוש החברות לא תוכל לצבור 120 חודשי ביטוח עד גיל הפרישה לא תהיה מבוטח בביטוח נכות ובמקרה פטירה חו"ח יהיו השאירים זכאים לקצבת שאירי מבוטח לא פעיל.
  4. אם ההפסקה בחברות תעלה על 24 חודשים לא תוכל לחדש חברותך בקרן הפנסיה הוותיקה.
  5. ...

...

לקבלת מידע ולהתייעצות נא פנה לטלפונים:

1. ...... 2. ...... 3. ...... או לפקס ......"

6. לאחר שלא עלה בידי הצדדים לסיים את המחלוקות ביניהם בהסכמה, נקבע דיון הוכחות נוסף ליום 16.12.2007, בו נחקרה גב' פרלמוטר על התצהיר הנוסף[7]. סיכומי התובע הוגשו ביום 28.4.2008 וסיכומי מבטחים הוגשו ביום 19.6.2008. לתובע ניתנה האפשרות להגיב לסיכומי מבטחים, אך הוא לא עשה כן.

7. ביום 6.10.2008[8] התקיים דיון נוסף במטרה להשלים טיעונים ולמצוא פתרון משותף ומוסכם לסיום המחלוקות שבין הצדדים, אשר לצערנו לא צלח. משכך, לא נותר לנו אלא להכריע בהתאם לדין בתובענה שבפנינו.

דיון והכרעה:

8. ניתן לחלק את טענות התובע לשני סוגים. הסוג האחד, הינן טענות המועלות נגד התקנון שהיה בתוקף במועד הגשת הבקשה לקבלת קצבת נכות והוראותיו. והסוג האחר, הינן טענות "לבר-תקנוניות" הנוגעות למכתב הפניה שנשלח לתובע והסתמכותו על האמור בו. משכך, אף דיוננו יתחלק לשניים. תחילה נדון בטענות הצדדים הנוגעת לזכאותו או אי זכאותו של התובע לקבלת קצבת נכות בהתאם להוראות תקנון הקרן ולאחר מכן נדון בטענות ה"לבר-תקנוניות" המועלות ע"י התובע.

א. האם התובע זכאי לקצבת נכות מכוח הוראות התקנון?

(1) התשתית המשפטית:

9. קרן פנסיה הינה בעלת שלושה מאפיינים עיקריים. האחד, לקרן תכלית סוציאלית באשר היא נוסדה על מנת שעמית יקבל לאחר פרישתו מעבודה קצבה שתאפשר לו לחיות ברמת חיים שאינה נופלת מרמת החיים בה חי בטרם פרש מעבודתו. השני, הקרן – בודאי קרן ותיקה מהסוג המנוהל ע"י מבטחים - פועלת על פי עקרון השוויון ולפיו כל חבר יהא זכאי בהתרחש האירוע המזכה לקבל גמלה בהתאם להוראות התקנון שיהיה בתוקף באותו מועד. השלישי, בקרן קיימת ערבות הדדית בין חבריה, שכן כל החברים מפרישים יחדיו כספים לקרן במהלך תקופת עבודתם מתוך מטרה שכל אחד מהם יזכה בעתיד לקבל גמלה מאותם הכספים שנצברו.

10. פעילותה של קרן פנסיה מוסדרת בתקנון של הקרן. תקנון הקרן הוא מסמך היסוד של הקרן ומהווה מ"עין חוקה", בה נקבעים בין היתר מדיניותה של הקרן, סמכותה, זכויות חבריה וחובותיהם.

11. תקנה 41כו' לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן – תקנות מס הכנסה) קובעת כדלקמן:

"(א) זכויות וחובות העמיתים בקופת גמל לקיצבה לא ייקבעו אלא בתקנונה;...

(ב) קופת גמל לקיצבה לא תקנה לעמיתיה זכויות מעבר לקבוע בתקנונה, אף אם שולם עבורם.

(ג) קופת גמל לקיצבה לא תקבל על עצמה התחייבויות חדשות לענין זכויות העמיתים בקופה, אלא בהתאם ליכולתה לעמוד בהן, לפי חישוב אקטוארי, אשר יישמר בקופה ויוצג לממונה על פי דרישתו".

מכאן, שעל פי תקנות מס הכנסה זכויותיהם וחובותיהם של העמיתים בקרן ייקבעו אך ורק בתקנונה של הקרן והקרן תהיה מנועה מליתן לחברים זכויות שונות מאלה הקבועות בתקנון.

12. הלכה פסוקה היא כי לקרנות הפנסיה קיימת סמכות לשנות מעת לעת את התקנון וכי זכויות החברים נקבעות על פי הוראות התקנון שבתוקף במועד הארוע המזכה[9]. בבג"צ אליאב[10] הוסבר הטעם לכך:

"סמכותן של קרנות הפנסיה לשנות את תקנונן מעת לעת מהווה להן משען המאפשר להן לעמוד בהתחייבויותיהן הכספיות כלפי מבוטחיהן, ובכך נועדה היא להגשים את התכלית הסוציאלית שלשמה הוקמו הקרנות: הבטחת רמת חייהם של הפורשים לגימלאות. מנגנון קבלת החלטות דינאמי הוא המאפשר לקרן פנסיה לשנות את תוכנית הפנסיה בהתאם למצבה הכלכלי ולשינויים חיצוניים שאינם בשליטתה. אלמלא עקרון זה היתה הקרן כבולה - לרעתה ולרעת חבריה - לתוכנית פנסיה שנקבעה למבוטחים בעת שהצטרפו לקרן, לעיתים עשרות שנים לפני שיצאו לפנסיה. ברי כי תוכנית פנסיה 'קפואה' מעין-זו, בדרך הטבע לא תוכל להביא במניין שינויים שבחֵיק העתיד, בהם שינויים במצבו של המשק; שינויים בגובה הריבית; שינויים בתוחלת החיים ועוד. התוצאה של כבילה שכזו עלולה להביא על הקרנות גירעונות עצומים אשר יאיימו על יכולתן לשלם את התחייבויותיהן למבוטחים".

13. נוסיף, כי הלכה פסוקה היא שכאשר קרן פנסיה פועלת לשינוי תנאים מהותיים בתקנון המשליכים על תנאי עמיתיה עליה לשקול את ההשלכות של מעשיה על העמיתים שהסתמכו על התקנון ו"ככל שהשלכות שינוי של התקנון קשות הן – בעיקר פגיעה באינטרס ההסתמכות ובציפייה – כך יידרשו טעמים ממשים וכבדים לסיפוקה של דרישת תום הלב"[11].

14. מכאן, שבשל יכולתה של קרן הפנסיה לשנות את תקנונה מעת לעת, אין העמית המצטרף לקרן יכול לדעת במועד הצטרפותו מהם התנאים המדוייקים שיחולו בקרן עת יתרחש אירוע המזכה אותו בקבלת קצבה מהקרן (תאונה, פטירה, גיל פרישה וכד').

15. לאורך השנים צברו קרנות הפנסיה הותיקות גירעונות אקטוארים, שנבעו בעיקר מהעלייה בתוחלת החיים של חבריהן. לפיכך, הופעל הסדר קרנות הפנסיה הותיקות, אשר אושר ע"י הכנסת ביום 29.5.2003. במסגרת ההסדר ניתן לקרנות הפנסיה סיוע ממשלתי בכפוף לשינויים בזכויות ובחובות העמיתים. שינויים אלו נקבעו בתקנון אחיד לכל קרנות הפנסיה הותיקות שנמצאו בגרעון. התקנון האחיד החליף החל מחודש 10/2003 את כל התקנונים של אותן קרנות ותיקות ובכללם תקנון הקרן דנן. לעניננו רלוונטי התקנון האחיד, אם כי בינו לבין התקנון הקודם לא חל שינוי בהוראות הרלוונטיות.

(2) טענות הצדדים:

16. התובע העלה שלוש טענות הנוגעות לתקנון: האחת, הוא בוטח ע"י מבטחים במשך 41 שנות עבודה ולכן שלילת קצבת הנכות בטענה כי לא השלים את תקופת האכשרה הנדרשת בהתאם לתקנון חסרת תום לב. השניה, הוא מעולם לא קיבל לידיו את התקנון עליו מסתמכת מבטחים. והשלישית, ההגבלה בתקנון לה טוענת מבטחים הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד ונוגדת את כללי הצדק הטבעי.

17. מנגד טענה מבטחים, כי התובע אינו עומד בתקופת האכשרה שנקבעה בתקנון לחברים שחברותם הופסקה לתקופה העולה על 12 חודשים, כפי שנכתב במכתב הדחיה; זכויות התובע נגזרות מהוראות התקנון האחיד ובהתאם לתקנות מס הכנסה אין הקרן אינה יכולה להעניק לתובע זכויות שונות מאלה הקבועות בתקנון האחיד; תביעת התובע חסרת תום לב משהוא מבקש ליהנות מזכויות הקרן, אשר בגינן לא שילם דמי גמולים; הסעד המקסימאלי אותו יכול התובע לקבל במסגרת ההליך הינו האפשרות לבצע רכישה רטרואקטיבית של דמי הגמולים בערכים אקטוארים, שלאחריה עדיין יהיה על התובע לעמוד בפני רופא הקרן לבדיקת זכאותו; הוראות חוק חוזה ביטוח אינן חלות על קרן פנסיה באשר למסירת עותק של התקנון מיד או בסמוך לאחר הצטרפות לקרן, מה גם שהוראות התקנון מתעדכנות מעת לעת; בהתאם להלכה הוראות תקנון הקרן הינן בבחינת ידועות; חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן – חוק החוזים האחידים) אינו חל על תקנון קרן פנסיה ולכן לא ניתן לקבוע כי הוראות התקנון הינן בבחינת תנאים מקפחים.

(3) הכרעה:

18. בקשתו של התובע לקבלת קצבת נכות מהקרן הוגשה ביום 24.3.2005, קרי - במועד בו היה התקנון האחיד בתוקף. משכך, זכאותו או אי זכאותו של התובע לקבלת קצבת נכות תיקבע על פי הוראות התקנון האחיד. לאחר שבחנו את הוראות התקנון אנו קובעים כי התובע אינו עומד בתנאי הזכאות הקבועים בו לקבלת קצבת נכות, ונבאר.

19. פרק ח' לתקנון האחיד עוסק בקצבת נכות. סעיף 30 לתקנון האחיד קובע מספר תנאים מצטברים לצורך הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן, והם:

"מבוטח יהיה זכאי לקבל מהקרן קצבת נכות, ובלבד שהתקיימו כל התנאים האלה:

  1. ...;
  2. לגבי מבוטח שחידש תשלומיו לקרן לאחר תקופת הפסקה של למעלה מ-12 חודשים - סך כל החודשים בתקופה שתחילתה בחודש הראשון עבורו חודשו התשלומים של המבוטח כאמור וסיומה בחודש בו המבוטח יגיע לגיל קצבת זקנה הוא 120 חודשים או יותר;

.....

9. רופא הקרן קבע כי המבוטח הינו נכה".

20. על מנת שניתן יהיה לקבוע האם התובע עומד בתנאים המפורטים בסעיף 30(2) לתקנון עלינו לענות על שלוש שאלות. האחת, מהו החודש הראשון עבורו חודשו התשלומים של התובע. השניה, מהו החודש בו יגיע התובע לגיל קצבת זקנה. והאחרונה, מהו מספר החודשים החלים בפרק הזמן שבין שני המועדים הללו, והאם הוא לפחות 120 חודשים.

20.1. החודש הראשון עבורו חודשו התשלומים של התובע: הצדדים מסכימים כי החודש הראשון, שבו חודשה העברת דמי הגמולים לקרן עבור התובע לאחר תקופת אי הכושר, הינו חודש 1/2001.

20.2. החודש בו יגיע התובע לגיל קצבת זקנה: גיל קצבת זקנה מוגדר בפרק א' לתקנון האחיד כ"גיל כאמור בנספח א' לתקנון בהתאם למין המבוטח ולחודש לידתו"[12]. הגיל הקבוע בנספח א' לתקנון האחיד נגזר ממועד הלידה של המבוטח. בהתאם לשנת הלידה זכאי התובע לפנסית זיקנה לכל המוקדם החל מחודש 9/2008 – ולשיטת הנתבעת רק החל מחודש 7/2009. אין לנו צורך להדרש למחלוקת בענין זה אשר התגלתה לנו רק בדיון האחרון.

20.3. פרק הזמן החל: מחודש 1/2001, בו חודשו דמי הגמולים עבור התובע, ועד לחודש 9/2008 או 7/2009 - בו יגיע התובע לגיל זקנה, קיימים אך ורק 92 או 102 חודשים, שהם פחות מ- 120 החודשים כנדרש.

21. משלא קיימים 120 חודשים בין החודש בו חודשו תשלומי התובע לקרן לבין חודש הגיעו של התובע לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, כנדרש בהוראת סעיף 30(2) לתקנון הקרן, לא נותר לנו אלא לקבוע כי התובע אינו עומד בתנאי הזכאות לקבלת קצבת נכות מהקרן.

22. כמו כן, לאחר ששקלנו את טענות התובע המועלות נגד התקנון והוראותיו, אנו קובעים כי דינן להידחות, כפי שיפורט להלן:

22.1. בכפוף למפורט בהמשך, אין לקבל את טענת התובע לפיה החלטת מבטחים לשלול ממנו קצבת נכות הינה חסרת תום לב. מובנת לנו תחושתו הקשה של התובע מכך שנדחתה בקשתו לקצבת נכות בגין אי עמידתו בתקופת האכשרה הנדרשת בתקנון, במיוחד נוכח הזמן הרב בו היה מבוטח (41 שנה). אך יחד עם זאת, החלטת מבטחים אינה חסרת תום לב ואף אינה שרירותית כי אם החלטה שקולה שניתנה בהתאם להוראות התקנון האחיד החל במועד הגשת בקשת התובע. אם תינתן לתובע זכות עודפת על פני יתר חברי הקרן יהיה בכך משום חתירה תחת עקרון השוויון המאפיין את קרנות הפנסיה ובכללם הקרן דנן[13].

22.2. גם בעובדה שהתובע לא קיבל לידיו את התקנון האחיד אין כדי להועיל לו. מכיוון שלא מוטלת על מבטחים חובה להמציא את התקנון לידי חבריה כל אימת שנעשה בו שינוי. בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות גמל), קיימת חובה להמציא את התקנון הקרן רק לחבר חדש המצטרף לקרן ואילו לגבי עמיתים ישנים נקבע כי על התקנון להיות פתוח לעיונם במשרדים הראשיים של מבטחים. ואלה הוראות סעיף 18 לחוק קופות הגמל:

"(א) תקנון קופת גמל וכל שינוי בו יהיו פתוחים לעיון הציבור במשרדים הראשיים של החברה המנהלת ובכל מקום שבו משווקת החברה את קופות הגמל שבניהולה.

(ב) החברה המנהלת תמציא לכל עמית חדש המצטרף לקופת גמל שבניהולה, ללא תשלום, עותק של התקנון המעודכן של הקופה.

..."

יצוין, כי גם בעניין רזי[14] חזר בית הדין הארצי על ההלכה המשפטית ולפיה "תקנון מבטחים גלוי וידוע וחזקה על עמית בקרן שהוא מודע להוראות התקנון".

22.3. גם את טענת התובע לפיה ההגבלה בתקנון האחיד הינה בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד, יש לדחות.

ראשית, על אף הדיעות בפסיקה לפיהן ניתן לראות בתקנון של קרן פנסיה כ'חוזה אחיד'[15], בית הדין הארצי לעבודה קבע כי לענין 'קרנות הפנסיה החברתיות' – כדוגמת הנתבעת דכאן, אין ניתן לראות בתקנון משום 'חוזה אחיד'[16].

שנית, אף אם ניתן לראות ככלל בתקנון של קרן פנסיה כחוזה אחיד, הרי שבמקרה הנוכחי התובע כלל לא הוכיח, גם לא ברמה הלכאורית, מדוע יש לראות בהוראת התקנון הרלוונטית לעניננו משום תנאי מקפח, ודומה כי זנח טענתו זו בסיכומיו.

23. לאור האמור, התובע אינו זכאי לקבלת קצבת נכות מהקרן מן הטעם שהוא אינו עומד בתנאי הזכאות הקבועים בסעיף 30(2) לתקנון הקרן. הי